מלון קלאב הוטל אילת / צילום: בר - אל
21 שנים אחרי שהחלו ההליכים המשפטיים, בית המשפט העליון אישר פשרה במסגרת אחת מהתביעות נגד קלאב הוטל, במטרה "לשים קץ למסכת ההתדיינות ארוכת-השנים ולהסדיר את אופן חישוב דמי האחזקה השנתיים לעבר ולעתיד". הפסיקה במקרה הזה עסקה בדמי האחזקה השנתיים.
תביעות אחרות שהוגשו על ידי צרכנים נגד קלאב הוטל, למשל בעקבות חוסר היכולת לבטל את ההתקשרות של העסקה הכובלת, נפתרו באמצעות חקיקה המאפשרת לצרכנים ביטול של עסקה מתמשכת, גם בכפוף לתשלום של קנס מוגדר מראש. חקיקה זו נכנסה לתוקף בשנת 2014. ההערכות הן כי עשרות אלפי צרכנים מוגדרים כחברי קבוצה, כלומר מחזיקים בזכות הנופש בקלאב הוטל על פי הסכם ההתקשרות שנחתם לפני עשרות שנים.
הליך שנמשך יותר מ-20 שנה
"אכן הסדר הפשרה המתוקן הנדון אינו כליל השלמות, מזה ומזה 'אנוסים' נוגעים בדבר לוותר על חלק מדרישותיהם אף אלו הנחזות כ'צודקות' אלא שבנסיבות העניין בחלון למעלה מ-21 שנות התדיינות ובמבט צופה פני עתיד אם ההליך יתחדש ויימשך עוד, אין מדובר בתוצאה עדיפה מבחינת ההוגנות ההדדית אלא בתוצאה שהיא טוב מצרפי וכי המסתבר הכדאית עבור כולם, המסכימים והמתנגדים גם יחד", כך נכתב בפסיקה של בית המשפט העליון בתיק, שיש להניח שרבים מהצרכנים שחשו כי בית העסק הסב להם נזק וקיפח אותם, כבר לא בין החיים.
על העובדה כי התיק נסגר בפשרה, צוין בין השאר להביא "לשלום ולאחווה בין יריבים". באשר למקרה הזה סבורים השופטים כי "רדיפה אחר שורת הדין בבחינת 'יקוב הדין את ההר' לא תועיל לאיש".
רשתות קלאב הוטל וקלאב אין מפעילות את יחידות הנופש של קלאב הוטל אילת וקלאב אין אילת, ובשנות ה-90 של המאה הקודמת התקשרו עם עשרות אלפי צרכנים לחוזה אחיד, על בסיסו תינתן להם זכות לפרק זמן מוגדר של שבוע קבוע בכל שנה במתכונת של "טיים שרינג". מאז שנות ה-2000 ועד היום הוגשו נגד קלאב הוטל שורה של הליכים ייצוגיים על ידי צרכנים שחשו ממורמרים מכך שלא ניתן היה להתנתק מההסכם או מסכומי הכסף שהם נדרשו לשלם במסגרת דמי אחזקה שנתיים.
במסגרת ההתקשרות שילמו הצרכנים תשלום חד-פעמי עבור הזכות לנופש - בנוסף לדמי אחזקה שנתיים. המיקוד בפסיקה זו הוא על תחשיב דמי האחזקה שמשלמים בעלי היחידות מדי שנה. תביעות אחרות שהוגשו בעניין ההתקשרות כללו כאמור את אי היכולת לבטל את העסקה הממושכת - מחלוקת שנפתרה דרך חקיקה.
אל הפשרה שהוצעה ואשר אושרה על ידי בית המשפט הגיש היועמ"ש מנדלבליט התנגדות. עם זאת, סבר בית המשפט כי פשרה זו תסיים את הסאגה. הפשרה קובעת מנגנון חישוב לדמי האחזקה שישלמו בעלי היחידות בחודש כשהוא כולל במשוואה את תפוסת החדרים וההוצאות המשתנות והקבועות של בית המלון. על פי ההסכם המקורי, תחשיב דמי האחזקה התבסס על כל הוצאות התפעול והאחזקה של המלון בתוספת ל-10% דמי ניהול.
קלאב הוטל טוענת כי היקף החוב אליה מסתכם במאות מיליוני שקלים
הסדר הפשרה מכניס למשוואה הוצאות משתנות והוצאות קבועות שאינן מושפעות מתפוסת האורחים בבית המלון (ביטוח, ארנונה וכדומה). ההוצאות המשתנות שמושפעות ממספר האורחים שנמצאים בבית המלון יחולקו בין בעלי הזכויות אשר מימשו את זכותם לנפוש בפועל במהלך שנה רלוונטית. עוד כולל התחשיב את חלקם היחסי של בעלי יחידות הנופש בעלויות האחזקה בהתאם לשנה רלוונטית בהתאם למספר הלילות בהם נעשה שימוש בפועל ביחידות הנופש מתוך השימוש הכולל ביחידות המלון על ידי בעלי זכויות הנופש ועל ידי אורחים "רגילים".
התחשיב משאיר את תוספת ה-10% כדמי ניהול בחלוקה על פי מספר כלל השבועות להם זכאים בעלי זכויות ביחידות הנופש. ההסדר גם קובע התייחסות לתשלומי העבר שנגבו בפועל - ייערך תחשיב לגבי הסכומים ששולמו, מי שיימצא ששילם סכום חסר על פי התחשיב האמור - לא יידרש ממנו להשלים - ומי ששילם ביתר, יקבל החזר.
קלאב הוטל טוענת כי היקף החוב אליה באשר לתשלומים מסתכם במאות מיליוני שקלים, אולם היא לא תגבה סכומים אלה: "ויתורה של קלאב הוטל על הזכות לגבות כספים המגיעים לה בגין תקופת העבר מהווה את עיקר ההטבה הכספית שניתנה לקבוצה במסגרת הסדר הפשרה".
עוד צוין כי הסדר הפשרה מסיר מעל חברי הקבוצה את החשש שקלאב הוטל תתבע חובות שלכאורה חברי הקבוצה חייבים לה, וכך הסדר הפשרה יהווה "יציאה משותפת לדרך חדשה ונקייה מחובות". למי שלא מעוניין לעשות שימוש בזכות הנופש מזכירים כי חוק הגנת הצרכן מאפשר לבטל את ההתקשרות מול החברה.
את קלאב הוטל ייצגו עורכי הדין אלקס הרטמן, אוריאל פרינץ וטל וקס ממשרד ש. הורוביץ ואת התובעים הייצוגיים ייצג עורך דין דורון לוי.