ברקע לירידת הנפט: האם ההפחתה הנוספת של הבלו תצא לפועל?

הפחתת מס הבלו בישראל בחצי שקל התאפשרה בעקבות עודף תקציבי •כעת בקשה נוספת ששר האוצר ליברמן מבקש להחיל כבר ב-1 באוגוסט נתקלת בהתנגדות של אגף התקציבים • החזרת כספים לציבור נתפסת בימים אלו ככלכלת בחירות, ומעבר לכך היא לא פותרת את בעיית יוקר המחיה

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"

באירופה הפחתת יוקר המחיה דרך מיסוי חברות אנרגיה באה על חשבון המגזר העסקי. בישראל לעומת זאת נרשמה הפחתה של חצי שקל במס על הדלק (בלו), על חשבון המדינה לאחר שזו נהנתה מרצף חסר תקדים של עודף תקציבי חמישה חודשים ברצף.

הפחתה נוספת של המס שמבקש שר האוצר אביגדור ליברמן להחיל כבר ב-1 באוגוסט נתקלת בהתנגדות מצד אגף התקציבים באוצר, במיוחד כאשר מדובר על מהלך שעשוי להתפרש ככלכלת בחירות. הסיבה היא שהירידה במחירי הנפט מרמות ה-120 דולר לחבית לבדה עשויה להוביל להוזלה של כ-10% במחיר הדלק בחודש הבא.

המהלך שנרקם באירופה דומה לטון שבו נקט האוצר בתחילת השנה נגד חברות המזון כדי למנוע המשך עליות מחירים - מהלך שהחזיק לזמן קצר בלבד. קצב האינפלציה השנתי בישראל עלה ביוני ל-4.4% - הגבוה ביותר מ-2008. עם זאת, הוא נמוך משמעותית משיעור האינפלציה ברוב המדינות המפותחות. הפער נובע ממרכיב האנרגיה שעלה בישראל בקצב מתון יותר, בין היתר, בשל משקלו הזניח של הגז הטבעי במדד המחירים לצרכן ובגלל מחירו היציב שנקבע בחוזים קבועים.

יוקר המחיה זקוק לטיפול מעמיק

העודף התקציבי מעלה את השאלה האם הגיע הזמן להחזיר לציבור. אלא שהחזרת כספים לציבור נתפסת בימים אלו ככלכלת בחירות, ומעבר לכך היא לא פותרת את בעיית יוקר המחיה, שנובעת בישראל בעיקר מחסמים ומהיעדר רפורמות. כלכלנים בשוק מתנגדים שכן למדינה יש חוב שאותו אפשר למזער. מעבר לכך, בתקופה הנוכחית להעלאת הריבית ייתכנו תופעות לוואי כמו האטה, ולכן לדבריהם מדיניות הממשלה צריכה להיות תומכת צמיחה - לקדם רפורמות, לערוך שינויים מבניים כדי להתמודד עם עליות המחירים או להשקיע בתשתיות. הממשלה הנוכחית מתהדרת בהסרת חסמי יבוא על ידי הורת המכסים לאפס, אך עד שאלו יתורגמו להוזלה ביוקר המחיה, הממשלה תתחלף באחרת.

חוסר היציבות הפוליטית שתוקע מקלות בגלגלי הרפורמות לטווח הארוך מורגש היטב ביוקר המחיה. במסיבת העיתונאים שלאחר הודעת הריבית האחרונה התייחס נגיד בנק ישראל אמיר ירון לנושא יוקר המחיה ואמר כי "לטוח הקצר למשק יש עמידות בתהליך הבחירות אך לכולנו ברור שתקציב הממשלה הוא קודם כל תוכנית עבודה. כרגע התהליך נעצר, רפורמות נעצרו וגם ככה יש פער תכנוני ולעניות דעתי זה המחיר הגדול היותר שאנו משלמים בתהליך כזה: טיים איז מאני. כולנו יודעים מה קורה בתחום התשתיות ובתחומים נוספים שזקוקים לרפורמות האלה וזה כמובן סביר שידחה לתוך 2023".