גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי / צילום: עודד קרני

ביום שלישי הבא יכנס יו"ר רשות הרגולציה יואל בריס את הוועדה לתקני מזון בראשותו לדיון והחלטה על ביטול 21 תקני מזון ייחודיים לישראל. בישיבה תשתתף בין היתר פנינה אורן שנידור, ראש שירותי מזון ארצי במשרד הבריאות, כאשר המטרה היא להגיש המלצה לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי בדבר ביטול תקני מזון כחלק מהרפורמה ביבוא שעברה בחודש אוקטובר האחרון. לגלובס נודע כי צפויים להתבטל בין היתר תקני מזון לגלידה, לתה, למרציפן, לשימורי דגים, למיונז, לחרדל, לבירה, לקפה נמס, לריבות, לשוקולד, לסודה, לפסטה, לקטשופ, לגזר קפוא, לאפונה קפואה, לשעועית קפואה ולברוקולי קפוא.

■ ברביבאי ביטלה את ההחרגות: ילקוטים, טמפונים וקונדומים ייכנסו לרפורמת היבוא

הערכה: השרה תחתום מיידית

הוועדה תגיש את המלצתה לשרת הכלכלה ברביבאי, ועל-פי החוק היא תוכל לחתום על כניסה לתוקף של ביטול התקנים עד לסוף שנת 2022, אולם במערכת הפוליטית מעריכים כי בשל יוקר המחיה היא תחתום באופן מיידי.

תקני המזון בענפים הללו ייחודיים לישראל ומנעו עד כה יבוא של חלק ניכר מהמוצרים המיוצרים בעולם ובהמשך לכך גם את הגברת התחרות והורדת המחירים. לפי הערכת מומחים, ביטול התקנים הללו תחילה ובהמשך אחרים יוביל להגדלת התחרות ואף יסייע לכניסתה של רשת קרפור לישראל.

מי שדוחף לביצוע הוא סגן השר במשרד ראש הממשלה אביר קארה, שאחראי על הפחתת הרגולציה והתנעת הרפורמה ביבוא. המטרה היא לאפשר לייבא במסלול הצהרה לישראל גלידה, מזון קפוא ושימורי דגים ללא ההנחיות והבדיקות המיוחדות לישראל ותו התקן הישראלי. למשל, בתקן הישראלי לגלידה נקבע המתכון המסוים לייצור המוצר הקרוי "גלידה" בישראל. באורח פלא, את המתכון הייחודי קבעו יצרניות הגלידה הגדולות בישראל שיושבות בוועדה שקבעה את התקן.

החלטות תמוהות נוספות שצפויות להיעלם משוק המזון הישראלי בקרוב הן התקן הייחודי לקטשופ הקובע את המתכון הספציפי לקטשופ, שבלעדיו לא ניתן לייבא לישראל מוצר בשם הזה, או לחלופין נדרש להסתיר במדבקות את שם המוצר עם כניסתו לארץ, מה שבפשטות מהווה חסם ביבוא; וכך גם בשוקולד, שימורי הדגים ועוד.

נזכיר כי באוקטובר הובילה שרת הכלכלה והתעשייה את ביטול הרשמיות על תקנים בתחום המזון במסגרת הרפורמה ביבוא. כיום ישנם כ-160 תקניים רשמיים, ובמסגרת הרפורמה נקבע מתווה לביטול הרשמיות על כל התקנים בתחום המזון, באופן שיאפשר עדכון הרגולציה בתחום, והתאמתה למקובל בשוק האירופי, במקום הרגולציה הקיימת היום. כך יתאפשר עם הזמן לעבור למסלול הצהרה של יותר ויותר מוצרי מזון המוגדר רגיש כמו מוצרי חלב. לפי הערכת משרד הכלכלה והתעשייה שפורסמה בזמנו, החיסכון בתהליך היבוא יכול לתרום להורדת עלות המוצרים ביותר מ-10% בהערכה שמרנית.