גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מונופול גבה מכם מחיר מופרז? כעת תוכלו לתבוע, אך זה לא יהיה קל

פסק דין דרמטי של בית המשפט העליון בתיק בעניין קוקה קולה קובע כי ניתן לנהל תביעות ייצוגיות נגד מונופולים שגובים מחירים מופרזים ביחס למחיר בשוק החופשי • עם זאת, נקבע גם כי יש לוודא שהתועלת בהתערבות במחיר השוק עולה על הנזק ועל הסכנות שעלולות לנבוע ממנה

מפעל קוקה-קולה בבני ברק / צילום: איל יצהר
מפעל קוקה-קולה בבני ברק / צילום: איל יצהר

בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי בעניין קוקה-קולה כי ניתן לנהל תובענה ייצוגית נגד מונופול בעילת מחיר מופרז. מדובר בתובענה ייצוגית שמנהלים שורת עורכי דין משנת 2016 נגד החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, אשר מוגדרת כמונופול - לאור נתח השוק של כ-90%. הטענה שבליבת ההליך הייצוגי היא שהחברה מנצלת לרעה את מעמדה כבעלת מונופולין בשוק משקאות הקולה בישראל, על-מנת לגבות מחיר מופרז עבור משקה קוקה-קולה בבקבוק 1.5 ליטר.

על-פי פסק הדין, האיסור על גביית מחיר מופרז דרוש כדי למנוע ניצול של הצרכנים ולצורך התמודדות עם יוקר המחיה בישראל. עם זאת, אכיפתו של האיסור מחייבת את בית המשפט להתערב בדיעבד במחירים בשוק חופשי - ועל כן הובהר כי יש לעשות זאת בזהירות. השופטת ברון הוסיפה כי יש להישמר מפני התערבות מזיקה בתחרות החופשית, שלבסוף תפגע בתמריצים של הפירמות הפועלות בשוק להתייעלות ולחדשנות. כמו כן, יש להימנע ממצב שבו בית המשפט יהפוך ל"מאסדר על" של המחירים בישראל.

תנאי סף שנקבע להחלת העילה, הוא היותה של הפירמה בעלת מונופולין בשוק הרלוונטי - בהתאם למבחנים הקבועים בחוק התחרות הכלכלית. בהמשך לכך, העליון קבע כי יש להשתמש במבחן דו-שלבי: בשלב הראשון נבחנת מידת מופרזותו של המחיר המונופוליסטי ביחס למחיר שהיה נגבה בתנאים של תחרות בשוק. ככל שנמצא כי המחיר המונופוליסטי הוא מופרז, הנטל עובר בהמשך אל בעל המונופולין שנדרש להראות כי ישנם טעמים טובים לקבוע כי המחיר הוא בכל זאת הוגן. בכך קיבלה השופטת ברון את עמדת התובעים הייצוגיים נגד עמדת היועמ"ש. בפסק הדין הובהר כי השלב השני של המבחן דרוש על-מנת לוודא כי התועלת הכלכלית בהתערבות במחיר השוק עולה על הנזק והסכנות שעלולות להיות כרוכות בהתערבות.

השופטת ברון עמדה על כך שהמבקש בבקשה לאישור תובענה כייצוגית נדרש להניח כבר בשלב האישור תשתית עובדתית וראייתית להוכחת עילת המחיר המופרז, וכי הערכאה הדיונית נדרשת להיכנס לעובי הקורה ולבחון אם העילה הוכחה לכאורה בהתאם למבחן הדו-שלבי. בהקשר זה צוין כי בשלב אישור התובענה כייצוגית קיימים פערי מידע מובנים בין הצדדים, המקשים על המבקש להוכיח את עילת המחיר המופרז - שכן יש צורך במסד נתונים שלמבקש בדרך-כלל אין גישה אליו. על-מנת להתמודד עם פערי המידע בין המבקש לבין בעל המונופולין בשלב האישור, ניתן וראוי לעשות שימוש בהליכי גילוי ועיון במסמכים. צו לגילוי ועיון במסמכים יינתן על-ידי בית המשפט בכפוף לעמידה בתנאים שנקבעו בתקנות תובענות ייצוגיות ובפסיקה.

עוד בטרם נכנסים לפסק הדין כשלעצמו, אי-אפשר שלא להתייחס לכך שהסוגיה המשפטית של מחיר מופרז כעילה לתובענה ייצוגית היא בת לא פחות מ-11 שנה. אז, עו"ד שחר בן מאיר הגיש בקשה בתקופת המחאה החברתית לניהול תובענה ייצוגית נגד תנובה על מחיר הקוטג'. עו"ד בן מאיר זכה בבית המשפט המחוזי, אולם בית המשפט העליון הקפיא את ההכרעה בערעור עד למתן פסק דין בערעור של קוקה-קולה. התיק של קוקה-קולה הוחזר כעת לצורך דיון בבית המשפט המחוזי כדי שיפסוק את קביעותיו לאור המבחן הדו-שלבי שקבע העליון. התיק לא הוכרע לגופו על-ידי בית המשפט המחוזי, ורק אושרה הבקשה לנהל את התובענה הייצוגית - כאשר ההליך לקח שש שנים. כעת, בית המשפט העליון השיב את ההליך למחוזי. התיק של תנובה, שמתגלגל בבתי המשפט כבר 11 שנה, יוכרע כעת על-ידי העליון - ולא מן הנמנע כי גם הוא יוחזר ל"השלמות" בבית המשפט המחוזי.

החלטה בעלת השלכות רוחב מרחיקות לכת

החלטת העליון דרמטית. ההכרה בכך שחוק התחרות מטיל איסור על בעל מונופולין לקבוע מחיר מופרז, וכי מדובר באיסור שמאפשר ניהול תובענה ייצוגית - הוא בעל השלכות רוחב מרחיקות לכת. קוקה-קולה, קוטג' ועוד שלל מוצרי צריכה שנמצאים במרבית בתי ישראל מהווים עילה לתובענה ייצוגית, שיאפשרו לתבוע מן החברה מאות מיליוני שקלים.

היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט הצטרף להליך והביע את עמדתו העקרונית, שלה שותפה רשות התחרות. לעמדת היועמ"ש, יש לאשר תביעות בזהירות וריסון, וקבע מבחנים רבים וקשים להוכחה. "עצם האפשרות לגבות מחיר גבוה מהמחיר התחרותי הוא השמן המניע את גלגלי התחרות", כתב מנדלבליט. בית המשפט העליון דחה את עמדתו, וקבע כי "הנטל בשלב השני יעבור אל בעל המונופולין - להראות כי חרף היותו של המחיר מופרז".

קריטריונים שונים מאלו שקבע שופט המחוזי

העליון קבע קריטריונים שונים מאלו של השופט עופר גרוסקופף שהכריע בתיק בבית המשפט המחוזי, וכללו כוח שוק משמעותי ומחיר בלתי הוגן. בחברה המרכזית לייצור משקאות קלים מביעים שביעות רצון מפסק הדין שמחזיר את התיק חזרה לחיתוליו בבית המשפט המחוזי, ומכך שפסק הדין ביטל את קביעותיו של השופט גרוסקופף. הוא קבע כי לקוקה-קולה יש כוח שוק משמעותי, מאחר שהחברה שומרת על נתח שוק יציב הקרוב ל-90% לאורך השנים. בה בעת, נקבע כי היא שומרת על פער קבוע במחיר בקבוקי הקולה של כ-47%. לכן, פסק גרוסקופף: "עולה חשש כבד שכוחות השוק אינם מספקים את הפיקוח והריסון הנדרשים להבטיח שהחברה מתבססת על תמחור מבוסס עלויות". כעת, כאמור, המבחן הדו-שלבי יהיה האם המחיר הוא מחיר מופרז והאם יש לכך הצדקה. האם המבחן השני מהווה אות מוות לתובענות ייצוגיות? ניאלץ להמתין לפרקטיקה על-מנת לגלות.

עו"ד שי בקל, שותף מוביל בתחום דיני תחרות במשרד יגאל ארנון - תדמור לוי, ובעברו ראש תחום המיזוגים ברשות התחרות, אומר לגלובס כי "פסק הדין של בית המשפט העליון הוא פסק דין בעל חשיבות יוצאת דופן משום שהוא קובע לראשונה את קווי הגזרה של אחת העילות המורכבות ביותר בדיני התחרות, שהייתה נושא למחלוקת בין מומחים, מלומדים וערכאות משפטיות בארץ ובעולם. הסיטואציה הייחודית שהתקיימה בישראל בשנים האחרונות - שימוש מאסיבי בתובענות מחיר מופרז באמצעות תביעות ייצוגיות - באה בהחלטה זו לסיומה. הפסיקה ממקמת את ישראל בין המדינות שמכירות עקרונית בעילה, אך דורשות זהירות רבה בהחלתה בדומה למקובל באיחוד האירופי. להחלטה צפויה להיות השלכה משמעותית על הליכים תלויים ועומדים שבחלקם ייזנחו ובחלקם יחייבו תיקון והעמדת תשתית עובדתית משופרת, כדי שיוכלו לשרוד את שלב אישור התובענה כייצוגית".

עוד כתבות

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?