מכשיר הדמיה של חברת פיליפס. ''מתחרים על עובדים מאמזון וגוגל'' / צילום: אתר החברה
עם השנים, נעשה ענף הביומד דומה יותר ויותר להייטק: הוא ממומן ברובו בכסף שמגיע מחו"ל, ואפשר לצפות מהחברות לאקזיטים ולהנפקות. כמו בהייטק, עובד עם ידע ספציפי יכול להביא עמו ערך ששווה הרבה מאוד כסף.
מעבר לזה, הולך וגדל מספר החברות שעוסקות בשני התחומים יחד: חברות בריאות דיגיטלית, תשתיות לבתי חולים, אבחון באמצעות אלגוריתמיקה, תכנון ממוחשב של תרופות. אבל באופן היסטורי, המשכורות בתעשיית הביומד הן נמוכות מהמשכורות שמציע ענף ההייטק, גם כאשר התפקיד דורש רמה הרבה יותר גבוהה של השכלה והתמקצעות. האם בחברה משולבת כזאת, שכרם של איש הביומד ושל עמיתו ההייטקיסט הוא באותה סקאלה? ומה עשו התנודות בשוק ההייטק - העליות החדות, המסיבות הראוותניות, וכעת הירידות והפיטורים בחברות מפתח וההכנה לשוק שחון - לתרבות הארגונית ולדפוסי התעסוקה של אנשי הביומד?
"חברות הטכנולוגיות מושכות למעלה"
לדברי ליזי שוב לונדון, שותפה ומנהלת תחום הביומד והקלינטק בחברת השמת הבכירים נישה, "כל שוק העבודה נמצא במחסור, ולמרות הפיטורים בחברות ההייטק, גם הוא עדיין שוק במחסור. השכר במשק עלה בצורה פסיכית, לא רק בהייטק. כשעובדים בכל התחומים נשאבים לחברות הייטק בשכר גבוה, זה מושך מעלה את התחומים האחרים. אפילו נישה עצמה עברה את זה בשנים 2021-2022. חברות ההייטק צריכות לגייס עובדים והן לוקחות לנו את אנשי הגיוס, באמצעות שיפור משמעותי בשכר שאני לא יכולה להתחרות בו. עכשיו זה קצת התמתן".
כך גם בביומד. "בתחום החדש שאפשר לקרוא לו דאטה בבריאות, או דאטה בביומד, נפתחו מאות חברות בשנתיים האחרונות, חלקן עם המון כסף. בחברה כזאת אנשי התוכנה ירוויחו כמו הייטק. אדם אחד שמשלב בין התחומים, לדוגמה רופא עם תואר בהנדסת תוכנה, ירוויח אפילו יותר, כי אלה עובדים מאוד נדירים". גם הבכירים, היא אומרת, מרוויחים שכר מקביל לבכירים בחברות הייטק.
ומי שאינו בכיר ואין לו ידע בתכנות?
"הוא ירוויח יותר ממה שמרוויח רופא או ביולוג בחברה שאין לה נגיעה להייטק, כי אי אפשר לפתוח פערים גדולים מדי בין שני סקטורים של עובדים. וכך נוצרת אותה תגובת שרשרת: כשמנסים לקחת ביולוג לחברה כזו מחברת ביוטק 'רגילה', גם השכר בחברה הרגילה עולה כי אחרת היא לא תוכל לשמר את העובדים. יש מקצועות שתמיד היו במחסור, כמו מנהלי איכות או רגולציה. והמחסור הזה החמיר. שמעתי על סמנכ"ל איכות שמרוויח 120 אלף שקל, אם כי כמובן גם אין הרבה כאלה. ישנם תחומים בתוך הביומד שבהם השכר עלה ב-15% ב-2022 לבדה, ויש שיותר".
אבל, בתוך כל הטוב הזה (שגם הוא כנראה זמני), מי שיש לו תואר בביולוגיה לבדה, שאינו שייך לאחד המקצועות במחזור, עדיין מקבל שכר בסקאלה שלא קשורה לעולם ההייטק, אומרת שוב-לונדון.
"כולם מקבלים אופציות, בהשפעת תרבות ההייטק"
מנכ"ל בתעשיית הביומד, שביקש לדבר בעילום שם, מדגיש את הנקודה הזאת. "אנחנו חברת דאטה בביולוגיה, כלומר אני מגייס אנשים גם מגוגל וגם מבתי חולים. בתחום הדאטה סיינס, חיינו עד לאחרונה בעולם מאוד תחרותי. היו בשוק גם משכורות לאלגוריתמיקאי שהן גבוהות יותר ממה שאני לוקח לעצמי. בתחילת הדרך הצענו משכורות קצת נמוכות ביחס לשוק, אבל הצלחנו לגייס אנשים שמאוד מתחברים לחזון החברה, בגלל הפעילות שלה בתחום הרפואי. הגאווה והמשמעות בעבודה יכולים לעזור לאנשים להחליט לעבוד אצלנו. אבל אחרי שגייסנו סכום משמעותי, הצענו את מחיר השוק".
ויש את הביולוגים.
"כן. הביולוגים. המצב לא פייר. בעל תואר דוקטור בן 30 מרוויח משכורת זהה לזו של ילד זב חוטם בתואר ראשון בהייטק. המשכורות בתחום הביולוגיה הן נמוכות עד שצוברים ניסיון. שכר של 15-18 אלף שקל לדוקטור, בעוד ילדים שסיימו הנדסת תוכנה בטכניון מרוויחים הרבה יותר. זה תמיד הפריע לי, ומצד שני יש פה סיפור של היצע וביקוש.
"ואנחנו לא שונים. אנחנו נותנים שכר פר תפקיד על פי תנאי השוק. אז ברור ששכר של ביולוג מותאם לשוק של הביולוגים וכנ"ל לגבי איש מדעי המחשב. זה לא חי באותם עולמות, ואין באמת השפעה הדדית. יוצא דופן הוא ביולוג שהוא יוצא דופן, שיקבל שכר על פי הערך שלו לחברה".
והביולוגים לא מתלוננים על הפער בשכר מול הקולגות?
"אני לא בטוח שהם יודעים בדיוק כמה האחרים מרוויחים, אבל הם יודעים שההייטקיסטים מרוויחים יותר, ומצד שני יודעים מה מרוויחים אנשים שלמדו איתם, ואנחנו בטח לא נותנים פחות".
הם מקבלים אופציות?
"כן, כולם אצלנו מקבלים אופציות, בכל המקצועות. הרי יום אחד יגיע אירוע שבו האופציות הללו יהיו נזילות ואני לא אוכל להסתכל לאנשים בעיניים אם הם ירקו דם כל השנים ולא יקבלו נתח בהצלחה, והשכן שלהם מהחדר ליד כן יקבל. יש לי ביולוגים שמוקצות להם אופציות בכמות שיכולה להיות משנה חיים, וזו כן השפעה של תרבות ההייטק. בחברת ביוטק 'טהורה' כנראה הם לא היו מקבלים אותן". לדבריו, חברות ביומד שהצליחו מאוד - ויש מעטות כאלה - הקצו אופציות. "באינמוד אנשים הרוויחו יפה. בנובוקיור, במזור".
בתקופה החמה היו לכם אירועים נוצצים? פינוקים בסגנון הייטק?
"אנחנו לא רוצים לנקר עיניים. אנחנו לא מטיסים אף אחד לאי ולא שמים נדנדות במשרד, כי אנחנו לא פה בשביל הוואו והפאן, אלא כדי להציל חיים. נעים אצלנו, אבל לא ראוותני".
אבל עכשיו דברים קצת נרגעו. מול גלי הפיטורים בהייטק, אנשים הפסיקו לזוז ממקום למקום והחלו לחפש את היציבות. "עדיין לא ראינו ירידה בשכר, אבל כולם נערכים לחורף. לא ברור אם זה חורף ישראלי, חורף ארקטי או תקופת הקרח".
"אמרנו לחברות שהן יצטרכו לקצץ"
נועם סולומון, מנכ"ל חברת ImmuneAI, המשלבת מדע פורץ דרך בתחום הביולוגיה עם בינה מלאכותית, מאשר שהשכר של אנשי הביוטק ואנשי ההייטק נמצא בסקאלות שונות. "תעשיית ההייטק בישראל השתנתה כאשר נכנסו אליה החברות הגדולות והעשירות, וב-10-15 השנים האחרונות השכר עלה בהדרגה, וחברות הסטארט-אפ נאלצו להשוות את התנאים. כך נוצר פער, לדוגמה, בין מהנדסי התוכנה בחברות הללו לבין אנשי הפיננסים. מהנדסי התוכנה מרוויחים יותר מאנשי הפיננסים, בפערים גדולים".
כך גם מול אנשי הביוטק. "היום בחברות ביוטק ומדיקל שנולדות במעבדה, שבהן כולם ביולוגים או רופאים, השכר יחסית נמוך. הוא כמובן לא נמוך ביחס למורה מתחילה או לעובדת סוציאלית, אבל כן ביחס למהנדס אפילו ללא תואר.
"אנחנו לא קמנו כחברת ביוטק בלבד, והשכר שאנחנו משלמים לביולוגים שלנו גבוה יותר מהשוק, ומנגד השכר שלנו לאנשי התוכנה הוא לא הכי גבוה שיש בשוק, ולכן הפער אולי לא עד כדי כך דרמטי. זה קורה כי אנחנו לא מתחרים על העובדים בתחום ההייטק עם השכר הכי נוצץ, אלא עם החזון שלנו. אני גם לא מוכר 'וורק לייף בלנס', אלא מחפש אנשים שיש להם חיים אבל הם גם מושקעים במה שהם עושים. מי שבא בשביל הכסף ממילא לא יבוא אלינו, ולכן לא קרה שאיבדנו מועמד בגלל תנאים". את האופציות מקבלים כולם.
אסף ברנע, מנכ"ל קבוצת ההשקעות סנארה, שפועלות בה חברות סטארט-אפ בתחום הבריאות הדיגיטלית והמכשור הרפואי, אומר ש"למקצועות הפחות 'סקסיים' של הביומד, היותר קלאסיים, חגיגת השכר לא הגיעה". בהמשך הוא מסייג קצת. "כן, התרבות הארגונית חלחלה. פתאום ראית חברה בתחום הבריאות במרכז תל אביב, היה קצת יותר פינוק ממה שאנחנו רגילים. וגם הגישה לשימור עובדים חלחלה. אם יצאנו מגדרנו לשמר איש תוכנה אז לא נעשה אותם מאמצים עבור רופא ותיק שהוא עובד מצוין?"
כשהגיע משבר ההייטק, הוא אומר, כל זה השתנה. "אמרנו לחברות שבהן אנחנו משקיעים שהן יצטרכו לקצץ ולהכין תוכנית שנה קדימה. אמרו לי, 'אבל כל ההוצאות שלי זה שכר', אמרתי 'אין ברירה'".
מאיפה יקצצו?
"הקיצוץ יהיה מכולם. בחברות הגדולות יותר אולי יוותרו על אנשים, ובחברות הקטנות אולי יעשו קיצוץ רוחבי. אולי המנכ"ל ייקח על עצמו תפקיד סמנכ"ל מכירות".
אז העליות היו רק להייטקיסטים, אבל הפגיעה תהיה בכולם.
"כן, יהיו קיצוצים גם במשרות וגם בשכר בתפקידי הביו המסורתיים. מי שהאפשרויות שלו עדיין רבות וקשה להשיג אותו, עדיין ייהנה מביקוש ולא ייפגע בשכר. אלה בעיקר אנשי דאטה, אבל זה נכון גם לאנשים שקשה להשיג בתחום הביומד, מדענים מתחומים ייחודיים, אנשים עם ניסיון בינלאומי או שם טוב".
"השכר עלה קודם אצל מהנדסי התוכנה"
בתעשיית ההייטק, המשכורות הגדולות הגיעו מהחברות הבינלאומיות שפועלות היום בארץ, ואז חלחלו ליתר השוק. גם בביומד פועלות חברות בינלאומיות בישראל, אם כי פחות. חברת מדטרוניק, שנסחרת ב-119 מיליארד דולר ורשמה ב-2020-2021 עליות משמעותיות, מעסיקה 1,200 עובדים בישראל - בכמה מרכזי פיתוח המבוססים על חברות שרכשה ובסניף השיווקי של החברה, מדטרוניק ישראל, המנוהל על ידי אריק קורקוס.
"מדטרוניק תמיד הייתה תחרותית בשכר ובשימור עובדים", אומר קורקוס. "כתאגיד, יש לנו גוף תגמול שמבצע סקרי שכר כל הזמן, ואז אנחנו מיוזמתנו מעלים משכורות למי שצריך, על בסיס מצב השוק ועל בסיס תפקוד".
אבל למה משווים? "השינויים בשכר בהייטק לא השפיעו עלינו בכלל. אנחנו משווים את עצמנו לתעשייה שלנו, שבה העובדים יותר יציבים, כי כל השוק יותר יציב". אופציות בדרך כלל אין, אלא בדרגי ניהול בכירים.
חברת פיליפס, גם היא תאגיד מכשור רפואי בינלאומי, המעסיקה בישראל כ-1,500 איש, דווקא רואה את עצמה כחברת הייטק לכל דבר. בשנים האחרונות החברה מדגישה את פעילותה בתחום מערכות התוכנה לניהול בתי חולים, אם כי היא עדיין מתמחה גם במכשור רפואי קלאסי, בעיקר מכשירי הדמיה.
לדברי רקפת כץ שפירא, סמנכ"לית משאבי האנוש של החברה, "אנחנו מתחרים על עובדים עם אמזון, גוגל ו-IBM, ומגמת עליית השכר הגיעה אלינו בענק. גם עזיבה מוגברת שלא חווינו בעבר. זה מתחבר למגמות הכלליות של עולם התעסוקה, של עזיבות ותחלופות רבות אחרי תקופת הקורונה.
"בשלב הראשון השכר עלה אצל אנשי התוכנה, אחר כך אצל תומכי התוכנה כמו אנשי הבדיקות וה-Devops. באזורים שרחוקים מתוכנה - פחות, כי מתחרה עליהם מספר קטן יותר של חברות. אפילו כשגוגל או אמזון נכנסות לתחומי הבריאות, הן מתרכזות בפתרונות התוכנה לתחום. אבל בכל זאת אנחנו רוצים לשמר איזו הוגנות, ולכן יזמנו מהלך של עדכון שכר, לא רק אצל אנשי התוכנה".
תוכנית האופציות הותאמה לציפיות של ישראלים, שחבריהם עובדים בחברות אמריקאיות, אף שפיליפס עצמה היא חברה אירופית. את ההשפעה של "תרבות ההייטק" על החברה אפשר למצוא במעבר של צוות שעוסק בתוכנה לתחום הגנומיקה של סרטן למתחם WeWork בתל אביב. עם כל הכבוד למשמעות, "הם רצו להיות בסביבה של רוטשילד והקורקינטים. זו קבוצה ספציפית שהרגשנו שיש לה צורך במיקום שמתאים לתרבות שלה".
"השכר הקמצני הוביל למחסור בביולוגים"
המנהלים מדברים בשוויון נפש על ההבדל בשכר בין הביולוגים לאנשי ההייטק, אבל לא כל העובדים או מי שעוד זוכרים שהיו עובדים, מדברים כך. "זה נהיה אבסורד", אומר לנו מנהל באחת החברות, שזוכר את הימים שהציעו לו לעבוד תמורת פחות מ-10,000 שקל לחודש, אף שהיה אחד היחידים בישראל ששלט בשיטה שבה עבדה החברה. "אמרתי, 'אני לא יכול לעבוד בשכר כזה'", והמנהל אומר לי, 'הבורד לא מרשה לי לשלם יותר'. כשסירבתי, הוא עוד התקשר אליי ובכה ואמר לי 'איך אתה יכול לעשות לי את זה'. עובדי מעבדה בביולוגיה ירוויחו 6,000-7,000 שקל בחודש, ודווקא בביולוגיה יש שיטות מסוימות שצריך להיות בקיא בהן וההכשרה דורשת זמן רב, חודשים או אפילו שנים.
"החברות בוכות שהן לא מצליחות להשיג אנשים עם ניסיון בינלאומי. כשאני מביא להן אחד כזה, האם הן מוכנות לתת לו שכר שלא דומה למה שהוא מרוויח בחו"ל אבל קצת ירפד את החזרה שלו ארצה, נניח 30-35 אלף שקל? לעתים רחוקות. המחשבה מוגבלת על ידי סקאלת השכר הקמצנית שנהוגה בתחום הביומד בארץ. הם לא מבינים שאדם כזה יכול לעשות להם את כל ההבדל. שוק הביוטק התקבע על כך שלא מתגמלים עובדים טובים וחלילה לא נלחמים עליהם".
דרוש שינוי מחשבתי, הוא אומר. "חברת ביוטק שתשלם לחוקר מתחיל 20 אלף שקל, ואנחנו מדברים על בעל דוקטורט מדעי, תוכל לקבל את מי שבא לה, היא תשבור את השוק. אבל הם לא עושים את זה, ויש להם כל מיני תירוצים, שהתשתיות יקרות ולוקחים את כל הכסף, שזה אחר כך ייצור תקדימים שלא יוכלו לעמוד בהם".
המצב הזה היה בר קיימא מבחינת המנהלים, עד שהפסיק להיות בר קיימא מבחינת העובדים, הוא אומר. "פעם השוק היה מוצף בדוקטורים לביולוגיה. אבל הם הבינו שזה מסלול קשה ולא מתגמל כלכלית. אז ההיצע ירד, והתחרות נהייתה אמיתית. הדוקטורנט הזה יוצא לשוק בן 35, לרוב עם ילדים, ללא חסכונות וללא פנסיה. משמעות והצלת חיים הם לא המניעים היחידים שלו כרגע".
דוח של הטכניון: חברות הביומד מתקשות לגייס עובדים עם ניסיון
87% ממנהלי חברות הביומד בירושלים, מדווחים על קושי בגיוס עובדים. כך עולה מדוח חדש של מוסד שמואל נאמן בטכניון, בשיתוף עם הפורום הכלכלי חברתי וה-Business Roundtable הישראלי. הדוח בחן את צורכי התעסוקה בתחומי ההייטק והביוטק באזור ירושלים, אך המסקנות תקפות במידה רבה גם לאזוקים אחרים.
לדברי אליעזר שיין, חוקר במוסד נאמן ומכותבי הדוח, הבעיה העיקרית שחברות הביומד מתמודדות איתה היא בגיוס עובדים בעלי ניסיון. יש היצע של כוח אדם לא מיומן, שהכשרתו היא רק אקדמית. הפתרון הוא הכשרה מעשית תוך כדי הלימודים. אפשרות אחרת היא מענקים מהמדינה שיעזרו לחברות להעסיק את העובדים בתקופה הדרושה להכשרה, עד שעבודתם מתחילה לשאת פירות.
תחומי הלימוד הנדרשים בביומד הם מדעי החיים וביולוגיה, ביוטכנולוגיה וכימיה: כשני שלישים (68%) מחברות הביומד ציינו שנדרשים עובדים בעלי השכלה במדעי החיים או ביולוגיה, כשני שלישים (65%) בביוטכנולוגיה וכמחצית (43%) בכימיה. כשליש (33%) ציינו את הנדסה ביו-רפואית כתחום לימוד נדרש. בנוסף, כשליש (38%) ציינו את לימודי התוכנה והמחשבים כתחום לימוד נדרש.