גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החקיקה שתחשוף את מקור מימון תעמולת הבחירות באינטרנט, והטריקים לעקוף אותה

לפני שהתפזרה, הכנסת אישרה חוק במטרה לנסות לשים סוף לפרסום אנונימי ברשתות החברתיות בזמן בחירות • בהתאם, מפלגות שמפעילות בוטים או מפרסמות תכני תעמולה יחויבו להוסיף לפרסום סימון "ממומן" • אלא שהיוזמה לא חפה מפירצות, ובידי הפוליטיקאים מגוון דרכים למנוע את אכיפתה

הצבעה בקלפי / צילום: מארק ישראל סלם - הארץ
הצבעה בקלפי / צילום: מארק ישראל סלם - הארץ

יום הבחירות מתקרב ובנובמבר מדינת ישראל שוב תלך לקלפי. לאורך השנים, תעמולת הבחירות השתנתה באופן דרמטי וחדרה למרחב הדיגיטלי, בו נעשה שימוש במגוון כלים חדשים. אלא שלצד השתכללות תעמולת הבחירות, ההגבלות עליה נותרו בעינן - נכון לשנת 1959, שנת חקיקת החוק. אמנם בשנת 2019, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט לשעבר חנן מלצר, הוציא צו שחייב לסמן תעמולה בדיגיטל, אך הוא נוגע בעיקר לפרסומות ממומנות.

כיום, חלק ניכר מהתעמולה לא נמצאת בתוכן הממומן, אלא בתוכן שכביכול נחשב לאורגני - פעילות שנראית אמיתית, לייקים, תגובות ושיתופים. לפני שבוע הכנסת אישרה חקיקה שקובעת שכל תעמולת בחירות מטעם מפלגה, מתמודד או מי מטעמה, שבוצע עבורה תשלום - תהיה מחויבת בסימון. במילים אחרות, כל בוט, טוקבק או תשלום למשפיען שקיבלו תשלום על כך מגורם פוליטי - יחויב להיות מקושר למפלגה או המממן הפוליטי.

היעד: למנוע ניצול הכוח

ועדת חוקה של הכנסת דנה ביישום המלצות הוועדה הציבורית לבחינת חוק דרכי תעמולה בראשות השופטת בדימוס דורית בייניש, מה שהוביל לקידום החקיקה הזו. וועדת בייניש בחנה את חוק הבחירות (דרכי תעמולה), כשהמטרה הייתה להציע רפורמות לחקיקה הקיימת, בין היתר סביב סוגיות כמו שקיפות במרחב המקוון, בביטול תשדירי הבחירות כפי שהם היום ועוד.

"ביום שהתפזרה הכנסת לסבב הבחירות הראשון, כל סיעות הבית רצו את ההמלצות וקידמו אותן לוועדת חוקה", משחזרת פרופסור קרין נהון, ראשת חטיבת דאטה, ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן, בין חברות וועדת בייניש. "הסעיף שעבר בשבוע שעבר בוועדת חוקה היה מוכן לחקיקה וכולם הסכימו עליו. בעצם אנחנו יודעים שהגיע טלפון מבלפור, דאז בנימין נתניהו ראש ממשלה. והחוק נעצר", לטענתה.

בהמשך לדברי פרופסור נהון, נזכיר שבמערכת הבחירות לכנסת ה-21 פורסם תחקיר של ידיעות אחרונות והניו יורק טיימס, בו נחשפה רשת בוטים שמפיצים את מסרי הליכוד. המפלגה שללה כל קשר לרשת החשבונות המזויפים.

לטענת פרופסור נהון, הרעיון שעומד מאחורי החקיקה החדשה הוא למנוע מניפולציה בדעת הקהל. "סעיף השקיפות הזה הוא חלק קטן ממערכת שלמה שצריכה להיות מוסדרת", אמרה. "אבל טוב שאנחנו בכיוון הזה, ושנוכל לוודא שמועמדים לא עושים שימוש לרעה בכוחם". לדבריה, החוק מאפשר חופש ביטוי, כי בעזרת שקיפות, הבוחר יכול לשייך את הביטוי לאומרו: "המפלגות יהיו אחראיות למה שהן מפרסמות, זה לא נועד להגביל אלא לאפשר לבוחרים להבין במה מדובר".

בעיית התוכן הלא ממומן

החקיקה החדשה אמנם מיועדת להסדיר את התעמולה באינטרנט, אך אל לנו לשכוח שמדובר במרחב דינאמי למדי - מה שלעיתים מקשה על אכיפת ההגבלות. "החקיקה הזו מתייחסת אך ורק לתכנים ששילמו עבורם", ציינה נהון, והסבירה: "משמע, שהחוק לא חל על מתנדבים שאינם מקבלים על כך תשלום. כך גם על מפורסמים החוק לא חל".

מסיבה זו, קשה לעקוב אחרי שביל הכסף שמוביל למפלגה. "זה יכול להיות בעל הון שמשלם ישירות לחוות חשבונות מזויפים, ואז המפלגה לא באמת קשורה לזה. כמובן שזו עבירה, אבל זה יותר מסובך", הוסיפה דהון. "יש לזכור שלנגד עיני ועדת בייניש שדנה בעניין לפני כמה שנים היה חשוב לעודד שיח, ולא לייצר אפקט מצנן שיפגע בו".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית למשפט וטכנולוגיה, שהייתה מעורבת בניסוח הצעת החוק התעמולה החדש, מצביעה גם היא על בעיות בו. לטענתה, צריך להסתכל על התעמולה כמערכת שלמה. הפעיל שמעלה את הסרטון אולי לא יסומן כי הוא יכול להיות אורגני, אבל מי שכן משתף ומהדהד אותו בתמורה לתשלום - יסומן. "אם לא נתפוס את התוכן בפרסומו, אז כן הפצתו", הוסיפה ד"ר שוורץ אלטשולר.

קושי בניטור מימון מחו"ל

בעיה נוספת בחוק היא אופן האכיפה שלו. אכיפת החוק תהיה צריכה להיות על ידי המפרסמים עצמם, קרי המפלגות, כך שקיימת סבירות שהפוליטיקאים לא יעשו זאת. ד"ר שוורץ אלטשולר תולה כאן את האחריות על המערכת עצמה: "הכוח בחוקי תעמולת הבחירות הן שהמפלגות מפקחות אחת על השנייה. המפלגות מדווחות לוועדת הבחירות המרכזית ופונות כשיש משהו לא בסדר".

רון שלי, שותף מנהל ומייסד משרד הפרסום הדיגיטלי Debby&Ron, גם התייחס לבעיות בחוק בכל הנוגע לאכיפה. "אנחנו לא נראה אף פעם מקרים בהם הכסף יעבור ישירות בין הצדדים", הוא סבור. "התשלום יעבור דרך מתווכים כדי שלא יהיה אפשר לעקוב אחרי זה. יהיה קשה לעקוב אחרי הכסף. בבחירות ישנם כלים מאוד מתוחכמים שאפשר להפעיל. יש חברות שמטפחות כבר שנים כל מיני אווטארים שונים - לא רק חשבונות ברשתות חברתיות, אלא כותבים באתרים ובלוגים, והתוכן נראה לגיטימי למרות שהוא לא אורגני. ככה הרבה יותר קשה לזהות שמדובר בתוכן לא אורגני ולא אמיתי".

לפי שלי, בין התחבולות האפשרויות שיש בידי המפרסמים כוללות תשלום מחוץ לישראל: "מקרים בהם הרגולטור לא יכול לעקוב אחרי התשלום. אם הפוליטיקאי ישלם לגורמים וחברות מחוץ לארץ - הרגולטור יצטרך לפתח כלים שינטרו את זה, וזה ייקח זמן. יש כאן אתגר טכנולוגי כי לרשתות החברתיות יש את היכולת לנהל את כל הדאטה, והן צריכות לקחת אחריות". שלי לא חושב שזה צריך להיות רק במישור המקומי והוא מאמין שנדרשת חקיקה בינלאומית נגד מכשירים טכנולוגים שעושים מניפולציות על תודעה ציבורית.

הקשיים בחקיקה החדשה:
- החקיקה מתייחסת אך ורק לתכנים ששילמו עבורם, ולא אלו שנעשים בהתנדבות
- הפוליטיקאים המפרסמים צריכים לאכוף בעצמם את החוק שחל עליהם
- שימוש בכלים חדשניים עשוי להקשות בזיהוי תכנים שאינם אותנטיים
- קיים קושי בניטור תכנים שמממונים על ידי גורמים מחוץ לארץ

מי מוגדר "בוט" ומתי השימוש הופך לבעייתי?

כחלק מהמאבק במניפולציה ברשתות החברתיות, בטוויטר בחרו לעשות סדר בנושא. לפי הרשת החברתית, הדרך לעשות את זה הוא לזהות ולאפיין תחילה מהו בוט - לתפיסתם, בוטים הם "חשבונות אוטומטיים".

אנשים הדביקו משמעות רעה לבוטים, אבל ישנם גם בוטים חיוביים - כמו בוטים למזג אוויר ובוטים שנותנים שירות לציבור. לכן, הם הכריזו על עיצוב מיוחד לבוטים שמראה אותם בעיצוב אפור ועם כיתוב ברור שמדובר בבוט. כך, משתמשים יוכלו לזהות שאכן מדובר בחשבון אוטומטי, ויכלו לקבל את המידע שהם רוצים בהתאם.

בוטים חיוביים כפופים למדיניות הרשת החברתית והם משתמשים ב-API של החברה כדי לפרסם בטוויטר. החשבון יכול להיות אוטומטי באופן מלא או בצורה חלקית. לעומת זאת, בוטים במובן השלילי של המילה הם חשבונות אוטומטיים שעוסקים בהתנהגות שיתוף תוכן מפריע (ספאם), זדוני או מזויף, ובטוויטר מכנים זו כמניפולציה בפלטפורמה שלהם. הרעיון הוא להטעות אחרים, לשבש את החוויה או לפעול בפעולה אגרסיבית כדי לשנות את השיח. על פי החברה, השימוש בבוטים מעין אלו כולל פעילות אנושית עם אוטומציה - מה שאסור בטוויטר.

שימוש בתהליכי אוטומטיזציה נועד להגדיל את מספר הלייקים והעוקבים, בעוד שחשבונות שמקושרות לאדם אחד ונועדו להשפיע על שיח. לפי הרשת החברתית, ברגע שמצליחים לזהות את ההתנהגות הפסולה, ניתן לפעול כדי להסיר אותה ולהרחיק לצמיתות את מי שמקדם אותה ברשת החברתית.

עוד כתבות

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה