היא פתחה בית ספר מקוון להסבת עובדים להייטק. עכשיו היא מגייסת 100 מיליון דולר

ברקע ההאטה כלכלית והצינון בביקוש לעובדי הייטק, סטארט-אפ ההכשרות מאסטרסקול הודיע על גיוס ראשון של 100 מיליון דולר, שהחל בפועל בשנה שעברה אך לא דווח לציבור • עתני לוי, אחד המייסדים ומנכ"ל משותף בחברה: "אנחנו במסע לבניית בית הספר הגדול בעולם שיכשיר אנשים ללא קשר לרקע שלהם ולנסיבות החיים שלהם"

צוות מאסטרסקול
צוות מאסטרסקול

שנת 2022 לא האירה פנים עד כה לתחום החינוך המקוון. כמה מיזמים שבעבר נחשבו למובילים בתחום, בהם ג'ולט הישראלית, און-דק האמריקאית ואנאקדמי ההודית נאלצו לבצע קיצוצים כואבים ולפטר עשרות אחוזים מעובדיהם רק בשבועות האחרונים. חברות ההייטק, שאמורות לקלוט את בוגרי הקורסים המקוונים ועד לאחרונה גייסו עובדים בקצב מסחרר, ציננו לאחרונה במעט את הביקוש לעובדים, בעוד שענקיות אחרות, דוגמת מטא, אובר ונטפליקס החלו בהקפאת משרות של ממש.

למרות זאת, הביקוש לעובדים טכנולוגיים ככל הנראה יימשך והמחסור בעובדי הייטק מיומנים לא ייעלם בטווח הארוך. מאסטרסקול (Masterschool), חברה ישראלית שפעילה מתחת לרדאר התקשורתי כבר שלוש שנים נהנתה מאוד מטירוף גיוסי העובדים של השנתיים האחרונות. עד כדי כך שהיא הפכה לרווחית - לפחות עד לאחרונה, כאשר החליטה לגייס 100 מיליון דולר בגיוס ראשון (המוגדר כ"סיד") על מנת לצאת בבת אחת במהלכי שיווק, מכירות והתרחבות כוללת.

"אנחנו בונים כאן קמפוס דיגיטלי"

מאסטרסקול מצאה לעצמה נישה מעניינת עם מודל עסקי ייחודי: היא מציעה לתלמידיה קורסים ללא תשלום במקצועות נדרשים בהייטק, כמו מדע נתונים, פיתוח תוכנה או אתרים. את התשלום היא גובה רק לאחר השמה מוצלחת בחברות. בישראל, למשל, משלמים בוגריה את שכר הלימוד רק לאחר שנקלטו לעבודה בעלת משכורת של 10,000 שקל לפחות, ובפריסה למספר חודשים או שנים. הבוגרים מתחייבים לשלם 10% ממשכורתם מדי חודש עד לכיסוי כלל שכר הלימוד המקורי. המורים - רובם משפיענים הפועלים באופן עצמאי על גבי הפלטפורמה - מקבלים מהפלטפורמה עמלה של 20% בממוצע על כל השמה, כך שגם הם הופכים לשותפים להצלחה.

הרעיון שעומד בבסיס מאסטרסקול מזכיר במשהו את הרעיון המקורי שהוביל להקמת ג'ולט (Jolt), סטארט-אפ ההכשרות הישראלי שנקלע למשבר בחודש שעבר: מובילי דעה בחברות כמו פייבר, טאבולה או פאלו אלטו נטוורקס מספקים קורסים מקוונים בתחומי ההתמחות שלהם במטרה להכשיר את הדור הבא של המתכנתים.

אלא שבזאת מסתכם הדמיון בין החברות: בעוד ג'ולט בערוב ימיה ביקשה להחזיר את התלמידים לכיתה, מאסטרסקול פיתחה פלטפורמת לימוד אונליין לאותם מובילי דעה המאפשרת להם לרשום, למייין, ללמד, לבחון ובסופו של דבר להשים את תלמידיהם בקרב חברות ההייטק השותפות למיזם. עתני לוי, אחד המייסדים ומנכ"ל משותף בחברה, ממשיל את החברה למעין אמזון או Airbnb עבור בתי ספר ומובילי דעה. "ההזדמנות הגדולה כאן איננה תלויה בנדל"ן ולא תלויה ביכולת לתחזק כיתות, כיוון שבסופו של דבר העלויות האלה מתגלגלות לסטודנטים", הוא אומר לגלובס. "הדרך היחידה להצליח היא לפרק את כל הרכיבים שקשורים בחינוך: מיון, שידור שיעורים, גבייה, השמה - ולהרכיב אותם מחדש. בסוף אנחנו בונים כאן קמפוס דיגיטלי".

מאסטרסקול איננה מבטיחה השמה בסוף ההכשרה, ולכן גם אינה גובה תשלום על הקורסים, אך מאחר והדבר משולב במודל העסקי שלה, היא פועלת על מנת לגייס חברות רבות לרשת הבוגרים שלה. בין החברות שגייסו ממנה עובדים ניתן למצוא את אינטל, טסלה, גוגל, וויקס, אפספלייר ואיביי. בחברה מדגישים כי הם אינם גובים דבר מהחברות השותפות וכי לקוחותיהם הם הסטודנטים בלבד.

אבל שיתוף הפעולה שלה עם תאגידים וחברות הייטק מתרחב פעמים רבות אל מעבר להשמה בלבד. מרביתם עדיין אינם פומביים, למעט שיתוף הפעולה עם חברת הפינטק הישראלית פאגאיה (Pagaya), שהצטרפה לפלטפורמה של מאסטרסקול על תקן של מכללת הסבה להייטק. באמצעות מאסטרסקול, החברה מיינה מועמדים להכשרה בתחום הדאטה, הכשירה אותם בקורס מקוון באורך חודשים ארוכים, ולאחר מכן גייסה את כל 30 המשתתפים שסיימו אותו. אילולא היתה מגייסת את כולם, אומר לוי, השאר היו משתלבים ודאי בקרב שאר החברות השותפות. "אנחנו לא מכוונים את הסטודנטים להשתלב בחברה זו או אחרת - כי אנחנו מחויבים בראש ובראשונה לתלמידים שלנו. כמו שב- Airbnb יש לך רשת ביטחון אם המארח שלך ביטל לך את ההזמנה שציפית לה או שציוד ביתי התקלקל - כך אנחנו מספקים את הרשת הזו לסטודנטים שלנו".

"רק אחרי שהגענו לרווחיות הרשינו לעצמנו לגייס משקיעים" 

מאסטרסקול נוסדה על ידי ארבעה שותפים-מייסדים: ערן גליקסמן (סמנכ"ל טכנולוגיות), רועי ציקורל (מוביל תחום האימפקט), מיכאל שורפ ועתני לוי (מנכ״לים-משותפים). רועי ציקורל, לשעבר איש קרן טראמפ לחינוך, ייסד בעבר שורה של פרויקטים חינוכיים יחד עם מיכאל שורפ. ערן גליקסמן, בוגר מסלול תלפיות ויחידה 81, ועתני לוי, גם הוא מבוגרי סיירת מטכ"ל ויחידה 81, הכירו במהלך שירותם הצבאי. הארבעה נפגשו במסגרת עבודה על פרויקטים בתחומי החינוך וצמצום פערים חברתיים, ובתחילת 2019 ייסדו את החברה. "זה היה הכי 'בוטסטראפ' שיש", מודה לוי. "כלומר, התחלנו ממש מכלום. ממשרד בדרום תל אביב, כמעט ללא תקציב ובלי לגייס כסף חיצוני ממשקיעים. רק אחרי שהגענו לרווחיות הרשינו לעצמנו לגייס משקיעים".

והמשקיעים אכן הגיעו. החברה מודיעה היום (ד') על גיוס ראשון, "סיד", של 100 מיליון דולר שגוייס בפועל בשנה שעברה אך לא דווח לציבור. את הגיוס מובילה קרן גרופ 11 של דובי פרנסס, ובהשתתפות טרגט גלובל האירופית, פיטנגו, די. אל. סי, ומייסד אייפקס סר רונלד כהן.

"האם המצב כיום דומה לזה של 2008? כנראה שלא"

גיוס הענק בסכום של 100 מיליון דולר החל בפועל בקיץ הקודם, עוד בתקופה של שפע וצמיחה גדולה בשוק כולו, והסתיים עם הרחבה נוספת בינואר השנה. בחברה נמנעים מלהזכיר את שווי החברה, כך שניתן להניח שהשווי שניתן לה כבר בקיץ הקודם הביא אותה לחצות את רף מיליארד הדולר.

למאסטרסקול כ-30 בתי ספר ומשפיענים המלמדים על הפלטפורמה שלה, ובסוף השנה היא צפויה לרשום כ-100 בתי ספר ומשפיענים. את סוף שנת 2020 סיכמו בחברה עם 1,000 בוגרים, והשנה מצפים בחברה לאלפי בוגרים ב-20 מדינות בעולם. צוות החברה מונה כיום כ-100 עובדים, כאשר מרבית הנהלת החברה וצוותי המחקר והפיתוח - 80 איש - ממוקמים בישראל ופועלים לצד צוותי פיתוח עסקי ותמיכה הממוקמים באירופה ובארצות הברית.

צמחתם על הגל של אותם אלה שביקשו לעשות הסבה ולהצטרף לענף ההייטק?
"הסיפור מתחיל עוד לפני מערכוני ה'ההייטקס' בתכנית ארץ נהדרת", אומר לוי. "החברה קיימת כבר שלוש שנים. הסיפור שלנו הוא הרצון האנושי והבסיסי לבנות לעצמנו עתיד טוב יותר. אנחנו חיים בעולם שבו כדי לבנות לעצמך עתיד טוב יותר אתה צריך להיות בצד של הטכנולוגיה. המחסור העולמי בעובדים במגזר הטכנולוגיה מגיע ל-85 מיליון משרות וזה תחום שגדול מאיתנו, אבל אנחנו רוצים להיות השחקן המרכזי שמאפשר להרבה שחקנים אחרים בו לבנות כמה שיותר בתי ספר ולגדול יחד איתם, במטרה לאפשר לאנשים לבנות את הקריירה שלהם. אנחנו במסע לבניית בית הספר הגדול בעולם שיכשיר אנשים ללא קשר לרקע שלהם ולנסיבות החיים שלהם".

גייסתם את הסיבוב בקיץ האחרון. הודעתם עליו היום, כשאנחנו רואים את העולם נכנס להאטה כלכלית ולצינון בביקוש לעובדי הייטק.
"אנחנו רואים את מה שקורה ומסתכלים על מה שקרה במשברים בעבר. שנת 2008, לדוגמא, הייתה שנת מפנה עבור רבים שבחרו לעשות שינוי קריירה בחיים שלהם. זו הייתה שנה שבה אנשים רכשו כישורים חדשים, ולאחריה ראינו קפיצה גדולה מאוד בתחום. האם המצב כיום דומה לזה של 2008? כנראה שלא, אבל הסיפור הוא כזה שבו עובדים תמיד רוצים להיות רלוונטיים ומחפשים מה יהפוך אותם לכאלה".