הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock
לאחר רנסנס שארך כשנה וחצי, חזר שוק ההנפקות הראשוניות בבורסה בתל אביב למצב של כמעט קיפאון. אם בשנת 2021 השלימו קרוב ל-100 חברות חדשות גיוס הון ראשוני, והפכו לציבוריות, הרי שמתחילת השנה הנוכחית חלה דעיכה עד כדי בלימה כמעט במספר ההנפקות - המאיימת להחזיר את השוק הראשוני לתקופת היובש הממושכת שאפיינה אותו בעבר.
סיבה מרכזית אחת לכך היא האכזבה העצומה שהנחיל למשקיעים "מחזור 20-21" בשוק הראשוני, כשעשרות המניות החדשות, רובן של חברות הייטק בוסריות ומפסידות (חלקן עם הערת "עסק חי" בדוחות) נחתכו לאחר ההנפקה ב-50% ויותר, והסבו הפסדים כבדים למשקיעים בהן.
אך לא רק חברות חלום שהכזיבו מסבירות את רתיעת ההמשקיעים המוסדיים מלחזור לקלחת ההנפקות. כך למשל, מניית חברת הנדל"ן המובילה אקרו , שמוביל צחי ארבוב, הבונה דירות יוקרה בגוש דן, הונפקה בתחילת מרץ האחרון בשווי של 4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), והספיקה מאז לאבד כ-20% מערכה.
"הכול זה ריבית, ריבית ועוד פעם ריבית", אומר בכיר בשוק ההון; "ברגע שהעלו אותה לאחרונה, מחירי ההון של החברות זינקו, וזה שינה את הערכות השווי בשוק. בעלי שליטה שלא מפנימים את זה, ולכן לא מסכימים לקיצוץ חד בשווי החברות, לא יוכלו להנפיק".
גורם אחר בשוק מגדיר את מצבו הנוכחי של שוק ההנפקות כמצב של עצירה מוחלטת כמעט: "השוק חטף מכות חזקות והגיע לנקודת עצירה. בעלי החברות נתקלים בסלקטיביות מאוד גדולה מצד המוסדיים, שמגיעה עם הצעות בשווי הרבה יותר נמוך מבעבר. רק מי שממש רוצה להשלים הנפקה, ומוכן להתפשר באופן משמעותי על המחיר, יוכל לעשות זאת, והשינוי התודעתי צריך להתחיל אצלו".
חתם המלווה חלק מההנפקות מוסיף, כי "המוסדיים מתעקשים על הנחות עמוקות בשווי החברות, ולאט לאט בעלי השליטה מבינים שתנאי המשחק השתנו בסביבת הריבית החדשה. לכן אני מעריך שבחודש הקרוב נראה אולי אחדים מהשמות הגדולים שרוצים להיכנס לשוק הציבורי משלימים את הגיוס".
הנפקה אחת בלבד ברבעון השני
בסך-הכול הונפקו בתל אביב מתחילת השנה רק עשר חברות חדשות, תשע מהן במהלך הרבעון הראשון (ורק חברת התעופה ישראייר בשני) - ונראה שהקצב אינו צפוי לעלות בקרוב באופן משמעותי, לנוכח מגמת הירידות בשווקים. עדות לכך היא ביטוליים של מספר הנפקות מתוכננות מהעת האחרונה, נוסף על כמה שעדיין מתנדנדות, ושאם ייצאו לפועל יידרשו לחיתוך חד במחיר המבוקש.
דוגמה לאחת כזו סיפקה השבוע חברת שירותי ההנדסה לודן , שהודיעה על עצירת הנפקת החברה הבת (81%) שימקוטק. מדובר בחברת טכנולוגיה "סולידית", שמפתחת תוכנה לתחום התחבורה הציבורית ומערכות בדיקה אוטומטיות בתעשיות הביטחוניות. שימקוטק רצתה להנפיק לפי שווי של 170 מיליון שקל, בימים שבהם השוק מפנה כתף קרה לחברות טכנולוגיות באופן כללי.
הדיווח של לודן מצטרף לזה של חברת האופנה קסטרו מהשבוע שעבר, על הקפאת הנפקתה של החברה הבת אורבניקה, המוכרת פריטי אופנה במחירים מוזלים. קדמה לה חברת אולמות האירועים קאי מלונאות וספא, שאחד מבכיריה הוא השף מושיק רוט, שביטלה הנפקה מתוכננת.
הנפקה מתוכננת נוספת שלא צפויה לצאת לדרך היא זו של חברת הנשק והתעשיות הביטחוניות נסקא, שבבעלות סמי קצב. תוכניות שאפתניות לגייס לחברה מאות מיליוני שקלים לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל נגנזו, לאחר שבשוק ניתנו אינדיקציות, לפי חלק מהפעילים, שהיו "נמוכות משמעותית ממיליארד שקל". התשקיף הציבורי של החברה טרם הוגש, ולפי שעה הוקפאה תוכנית ההנפקה.
מוקדם יותר השנה בוטלה הנפקתה של חברת הפלדה איסכור, שבשליטת קרן הפרייבט אקוויטי קדמה. זאת גם לאחר שבחברה חתכו בחדות את השווי המבוקש בגיוס, מ-1.5 מיליארד שקל ל-800-900 מיליון שקל, אך בשל היעדר היענות מצד המוסדיים ההנפקה ירדה מהפרק.
