יונה ויזנטל / צילום: איל יצהר
תהליך הבחירה במנכ"ל לתאגיד השידור הציבורי מקבל טוויסט דרמטי: לגלובס נודע כי המשנה ליועמ"ש, עו"ד מאיר לוין, ממליץ לא לאפשר ליונה ויזנטל להתמודד על תפקיד מנכ"ל התאגיד. לוין סבור כי ויזנטל, שנחשב למועמד משמעותי במכרז, לא כשיר להתמודד על התפקיד, וזאת בשל ניגוד אינטרסים עם תפקידו כחבר מועצת התאגיד.
■ הפור נפל: ויזנטל ויוכפז צפויים להתמודד על תפקיד מנכ"ל תאגיד השידור
בעקבות ההמלצה יוזמן ויזנטל על-מנת להציג את עמדתו בפני ועדת האיתור לפני קבלת החלטה. נציין כי גם הייעוץ המשפטי של התאגיד גורס כי קיימת בעיית ניגוד אינטרסים במועמדותו של ויזנטל, ולכן על-פי ההערכות ועדת האיתור תתקשה להתעלם מההמלצה ולהחליט אחרת.
ניגוד האינטרסים נובע בין היתר מכך שויזנטל היה חלק מחברי המועצה שהצביעו על הדחתו של המנכ"ל אלדד קובלנץ. עם זאת, ייעוץ משפטי קודם בעניין קבע כי בעצם העובדה שויזנטל הצביע בעד ההדחה אין בעיה חוקית, כי רובם המכריע של חברי המועצה הצביע בעד ההדחה. שבעה חברים הצביעו בעד; חברה אחת, שרון ידין, התנגדה; וחבר מועצה אחד נמנע; כך שגם אילו ויזנטל היה נעדר מההצבעה, התוצאה לא הייתה משתנה.
הבעיה של ויזנטל, שככל הנראה הביאה להמלצה לא לאשר את מועמדותו, נעוצה בעובדה שהוא לקח חלק בהצבעה על חברי ועדת האיתור, זאת למרות שההצבעה הייתה חשאית, ובחירתם של שני החברים בה - מיכל רפאלי-כדורי ופרופ' מנחם בן שושן - התקבלה ברוב גדול. נציין כי מקומו של יו"ר התאגיד גיל עומר כחבר בוועדה קבוע בחוק.
אומנם המלצתו של עו"ד לוין איננה מחייבת את חברי ועדת האיתור, ובאפשרותם להחליט בניגוד לה. אולם מקורבים ל מעריכים כי מטעמים של נראות ציבורית, הסיכוי שחברי הוועדה לא יקבלו את ההמלצה איננו גבוה. פרט לנראות ציבורית, קיימות הערכות שאם ויזנטל לא ייפסל, הסוגיה תגיע לבג"ץ. לכן, בסיטואציה שנוצרה, סביר כי מועמדותו של ויזנטל תוסר, והוא יישאר חבר מועצה.
עוד נודע לגלובס כי עו"ד לוין הודיע לוועדת האיתור כי איננו מוצא סיבה לפסול את מועמדותה של טל פרייפלד, סמנכ"לית הטלוויזיה של התאגיד, המכהנת מאז הדחתו של קובלנץ כממלאת-מקום מנכ"ל זמנית.
הפנייה למשרד היועמ"ש בנוגע לכשירות השניים נעשתה גם על-ידי המחלקה המשפטית של התאגיד אך גם על-ידי עמותת "הצלחה", באמצעות היועץ המשפטי של העמותה, אלעד מן, שפנה למשרד המשפטים, למשרד התקשורת וליו"ר המועצה גיל עומר בנוגע למועמדתם של השניים, וציין כי באשר למועמדותה של פרייפלד יש קושי הנובע ממינויה כממלאת-מקום, וכי קיימת גם שאלה בנוגע לעמידתה בתנאי הסף.
