גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העתירה נגד תיקון חוק המכר: מטענות על כלכלת בחירות ועד איום שהרוכשים ייפגעו

במסגרת המאבק נגד תיקון חוק המכר, התאחדות הקבלנים עתרה לבג"ץ לבטלו ● בין השאר, בעתירה נטען כי החקיקה בוצעה בחטף סמוך לפיזור הכנסת ופוגעת בזכויות הקבלנים ● ח"כ סמוטריץ', מיוזמי הצעת החוק: "מדובר בחוק צודק ומוסרי שמתקן עוול ארוך-שנים"

ח''כ בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ח''כ בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

התאחדות הקבלנים בוני הארץ, בשיתוף עם הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, מימשה את איומיה מתחילת החודש והגישה עתירה לבג"ץ נגד תיקון 9 בחוק המכר (דירות), שנכנס לתוקף לאחרונה. נזכיר כי התיקון כולל שני שינויים עיקריים: שינוי הרכב ההצמדה של מחירי דירות חדשות למדד תשומות הבנייה, והטלת רוב האחריות בעת איחור במסירת דירה על הקבלן.

התאחדות הקבלנים תוקפת את התיקון לחוק מכמה כיוונים, טוענת כי סעיפיו בלתי סבירים בעליל, ודורשת מבית המשפט לבטלו או לבטל סעיפים ספציפיים בו, ולכל הפחות לקבוע כי הסעיף המשנה את דרך ההצמדה למדד לא יחול על מכרזי "דירה בהנחה".

נשיא ההתאחדות, ראול סרוגו, אמר: "הבג"ץ אינו על עצם שינוי חוק המכר, אלא על פגיעה אנושה בחופש העיסוק ובחופש החוזים". אלא שבפועל העתירה כוללת עוד כמה טיעונים מרכזיים. גלובס מפרק אותה לסעיפים.

הקבלנים עתרו לבג"ץ נגד שינוי הצמדת מדד תשומות הבנייה ותיקון חוק המכר: "התערבות בוטה ופסולה"
בדקה ה-90: הרפורמה המובטחת במדד תשומות הבנייה מתכווצת. כמה ישלמו הרוכשים?

הטענה הכללית: הליך חקיקה רווי פגמים

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד איה רייך-מינא, שותפה במשרד עורכי הדין פישר (FBC & Co), ועו"ד ינון חימי ממחלקת הליטיגציה במשרד, טוענת ההתאחדות בכמה הזדמנויות נגד הליך החקיקה עצמו ונגד הדרך שעבר בכנסת עד לאישורו. "התיקון לחוק חוקק בחטף ערב פיזור הכנסת, מטעמים בלתי סבירים בעליל של כלכלת בחירות", נכתב. העותרות אף מגדירות את החקיקה דורסנית ופופוליסטית, "במסווה של ‘מאבק’ ממשלתי במחירי הדיור", כלשונן. "בינה לבין היכולת לקבוע ודאות ולצנן את שוק הדיור הרותח אין דבר וחצי דבר".

נזכיר בהקשר זה כי יום לפני אישור החוק בוועדת הכספים באופן רשמי, שונו בו שני הסעיפים המרכזיים: ההצמדה למדד - שבמקור הייתה אמורה להיות מוצמדת לרכיב עלויות הבנייה, ובסופו של דבר נקבעה על 40% ממחיר הדירה כולה; ונושא האיחור במסירה - שאליו צורף מתווה חדש בדבר הפיצויים שצריך לשלם הקבלן המאחר.

ח"כ בצלאל סמוטריץ’, מיוזמי הצעת החוק המקורית ומי ששמו מוזכר לא פעם בעתירה, הגיב לעתירה: "אני מבין את הצורך הפוליטי הפנימי של התאחדות הקבלנים להצטייר כמי שמגינה על לקוחותיה הקבלנים ולתקוף את החוק בבג"ץ, אבל מדובר בבזבוז זמן קנטרני וחסר סיכוי משפטי. אין שום עילה להתערבות שיפוטית בחקיקה של הכנסת, ודאי לא חקיקה אזרחית מוצדקת ונכונה מהסוג הזה. מדובר בחוק צודק ומוסרי שמתקן עוול ארוך שנים".

הסוגיה רבת-המחלוקות: שאלת הרטרואקטיביות

אחת הסוגיות המרכזיות שנידונו לאורך גיבוש התיקון החוק היא שאלת הרטרואקטיביות: האם ניתן להחיל את התיקון על חוזים שכבר נחתמו? בנוסח הסופי כתוב מפורשות - מהלך שבפני עצמו גרר תגובות רבות - שהחוק לא יחול רטרואקטיבית, אך העותרות מציינות אחרת.

"בתיקון יש אלמנט ברור של חקיקה רטרואקטיבית", צוין. "הוראות חלות גם על דירות במסגרת פרויקטים של ‘מחיר בהנחה’, אשר ההסכמים לגביהם נחתמו עם רמ"י עובר לכניסתו לתוקף של התיקון לחוק, אך ההסכמים עם רוכשי דירות אלה טרם נחתמו. הניתוח העסקי שערכו הקבלנים על מנת להציע את מחיר המכירה, הסתמך על האפשרות להצמיד את מלוא מחיר הדירה למדד תשומות הבנייה, אך התיקון לחוק מונע זאת מהם ומשנה להם את תנאי ההתקשרות בדיעבד".

העתירה אף כוללת מכרז לדוגמה במסגרת מחיר למשתכן בדרום הארץ, שבו זכה קבלן בשנת 2016 לפי מחיר למ"ר דירתה של 6,980 שקל. לפי דוגמה זו, בסיס ההצמדה לפי התיקון לחוק הוא 300,404 שקל, אך עלויות הבנייה מסתכמות בסך 680,000 שקל (לפי מפתח עלויות הבנייה של משרד הבינוי והשיכון) - פער של 126% בין עלויות הבנייה לבין הסכום שניתן להצמיד בחוזה.

הזעם המשמעותי ביותר: שינוי הרכב ההצמדה למדד

לקבלנים יש טענות גם לגבי שינוי ההצמדה עצמה, ובעיקר לגבי העובדה שהם אינם יכולים להצמיד חלק משמעותי ממחיר הדירה לכל מדד שהוא: "הסדר זה פוגע בצורה אנושה ורחבה בזכות הקניין של הקבלנים, שאינם יכולים לשמר את ערך הכסף שמתקבל כתמורה ממכירת דירות. לא היה ראוי להעמיד את עיקרון ההצמדה בספק, ודאי שלא בתקופה שבה שוררת אינפלציה, שכן מנגנון הצמדה תפקידו (בין היתר) לשמור על ערך הכסף".

בהקשר זה מציגה העתירה את דבריו של ד"ר אפי צמח, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שהיה נציג המשרד בדיונים בוועדת הכספים. לדבריו, "יש להגביל את היכולת של הקבלן/המוכר להצמיד את המרכיבים האחרים למדד אחר - אנחנו חושבים שיש פה בעיה, כי כך לא מתאפשר לצד לחוזה לעמוד על זכויות לגיטימיות".

"בלתי סביר בעליל": האיחור במסירה

טענה נוספת שעלתה בעתירה נוגעת, כמובן, לעצם הטלת האחריות על הקבלן באופן בלעדי כמעט, במקרה של איחור במסירת דירה חדשה. "מדובר בהסדר בלתי סביר בעליל, משום שהוא מחייב לשלם פיצוי בגין איחור במסירה גם אם העיכוב נגרם שלא באשמת הקבלן ולא בשליטתו, ואף אם עשה כל שניתן לעשות באופן סביר כדי לנטרל עיכוב שכזה", צוין.

כאן נזכיר כי אחד הגורמים המרכזיים לעיכוב בקבלת טופס 4 (טופס אכלוס, אשר אמור להינתן כאשר ניתן למסור את הדירה לרוכש) הוא הרשויות השונות. בעבר כבר ציינו כאן את העיכוב המשמעותי, של חודשים רבים, שנגרם בשל מענה איטי מצד חברת החשמל, וגם רשות הכבאות וההצלה והרשויות המקומיות עצמן מעכבות לא פעם את האכלוס.

לב העתירה: חופש החוזים

בהמשך לכך, טענה מרכזית נוספת של הקבלנים היא להתערבות חקיקתית פסולה. בעתירה נכתב כי מדובר בהתערבות "בוטה וחסרת תקדים של המחוקק הראשי בחופש החוזים ובחופש ההתקשרות של קבלנים ורוכשי דירות". עוד הוסיפו העותרים: "מדובר בפגיעה בזכות הקניין וחופש העיסוק של קבלנים, בהתקשרותם עם רוכשי דירות ומשרדים, תוך גרימת נזקים עצומים לקבלנים. התיקון לחוק מחמיר באופן לא מידתי ושלא לצורך את ההסדרים הקבועים בחקיקה הקיימת".

פריטה על הרגש: הפגיעה ברוכשים

כל אלה מתנקזים בסופו של דבר לטענה מרכזית אחת, ש"קורצת" לציבור כולו - התיקון לחוק פוגע לא רק בקבלנים אלא ברוכשי הדירות עצמם. "בטווח הארוך, על-מנת לשמור על שולי הרווח שלהם ועל ערך הכסף, הקבלנים ייאלצו לשערך את עליית המדד הצפויה, ובכך ייצא שכרם של הרוכשים בהפסדם", נכתב בעתירה. "ייתכן אף שהתיקון בתמחור יפגע בשוק הרוכשים עוד יותר מהפגיעה הנטענת על-ידי המחוקק עובר לתיקון לחוק".

כאן המקום להזכיר כי סביב הדברים הללו, שכבר פורסמו לא פעם בתקשורת סביב התיקון לחוק, רשות התחרות בוחנת אם הקבלנים תיאמו מחירים במטרה לפצות את עצמם על הפגיעה ברווחיות בעקבות התקנות החדשות שנכללו בחוק המכר.

עוד כתבות

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך