גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העתירה נגד תיקון חוק המכר: מטענות על כלכלת בחירות ועד איום שהרוכשים ייפגעו

במסגרת המאבק נגד תיקון חוק המכר, התאחדות הקבלנים עתרה לבג"ץ לבטלו ● בין השאר, בעתירה נטען כי החקיקה בוצעה בחטף סמוך לפיזור הכנסת ופוגעת בזכויות הקבלנים ● ח"כ סמוטריץ', מיוזמי הצעת החוק: "מדובר בחוק צודק ומוסרי שמתקן עוול ארוך-שנים"

ח''כ בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ח''כ בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

התאחדות הקבלנים בוני הארץ, בשיתוף עם הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, מימשה את איומיה מתחילת החודש והגישה עתירה לבג"ץ נגד תיקון 9 בחוק המכר (דירות), שנכנס לתוקף לאחרונה. נזכיר כי התיקון כולל שני שינויים עיקריים: שינוי הרכב ההצמדה של מחירי דירות חדשות למדד תשומות הבנייה, והטלת רוב האחריות בעת איחור במסירת דירה על הקבלן.

התאחדות הקבלנים תוקפת את התיקון לחוק מכמה כיוונים, טוענת כי סעיפיו בלתי סבירים בעליל, ודורשת מבית המשפט לבטלו או לבטל סעיפים ספציפיים בו, ולכל הפחות לקבוע כי הסעיף המשנה את דרך ההצמדה למדד לא יחול על מכרזי "דירה בהנחה".

נשיא ההתאחדות, ראול סרוגו, אמר: "הבג"ץ אינו על עצם שינוי חוק המכר, אלא על פגיעה אנושה בחופש העיסוק ובחופש החוזים". אלא שבפועל העתירה כוללת עוד כמה טיעונים מרכזיים. גלובס מפרק אותה לסעיפים.

הקבלנים עתרו לבג"ץ נגד שינוי הצמדת מדד תשומות הבנייה ותיקון חוק המכר: "התערבות בוטה ופסולה"
בדקה ה-90: הרפורמה המובטחת במדד תשומות הבנייה מתכווצת. כמה ישלמו הרוכשים?

הטענה הכללית: הליך חקיקה רווי פגמים

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד איה רייך-מינא, שותפה במשרד עורכי הדין פישר (FBC & Co), ועו"ד ינון חימי ממחלקת הליטיגציה במשרד, טוענת ההתאחדות בכמה הזדמנויות נגד הליך החקיקה עצמו ונגד הדרך שעבר בכנסת עד לאישורו. "התיקון לחוק חוקק בחטף ערב פיזור הכנסת, מטעמים בלתי סבירים בעליל של כלכלת בחירות", נכתב. העותרות אף מגדירות את החקיקה דורסנית ופופוליסטית, "במסווה של ‘מאבק’ ממשלתי במחירי הדיור", כלשונן. "בינה לבין היכולת לקבוע ודאות ולצנן את שוק הדיור הרותח אין דבר וחצי דבר".

נזכיר בהקשר זה כי יום לפני אישור החוק בוועדת הכספים באופן רשמי, שונו בו שני הסעיפים המרכזיים: ההצמדה למדד - שבמקור הייתה אמורה להיות מוצמדת לרכיב עלויות הבנייה, ובסופו של דבר נקבעה על 40% ממחיר הדירה כולה; ונושא האיחור במסירה - שאליו צורף מתווה חדש בדבר הפיצויים שצריך לשלם הקבלן המאחר.

ח"כ בצלאל סמוטריץ’, מיוזמי הצעת החוק המקורית ומי ששמו מוזכר לא פעם בעתירה, הגיב לעתירה: "אני מבין את הצורך הפוליטי הפנימי של התאחדות הקבלנים להצטייר כמי שמגינה על לקוחותיה הקבלנים ולתקוף את החוק בבג"ץ, אבל מדובר בבזבוז זמן קנטרני וחסר סיכוי משפטי. אין שום עילה להתערבות שיפוטית בחקיקה של הכנסת, ודאי לא חקיקה אזרחית מוצדקת ונכונה מהסוג הזה. מדובר בחוק צודק ומוסרי שמתקן עוול ארוך שנים".

הסוגיה רבת-המחלוקות: שאלת הרטרואקטיביות

אחת הסוגיות המרכזיות שנידונו לאורך גיבוש התיקון החוק היא שאלת הרטרואקטיביות: האם ניתן להחיל את התיקון על חוזים שכבר נחתמו? בנוסח הסופי כתוב מפורשות - מהלך שבפני עצמו גרר תגובות רבות - שהחוק לא יחול רטרואקטיבית, אך העותרות מציינות אחרת.

"בתיקון יש אלמנט ברור של חקיקה רטרואקטיבית", צוין. "הוראות חלות גם על דירות במסגרת פרויקטים של ‘מחיר בהנחה’, אשר ההסכמים לגביהם נחתמו עם רמ"י עובר לכניסתו לתוקף של התיקון לחוק, אך ההסכמים עם רוכשי דירות אלה טרם נחתמו. הניתוח העסקי שערכו הקבלנים על מנת להציע את מחיר המכירה, הסתמך על האפשרות להצמיד את מלוא מחיר הדירה למדד תשומות הבנייה, אך התיקון לחוק מונע זאת מהם ומשנה להם את תנאי ההתקשרות בדיעבד".

העתירה אף כוללת מכרז לדוגמה במסגרת מחיר למשתכן בדרום הארץ, שבו זכה קבלן בשנת 2016 לפי מחיר למ"ר דירתה של 6,980 שקל. לפי דוגמה זו, בסיס ההצמדה לפי התיקון לחוק הוא 300,404 שקל, אך עלויות הבנייה מסתכמות בסך 680,000 שקל (לפי מפתח עלויות הבנייה של משרד הבינוי והשיכון) - פער של 126% בין עלויות הבנייה לבין הסכום שניתן להצמיד בחוזה.

הזעם המשמעותי ביותר: שינוי הרכב ההצמדה למדד

לקבלנים יש טענות גם לגבי שינוי ההצמדה עצמה, ובעיקר לגבי העובדה שהם אינם יכולים להצמיד חלק משמעותי ממחיר הדירה לכל מדד שהוא: "הסדר זה פוגע בצורה אנושה ורחבה בזכות הקניין של הקבלנים, שאינם יכולים לשמר את ערך הכסף שמתקבל כתמורה ממכירת דירות. לא היה ראוי להעמיד את עיקרון ההצמדה בספק, ודאי שלא בתקופה שבה שוררת אינפלציה, שכן מנגנון הצמדה תפקידו (בין היתר) לשמור על ערך הכסף".

בהקשר זה מציגה העתירה את דבריו של ד"ר אפי צמח, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שהיה נציג המשרד בדיונים בוועדת הכספים. לדבריו, "יש להגביל את היכולת של הקבלן/המוכר להצמיד את המרכיבים האחרים למדד אחר - אנחנו חושבים שיש פה בעיה, כי כך לא מתאפשר לצד לחוזה לעמוד על זכויות לגיטימיות".

"בלתי סביר בעליל": האיחור במסירה

טענה נוספת שעלתה בעתירה נוגעת, כמובן, לעצם הטלת האחריות על הקבלן באופן בלעדי כמעט, במקרה של איחור במסירת דירה חדשה. "מדובר בהסדר בלתי סביר בעליל, משום שהוא מחייב לשלם פיצוי בגין איחור במסירה גם אם העיכוב נגרם שלא באשמת הקבלן ולא בשליטתו, ואף אם עשה כל שניתן לעשות באופן סביר כדי לנטרל עיכוב שכזה", צוין.

כאן נזכיר כי אחד הגורמים המרכזיים לעיכוב בקבלת טופס 4 (טופס אכלוס, אשר אמור להינתן כאשר ניתן למסור את הדירה לרוכש) הוא הרשויות השונות. בעבר כבר ציינו כאן את העיכוב המשמעותי, של חודשים רבים, שנגרם בשל מענה איטי מצד חברת החשמל, וגם רשות הכבאות וההצלה והרשויות המקומיות עצמן מעכבות לא פעם את האכלוס.

לב העתירה: חופש החוזים

בהמשך לכך, טענה מרכזית נוספת של הקבלנים היא להתערבות חקיקתית פסולה. בעתירה נכתב כי מדובר בהתערבות "בוטה וחסרת תקדים של המחוקק הראשי בחופש החוזים ובחופש ההתקשרות של קבלנים ורוכשי דירות". עוד הוסיפו העותרים: "מדובר בפגיעה בזכות הקניין וחופש העיסוק של קבלנים, בהתקשרותם עם רוכשי דירות ומשרדים, תוך גרימת נזקים עצומים לקבלנים. התיקון לחוק מחמיר באופן לא מידתי ושלא לצורך את ההסדרים הקבועים בחקיקה הקיימת".

פריטה על הרגש: הפגיעה ברוכשים

כל אלה מתנקזים בסופו של דבר לטענה מרכזית אחת, ש"קורצת" לציבור כולו - התיקון לחוק פוגע לא רק בקבלנים אלא ברוכשי הדירות עצמם. "בטווח הארוך, על-מנת לשמור על שולי הרווח שלהם ועל ערך הכסף, הקבלנים ייאלצו לשערך את עליית המדד הצפויה, ובכך ייצא שכרם של הרוכשים בהפסדם", נכתב בעתירה. "ייתכן אף שהתיקון בתמחור יפגע בשוק הרוכשים עוד יותר מהפגיעה הנטענת על-ידי המחוקק עובר לתיקון לחוק".

כאן המקום להזכיר כי סביב הדברים הללו, שכבר פורסמו לא פעם בתקשורת סביב התיקון לחוק, רשות התחרות בוחנת אם הקבלנים תיאמו מחירים במטרה לפצות את עצמם על הפגיעה ברווחיות בעקבות התקנות החדשות שנכללו בחוק המכר.

עוד כתבות

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית משפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה ע"י בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות