גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פצצות מימי מלחמת העולם השנייה מסכלות את מאמצי גרמניה להיגמל מהגז הרוסי

תחמושת שהוטמנה בים הבלטי והים הצפוני מפריעה לתוכניות לבנות מסופי גז חדשים וחוות ימיות לטורבינות רוח

חוקרים מאוניברסיטת קיל הגרמנית שטים סמוך לאזור קולברגר היידה, אחד מאתרי ההטמנה הגדולים ביותר / צילום: Reuters, Frank Molter
חוקרים מאוניברסיטת קיל הגרמנית שטים סמוך לאזור קולברגר היידה, אחד מאתרי ההטמנה הגדולים ביותר / צילום: Reuters, Frank Molter

ישנו מכשול, עמוק במים, שמוסיף מורכבות למאמצי גרמניה להיגמל מרשת הצינורות הנרחבת המזרימה אליה גז רוסי: יותר ממיליון טונות של כלי נשק ופצצות המעלים חלודה במעמקי הים.

הממשלה הגרמנית מתכננת לבנות שלושה מסופים של גז טבעי נוזלי לאורך חופה הצפוני במטרה לסיים את תלותה באנרגיה רוסית, כשהמלחמה באוקראינה נמשכת. הרעיון הוא לשלוח את הגז מארה"ב, קנדה, או קטאר במקום זה, ולגוון את מקורות האנרגיה של גרמניה בעת שמוסקבה משחקת עם קטיעת רציפות המשלוח, ובכך סוחטת את בתי החרושת הגרמניים ושאר הכלכלה במדינה.

אבל לפני שהמסופים יוכלו להתחיל לקבל משלוחים, מומחים כמו דיטר גולדין והחברה שלו SeaTerra יצטרכו למצוא ולסלק את כל התחמושת שלא התפוצצה בזמן מלחמת העולם השנייה, סביב האתרים המיועדים למסופי הגז. כנראה שמדובר בכמות גדולה.

"מצאנו משהו", אמר גולדין כשהשיט מבקר מהמזח לפלטפורמה לסילוק פצצות שהוקמה עמוק יותר בים. "זה כנראה סתם ג'אנק. אבל אנחנו חייבים לסלק כל חתיכת מתכת שאנחנו מוצאים, כי זו עלולה להיות פצצה".

בחלקים רבים של אירופה נותרו עדיין עקבות ממלחמת העולם השנייה בצורת פצצות נפל, אבל הבעיה חמורה במיוחד בגרמניה, שם ההערכה היא שכ־1.6 מיליון טונות של כלי נשק ופצצות נזרקו לים הצפוני ולים הבלטי. הרוב הוטמן שם לאחר המלחמה, כשמפקדים של צבאות בנות הברית הורו על השמדת מצבור כלי הנשק של גרמניה. כעת תחמושת הנפל הזו, מרימונים גדולים הנורים מתותחים ועד טילי טורפדו ומוקשים ימיים, מעכבת יוזמות פיתוח חדשות, כולל יוזמה לפיתוח חוות אנרגיית רוח בים.

פרויקט אחד, פארק הרוח ריפגאט שמקימה החברה TenneT TSO, החל לפעול ב־2014 באיחור של שנה, לאחר ש־30 טונות של תחמושת ממלחמת העולם השנייה פונו כדי להניח את הכבל המחבר את הטורבינות לרשת החשמל על היבשה.

"אנו מדברים על פצצת זמן מתקתקת"

הבעיה נעשית יותר דחופה ככל שגרמניה נעה לתמהיל מגוון יותר של מקורות אנרגיה, וזה יצר הזדמנות עסקית למסלקי הפצצות המקצוענים.

"אנו מדברים על פצצת זמן מתקתקת", אמר יאן וונדט, מנכ"ל ומייסד north.io, חברת טכנולוגיה שמפתחת פתרונות למיפוי תחמושת אבודה על קרקעית האוקיינוס.

אחד האתרים המוצעים למסופי גז טבעי נוזלי הוא מינסנר אוג, הראשון בשרשרת איים פריזיים החובקים את החוף הצפוני של גרמניה ממערב לווילהלמסאהבן, שם נמצא בסיס חיל הים הגדול ביותר במדינה וכן נמל מסחרי קטן.

לפי הערכות יש במימי האיזור 10,000 טונות של תחמושת ישנה. כדי להגיע לאתר המיועד לבניית מסוף הגז, ספינות צריכות לעשות פנייה חדה ימינה במעבר צר כדי לעקוף אתר הטמנת תחמושת. הימצאות הפצצות מתחת למים כבר עיכבה תוכנית שהייתה לפני פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה להרחבת נתיב השיט שם.

"לפני שניתן יהיה להרחיב וליישר את נתיב השיט באיזור צריך לסלק את הפצצות הישנות", אמר מרקוס גרינוולד, המוביל את המאמץ של משרד הספנות ונתיבי המים לנקות את האיזור מתחמושת. הסכנה החמורה, אמר, היא בעיקרה שספינה תסטה ממסלולה ותוריד עוגן, ובטעות תפעיל את אחת הפצצות.

ממצאים מהעת האחרונה רומזים על כך שייתכן שקרוב לשם, ליד ישורת הוקסקיל מדרום למינסנר אוג וקרוב יותר לנמל ווילהלמסהאבן, ישנו אתר הטמנה הרבה יותר גדול.

"יש כנראה 300 אלף טונות של תחמושת במרחק 3 או 4 קילומטר מווילהלמסהאבן, ממש ריכוז גדול", אמר אווה וויכרט, היסטוריון צבאי המייעץ למדינת שלזוויג־הולשטיין ולוועדת הלסינקי, קבוצה של מדינות בלטיות הפועלות לשפר את איכות הסביבה בים הבלטי. "אף אחד לא יודע בוודאות" כמה פצצות יש שם, אמר.

וויכרט מסתמך על ארכיוני הצבא הבריטי ועל רישומים מקומיים של הנמל. הבריטים שלטו בנמלים הצפוניים לאחר המלחמה ויזמו הרבה מהמאמץ להיפטר ממאגרי תחמושת בים.

לא ניתן לאתר את כל התחמושת שהוטמנה

אבל בעוד שאתרי ההטמנה הגדולים ביותר מוכרים ולכלי שיט אסור לשוט מעליהם, יש רישום מועט לגבי מקומות אחרים בהם נזרקה תחמושת. מפקדי בנות הברית לעתים שילמו לדייגים גרמניים כדי לגרור כלי נשק לאתרי ההטמנה. בגלל שקיבלו תשלום לפי מטען, רבים מהדייגים נפטרו מהמטענים במקומות אקראיים בים כדי שיוכלו למהר ולקחת מטען נוסף, כך כתוב בתמלילי ראיונות שהממשלה ערכה עם דייגים ב־1970.

דייג שהעביר שלושה משלוחי כלי נשק מפלנסבורג לפתחו של פיורד קליינה בלט ("החגורה קטנה") קרוב לגבול בין גרמניה לדנמרק אמר שהם פשוט הושלכו מעבר לסיפון בדרך לחגורה ובחזרה, על פי תמליל ריאיון עם פקיד ממשלה מ־14 בספטמבר 1970.

על ידי שימוש במקורות אלה, הרשויות הגרמניות הצליחו לאתר תחמושת שהוטמנה בפיקוח בנות הברית המערביות, אבל ישנם פערים. לא קיים מידע אמין לגבי כלי נשק או תחמושת שברית המועצות לשעבר אולי השליכה למימי הים הבלטי.

המועצה להגנה על הסביבה הימית באיזור הים הבלטי (Helcom), עובדת כבר שנים לאחד את כל המדינות הבלטיות לשתף פעולה במאמץ לנקות את הים, כולל מתחמושת ישנה. הקבוצה הפסיקה להיפגש באופן רשמי בפברואר, לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה.

עד היום, מציאת והוצאת התחמושת הייתה מתישה. לעתים קרובות, אחרי שציוד סריקה איתר עצמים החשודים כפצצות, נשלח למטה צוללן על מנת לאתר ולזהות אותן, ולקבוע אם הן יציבות דיין להוצאה. במקרים מסוימים, מפוצצים את התחמושת באתר, מה שמסלק את הסכנה לפיצוץ לא צפוי בעתיד אבל כרוך בסיכון ליצירת זיהום במי הים.

רעלנים ברכיכות וסכנה לאוכלוסיית הדגים

מחקר שנערך על קולברגר היידה, אחד מאתרי ההטמנה הגדולים ביותר בים הבלטי, מצא ברכיכות שחיו על או קרוב לתחמושת שקועה ריכוזי רעלנים ברמות כל כך גבוהות שמחבר המחקר, אדמונד מאזר, מנהל המכון לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה למדעני טבע באוניברסיטת קיל, גרמניה, אמר בשימוע בפרלמנט שהרכיכות האלה עלולות להיות מסרטנות ואסור לאכול אותן.

תחמושת נטושה עלולה להשפיע גם על כמות הדגים, אמר מאזר. דגים אוהבים למצוא מבנים במים הפתוחים ושם הם פעמים רבות מטילים ביצים. הרווחים שנמצאים בערימות של טילי טורפדו נטושים או מוקשי ים, ופצצות דומים לפתחים והנקיקים שבסלעים בים. מאזר אמר שמחקריו הראו שרמות הרעלנים אתרים אלה כל כך גבוהות שהן הורגות את הביצים שהדגים מטילים שם, וכך עלולים להקטין את אוכלוסיות הדגים.

בזמן שמומחים מסכימים על כך שאתרי ההטמנה התת־ימיים מהווים סכנה לסביבה, הדחיפות בה מטופל הנושא בעת האחרונה נובעת מהסיכון הכלכלי שמציבים כלי הנשק העתיקים.

"אירוע אחד גדול עלול לזעזע סביבת עבודה כלכלית שלמה"

גבריאל פלברמאיר, נשיא מכון קיל לכלכלת העולם, מכון מחקר כלכלי, אומר שעד כ־15% מהתמ"ג של גרמניה ו־3.5 מיליון משרות תלויים בתעבורה הימית. תאונה רצינית עלולה לערער את הביטחון בספנות באיזור הזה, אמר.

"אירוע אחד גדול עלול לזעזע סביבת עבודה כלכלית שלמה", אמר. "באופן ברור, אנו זקוקים לפעולה ציבורית".

בפעם הראשונה אי פעם הקצתה הממשלה הגרמנית תקציב קטן ליצירת פרויקט פיילוט לבחינת השימוש בטכנולוגיה מודרנית על מנת לפנות באופן שיטתי אתרי הטמנה שלמים במקום להשתמש בתהליך החלקי המופעל היום.

גולדין מ־SeaTerra, וחברות מתחרות, כמו Theyssenkrupp Marine Services, עובדים על אבטיפוסים לפלטפורמה צפה לזיהוי והסרת פצצות שתסיר את התחמושת מקרקעית הים ותשרוף אותה על הסיפון. זו תהיה דרך חדשה לנקות את האתרים שעשויה להאיץ את התהליך. החברות אומרות שכל זה יכול להיעשות מבלי לשחרר רעלנים לסביבה.

אחד האתרים הראשונים בו נבחנת טכנולוגיה דומה כנראה נמצא קרוב למינסנר אוג, הראשון בשרשרת איים בפריזיה המזרחית החובקים את החוף הצפוני של גרמניה, ממערב לוילהלמסהאפן, ביתו של בסיס חיל הים הגדול ביותר של גרמניה ונמל מסחרי קטן. הממשלה הגרמנית מתכוונת לתמוך בפרויקט פיילוט שם שיבחן אם ניתן להגדיל את קנה המידה של מאמצי הניקיון. אם היוזמה תאושר, העבודה תתחיל עד 2024, ותאיץ את תהליך הסרת תחמושת הנפל מהים.

אלכסנדר אורלנו, מנהל תפעול ראשי ב־Thyssenkrupp Marine Systems, חוזה שפלטפורמה אחת כזו יכולה לסלק שלוש טונות של תחמושת כל יום.

"המשמעות היא שייקח 1,000 שנה להיפטר מכל כלי הנשק", אמר בכנס שהיה בו בספטמבר. "נצטרך 100 כאלה כדי להתמודד עם זה".

עוד כתבות

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?