גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההישגים, הנושאים שלא טופלו והיוזמות שנתקעו: סיכום הקדנציה של תמר זנדברג במשרד להגנת הסביבה

תמר זנדברג הייתה חריגה בכך שלא קיבלה את המשרד להגנת הסביבה כפשרה פוליטית, אלא דרשה אותו עם הרכבת הממשלה וקראה לו "המשרד החשוב ביותר בממשלה" ● אך בתום כהונתה הקצרה, הדעות בנוגע לתפקודה חלוקות ● מה היא הצליחה לקדם, מה היא קברה, ומה היא השאירה לממשלה הבאה

תמר זנדברג מסכמת קדנציה כשרה להגנת הסביבה / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
תמר זנדברג מסכמת קדנציה כשרה להגנת הסביבה / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

לפני קצת יותר משנה, צעדה תמר זנדברג לתוך לשכת השרה במשרד להגנת הסביבה. מי שעוקב אחר הנושא, לא יכול היה שלא להתרגש מהמראה החריג: במשרד שלעיתים קרובות ניתן כתיק פשרה לפוליטיקאים שלא הביעו בו כל עניין, תכהן עתה שרה שהגדירה עצמה בעבר כ"פעילת סביבה", ופעלה כחברת כנסת כדי לקדם את הנושא. זנדברג, בניגוד למרבית קודמיה בתפקיד, דרשה אותו עם הרכבת הממשלה, ואף הבהירה כי מבחינתה מדובר במשרד החשוב ביותר בממשלה.

● הלחץ הפוליטי גובר: תרחיש הבלהות של נתניהו והפגישה המפתיעה של שקד | שירית אביטן כהן, טור סופ"ש
● זהבה גלאון הודיעה: אתמודד על ראשות מרצ

אלא שבתום כהונתה הקצרה, הדעות בנוגע לחותם שהותירה בתפקיד חלוקות. רפורמות ושינויים גדולים שהובטחו נותרו ללא התקדמות משמעותית, נושאי סביבה מסורתיים כמו זיהום אוויר, כימיקלים ופסולת לא הוצבו בעדיפות עליונה, והממשלה גם ביצעה מהלכים שמחלישים את כוחו של המשרד.

מנגד, בארגוני הסביבה מסכמים את כהונתה של זנדברג כשרה קשובה ומבינת עניין, שמסוגלת להתעמק בחומר ולהבינו היטב, ושדלתה תמיד פתוחה בפניהם.
לאחר שזנדברג הודיעה על פרישתה מהחיים הפוליטיים, גלובס מסכם את כהונתה כשרה להגנת הסביבה.

1. ההישגים, ההצלחות והתחום המזוהה ביותר

ההסכם עם קצא"א שקיבלה הממשלה בירושה, תוכנית לימודים אקלימית מקיפה, המאבק בכלים החד פעמיים והמלחמה במשבר האקלים.

הסכם קצא"א
הממשלה היוצאת קיבלה בירושה הסכם שנוי במחלוקת של חברת קצא"א להפיכת ישראל לגשר יבשתי לשינוע נפט מאיחוד האמירויות לעולם דרך מפרץ אילת ואשקלון. זנדברג נאבקה כדי לנסות לבלום בממשלה את מימוש ההסכם בשל הסיכונים הסביבתיים הגלומים בו, ולבסוף הכריז משרדה על מדיניות "אפס תוספת סיכון" במפרץ אילת, באופן שמגביל את יכולתה של קצא"א לממש באופן מלא את ההסכם, ולהגדיל את כמות הנפט שהיא משנעת מ-10 מיליון טון בשנה, לכ-20 מיליון. הנושא מצוי כעת בבתי המשפט שכן קצא"א הגישו עתירה מנהלית נגד הניסיון להגביל את פעילות החברה, אך הממשלה הכריזה כי לא תתערב בשיקול הדעת המקצועי של המשרד.

משבר האקלים
התחום איתו שאפה זנדברג להיות מזוהה יותר מכל הינו המאבק במשבר האקלים. היא הקימה לאחרונה במשרד אגפים חדשים שיעסקו בנושא, ומנהלת האקלים קיבלה לראשונה תקציב, בגובה 1.5 מיליון שקלים. המדענית הראשית במשרד מובילה את פרויקט מפות סיכוני האקלים, בהן הושקעו 5 מיליון שקלים, במטרה לספק מפות מדויקות שיצביעו על האתגרים של ישראל: אילו אזורים פגיעים יותר לגלי חום, לדוגמא, תוך שילוב המגמות עם נתונים סוציואקונומיים של אזורים שונים בארץ. המפות יוצגו בכנס האקלים של האו"ם בנובמבר, ויוטמעו בעבודת הממשלה.

לאורך השנה, קידמה זנדברג את חוק הדגל שלה, חוק האקלים. לאחר מו"מ אינטנסיבי וארוך מאוד מול משרדי האוצר והאנרגיה שהתנגדו לחוק במתכונתו הראשונית, הצליחה השרה להעבירו בקריאה ראשונה בסמוך לפיזור הכנסת. במסגרת החוק נעשו פשרות רבות מול משרדי הממשלה, ובארגוני הסביבה תכננו להילחם כדי ‘לשדרגו’ כשיגיע לכנסת. בין היתר, יעדי הפחתת הפליטות המצוינים בו נתונים לשינוי בהחלטת ממשלה, ולמועצה מייעצת בנושאי אקלים שתוקם, ימונו גם התאחדות התעשיינים ונתג"ז, וקולם של הארגונים והגופים הסביבתיים יהיה בעמדת מיעוט לעומת גורמים עסקיים ומשרדי ממשלה לעומתיים לנושא.

פרוייקטי תשתית, יוכלו לזכות בפטור מתסקיר אקלים, ולא כל הרשויות יחוייבו להכין תוכניות להתמודדות עם משבר האקלים.

ניצן הורוביץ ועיסאווי פריג', השותפים ממרצ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

מיסוי כלים חד פעמיים
הצעד הסביבתי הגדול שקידמה זנדברג במסגרת חוק ההסדרים האחרון הוא הטלת מס על כלים חד פעמיים. עדיין מוקדם לומר מה השפעתו, ואמנם מדובר בצעד מדוד לעומת מדינות מתקדמות שהוציאו חלק מהכלים החד פעמיים מהחוק, אך המס מגלם את העלות הסביבתית שבשימוש בכלים המזיקים. בנוסף, הוחלט להוציא את הכלים החד פעמיים ממשרדי הממשלה, והוחלט על איסור הכנסת כלים חד פעמיים לגנים הלאומיים.

תוכנית לימודים אקלימית
בדחיפת המשרד, אושרה תוכנית לימודים מקיפה בנושא משבר האקלים, משנות הגן ועד תום לימודי התיכון, בהיקף של 30 שעות שנתיות בכל אחת משנות הלימוד. הנושא ישולב כחלק מחומר הלימוד במקצועות החובה והבחירה השונים. זוהי התפתחות משמעותית, שכן עד עתה במשרד החינוך עסקו באופן מסודר בנושא רק בכיתות ייעודיות או מתוקף החלטה עצמאית של המורים.

2. היוזמות שהושקו ונבלמו או נותרו לממשלה הבאה

הכישלון והמתמשך בקידום אנרגיה מתחדשת, חשמול התחבורה הציבורית שנתקע עם 100 אוטובוסים חשמליים וחוק האקלים שלא עבר.

מס הפחמן
עם הנחת התקציב, הודיעה הממשלה כי תקדם מס פחמן, בשאיפה לגלם את העלויות החיצוניות שבשימוש בדלקים המזינים את שינויי האקלים. צו בנושא הובא לוועדת הכלכלה, אך בשל לחץ התעשיינים, שדרשו להציב מס גבולות (שלא מונהג כיום בעולם) ולמסות במס פחמן גם מוצרים הנכנסים לשערי ישראל, הנושא לא קודם. גם משבר האנרגיה העולמי והלחץ העז בנושא יוקר המחיה לא תרמו לכך, והממשלה לא קידמה את ההצעה.

קידום אנרגיה מתחדשת
ישראל נכשלת באופן עקבי בקידום אנרגיה מתחדשת. יעדים צנועים מאוד שהציבה לעצמה בתחום - 10% בשנת 2020 - פוספסו, ולא הושגו למעשה גם בשנת 2022, תחת הממשלה הנוכחית. במשרד האנרגיה, הצהירה השרה קרין אלהרר כי זהו הנושא שיזכה לתשומת הלב המירבית של משרדה. הוקם אגף חדש לאנרגיה מתחדשת במשרד האנרגיה - אך ללא תקציב, ובראשו הוצב הממונה על הנפט, גיא סמט, שלפני זמן קצר החליט לעזוב את המשרד. למרות שהתחום עתיר חסמים הידועים לממשלה מזה שנים ארוכות, לא אושרה תוכנית מסודרת להסרתם שתאפשר עמידה ביעדים שהוצבו לשנת 2030 - 30% אנרגיה מתחדשת, יעדים שאינם נחשבים לשאפתניים ברמה עולמית, ובעת הזו אף לא ברור כיצד יושגו.

יעדי אקלים
הממשלה הרבתה להתגאות ביחסה לנושא האקלים. אך החלטת ממשלה להפחתת פליטות שהוצגה לפני כנס האקלים בחורף, לא גובתה עד היום בתוכנית ממשית להשגת היעדים שהוצבו בה. יעד לאיפוס נטו של הפליטות עד 2050 עליו הצהיר בנט מעל במת האו"ם נותר ללא החלטת ממשלה, וללא חוק אקלים, שכן חוק האקלים לא עבר.

חישמול התחבורה הציבורית, שיכול לסייע בהפחתת פליטות וזיהום המוביל לתחלואה ומוות, מתמהמה, כאשר בישראל יש כ-100 אוטובוסים חשמליים בלבד, בין היתר בשל היעדר הקצאת שטח ותקציב להקמת תשתיות טעינה.

גם בתחום ההסתגלות לשיבושים הנגרמים בשל משבר האקלים לא הושגה התקדמות משמעותית.

3. הנושאים שלא טופלו והרפורמות הבעייתיות

זיהום האוויר הגבוה, סאגת התחנה המרכזית בתל אביב והרפורמה ברישוי הסביבתי שנותרו מאחור.

זיהום האוויר בישראל
זיהום האוויר הגבוה בארץ גובה את חייהם של כ-2,500 ישראלים בשנה, בהערכת חסר. השוואה בינלאומית של רמת רעלנים באוויר, מעלה שהחשיפה למזהמים בישראל גבוהה ביחס למדינות המפותחות ורמתה היא כזו של מדינות שהכלכלה בהן מבוססת על תעשיות פחם, נחושת ואלומיניום. המשרד להגנת הסביבה מופקד על יישום חוק אוויר נקי, החוק הסביבתי החשוב ביותר בספר החוקים הישראל - אלא שהקדנציה של זנדברג לא הוקדשה למאבק בחברות המזהמות או לקידום הפחתת פליטות בענף התחבורה.

בתוכנית הלאומית למאבק בזיהום האוויר, שהוגשה רק לאחר עתירת ארגון "אדם, טבע ודין" בנושא, לא נקבעו יעדים שאפתניים להפחתת המזהמים והיעדים שכן נקבעו אינם עומדים בסף הבטוח שקבע ארגון הבריאות העולמי.

התוכנית אף השמיטה מחויבות שנתנה הממשלה לאיסור כניסה של רכבים בעלי מנוע בעירה פנימי לישראל בעשור הבא, לאחר מאבק מול משרד האוצר שהתנגד לכך, למרות ההתחייבויות. גם החברות המזהמות לא נבלמו ביד קשה בתקופתה של זנדברג.

חוק רישוי משולב
בשנה האחרונה, קידמו במשרד האוצר ובמשרד להגנת הסביבה את הרפורמה ברישוי הסביבתי, במטרה להפחית את הרגולציה הסביבתית המושתת על עסקים.

הרפורמה אמנם נכנסה לחוק ההסדרים לשנת 2023 שימתין להחלטת הממשלה הבאה, אך זוהי רפורמה שנהנית מתמיכת המשרד להגנת הסביבה, למרות שהיא מחלישה את סמכויותיו.

במסגרתה, תוענק יציבות רגולטורית לעסקים הנדרשים בהיתרי פליטה, הזרמה ורעלים, שכן ההיתרים הללו יוארכו לפרקי זמן של כעשור (לעומת 7 שנים כיום). למשרד יתווספו תקנים כדי לזרז הליכים מול העסקים ולהקל עליהם, אך במסגרת הרפורמה לא סוכם על כוח אדם לאכיפת הפרות של מזהמים.

כמו כן, החברות לא יחויבו בהכרח להתקנת הטכנולוגיה המיטבית ביותר להפחתת פליטות ומניעת זיהום, אלא יוכלו לבחור בטכנולוגיה לפי טווח, בהתחשב בשיקולי עלות.

בנוסף, לעסקים תינתן ערכאה משמעותית נוספת לערעור על החלטות הדרג המקצועי, ותחת מספר תנאים, הם יוכלו לפנות למנכ"ל המשרד בדרישה לבטל החלטה מקצועית משיקולי עלות. לרוב, במשרדי הממשלה, בתפקיד המנכ"ל מכהנת דמות פוליטית, שלא מכירה לעומק את הליכי הרישוי ואת הנושאים הסביבתיים בהם עוסקת הפקידות המקצועית.

לכן ישנו חשש שהכרעות בנושא יועברו לדרג הפוליטי, שיגבר על השיקולים המקצועיים שנועדו להגן על בריאות הציבור והסביבה. על החלטה זו לא יוכלו גורמים דוגמת ארגוני סביבה לערער.

התחנה המרכזית
בעקבות עתירה של "אדם, טבע ודין" לבג"ץ, זנדברג הכריזה כי תכריז בעתיד על אזור התחנה המרכזית כמוכה זיהום אוויר, אך הממשלה פוזרה בטרם הספיקה לפרוע את אותה הבטחה, זאת למרות שהיה ביכולתה להכריז על האזור כמוכה זיהום אוויר ולאלץ את עיריית תל אביב להניח על השולחן תוכנית שאפתנית שתוביל להפחתת הזיהום הרב אותו נאלצים התושבים באזור לנשום יום אחר יום.

4. הנושאים שנותרו מאחור ולא זכו ליחס

נושאים שנמצאים בחזקת המשרד ובאחריותו אך אינם נמצאים בפרופיל ציבורי גבוה לא קודמו באופן מואץ - למשל, הפסולת המוטמנת בישראל. 80% מהפסולת בארץ מוטמנת, אך זנדברג לא הצליחה להשלים חוק מסגרת שאפתני לטיפול במפגעי הפסולת ומימוש האסטרטגיה של משרדה בתחום. בקרוב, כך לפי מבקר המדינה, יסתמו המטמנות הקיימות, כשישראל היא בין השיאניות העולמיות בייצור פסולת לנפש. יעדים להפחתת הטמנה, אף לא הוצבו לשנת 2022 בתוכנית העבודה של משרדה.

לישראל אין מנגנון לרישום כימיקלים והיא תקועה כ-15 שנה מאחורי מדינות שכבר הוציאו משימוש כימיקלים מסרטנים שזולגים לסביבה ומאיימים על בריאות האדם. למרות הסכנה הגלומה בכך - הנושא לא קודם. גם התוכנית הלאומית לבריאות וסביבה, שהוגשה לשרי הגנת הסביבה והבריאות ב-2018 כדי לטפל בבעיות צולבות רבות, נותרה עמוק במגירה ללא אופק יציאה.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד הניח על שולחן הממשלה, לקראת גזלגו תוכנית אקלים לאומית במטרה לעגן את הצעדים ההכרחיים לעמידה ביעדי הפחתת הפליטות. עד כה, לא אושרה התוכנית בממשלה".

"בנוגע לחוק רישוי משולב, על ההשגה להיות מנומקת ובצירוף אסמכתאות. ההשגה תתפרסם להערות הציבור בטרם הדיון וההחלטה. בכל הנוגע ליישם חוק אוויר נקי, נערכת עבודה מקצועית לבחינת האפשרות לאמץ את ערכי ארגון הבריאות העולמי כערכי סביבה לקראת העדכון הבא של תקנות אוויר נקי, שיהיה לכל היותר בעוד כחמש שנים. באשר לנושא רישום הכימיקלים, השלמת החקיקה בנושא תושלם עם הרכבת הממשלה הבאה".

ממשרד האנרגיה נמסר: "חטיבת אנרגיה מקיימת כוללת אנשי מקצוע מצוינים שפועלים לקידום שילוב עוד ועוד אנרגיות מתחדשות במשק החשמל וימשיכו לעשות כן למרות ההתנגדויות לכך מתוך הממשלה ומחוצה לה".

עוד כתבות

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"