גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העתירה נגד תיקון חוק המכר: מטענות על כלכלת בחירות ועד איום שהרוכשים ייפגעו

במסגרת המאבק נגד תיקון חוק המכר, התאחדות הקבלנים עתרה לבג"ץ לבטלו ● בין השאר, בעתירה נטען כי החקיקה בוצעה בחטף סמוך לפיזור הכנסת ופוגעת בזכויות הקבלנים ● ח"כ סמוטריץ', מיוזמי הצעת החוק: "מדובר בחוק צודק ומוסרי שמתקן עוול ארוך-שנים"

ח''כ בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ח''כ בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

התאחדות הקבלנים בוני הארץ, בשיתוף עם הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, מימשה את איומיה מתחילת החודש והגישה עתירה לבג"ץ נגד תיקון 9 בחוק המכר (דירות), שנכנס לתוקף לאחרונה. נזכיר כי התיקון כולל שני שינויים עיקריים: שינוי הרכב ההצמדה של מחירי דירות חדשות למדד תשומות הבנייה, והטלת רוב האחריות בעת איחור במסירת דירה על הקבלן.

התאחדות הקבלנים תוקפת את התיקון לחוק מכמה כיוונים, טוענת כי סעיפיו בלתי סבירים בעליל, ודורשת מבית המשפט לבטלו או לבטל סעיפים ספציפיים בו, ולכל הפחות לקבוע כי הסעיף המשנה את דרך ההצמדה למדד לא יחול על מכרזי "דירה בהנחה".

נשיא ההתאחדות, ראול סרוגו, אמר: "הבג"ץ אינו על עצם שינוי חוק המכר, אלא על פגיעה אנושה בחופש העיסוק ובחופש החוזים". אלא שבפועל העתירה כוללת עוד כמה טיעונים מרכזיים. גלובס מפרק אותה לסעיפים.

הקבלנים עתרו לבג"ץ נגד שינוי הצמדת מדד תשומות הבנייה ותיקון חוק המכר: "התערבות בוטה ופסולה"
בדקה ה-90: הרפורמה המובטחת במדד תשומות הבנייה מתכווצת. כמה ישלמו הרוכשים?

הטענה הכללית: הליך חקיקה רווי פגמים

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד איה רייך-מינא, שותפה במשרד עורכי הדין פישר (FBC & Co), ועו"ד ינון חימי ממחלקת הליטיגציה במשרד, טוענת ההתאחדות בכמה הזדמנויות נגד הליך החקיקה עצמו ונגד הדרך שעבר בכנסת עד לאישורו. "התיקון לחוק חוקק בחטף ערב פיזור הכנסת, מטעמים בלתי סבירים בעליל של כלכלת בחירות", נכתב. העותרות אף מגדירות את החקיקה דורסנית ופופוליסטית, "במסווה של ‘מאבק’ ממשלתי במחירי הדיור", כלשונן. "בינה לבין היכולת לקבוע ודאות ולצנן את שוק הדיור הרותח אין דבר וחצי דבר".

נזכיר בהקשר זה כי יום לפני אישור החוק בוועדת הכספים באופן רשמי, שונו בו שני הסעיפים המרכזיים: ההצמדה למדד - שבמקור הייתה אמורה להיות מוצמדת לרכיב עלויות הבנייה, ובסופו של דבר נקבעה על 40% ממחיר הדירה כולה; ונושא האיחור במסירה - שאליו צורף מתווה חדש בדבר הפיצויים שצריך לשלם הקבלן המאחר.

ח"כ בצלאל סמוטריץ’, מיוזמי הצעת החוק המקורית ומי ששמו מוזכר לא פעם בעתירה, הגיב לעתירה: "אני מבין את הצורך הפוליטי הפנימי של התאחדות הקבלנים להצטייר כמי שמגינה על לקוחותיה הקבלנים ולתקוף את החוק בבג"ץ, אבל מדובר בבזבוז זמן קנטרני וחסר סיכוי משפטי. אין שום עילה להתערבות שיפוטית בחקיקה של הכנסת, ודאי לא חקיקה אזרחית מוצדקת ונכונה מהסוג הזה. מדובר בחוק צודק ומוסרי שמתקן עוול ארוך שנים".

הסוגיה רבת-המחלוקות: שאלת הרטרואקטיביות

אחת הסוגיות המרכזיות שנידונו לאורך גיבוש התיקון החוק היא שאלת הרטרואקטיביות: האם ניתן להחיל את התיקון על חוזים שכבר נחתמו? בנוסח הסופי כתוב מפורשות - מהלך שבפני עצמו גרר תגובות רבות - שהחוק לא יחול רטרואקטיבית, אך העותרות מציינות אחרת.

"בתיקון יש אלמנט ברור של חקיקה רטרואקטיבית", צוין. "הוראות חלות גם על דירות במסגרת פרויקטים של ‘מחיר בהנחה’, אשר ההסכמים לגביהם נחתמו עם רמ"י עובר לכניסתו לתוקף של התיקון לחוק, אך ההסכמים עם רוכשי דירות אלה טרם נחתמו. הניתוח העסקי שערכו הקבלנים על מנת להציע את מחיר המכירה, הסתמך על האפשרות להצמיד את מלוא מחיר הדירה למדד תשומות הבנייה, אך התיקון לחוק מונע זאת מהם ומשנה להם את תנאי ההתקשרות בדיעבד".

העתירה אף כוללת מכרז לדוגמה במסגרת מחיר למשתכן בדרום הארץ, שבו זכה קבלן בשנת 2016 לפי מחיר למ"ר דירתה של 6,980 שקל. לפי דוגמה זו, בסיס ההצמדה לפי התיקון לחוק הוא 300,404 שקל, אך עלויות הבנייה מסתכמות בסך 680,000 שקל (לפי מפתח עלויות הבנייה של משרד הבינוי והשיכון) - פער של 126% בין עלויות הבנייה לבין הסכום שניתן להצמיד בחוזה.

הזעם המשמעותי ביותר: שינוי הרכב ההצמדה למדד

לקבלנים יש טענות גם לגבי שינוי ההצמדה עצמה, ובעיקר לגבי העובדה שהם אינם יכולים להצמיד חלק משמעותי ממחיר הדירה לכל מדד שהוא: "הסדר זה פוגע בצורה אנושה ורחבה בזכות הקניין של הקבלנים, שאינם יכולים לשמר את ערך הכסף שמתקבל כתמורה ממכירת דירות. לא היה ראוי להעמיד את עיקרון ההצמדה בספק, ודאי שלא בתקופה שבה שוררת אינפלציה, שכן מנגנון הצמדה תפקידו (בין היתר) לשמור על ערך הכסף".

בהקשר זה מציגה העתירה את דבריו של ד"ר אפי צמח, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שהיה נציג המשרד בדיונים בוועדת הכספים. לדבריו, "יש להגביל את היכולת של הקבלן/המוכר להצמיד את המרכיבים האחרים למדד אחר - אנחנו חושבים שיש פה בעיה, כי כך לא מתאפשר לצד לחוזה לעמוד על זכויות לגיטימיות".

"בלתי סביר בעליל": האיחור במסירה

טענה נוספת שעלתה בעתירה נוגעת, כמובן, לעצם הטלת האחריות על הקבלן באופן בלעדי כמעט, במקרה של איחור במסירת דירה חדשה. "מדובר בהסדר בלתי סביר בעליל, משום שהוא מחייב לשלם פיצוי בגין איחור במסירה גם אם העיכוב נגרם שלא באשמת הקבלן ולא בשליטתו, ואף אם עשה כל שניתן לעשות באופן סביר כדי לנטרל עיכוב שכזה", צוין.

כאן נזכיר כי אחד הגורמים המרכזיים לעיכוב בקבלת טופס 4 (טופס אכלוס, אשר אמור להינתן כאשר ניתן למסור את הדירה לרוכש) הוא הרשויות השונות. בעבר כבר ציינו כאן את העיכוב המשמעותי, של חודשים רבים, שנגרם בשל מענה איטי מצד חברת החשמל, וגם רשות הכבאות וההצלה והרשויות המקומיות עצמן מעכבות לא פעם את האכלוס.

לב העתירה: חופש החוזים

בהמשך לכך, טענה מרכזית נוספת של הקבלנים היא להתערבות חקיקתית פסולה. בעתירה נכתב כי מדובר בהתערבות "בוטה וחסרת תקדים של המחוקק הראשי בחופש החוזים ובחופש ההתקשרות של קבלנים ורוכשי דירות". עוד הוסיפו העותרים: "מדובר בפגיעה בזכות הקניין וחופש העיסוק של קבלנים, בהתקשרותם עם רוכשי דירות ומשרדים, תוך גרימת נזקים עצומים לקבלנים. התיקון לחוק מחמיר באופן לא מידתי ושלא לצורך את ההסדרים הקבועים בחקיקה הקיימת".

פריטה על הרגש: הפגיעה ברוכשים

כל אלה מתנקזים בסופו של דבר לטענה מרכזית אחת, ש"קורצת" לציבור כולו - התיקון לחוק פוגע לא רק בקבלנים אלא ברוכשי הדירות עצמם. "בטווח הארוך, על-מנת לשמור על שולי הרווח שלהם ועל ערך הכסף, הקבלנים ייאלצו לשערך את עליית המדד הצפויה, ובכך ייצא שכרם של הרוכשים בהפסדם", נכתב בעתירה. "ייתכן אף שהתיקון בתמחור יפגע בשוק הרוכשים עוד יותר מהפגיעה הנטענת על-ידי המחוקק עובר לתיקון לחוק".

כאן המקום להזכיר כי סביב הדברים הללו, שכבר פורסמו לא פעם בתקשורת סביב התיקון לחוק, רשות התחרות בוחנת אם הקבלנים תיאמו מחירים במטרה לפצות את עצמם על הפגיעה ברווחיות בעקבות התקנות החדשות שנכללו בחוק המכר.

עוד כתבות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

ישראל קנדה מייעדת את החברה הממוזגת לת"א 35. זה לא יהיה קל

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"