עולים חדשים / צילום: מץ 76
4.5 שנים מאז נקבע כי עולים חדשים זכאים לייצוג הולם בשירות המדינה, הממשלה לא מיישמת את החוק ולא קבעה יעד לייצוג הולם של אוכלוסייה זו, זאת בניגוד לקבוצות אחרות להן נקבע יעד.
מחר (ה') ידונו שופטי בג"ץ עמית יצחק, דפנה ברק-ארז וגילה כנפי-שטייניץ בעתירה שהגיש דניאל מורוז, עולה חדש ועורך דין, שניסה להתקבל לשירות המדינה ללא הצלחה. מורוז מבקש שייקבע יעד לייצוג הולם לעולים החדשים, כפי שנקבע בחוק וכפי שנקבע לגבי אוכלוסיות אחרות. לטענתו, סיבת אי-הצלחתו היא היותו עולה חדש ואי-קביעת יעד ממשלתי עבור אוכלוסיית עולים חדשים.
בסוף 2017 נכנס לתוקף תיקון לחוק המינויים, הקובע כי יינתן ייצוג הולם לעובדים בשירות המדינה לשש קבוצות: נשים (בני שני המינים), אנשים עם מוגבלויות, בני האוכלוסייה הערבית, יוצאי אתיופיה, חרדים ועולים חדשים.
הקבוצה היחידה שלא נקבע לה יעד עד היום ליישום היא העולים החדשים. קבוצה זו היא גם היחידה שהיא תלויית זמן: עולה חדש מוגדר כבגיר שעלה לישראל ב-12 השנים האחרונות; כך שבכל יום שחולף והחוק לא מיושם, עולים חדשים מפסידים את זכאותם להעדפה מתקנת.
בעתירה ציין מורוז כי על-פי נתוני משרד הקליטה, אחוז העולים החדשים באוכלוסייה עומד על 2.63%, וכך צריך להיקבע היעד לעובדים בשירות המדינה. עוד צוין כי לפי נתוני של נציבות שירות המדינה בין השנים 2016 ועד 2020 עלה מספר העולים החדשים בשירות המדינה ב-0.3% בלבד ואילו בשנת 2020 לא התקבלה אף עולה חדש לעבודה בשירות המדינה.
נציבות שירות המדינה: "הנסיבות הפוליטיות הובילו לעיכוב"
הממשלה ונציבות שירות המדינה לא חולקות על הצורך ליישם את החוק, אך טוענות כי תהליך גיבוש החלטת ממשלה בעניין מצוי בשלב מתקדם.
בנובמבר 2021 התקיים דיון בכנסת. שר התפוצות נחמן שי אמר כי האגפים המקצועיים בנציבות שירות המדינה עוסקים בגיבוש הצעת החלטה לאישור הממשלה.
בינואר 2022 הגישה היועצת המשפטית של המשרד לקליטת העלייה תגובה לבג"ץ, לפיה הנציבות מחויבת לייצוג הולם לאוכלוסיות המנויות בחוק בהם העולים החדש, וכי "הצעת המחליטים" (המיישמת את החוק- נ.ש.) אמורה להיות מובאת לפני הממשלה בשנת 2022. עוד צוין כי "הנסיבות הפוליטיות ששררו בישראל בשנתיים האחרונות הובילו לעיכוב בקידום התהליך האמור", וכי "בתקופת הביניים הנציבות פועלת במגוון כלים להגדיל את העולים החדשים עוד לפני קביעת יעד תעסוקה". אלא שמאז התגובה הנסיבות הפוליטיות לא השתפרו, והכנסת התפזרה.
לשכת עורכי הדין ביקשה להצטרף לעתירה כידיד בית משפט. עו"ד ידין עילם, שהגיש את הבקשה, ציין כי 64 אלף עולים חדשים שהחוק היה אמור לחול עליהם איבדו את זכאותם, וכי אין נימוק לאפליה בין הקבוצות השונות שנקבע להם ייצוג הולם.
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "הצעת מחליטים עתידה להיות מובאת לפני הממשלה במהלך שנת 2022. לצד זאת, עד לקבלת החלטה על-ידי הממשלה, ממשיכה הנציבות לפעול לקידום ייצוג הולם של עולים חדשים בשירות המדינה, הגם שטרם נקבע לגביהם יעד ממשלתי רשמי לייצוג הולם, במגוון דרכים: הפצת חוברות העוסקות בגיוס של אוכלוסיות מרקע מגוון לכלל משרדי הממשלה; פרסום משרות לאוכלוסיית העולים החדשים, באמצעות הרשתות החברתיות בקבוצות רלוונטיות לעולים; שיתופי-פעולה עם גורמים ועמותות רלוונטיות.
"אגף הגיוון התעסוקתי בנציבות מסר ל-80 ממוני הגיוון התעסוקתי ויחידות ההון האנושי בשירות המדינה, רשימה הכוללת פרטי קשר של עמותות וארגוני תעסוקה הפועלים מול עולים חדשים, וזאת לצורך איתור אקטיבי של מועמדים עולים חדשים למשרות המתפנות במשרדי הממשלה. הנציבות עורכת הרצאות ופאנלים במטרה לעורר מודעות והיכרות עם ההבדלים התרבותיים ביחס לעולים חדשים, בדגש על חסמים ושוני בין מדינות העלייה.
"בנוסף, קיצור תקופת ההגבלה למבחני מיון עבור מכרזים לשירות המדינה, למועמדים מאוכלוסיות מרקע מגוון, לרבות עולים חדשים. מועמדים אלה יהיו רשאים להיבחן במבחני המיון פעמיים בשנה, במקום פעם אחת בשנה.
"לסיכום, נציבות שירות המדינה רואה חשיבות רבה בשילוב עולים חדשים בשירות המדינה ופועלת רבות לצורך זה במגוון דרכים שחלקם פורטו לעיל".
בג"ץ 6842/21