עו"ד מן הזכיר כי הוחלט לאחרונה, במסגרת הליך בחירתם של הכונס הרשמי והאפוטרופוס הכללי, כי מי שיכהן כממלא-מקום, לא יוכל להתמודד על כהונת הקבע בהליכים אלה. "לדברים יש משמעות, תוקף והשלכה גם על העניין שלפנינו" כתב עו"ד מן.
כאמור, עו"ד לוין לא השתכנע מהטיעון וקבע כי גם אם פרייפלד אינה עומדת בתנאי הסף, היא מנהלת מספיק בכירה ומנוסה, ולא ראוי ונכון לעצור את מועמדותה.
השפעה מכרעת על התהליך
להחלטה אם ויזנטל יתמודד עשויה להיות השפעה מכרעת על התהליך. ויזנטל, איש תוכן וניהול מיומן ומנוסה, נחשב כאמור לאחד המועמדים המובילים לזכייה בתפקיד. הוא שימש כמנכ"ל רשות השידור בתקופת פירוק הרשות לקראת סגירתה, וברזומה שלו מצויים תפקידים רלוונטיים כגון סמנכ"ל התוכן של yes. במהלך 2018, לאחר שבתאגיד התחלפו תוך זמן קצר מספר סמנכ"לי טלוויזיה, נערך מכרז נוסף על התפקיד ו-ויזנטל הגיש מועמדות והתמודד מול הילי חורב-קסוטו, שכיהנה כמנכ"לית ערוץ הילדים של קבוצת RGE. אלא שלמרות איכות המועמדים, ועדת האיתור של התאגיד, בראשה עמד אז המנכ"ל הזמני אלדד קובלנץ, לא מיהרה לקבל החלטה ובחרה לנסות לפנות למועמדים נוספים כדי שיתמודדו על התפקיד.
בהמשך השתלבה במירוץ גם טל פרייפלד, שמונתה חודש לפני המכרז לתפקיד הסמנכ"לית הזמנית, לאחר שהסמנכ"לית הקודמת, ליסה שילוח, פרשה. פרייפלד אומנם הגיעה ללא ניסיון בניהול בהפקות בתוכן, אלא עם ניסיון שרכשה מתחום המחקר והאסטרטגיה, אולם נחשבה למועמדת המועדפת על קובלנץ. בסופו של דבר ולמרות הביקורת הרבה, גם על אופן ניהול התהליך וגם על הכנסתה של פרייפלד למכרז, אישרה מועצת התאגיד את בחירתה לסמנכ"לית הטלוויזיה. בעקבות זכייתה של פרייפלד, הגישה עמותת "הצלחה" בקשה לקבלת הפרוטוקולים של מועצת התאגיד שדנה במינוי, ואת דף הניקוד המשוקלל שקיבלו המועמדים על-ידי חברי ועדת האיתור של התאגיד.
עיון במסמכים הגביר אף יותר את התהיות לגבי ההכרעה שהתקבלה. ניתוח הניקוד גילה כי בפרמטרים המקצועיים ויזנטל מוביל בפער מובהק, אך הפרמטר של "התרשמות אישית" היה גורם מכריע בהכרעה לטובת פרייפלד. נזכיר כי התקופה המדוברת הייתה עוד טרם בחירתו של קובלנץ למנכ"ל קבוע, יחסיו עם המועצה היו מצוינים, וחברי המועצה אפשרו לו להוביל כמעט כל מהלך (מה שהשתנה לחלוטין בתקופה שלאחר בחירתו לתפקיד מנכ"ל קבוע).
בהמשך, מי שהתרשם מניסיונו של ויזנטל הייתה דווקא ועדת האיתור החיצונית ברשותו של השופט בדימוס אילן שיף, שבחרה בו כחבר מועצה האחראי על משבצת שידורי הטלוויזיה. בשלב שויזנטל הצטרף למועצה כבר שרר משבר אמון חריף בין חבריה לבין המנכ"ל הקודם אלדד קובלנץ. גם הפוזיציה של ויזנטל השתנתה לאחר שנכנס לשותפויות עסקיות של מיזמי תוכן בחו"ל. למרות זאת, כשפורסם לאחרונה המכרז לבחירת מנכ"ל חדש לתאגיד, הגיש ויזנטל מועמדות לאחר שקיבל ייעוץ משפטי לפיו השתתפותו בהדחת קובלנץ איננה מהווה פגיעה בכשרותו.
פיגורה תקשורתית נוספת שירדה מהגדר והגישה מועמדות הוא גולן יוכפז לשעבר המנכ"ל המיתולוגי של חברת חדשות 10 (שהפכה בהמשך לחדשות 13) . יוכפז, שגם הוא בעל רקורד עשיר בתחום התקשורת, התלבט עד הרגע האחרון לגבי הגשת מועמדותו. כמו לויזנטל, גם ליוכפז היה בשלב הזה מה להפסיד: כיום הוא שותף בחברת ההפקה WOT יחד עם אולפני הרצליה והמנכ"לים המשותפים אפרת דרור ויואב פרץ, ובנוסף הוא מגיש תוכנית יומית עם העיתונאית ענת דווידוב בתחנת הרדיו 103.
נזכיר כי במכרז הקודם לבחירת מנכ"ל, בו זכה בסופו של דבר אלדד קובלנץ, קיבלו ויזנטל ויוכפז פניה מוועדת האיתור בבקשה שיגישו מועמדות, אך שניהם סירבו.
עוד נזכיר כי במכרז הנוכחי הציגו מועמדות כ-15 מועמדים ביניהם המנכ"ל לשעבר של חדשות 13, ישראל טויטו; אוה מדז'יבוז' - לשעבר יו"ר הרשות השנייה, מנכ"לית רדיו תל אביב ומנכ"לית קבוצת "מעריב"; גיורא יהלום מנהל אגך התרבות בעיריית ת"א; יאסר עטילה, לשעבר סמנכ"ל חטיבת המדיה בערבית בתאגיד; ד"ר יפעת בן חי-שגב, לשעבר יו"ר מועצת הכבלים והלווין; יוליה שמאלוב-ברקוביץ', לשעבר יו"ר הרשות השנייה ומי שהייתה ממקימי ערוץ 9; ואלעד טנא, לשעבר ראש חטיבת הדיגיטל של התאגיד, שכיהן עד לפני ימים ספורים כראש מערך ההסברה הלאומי.
קושי גדול בכל הקשור לנראות ציבורית
לאחר שהסתיים שלב הגשת המועמדויות נעשתה פניה מטעם חברי ועדת האיתור, המונה את היו"ר גיל עומר וחברי המועצה מיכל רפאל כדורי ופרופסור מנחם בן שושן, למספר נשים בתעשייה בינהין רינת קליין, אורלי אטלס ורונית גנור בהצעה שיגישו מועמדות. פנייה נעשתה גם למנכ"ל רשת 13 בעבר יוסי ורשבסקי, אך כולם סירבו.
בשבוע הבא נכנס המכרז לשלב הבא: פגישה של חלק מהא.נשים שהגישו מועמדותם לתפקיד עם חברי ועדת האיתור. זאת לאחר שחברת השמת בכירים עימם התקשרה המועצה וחברי ועדת האיתור עצמם ערכו סינון ראשוני בהן נבחנה עמידתם של המועמדים בתנאי הסף.
כאמור, בקרוב צפויה ועדת האיתור להכריע לגבי כשירותו של ויזנטל להתמודד על תפקיד המנכ"ל. אם באופן מפתיע מועמדותו תוכשר, תיווצר סיטואציה בעייתית אחרת: ויזנטל יידרש להתפטר, והתפטרותו תצטרף להתפטרותה של חברת מועצה נוספת, שרון ידין, שפרשה לפני מספר ימים. במקרה כזה יעמוד מספר חברי המועצה שיכריעו על זהות מנכ"ל.ית חדש.ה על שבעה בלבד - כמעט מחצית מכמות החברים שאמורה לכלול מועצה מלאה. ברור שמצב בו ההחלטה על זהותו של האחראי על גוף המתוקצב ב-800 מיליון שקל בשנה מכספי ציבור תוכרע על ידי חצי מועצה בלבד הוא מצב לא אופטימלי, עם קושי גדול בכל הקשור לנראות ציבורית - אם כי יש הטוענים כי על עוד מועצה בהרכב מצומצם כשירה להדיח מנכ"ל מכהן, היא אמורה להיות כשירה למנות במקומו חדש באותו הרכב בדיוק.
מועצת התאגיד ממילא מחזיקה בידה כוח רב ביחס לכל גוף ציבורי אחר, זאת לאחר שהמחוקק רצה להגן עליה מניסיונות התערבות של פוליטיקאים ובעלי הון. חברי המועצה נבחרים על-ידי ועדת איתור חיצונית שבראשה עומד שופט. בחירתם מועברת לשר התקשורת, ונדרשות נסיבות יוצאות דופן על-מנת שהשר יפסול מועמדות כלשהי, כך שבפועל הוא כמעט חותמת גומי על ההחלטה.
תפקידם של חברי המועצה בין היתר זה להטוות את האסטרטגיה של פעילות התאגיד ולפקח על יישומה. מאליו ברור כי בחירת מנכ"ל הינה אחת ההכרעות החשובות. נזכיר כי כבר לפני מספר חודשים בחרה ועדת האיתור שלוש נשים שאמורות היו להתמנות כחברות חדשות, ומינוין אמור היה להשלים את מספר חברי המועצה ל-12.
השלוש שאמורות היו להתמנות הן עליזה דיין-חממה, מנכ"לית מוזיאון מורשת יהדות בבל; הפעילה החברתית קטף מוראד סלמה, שכיהנה בין היתר כאחראית על החינוך לתקשורת בחברה הערבית במשרד החינוך, וכיום מרצה לתקשורת ומנהלת אקדמית במכללת אורנים; וד"ר נורית כהן-לוינובסקי, שנמנתה על צוות ההקמה של מוזיאון יצחק רבין, ומשמשת בין היתר כראש מחלקת החינוך של מרכז רבין לחקר ישראל.
מסיבות לא ברורות, למרות שוועדת האיתור סיימה את עבודתה והשמות הועברו למשרד התקשורת, התמהמה השר יועז הנדל מלחתום על כתב המינוי של חברות המועצה החדשות, וכעת לאחר פיזור הכנסת, מערכת הבחירות הממשמשת ובאה וכן העובדה שמדובר בממשלת מעבר, כלל לא ברור אם באפשרותו לחתום על המינויים ובכך להגדיל באופן משמעותי את כמות חברי המועצה שלוקחים חלק בבחירת המנכ"ל.
ממשלות המעבר לא מאפשרות מינויים
נזכיר כי בסבבי הבחירות הראשונים פעל התאגיד במשך כמעט שנה ללא מועצה מכהנת לאחר שכל עוד מכהנות ממשלות מעבר, לא ניתן להשלים מינויים. בהמשך, כשכבר הייתה מועצה עם קוורום ושוב הייתה ממשלת מעבר, אמורים היו להצטרף למועצה שני חברים חדשים - יוחנן צנגן ויונה ויזנטל. המלצת משרד היועמ"ש באותה תקופה הייתה שלא למנות, ואכן מינויים של השניים אושר רק לאחר שעל כיסא השר התיישב הנדל.
כבר בימים הקרובים מתעתדים בעמותת 'הצלחה' להגיש עתירה לבג"ץ נגד משרד התקשורת לגבי מינוי חברת המועצה ויו"ר ועדת האיתור המיועדת הילה גרסטל. כסעד ביניים מתעתד היועמ"ש של 'הצלחה', עו"ד אלעד מן, לבקש לעצור את הליך מינוי המנכ"ל עד השלמת מינוי חברות המועצה.