גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלטשולר שחם מציג: הבחירה באנרגיה ירוקה לא השתלמה, וגם לא המעבר מסין לארה"ב. כך נמחקו כל רווחי 2021

החוסכים בבית ההשקעות הגדול בישראל ספגו בששת החודשים הראשונים של השנה הפסדים כבדים של עד 20% - גרוע בהרבה מהמתחרים, ואלה הסיבות ● חצי שנה קשה גם למתחרים ● הטובות יותר: הראל, מור ומנורה

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר
גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

במהלך שנת 2021, כאשר השווקים הפיננסיים נסקו לשיאים חדשים, היו אומנם מי שהזהירו שלא לעולם חוסן, ושהתשואות הפנומנליות שהציגו מנהלי קרנות הפנסיה וקופות הגמל אשתקד לא יוכלו להימשך לאורך זמן. עם זאת, סביר להניח שאף אחד מהמזהירים לא העריך שהמכה תגיע כל כך מהר, ותהיה כל כך כואבת - לאחר שהעלאות הריבית הצטרפו למלחמה באוקראינה, שבתורה האיצה את הנפילות בשוקי ההון.

נתוני התשואות של קופות הגמל וקרנות הפנסיה שהתפרסמו בסוף השבוע הבהירו עד כמה ששת החודשים הראשונים של 2022 היו קשים לחסכונות הציבור, ועד כמה הם קיזזו מהתשואה יוצאת הדופן של השנה שעברה.

מטבע הדברים, מי שספגו את המהלומה הקשה ביותר (וכמובן גם אלו שהרוויחו הכי הרבה בתקופת הפריחה) היו החוסכים במסלולים המנייתיים, כיוון שהחשיפה שלהם לשוק הייתה הגבוהה ביותר. המסלולים המנייתים של קרנות ההשתלמות רשמו בחצי השנה הראשונה תשואה שלילית של 14.6% בממוצע. מדובר ברוב התשואה שהשיגו אותם מסלולים אשתקד, אשר הסתכמה ב-23.5%. במסלולים הכלליים, הסולידיים יותר, התשואה השלילית הממוצעת בששת החודשים הראשונים עמדה על 7.4%, מה שהביא לקיזוז של יותר ממחצית התשואה הממוצעת שהושגה בשנה שעברה (14.2%).

 

באופן לא מפתיע, ובהמשך ישיר לחודשים האחרונים, בתחתית טבלת התשואה ניצב בית ההשקעות הגדול בישראל, אלטשולר שחם , שמחק את כל התשואה החיובית שהשיג בשנה שעברה. תשואה שלילית של 8% כמעט במסלול המנייתי בחודש יוני דרדרה את התשואה החצי-שנתית שלו למינוס 19%, לעומת תשואה חיובית של 15.6% בשנת 2021 כולה.

גם במסלולים הכלליים של קרנות ההשתלמות מחקו באלטשולר שחם את התשואה שהושגה אשתקד, ובששת החודשים הראשונים היא עמדה על מינוס 11%, לעומת תשואה חיובית של 10.6% בשנה שעברה.

הנפילה של אלטשולר שחם: סין, ארה"ב והיציאה מהנפט

כאמור, עבור אלטשולר שחם חודש יוני הוא המשך ישיר של יותר משנה שבה מציג בית ההשקעות תשואות חלשות מול המתחרים. מאחורי החולשה הזו עומדות כמה סיבות. הראשונה היא החשיפה הגדולה יחסית של אלטשולר שחם, בהובלת המייסד והמנכ"ל המשותף גילעד אלטשולר, למניות ביחס לגופים המתחרים. אלטשולר עצמו התייחס לכך בחודש שעבר כשאמר כי הוא מאמין שכל הגופים יתיישרו עימו ויגיעו בשנים הקרובות להחזקה במסלולים הכלליים ל-55%-60%, כלומר עלייה של כ-10% בחשיפה למניות. לכן, ככל שמוצר החיסכון חשוף יותר למניות, בעת שהשווקים יורדים הוא נפגע יותר.

הסיבה השנייה היא החשיפה של אלטשולר שחם לחו"ל, שגם היא גבוהה יותר מאשר אצל המתחרים. בשנים עברו חלק גדול מהחשיפה הזו היה לשוק הסיני (חשיפה שהגיעה באמצע השנה שעברה לכ-15 מיליארד שקל).

החשיפה הזו לסין הייתה בין הגורמים שהביאו לבית ההשקעות את התשואות הגבוהות בעבר, אך מאז שהמשטר הסיני החליט לקצץ את כנפיהן של חברות הטכנולוגיה הסיניות באמצעות רגולציה נוקשה, איבדו מניות אלה חלק ניכר מערכן, ובתגובה איבד אלטשולר שחם את היתרון שהיה לו ואת תשואות היתר.

כתוצאה מכך, החליטו בבית ההשקעות לחסל את ההחזקות בסין, ובתהליך מדורג סיימו את המכירה במרץ האחרון, דווקא לפני שהשוק הסיני התהפך, כשמדד שנחאי כללי ייצר בשלושת החודשים האחרונים תשואה חיובית בולטת לטובה לעומת הירידות החדות במרבית הבורסות.

 

את ההשקעות שנמכרו בסין השקיעו באלטשולר שחם דווקא בבורסת הנאסד"ק - המדד האמריקאי שאיבד בששת החודשים הראשונים של השנה 30% כמעט מערכו, ונכנס לקטגוריה של שוק דובי (כזה המאבד יותר מ-20%).

לשם השוואה, מדד ת"א-125 איבד בפרק זמן זה "רק" 8.4%. אלטשולר אמר בהקשר זה לא פעם שהשוק בישראל קטן ולא נזיל, ולכן הוא מעדיף להשקיע בחו"ל. יתרה מכך, הוא מאמין כי בתוך 5-6 שנים כל הגופים המוסדיים הישראליים יהיו חשופים ברמה של 80%-75% לחו"ל. לפחות בחודשים האחרונים המציאות טפחה על פני מדיניות ההשקעות שלו, אם כי נראה שלאור הצמיחה השנתית של 10% בנכסים המנוהלים על ידי גופי החיסכון המקומיים, לא יהיה מנוס מהמשך הגידול בחשיפה שלהם לחו"ל אם ברצונם להשיג תשואות גבוהות.

387 מיליון שקל בלבד במניות נפט וגז

סיבה נוספת לתשואות החסר של אלטשולר שחם ביחס למתחרים היא ההחלטה של בית ההשקעות מסוף 2021 להפחית את החשיפה לאנרגיה פוסילית מזהמת (נפט וגז) ומנגד להגדיל את החשיפה להשקעות באנרגיה מתחדשת - תחום שבאלטשולר העריכו כי הוא עומד בפני האצה בשנים הקרובות.

התוצאה: בעוד שגופי ניהול הפנסיה והגמל של מגדל מחזיקים במניות של חברות העוסקות באנרגיה ובחיפושי גז ונפט בסכום של 2.5 מיליארד שקל בת"א, ואילו מנורה מבטחים מחזיקים 2.2 מיליארד שקל, על פי נתוני הפלטפורמה "סמארטבול", אלטשולר שחם מחזיקה במניות המשתייכות לסקטור הנפט והגז המקומי בסכום של 387 מיליון שקל בלבד.

 

מבט על התשואה של מדד ת"א-נפט וגז בששת החודשים הראשונים של השנה מגלה כי הוא קפץ ביותר מ-36%. הסיבה העיקרית לכך היא משבר האנרגיה המתהווה כתוצאה ממלחמת רוסיה-אוקראינה, ופגיעה בייצור ובאספקה של גז, אשר הבהירו לעולם כי מדינות נדרשות להמציא פתרונות אנרגיה משלהן. נכון להיום ישראל מייצרת את רוב האנרגיה הדרושה לה לצריכת חשמל בעצמה, מה שמונע חלק ניכר מהתלות בנפט וגז ממדינות אחרות, בניגוד למדינות אירופיות רבות.

כאשר בוחנים את ההחזקות של אלטשולר שחם בסקטור הנפט והגז בתל אביב, אפשר לראות כי בשנה שעברה בית ההשקעות השקיע לא מעט כסף בתחום. אם ברבעון הראשון של 2021 החזקות אלה הסתכמו ב-72 מיליון שקל בלבד, את השנה שעברה הוא סיים עם החזקה של 564 מיליון שקל. אלא שבמהלך הרבעון הראשון צמצם בית ההשקעות את החזקותיו בחברות הנפט והגז הנסחרות בתל אביב ב-194 מיליון שקל, דווקא כאשר הסקטור היה היחיד שסיפק תשואה חיובית, ובוודאי שכה משמעותית.

המשמעות היא כי החזקה גדולה יותר בחברות ישראליות בבורסה בתל אביב הייתה יכולה לשפר מאוד את התשואות של אלטשולר שחם מתחילת 2022, גם כשמדובר בהמשך לביצועים החיוביים מהשנה שעברה, שאותה סיכם מדד הנפט והגז בעלייה של 62%, וכן כאשר משווים את התשואה שהוא הניב מתחילת השנה למדדים שעקפו אותו אשתקד, דוגמת מדד ת"א בנקים-5 שעלה ב-68% ב-2021, ואילו השנה, בשל החששות מהאטה כלכלית, רשם ירידה חצי-שנתית של 5%.

זה לא שאלטשולר לא מאמין בסקטור האנרגיה, אך לרוע מזלו השקעותיו בתחום בוצעו בסגמנט שהניב תשואה נמוכה בהרבה. זאת לאחר שבשנה האחרונה שינה את מדיניות ההשקעות שלו, לאחר שבמשך פרק זמן לא קצר העדיף שלא ליישר קו עם גופים מוסדיים אחרים שביצעו השקעות עתק בסקטור האנרגיה המתחדשת.

כך, בסוף השנה שעברה השקיע אלטשולר יותר מחצי מיליארד שקל בשתי עסקאות הנוגעות לתחום. הראשונה הייתה רכישת מניות של חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרג'י , בסך של כ-200 מיליון שקל. השנייה הייתה השתתפות בהנפקה של קרן התשתיות קיסטון , המחזיקה בשליטה בחברת האנרגיה המתחדשת סאנפלאוור. אלטשולר שחם השקיע בהנפקה שביצעה הקרן סכום של 350 מיליון שקל, לצד שורה של גופים נוספים. אלא שכאמור, היעדר השקעה בחברות האנרגיה המסורתית היה בעוכריו של בית ההשקעות.

הפחות גרועות: הראל, מור ומנורה

חברת הגמל של בית ההשקעות מור היא זו שהצליחה לצמצם את נזקי הירידות בשוקי המניות באופן הבולט ביותר. המסלול המנייתי של קרנות ההשתלמות שלה רשם תשואה שלילית של 13% מתחילת השנה - מחצית מהתשואה החיובית שהושגה אשתקד. במסלול הכללי הציגה חברת הגמל של מור תשואה שלילית של 6.2% (דומה מאוד לתשואות של מגדל והראל), לעומת תשואה חיובית של 14.7% בשנה שעברה.

בקרנות הפנסיה (מסלול לבני 50 ומטה, תיק הדגל של החברות המנהלות), המצב כואב אבל קצת פחות, והמסלול איבד מתחילת השנה בממוצע 6.6%. לשם השוואה, ב-2021 כולה רשמו שבע החברות המנהלות של קרנות הפנסיה החדשות תשואה ממוצעת של כ-16% במסלול הצעירים.

מי שבלטו לחיוב, אם אפשר להגדיר כך תשואה שלילית של כ-5%, הן קרנות הפנסיה של מנורה מבטחים (4.9%) והראל (5%). לעומתן, אלטשולר שחם המשיך את התקופה הרעה עם תשואה שלילית של 11.2% מתחילת השנה, שכמעט מחקה לחלוטין את התשואה שהשיג אשתקד, ועמדה על 12.4%. גם קרן הפנסיה של איילון מיטב, שסיימה את השנה שעברה במקום השני מבחינת התשואה, כבר נמצאת מתחת לממוצע הענפי, עם תשואה שלילית חצי-שנתית של 7.4%.

רועי ויינברגר

עוד כתבות

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווחים סותרים בארה"ב לגבי אפשרות של מלחמה קרובה באזור

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

ברקע המתיחות הגאו-פוליטית בין ארה"ב לאיראן, המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● הדואליות בפערים שליליים של עד 4% ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

פתיחת המסחר בבורסת דרום קוריאה בתחילת השנה. מזנקת לשיאים חדשים / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

הקוספי זינק בכ-3% לשיא חדש: "קוריאה היא שוב השוק המוביל באזור"

לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב