גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החקיקה שתחשוף את מקור מימון תעמולת הבחירות באינטרנט, והטריקים לעקוף אותה

לפני שהתפזרה, הכנסת אישרה חוק במטרה לנסות לשים סוף לפרסום אנונימי ברשתות החברתיות בזמן בחירות • בהתאם, מפלגות שמפעילות בוטים או מפרסמות תכני תעמולה יחויבו להוסיף לפרסום סימון "ממומן" • אלא שהיוזמה לא חפה מפירצות, ובידי הפוליטיקאים מגוון דרכים למנוע את אכיפתה

הצבעה בקלפי / צילום: מארק ישראל סלם - הארץ
הצבעה בקלפי / צילום: מארק ישראל סלם - הארץ

יום הבחירות מתקרב ובנובמבר מדינת ישראל שוב תלך לקלפי. לאורך השנים, תעמולת הבחירות השתנתה באופן דרמטי וחדרה למרחב הדיגיטלי, בו נעשה שימוש במגוון כלים חדשים. אלא שלצד השתכללות תעמולת הבחירות, ההגבלות עליה נותרו בעינן - נכון לשנת 1959, שנת חקיקת החוק. אמנם בשנת 2019, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט לשעבר חנן מלצר, הוציא צו שחייב לסמן תעמולה בדיגיטל, אך הוא נוגע בעיקר לפרסומות ממומנות.

כיום, חלק ניכר מהתעמולה לא נמצאת בתוכן הממומן, אלא בתוכן שכביכול נחשב לאורגני - פעילות שנראית אמיתית, לייקים, תגובות ושיתופים. לפני שבוע הכנסת אישרה חקיקה שקובעת שכל תעמולת בחירות מטעם מפלגה, מתמודד או מי מטעמה, שבוצע עבורה תשלום - תהיה מחויבת בסימון. במילים אחרות, כל בוט, טוקבק או תשלום למשפיען שקיבלו תשלום על כך מגורם פוליטי - יחויב להיות מקושר למפלגה או המממן הפוליטי.

היעד: למנוע ניצול הכוח

ועדת חוקה של הכנסת דנה ביישום המלצות הוועדה הציבורית לבחינת חוק דרכי תעמולה בראשות השופטת בדימוס דורית בייניש, מה שהוביל לקידום החקיקה הזו. וועדת בייניש בחנה את חוק הבחירות (דרכי תעמולה), כשהמטרה הייתה להציע רפורמות לחקיקה הקיימת, בין היתר סביב סוגיות כמו שקיפות במרחב המקוון, בביטול תשדירי הבחירות כפי שהם היום ועוד.

"ביום שהתפזרה הכנסת לסבב הבחירות הראשון, כל סיעות הבית רצו את ההמלצות וקידמו אותן לוועדת חוקה", משחזרת פרופסור קרין נהון, ראשת חטיבת דאטה, ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן, בין חברות וועדת בייניש. "הסעיף שעבר בשבוע שעבר בוועדת חוקה היה מוכן לחקיקה וכולם הסכימו עליו. בעצם אנחנו יודעים שהגיע טלפון מבלפור, דאז בנימין נתניהו ראש ממשלה. והחוק נעצר", לטענתה.

בהמשך לדברי פרופסור נהון, נזכיר שבמערכת הבחירות לכנסת ה-21 פורסם תחקיר של ידיעות אחרונות והניו יורק טיימס, בו נחשפה רשת בוטים שמפיצים את מסרי הליכוד. המפלגה שללה כל קשר לרשת החשבונות המזויפים.

לטענת פרופסור נהון, הרעיון שעומד מאחורי החקיקה החדשה הוא למנוע מניפולציה בדעת הקהל. "סעיף השקיפות הזה הוא חלק קטן ממערכת שלמה שצריכה להיות מוסדרת", אמרה. "אבל טוב שאנחנו בכיוון הזה, ושנוכל לוודא שמועמדים לא עושים שימוש לרעה בכוחם". לדבריה, החוק מאפשר חופש ביטוי, כי בעזרת שקיפות, הבוחר יכול לשייך את הביטוי לאומרו: "המפלגות יהיו אחראיות למה שהן מפרסמות, זה לא נועד להגביל אלא לאפשר לבוחרים להבין במה מדובר".

בעיית התוכן הלא ממומן

החקיקה החדשה אמנם מיועדת להסדיר את התעמולה באינטרנט, אך אל לנו לשכוח שמדובר במרחב דינאמי למדי - מה שלעיתים מקשה על אכיפת ההגבלות. "החקיקה הזו מתייחסת אך ורק לתכנים ששילמו עבורם", ציינה נהון, והסבירה: "משמע, שהחוק לא חל על מתנדבים שאינם מקבלים על כך תשלום. כך גם על מפורסמים החוק לא חל".

מסיבה זו, קשה לעקוב אחרי שביל הכסף שמוביל למפלגה. "זה יכול להיות בעל הון שמשלם ישירות לחוות חשבונות מזויפים, ואז המפלגה לא באמת קשורה לזה. כמובן שזו עבירה, אבל זה יותר מסובך", הוסיפה דהון. "יש לזכור שלנגד עיני ועדת בייניש שדנה בעניין לפני כמה שנים היה חשוב לעודד שיח, ולא לייצר אפקט מצנן שיפגע בו".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית למשפט וטכנולוגיה, שהייתה מעורבת בניסוח הצעת החוק התעמולה החדש, מצביעה גם היא על בעיות בו. לטענתה, צריך להסתכל על התעמולה כמערכת שלמה. הפעיל שמעלה את הסרטון אולי לא יסומן כי הוא יכול להיות אורגני, אבל מי שכן משתף ומהדהד אותו בתמורה לתשלום - יסומן. "אם לא נתפוס את התוכן בפרסומו, אז כן הפצתו", הוסיפה ד"ר שוורץ אלטשולר.

קושי בניטור מימון מחו"ל

בעיה נוספת בחוק היא אופן האכיפה שלו. אכיפת החוק תהיה צריכה להיות על ידי המפרסמים עצמם, קרי המפלגות, כך שקיימת סבירות שהפוליטיקאים לא יעשו זאת. ד"ר שוורץ אלטשולר תולה כאן את האחריות על המערכת עצמה: "הכוח בחוקי תעמולת הבחירות הן שהמפלגות מפקחות אחת על השנייה. המפלגות מדווחות לוועדת הבחירות המרכזית ופונות כשיש משהו לא בסדר".

רון שלי, שותף מנהל ומייסד משרד הפרסום הדיגיטלי Debby&Ron, גם התייחס לבעיות בחוק בכל הנוגע לאכיפה. "אנחנו לא נראה אף פעם מקרים בהם הכסף יעבור ישירות בין הצדדים", הוא סבור. "התשלום יעבור דרך מתווכים כדי שלא יהיה אפשר לעקוב אחרי זה. יהיה קשה לעקוב אחרי הכסף. בבחירות ישנם כלים מאוד מתוחכמים שאפשר להפעיל. יש חברות שמטפחות כבר שנים כל מיני אווטארים שונים - לא רק חשבונות ברשתות חברתיות, אלא כותבים באתרים ובלוגים, והתוכן נראה לגיטימי למרות שהוא לא אורגני. ככה הרבה יותר קשה לזהות שמדובר בתוכן לא אורגני ולא אמיתי".

לפי שלי, בין התחבולות האפשרויות שיש בידי המפרסמים כוללות תשלום מחוץ לישראל: "מקרים בהם הרגולטור לא יכול לעקוב אחרי התשלום. אם הפוליטיקאי ישלם לגורמים וחברות מחוץ לארץ - הרגולטור יצטרך לפתח כלים שינטרו את זה, וזה ייקח זמן. יש כאן אתגר טכנולוגי כי לרשתות החברתיות יש את היכולת לנהל את כל הדאטה, והן צריכות לקחת אחריות". שלי לא חושב שזה צריך להיות רק במישור המקומי והוא מאמין שנדרשת חקיקה בינלאומית נגד מכשירים טכנולוגים שעושים מניפולציות על תודעה ציבורית.

הקשיים בחקיקה החדשה:
- החקיקה מתייחסת אך ורק לתכנים ששילמו עבורם, ולא אלו שנעשים בהתנדבות
- הפוליטיקאים המפרסמים צריכים לאכוף בעצמם את החוק שחל עליהם
- שימוש בכלים חדשניים עשוי להקשות בזיהוי תכנים שאינם אותנטיים
- קיים קושי בניטור תכנים שמממונים על ידי גורמים מחוץ לארץ

מי מוגדר "בוט" ומתי השימוש הופך לבעייתי?

כחלק מהמאבק במניפולציה ברשתות החברתיות, בטוויטר בחרו לעשות סדר בנושא. לפי הרשת החברתית, הדרך לעשות את זה הוא לזהות ולאפיין תחילה מהו בוט - לתפיסתם, בוטים הם "חשבונות אוטומטיים".

אנשים הדביקו משמעות רעה לבוטים, אבל ישנם גם בוטים חיוביים - כמו בוטים למזג אוויר ובוטים שנותנים שירות לציבור. לכן, הם הכריזו על עיצוב מיוחד לבוטים שמראה אותם בעיצוב אפור ועם כיתוב ברור שמדובר בבוט. כך, משתמשים יוכלו לזהות שאכן מדובר בחשבון אוטומטי, ויכלו לקבל את המידע שהם רוצים בהתאם.

בוטים חיוביים כפופים למדיניות הרשת החברתית והם משתמשים ב-API של החברה כדי לפרסם בטוויטר. החשבון יכול להיות אוטומטי באופן מלא או בצורה חלקית. לעומת זאת, בוטים במובן השלילי של המילה הם חשבונות אוטומטיים שעוסקים בהתנהגות שיתוף תוכן מפריע (ספאם), זדוני או מזויף, ובטוויטר מכנים זו כמניפולציה בפלטפורמה שלהם. הרעיון הוא להטעות אחרים, לשבש את החוויה או לפעול בפעולה אגרסיבית כדי לשנות את השיח. על פי החברה, השימוש בבוטים מעין אלו כולל פעילות אנושית עם אוטומציה - מה שאסור בטוויטר.

שימוש בתהליכי אוטומטיזציה נועד להגדיל את מספר הלייקים והעוקבים, בעוד שחשבונות שמקושרות לאדם אחד ונועדו להשפיע על שיח. לפי הרשת החברתית, ברגע שמצליחים לזהות את ההתנהגות הפסולה, ניתן לפעול כדי להסיר אותה ולהרחיק לצמיתות את מי שמקדם אותה ברשת החברתית.

עוד כתבות

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה