קניות בשוק במדריד / צילום: Associated Press, Manu Fernandez
ממשלות רבות באירופה משנות בימים את חוקי המיסוי באופן זמני אך דרמטי, כדי לגבות עשרות מיליארדי אירו מחברות אנרגיה ומבנקים אשר "גוזרים קופון" מהמחירים המזנקים ומהריביות המטפסות בגוש האירו. פולין, הונגריה וספרד כבר הכריזו על תוכניות קונקרטיות למסות "רווחים עודפים" של מוסדות פיננסיים כתוצאה מהשינויים בתנאי השוק, בעוד מדינות נוספות הודיעו על מיסוי מקיף של חברות אנרגיה. צעד דומה נשקל בימים אלה בגרמניה, ועצם האיום בו בצרפת הוביל חברות אנרגיה במדינה להפחית את מחיר הדלק לצרכנים.
● גם הפחתה נוספת של המס על הדלק לא תקל על יוקר המחיה בישראל
הצעד המשמעותי ביותר הוכרז בספרד לפני כשבועיים, ועורר ביקורת מיידית מצד מוסדות פיננסיים וכן אזהרות מצד אנליסטים בנוגע לאטרקטיביות העתידית של ההשקעה בבנקים ספרדיים. הממשלה הסוציאל-דמוקרטית המובילה את המדינה, בקואליציה בה שותפה מפלגת "פודמוס" הפופוליסטית משמאל, הודיעה כי תטיל מס על "רווחים עודפים" של המגזר הבנקאי במדינה. המס יסתכם ב-3 מיליארד אירו לפחות על פני השנתיים הקרובות. הוא יכלול לפי ההערכות היטל חדש של כ-5% על הכנסות הבנקים מהלוואות (פערי ריבית) ומעמלות בנקאיות.
"רווחים עודפים צריכים לזרום חזרה לעובדים"
הצעד נתמך על ידי הציבור, והממשלה הספרדית הנוכחית מנסה להציג באמצעותו גישה אחרת מזו ששלטה אחרי המשבר הכלכלי של 2008, אז בנקים רבים חולצו בהתערבות ממשלות והבנק האירופי המרכזי, בעוד הציבור נאלץ לספוג צעדי צנע ולחיות בצמצום. "אנחנו צריכים לחלוק את הנטל של המשבר הנוכחי באופן שווה, ולא כמו שהיה במשבר האחרון, שפגע בעיקר בשכבות החלשות ביותר", נימק ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ז את המהלך. הוא הבהיר כי כל "רווחים עודפים הנובעים מהמצב שנוצר בגלל המלחמה באוקראינה... צריכים לזרום חזרה לעובדים".
שרת האוצר הספרדית נדיה קלווינו, הבהירה השבוע כי הצעד הספרדי "שריר וקיים", למרות הביקורת עליו, וכי הוא הכרחי כדי לתמוך בעניים ובמי שמתקשים להתמודד עם עליות המחירים החדות במדינה. שיעור האינפלציה השנתי בספרד עמד על 10% ביוני האחרון. הממשלה הכריעה כי ההכנסות ממיסוי הרווחים העודפים של הבנקים יוקצו למטרות חברתיות, סבסוד תחבורה ציבורית ודיור בר-השגה. "אנחנו חייבים להתחיל עם המגזרים שמרוויחים כעת בצורה יוצאת דופן, ושחייבים לתרום משהו למימון התגובה שלנו למלחמה באוקראינה", אמרה שרת האוצר.
הבנקים בספרד מחקו 6 מיליארד אירו
הצעד הספרדי מחק יותר מ-6 מיליארד אירו משווי הבנקים הגדולים בספרד אחרי הכרזתו. נשיאת אחד מהבנקים, Bankinter, הזהירה כי יהיו לו השלכות על הצמיחה הכלכלית במדינה. היא אמרה כי "מוקדם להעריך" אילו השפעות יהיו לתנאים החדשים בשוק על הבנקים כך שהחקיקה מוקדמת מדי. הדוח הכספי האחרון של הבנק הראה זינוק של 11% בהכנסותיו בחצי הראשון של 2022, בהשוואה לשנה שעברה.
אנליסטים ב"גולדמן זאקס" כתבו בימים האחרונים כי ישנו "חשש שמדינות אירופיות נוספות יתווספו לרשימה" של מדינות הממסות רווחי בנקים, "כך שהתחום כולו יהפוך לאטרקטיבי פחות בעבור משקיעים".
להגן על האזרחים מאינפלציה דו-ספרתית
אך חלק מהמדינות ביבשת כבר הצטרפו למגמה, ואפילו הקדימו את ספרד. במדינות מזרח-אירופה לשעבר, שחוות שיעורי אינפלציה דו-ספרתיים, הממשלות מנסות להגן על האזרחים מפני הזינוק בהחזרי המשכנתאות וההלוואות הנובע מעליות הריבית של הבנק המרכזי האירופי ומההתאמות של המוסדות הפיננסיים לתנאים המוניטריים החדשים. ממשלת פולין הכריזה בשבוע שעבר כי משקי-בית יוכלו להשעות את החזרת תשלומי המשכנתאות שלהם למשך שמונה חודשים תמימים, מבלי שיהיו חשופים לעונשים כספיים או לעיקול הנכסים ששימשו כבטוחה להן. לפי הערכות, הקפאת החזרי המשכנתאות תעלה לבנקים במדינה יותר מארבעה מיליארד דולר בחצי השנה הקרובה. הממשלה גם מנופפת באיום להטיל מס רווחים עודפים על הבנקים באופן גורף, אם לא יצמצמו את שולי הרווח שלהם בפעילויות הפיננסיות השונות.
בהונגריה, הממשלה הודיעה על מס חדש של 9% (בממוצע) על הרווח הנקי של הבנקים הפועלים במדינה בכל אחת מהשנתיים הקרובות. המיסוי ישמש כדי להפחית את עלויות ההלוואות והתשלומים בעבור התושבים. הצעד צפוי להפחית יותר מ-1.5 מיליארד דולר מרווחי הבנקים.
גם חברות האנרגיה על הכוונת
לא רק בנקים עומדים במרכז המהלך האירופי למיסוי הוגן יותר, לתפיסת הרשויות, בשל השלכות המלחמה באוקראינה, משבר האינפלציה והחשש למיתון כלכלי קרב. הממשלה הספרדית גם מתכננת מיסוי רווחים עודפים של חברות אנרגיה בשווי ארבעה מיליארד אירו בשנתיים הקרובות, במיוחד על חברות המייצרות חשמל באמצעות סכרים ואמצעים אחרים שאינם כרוכים בעלויות מוגברות בשבילן.
בבריטניה, המובלת על ידי המפלגה השמרנית, מתקדמת בימים אלה תוכנית ממשלתית למסות ב-25% את הרווחים העודפים של חברות אנרגיה הפועלות בים הצפוני, במים הכלכליים של הממלכה המאוחדת. "החברות הללו נהנות מרווחים ללא שביצעו שיפור כלשהו בתשתית או בטכנולוגיה", אמר שר האוצר לשעבר, רישי סונאק, שיזם את התוכנית ומתמודד כעת על תפקיד ראש המפלגה השמרנית וראש ממשלת בריטניה. הממשלה מכוונת לגייס כחמישה מיליארד ליש"ט באמצעות מהלך זה, שאושר לפני כשבועיים בפרלמנט.
בצרפת, ההצעה להטיל מס רווחים עודפים נדחתה בהצבעה שהתקיימה בפרלמנט בסוף השבוע. קואליציית השמאל שהעלתה אותה לדיון הציעה למסות חברות אנרגיה כמו "טוטאל" ו-"Engie" על מה שכינתה "סופר-רווחים" הנובעים מהמצב הנוכחי. ההצעה נפלה ברוב לא-גדול בהצבעה בפרלמנט. למרות זאת, עצם האיום הביא חברות כמו "טוטאל" להכריז על השעיית רווחים וסבסוד של מחיר הדלק באופן זמני.
בבלגיה הציעה שרת האנרגיה בשבוע שעבר להטיל מס חד-פעמי שנתי של 25% על חברות האנרגיה הפועלות במדינה ועל חברות הדלק. איטליה כבר אימצה מס כזה באביב האחרון, וייתכן כי ממשלת המעבר המכהנת עד לבחירות שיתקיימו בעוד כחודשיים תרחיב אותו גם למוסדות פיננסיים. החקיקה האיטלקית היא אף רטרואקטיבית, ומתייחסת לרווחים שנרשמו החל מסוף 2021.
בישראל, לפי פרסום של רועי ויינברגר ב"גלובס", הרוויחו חמשת הבנקים המובילים קרוב לשני מיליארד כתוצאה מעליית מדד המחירים לצרכן והשפעת העלייה הזו על נכסיהם. שיעור האינפלציה בישראל (4.4% נכון ליוני האחרון) נמוך בהרבה מזה בגוש האירו (8.6%).