לא כל בוגרי הלימודים האקדמיים שווים בכל הנוגע לסיכוי להיכנס לתפקידים טכנולוגיים בהייטק / אילוסטרציה: Shutterstock, panitanphoto
בשנים האחרונות גדלה הפופולריות של תוכניות לא אקדמיות המבקשות להכשיר עובדים חסרי רקע מתאים לעבודה בתעשיית הייטק. עדות לפריחה של תוכניות אלו אפשר לקבל מההודעה שפרסמה בחודש מאי חברת מאסטרסקול (Masterschool) הישראלית, שמכשירה תלמידים אונליין במקצועות כמו פיתוח תוכנה וניתוח נתונים, על גיוס גדול של 100 מיליון דולר.
● המנכ"ל שמיתג את פלייבאז מחדש: "צמחנו בטירוף, אבל תוך שנתיים נגמר הכסף"
● למה סטארט-אפים מפטרים מאות עובדים כשיש להם מיליונים בבנק?
אולם לפי נתוני דוח ההון האנושי בהייטק לשנת 2021-2022 של רשות החדשנות והמכון למדיניות של סטארט-אפ ניישן (SNPI) שמתפרסם היום, שיעור נמוך יחסית של כ-13% בלבד מהעובדים הטכנולוגיים בהייטק התקבלו לתפקידם הראשון בתעשייה על בסיס הכשרות אלו בשנים האחרונות. הרוב המכריע של העובדים בתפקיד טכנולוגי ראשון בהייטק, קרוב ל-80%, נכנסו אליו בדרך המלך המסורתית - לאחר לימודים אקדמיים.
לפי הדוח, בעוד עובדים בתפקידי תוכנה, חומרה ואלגוריתמים נוטים באופן מובהק להיות בעלי הכשרה אקדמית, הרי יותר עובדים בתפקידי IT ו-QA (בדיקות) מגיעים דרך הכשרות חוץ אקדמיות. עובדים בתפקידים של מוצר, ניהול פרויקטים ודאטה מחזיקים לרוב בתארים אקדמיים, אך רק כשליש מהם למדו תארים במקצועות ההייטק והשאר למדו תחומים אחרים.
הדוח של רשות החדשנות ו-SNPI, שמתבסס בין השאר על בדיקת מדגם גדול של פרופילים ברשתות החברתיות של עובדי הייטק, מגלה גם כי לא כל בוגרי הלימודים האקדמיים שווים בכל הנוגע לסיכוי להיכנס לתפקידים טכנולוגיים בהייטק. אף שמספר בוגרי מקצועות ההייטק באוניברסיטאות ובמכללות בישראל דומה, עדיין ישנו פער ניכר בשיעור המתקבלים לתפקידים טכנולוגיים בהייטק משני סוגי מוסדות אלו. מבין בוגרי התואר האקדמי שנכנסו למקצועות טכנולוגיים בהייטק, מעל 60% הגיעו מאוניברסיטאות, לעומת 36% בלבד מהמכללות.
"נתון זה מלמד על קושי של בוגרי מכללות להיכנס לתפקיד טכנולוגי בהייטק וככל הנראה שיעור גבוה של בוגרים אלה משתלבים בתפקידים טכנולוגיים מחוץ להייטק או בתפקידים שאינם טכנולוגיים בהייטק", כותבים מחברי הדוח.
מרכזי המחקר והפיתוח של חברות רב-לאומיות וגם חברות ישראליות גדולות עם מעל 500 עובדים נוטים במיוחד להעדיף בוגרי אוניברסיטה על פני בוגרי מכללות. לעומת זאת, הסיכוי של בוגרי מכללות להתקבל לתפקיד טכנולוגי עולה בחברות הייטק ישראליות בינוניות (201-500 עובדים).
הדוח סוקר את ימי הבועה
דוח ההון האנושי הנוכחי מתייחס לשנת 2021 ותחילת שנת 2022, תקופת השיא של ההייטק הישראלי ויש שיגידו ימי הבועה הגדולה. בחודשיים האחרונים, מאז שהדוח נסגר, כיוון השוק השתנה משמעותית, כאשר היקף גיוסי המימון של סטארט-אפים ירד ושוק ההנפקות שפרח ב-2021 נסגר. על כן חלק מהממצאים המוצגים בדוח מייצגים מציאות שכבר חלפה מהעולם או לכל הפחות נמצאת בתהליכי שינוי מהירים.
כך למשל, במחצית השנייה של 2021 עמד שיעור הפיטורים של עובדים בתעשיית ההייטק על 2.6%, הנמוך ביותר בעשור האחרון. לעומת זאת, שיעור העובדים שהתפטרו מתפקידם בהייטק היה גבוה יחסית ועמד על 10.1% באותה תקופה. עובדים אלו עזבו קרוב לוודאי כיוון שקיבלו הצעות לשפר תנאים בחברות אחרות. לפי הדוח, נכון לאפריל 2022 היו בהייטק הישראלי 32.9 אלף משרות פתוחות, שיא של השנים האחרונות.
נתונים אלו מעידים על איך בתעשיית ההייטק התקיים "שוק של עובדים" בשנים האחרונות, כאשר הביקוש לכוח-דם עלה על ההיצע. אולם מציאות זאת נמצאת כאמור בתהליך של שינוי, כאשר בחודשים האחרונים יותר חברות מצמצמות גיוסים ומפטרות עובדים לאור הירידה בהשקעות בסטארט-אפים והחשש מכניסה למיתון עולמי. עדיין מוקדם לדעת עד כמה השינוי המתחולל בימים אלו יהיה עמוק.
הסכנה בהתבססות על חברות צמיחה
שנת השיא בהייטק ב-2021 הביאה לעלייה משמעותית במספר עובדי התעשייה שגדל אשתקד ב-12%, תוספת של כ-30 אלף עובדים. עיקר הצמיחה הגיעה מחברות ישראליות שגדלו בכ-14% במספר המועסקים, לעומת 5% גידול במספר עובדי מרכזי הפיתוח הזרים בישראל. מתוך החברות המקומיות, המגזר הצומח ביותר בכוח-אדם היה של חברות צמיחה, שגדלו אשתקד ב-30%. חברות צמיחה כוללות חדי-קרן פרטיים עם שווי של מעל מיליארד דולר וחברות שהונפקו בעשור האחרון.
להתחזקות של חברות הצמיחה המקומיות היו יתרונות משמעותיים, כאשר חברות אלו מעסיקות לא רק עובדים טכנולוגיים כמו מרכזי הפיתוח הזרים, אלא גם שיעור גבוה יחסית של עובדים לא טכנולוגיים (כמו אנשי מכירות ושיווק ועורכי דין, למשל). אולם, כפי שמציינים כותבי הדוח, חברות צמיחה צעירות יחסית אלו גם רגישות יותר לתנודתיות בשוק ולכן ההתבססות של ההייטק הישראלי עליהן מגלמת סיכון מסוים. סיכון זה מתממש בחודשיים האחרונים, כשרבות מבין החברות שמודיעות על פיטורי עשרות ומאות עובדים, הן אותן חברות צמיחה.