קרסו נדל"ן: קיצוץ של יותר משליש בשווי
מי שעדיין לא ביטלו את הנפקתן הן מספר חברות בעלות פעילות משמעותית, שנדרשות לקיצוץ עמוק בשוויין. אחת מהן היא חברת קרסו נדל"ן, שבשליטת משפחת קרסו, המחזיקה כבר חברה בורסאית הפועלת בתחום יבוא הרכב (קרסו מוטורס ).
בסוף חודש מאי עוד כיוונו בקרסו נדל"ן לשווי של כ-3 מיליארד שקל לפני הכסף, אולם כיום, לפי ההערכות, מציע לה השוק שווי הנמוך בשליש, ואף יותר מכך, של כ-1.8 מיליארד שקל.
"אני מעריך בזהירות שהפערים בהנפקת קרסו נדל"ן לא גדולים כל כך, ויש ככל הנראה רצון שם להשלים את ההנפקה", אומר אחד מבנקאי ההשקעות בשוק. "הסיבה העיקרית לקיצוץ המבוקש בשווי היא שסביבת הריבית השתנתה, וזה משפיע קודם כל על תחום הנדל"ן".
לקרסו יש 55 פרויקטים שונים שהיא מתכננת ומקימה, ובכוונתה לבנות 11 אלף דירות מגורים ומגדלי משרדים, ויש לה גם תיק נכסים מניבים.
הנפקה נוספת ש"מתנדנדת" היא זו של חברת חוליות, יצרנית מוצרי פלסטיק מתוחכמים לתעשייה שבשליטת קרן טנא וקיבוץ שדה נחמיה. בנובמבר האחרון עוד קיוו הבעלים להשיג שווי שמתקרב ל-800 מיליון שקל, אבל כיום השוק נמצא באזורים אחרים לגמרי. ההחלטה שיידרשו לקבל היא, האם להקפיא את מהלך ההנפקה, ולחזור בעתיד, או לקצץ עשרות אחוזים ביחס לשווי שעליו חלמו בעבר.
כזה גם המצב של חברת אי.אר.אן, הפועלת בתחום האשראי החוץ-בנקאי, שבשליטת קבוצת הביטוח מנורה מבטחים ומשפחת נתנזון. השווי המבוקש לחברה בתחילת מהלך ההנפקה לפני מספר חודשים הוערך ב-800-900 מיליון שקל, אך הוא אינו ריאלי כיום, לנוכח התקררות השוק, ונוסף על כך מכבידים על ההנפקה אי-סדרים שהתגלו לאחרונה בשתי חברות מימון חוץ-בנקאיות קטנות, יונט קרדיט וגיבוי אחזקות, שדיווחו על חובות של עשרות מיליוני שקלים בסיכון.
גם הנפקת חברת בינת, של בני הזוג יהודה ונאוה זיסאפל, נתקלת בקשיים. מדובר באחת מחברות התוכנה הוותיקות והיציבות בארץ, שכיוונה לשווי של 800 מיליון שקל עד מיליארד שקל כשיצאה לדרך במאי האחרון. אך לפי שעה השוק התקרר בכל הנוגע לטכנולוגיה, אף שמדובר כאמור בחברה עם הכנסות של 1.4 מיליארד שקל בשנת 2021, ועם רווח נקי של 42.5 מיליון שקל, שצמח ב-13% בתוך שנה. עוד בין החברות הגדולות שטרם ויתרו על המהלך - זרוע האנרגיה של קבוצת שיכון ובינוי.
אחת שהצליחה להנפיק, ואחת שנמכרה במקום
הנפקה קטנה יותר שעדיין מתנדנדת היא זו של חברת פרופדו, שפיתחה תוכנה לתחום הנדל"ן, המעניקה אומדני מחירים לדירות. החברה פרסמה טיוטת תשקיף בסוף יוני, עם הערת "עסק חי", והמנכ"ל שלה הוא פלג דודוביץ', בנו של דורי דודוביץ', המכהן כיו"ר ושותף (22.8%). דורי דודוביץ' הוא המייסד והיו"ר של חברת האנרגיה המתחדשת דוראל. החברה רצתה לגייס לפי שווי של 100 מיליון שקל, ונראה שסיכוייה קלושים, לנוכח השינוי בטעמי המשקיעים בתל אביב.
מי שכן הצליחה להשלים הנפקה ראשונית, לנוכח הרגיעה היחסית בשווקים בתקופה האחרונה, היא חברת פרקומט מנס ציונה, העוסקת בתכנון והרכבה של מתקני חנייה מכניים ורובוטיים עבור פרויקטי נדל"ן, שגייסה כ-23 מיליון שקל (לפי שווי של 41 מיליון שקל) בהנפקה ראשונית של מניותיה בהובלת לאומי פרטנרס חתמים.
במקרה אחר, של חברת המידע הקמעוני סטורנקסט, ההנפקה הפכה למכירה. לאחר שפרסמה תשקיף, ועוד בטרם יצאה להנפקה, רכשה בחודש שעבר קרן הפרייבט אקוויטי פורטיסימו את החברה תמורת 180 מיליון שקל בעסקת מזומן, מחיר הנמוך במקצת מהשווי שהשוק הסכים לתת לחברה.