גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פצצות מימי מלחמת העולם השנייה מסכלות את מאמצי גרמניה להיגמל מהגז הרוסי

תחמושת שהוטמנה בים הבלטי והים הצפוני מפריעה לתוכניות לבנות מסופי גז חדשים וחוות ימיות לטורבינות רוח

חוקרים מאוניברסיטת קיל הגרמנית שטים סמוך לאזור קולברגר היידה, אחד מאתרי ההטמנה הגדולים ביותר / צילום: Reuters, Frank Molter
חוקרים מאוניברסיטת קיל הגרמנית שטים סמוך לאזור קולברגר היידה, אחד מאתרי ההטמנה הגדולים ביותר / צילום: Reuters, Frank Molter

ישנו מכשול, עמוק במים, שמוסיף מורכבות למאמצי גרמניה להיגמל מרשת הצינורות הנרחבת המזרימה אליה גז רוסי: יותר ממיליון טונות של כלי נשק ופצצות המעלים חלודה במעמקי הים.

הממשלה הגרמנית מתכננת לבנות שלושה מסופים של גז טבעי נוזלי לאורך חופה הצפוני במטרה לסיים את תלותה באנרגיה רוסית, כשהמלחמה באוקראינה נמשכת. הרעיון הוא לשלוח את הגז מארה"ב, קנדה, או קטאר במקום זה, ולגוון את מקורות האנרגיה של גרמניה בעת שמוסקבה משחקת עם קטיעת רציפות המשלוח, ובכך סוחטת את בתי החרושת הגרמניים ושאר הכלכלה במדינה.

אבל לפני שהמסופים יוכלו להתחיל לקבל משלוחים, מומחים כמו דיטר גולדין והחברה שלו SeaTerra יצטרכו למצוא ולסלק את כל התחמושת שלא התפוצצה בזמן מלחמת העולם השנייה, סביב האתרים המיועדים למסופי הגז. כנראה שמדובר בכמות גדולה.

"מצאנו משהו", אמר גולדין כשהשיט מבקר מהמזח לפלטפורמה לסילוק פצצות שהוקמה עמוק יותר בים. "זה כנראה סתם ג'אנק. אבל אנחנו חייבים לסלק כל חתיכת מתכת שאנחנו מוצאים, כי זו עלולה להיות פצצה".

בחלקים רבים של אירופה נותרו עדיין עקבות ממלחמת העולם השנייה בצורת פצצות נפל, אבל הבעיה חמורה במיוחד בגרמניה, שם ההערכה היא שכ־1.6 מיליון טונות של כלי נשק ופצצות נזרקו לים הצפוני ולים הבלטי. הרוב הוטמן שם לאחר המלחמה, כשמפקדים של צבאות בנות הברית הורו על השמדת מצבור כלי הנשק של גרמניה. כעת תחמושת הנפל הזו, מרימונים גדולים הנורים מתותחים ועד טילי טורפדו ומוקשים ימיים, מעכבת יוזמות פיתוח חדשות, כולל יוזמה לפיתוח חוות אנרגיית רוח בים.

פרויקט אחד, פארק הרוח ריפגאט שמקימה החברה TenneT TSO, החל לפעול ב־2014 באיחור של שנה, לאחר ש־30 טונות של תחמושת ממלחמת העולם השנייה פונו כדי להניח את הכבל המחבר את הטורבינות לרשת החשמל על היבשה.

"אנו מדברים על פצצת זמן מתקתקת"

הבעיה נעשית יותר דחופה ככל שגרמניה נעה לתמהיל מגוון יותר של מקורות אנרגיה, וזה יצר הזדמנות עסקית למסלקי הפצצות המקצוענים.

"אנו מדברים על פצצת זמן מתקתקת", אמר יאן וונדט, מנכ"ל ומייסד north.io, חברת טכנולוגיה שמפתחת פתרונות למיפוי תחמושת אבודה על קרקעית האוקיינוס.

אחד האתרים המוצעים למסופי גז טבעי נוזלי הוא מינסנר אוג, הראשון בשרשרת איים פריזיים החובקים את החוף הצפוני של גרמניה ממערב לווילהלמסאהבן, שם נמצא בסיס חיל הים הגדול ביותר במדינה וכן נמל מסחרי קטן.

לפי הערכות יש במימי האיזור 10,000 טונות של תחמושת ישנה. כדי להגיע לאתר המיועד לבניית מסוף הגז, ספינות צריכות לעשות פנייה חדה ימינה במעבר צר כדי לעקוף אתר הטמנת תחמושת. הימצאות הפצצות מתחת למים כבר עיכבה תוכנית שהייתה לפני פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה להרחבת נתיב השיט שם.

"לפני שניתן יהיה להרחיב וליישר את נתיב השיט באיזור צריך לסלק את הפצצות הישנות", אמר מרקוס גרינוולד, המוביל את המאמץ של משרד הספנות ונתיבי המים לנקות את האיזור מתחמושת. הסכנה החמורה, אמר, היא בעיקרה שספינה תסטה ממסלולה ותוריד עוגן, ובטעות תפעיל את אחת הפצצות.

ממצאים מהעת האחרונה רומזים על כך שייתכן שקרוב לשם, ליד ישורת הוקסקיל מדרום למינסנר אוג וקרוב יותר לנמל ווילהלמסהאבן, ישנו אתר הטמנה הרבה יותר גדול.

"יש כנראה 300 אלף טונות של תחמושת במרחק 3 או 4 קילומטר מווילהלמסהאבן, ממש ריכוז גדול", אמר אווה וויכרט, היסטוריון צבאי המייעץ למדינת שלזוויג־הולשטיין ולוועדת הלסינקי, קבוצה של מדינות בלטיות הפועלות לשפר את איכות הסביבה בים הבלטי. "אף אחד לא יודע בוודאות" כמה פצצות יש שם, אמר.

וויכרט מסתמך על ארכיוני הצבא הבריטי ועל רישומים מקומיים של הנמל. הבריטים שלטו בנמלים הצפוניים לאחר המלחמה ויזמו הרבה מהמאמץ להיפטר ממאגרי תחמושת בים.

לא ניתן לאתר את כל התחמושת שהוטמנה

אבל בעוד שאתרי ההטמנה הגדולים ביותר מוכרים ולכלי שיט אסור לשוט מעליהם, יש רישום מועט לגבי מקומות אחרים בהם נזרקה תחמושת. מפקדי בנות הברית לעתים שילמו לדייגים גרמניים כדי לגרור כלי נשק לאתרי ההטמנה. בגלל שקיבלו תשלום לפי מטען, רבים מהדייגים נפטרו מהמטענים במקומות אקראיים בים כדי שיוכלו למהר ולקחת מטען נוסף, כך כתוב בתמלילי ראיונות שהממשלה ערכה עם דייגים ב־1970.

דייג שהעביר שלושה משלוחי כלי נשק מפלנסבורג לפתחו של פיורד קליינה בלט ("החגורה קטנה") קרוב לגבול בין גרמניה לדנמרק אמר שהם פשוט הושלכו מעבר לסיפון בדרך לחגורה ובחזרה, על פי תמליל ריאיון עם פקיד ממשלה מ־14 בספטמבר 1970.

על ידי שימוש במקורות אלה, הרשויות הגרמניות הצליחו לאתר תחמושת שהוטמנה בפיקוח בנות הברית המערביות, אבל ישנם פערים. לא קיים מידע אמין לגבי כלי נשק או תחמושת שברית המועצות לשעבר אולי השליכה למימי הים הבלטי.

המועצה להגנה על הסביבה הימית באיזור הים הבלטי (Helcom), עובדת כבר שנים לאחד את כל המדינות הבלטיות לשתף פעולה במאמץ לנקות את הים, כולל מתחמושת ישנה. הקבוצה הפסיקה להיפגש באופן רשמי בפברואר, לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה.

עד היום, מציאת והוצאת התחמושת הייתה מתישה. לעתים קרובות, אחרי שציוד סריקה איתר עצמים החשודים כפצצות, נשלח למטה צוללן על מנת לאתר ולזהות אותן, ולקבוע אם הן יציבות דיין להוצאה. במקרים מסוימים, מפוצצים את התחמושת באתר, מה שמסלק את הסכנה לפיצוץ לא צפוי בעתיד אבל כרוך בסיכון ליצירת זיהום במי הים.

רעלנים ברכיכות וסכנה לאוכלוסיית הדגים

מחקר שנערך על קולברגר היידה, אחד מאתרי ההטמנה הגדולים ביותר בים הבלטי, מצא ברכיכות שחיו על או קרוב לתחמושת שקועה ריכוזי רעלנים ברמות כל כך גבוהות שמחבר המחקר, אדמונד מאזר, מנהל המכון לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה למדעני טבע באוניברסיטת קיל, גרמניה, אמר בשימוע בפרלמנט שהרכיכות האלה עלולות להיות מסרטנות ואסור לאכול אותן.

תחמושת נטושה עלולה להשפיע גם על כמות הדגים, אמר מאזר. דגים אוהבים למצוא מבנים במים הפתוחים ושם הם פעמים רבות מטילים ביצים. הרווחים שנמצאים בערימות של טילי טורפדו נטושים או מוקשי ים, ופצצות דומים לפתחים והנקיקים שבסלעים בים. מאזר אמר שמחקריו הראו שרמות הרעלנים אתרים אלה כל כך גבוהות שהן הורגות את הביצים שהדגים מטילים שם, וכך עלולים להקטין את אוכלוסיות הדגים.

בזמן שמומחים מסכימים על כך שאתרי ההטמנה התת־ימיים מהווים סכנה לסביבה, הדחיפות בה מטופל הנושא בעת האחרונה נובעת מהסיכון הכלכלי שמציבים כלי הנשק העתיקים.

"אירוע אחד גדול עלול לזעזע סביבת עבודה כלכלית שלמה"

גבריאל פלברמאיר, נשיא מכון קיל לכלכלת העולם, מכון מחקר כלכלי, אומר שעד כ־15% מהתמ"ג של גרמניה ו־3.5 מיליון משרות תלויים בתעבורה הימית. תאונה רצינית עלולה לערער את הביטחון בספנות באיזור הזה, אמר.

"אירוע אחד גדול עלול לזעזע סביבת עבודה כלכלית שלמה", אמר. "באופן ברור, אנו זקוקים לפעולה ציבורית".

בפעם הראשונה אי פעם הקצתה הממשלה הגרמנית תקציב קטן ליצירת פרויקט פיילוט לבחינת השימוש בטכנולוגיה מודרנית על מנת לפנות באופן שיטתי אתרי הטמנה שלמים במקום להשתמש בתהליך החלקי המופעל היום.

גולדין מ־SeaTerra, וחברות מתחרות, כמו Theyssenkrupp Marine Services, עובדים על אבטיפוסים לפלטפורמה צפה לזיהוי והסרת פצצות שתסיר את התחמושת מקרקעית הים ותשרוף אותה על הסיפון. זו תהיה דרך חדשה לנקות את האתרים שעשויה להאיץ את התהליך. החברות אומרות שכל זה יכול להיעשות מבלי לשחרר רעלנים לסביבה.

אחד האתרים הראשונים בו נבחנת טכנולוגיה דומה כנראה נמצא קרוב למינסנר אוג, הראשון בשרשרת איים בפריזיה המזרחית החובקים את החוף הצפוני של גרמניה, ממערב לוילהלמסהאפן, ביתו של בסיס חיל הים הגדול ביותר של גרמניה ונמל מסחרי קטן. הממשלה הגרמנית מתכוונת לתמוך בפרויקט פיילוט שם שיבחן אם ניתן להגדיל את קנה המידה של מאמצי הניקיון. אם היוזמה תאושר, העבודה תתחיל עד 2024, ותאיץ את תהליך הסרת תחמושת הנפל מהים.

אלכסנדר אורלנו, מנהל תפעול ראשי ב־Thyssenkrupp Marine Systems, חוזה שפלטפורמה אחת כזו יכולה לסלק שלוש טונות של תחמושת כל יום.

"המשמעות היא שייקח 1,000 שנה להיפטר מכל כלי הנשק", אמר בכנס שהיה בו בספטמבר. "נצטרך 100 כאלה כדי להתמודד עם זה".

עוד כתבות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב