היועץ המשפטי לממשלה נגד הסדר הפשרה של רשת מלונות קלאב הוטל עם בעלי יחידות נופש במלון באילת, שהגישו תביעה ייצוגית נגד הרשת. לדברי היועמ"ש, פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי בת"א שאישר את ההסדר, מקפח את זכויותיהם של בעלי היחידות ולכן יש לבטלו.
היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, הגיש הודעת ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין, המאשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית של בעלי יחידות נופש ברשת מלונות קלאב הוטל נגד הרשת, בגין גביית דמי אחזקה גבוהים מדי שנה מבעלי הזכויות.
היועמ"ש: הסדר הפשרה אינו הוגן
התובענה מתייחסת לכך שהרשת אינה נושאת בחלקה בכלל הוצאות המלון בגין יחידות שהיא מחזיקה בהן, ולא הושכרו. הדבר עומד בניגוד להסכמים המקוריים עם בעלי היחידות הקובעים כי כלל ההוצאות של כל מלון תחולקנה בין כלל יחידות הנופש השבועיות במלון.
לדברי היועמ"ש, בהסדר הפשרה נקבעה נוסחת חישוב מורכבת וחדשה, שאין לה זכר בהסכמים המקוריים. משמעות ההוראות החדשות הרבות שנקבעו בהסכם אינה גלויה. בנוסף, על פי ההסדר, הרשת לא תשתתף בחלקה בכלל הוצאות המלונות, אלא רק בחלקה בהוצאות מסוימות של המלונות. בנוסף, מהשתתפות קטנה זו יקוזזו "חובות" שקלאב הוטל טוענת להם ללא בסיס של ממש. הסדר הפשרה עלול לפגוע בהליך אחר שהגישה המועצה לצרכנות בשם כלל בעלי היחידות, וכן משפיע על בקשת אישור נוספת שהוגשה בשם בעלי היחידות.
לעמדת היועץ המשפטי לממשלה בערעור, הסדר הפשרה אינו סביר, ראוי והוגן כלפי בעלי היחידות, ולכן יש לדחות את הבקשה לאישור ההסדר ולבטל את פסק הדין.
מדובר בתובענה ייצוגית נגד הרשת בגין התקשרויותיה עם עשרות אלפי בתי אב בישראל, אשר רכשו ממנה זכויות נופש במלון באילת. בתובענה הייצוגית נטען, כי חברת המלונאות נקשרה עם לקוחותיה בהסכמי התקשרות הכוללים גביית תשלומים גבוהים ושנויים במחלוקת בנוגע לדמי אחזקה.
ההסכם בגדר "חתול בשק"
תחילת ההליכים בשנת 2000. מאז, מנעו הנתבעות בירור של התביעה לגופה, על ידי הצעת הסדרי פשרה בזה אחר זה. עד כה, נידחו ארבעת הסדרי הפשרה הקודמים שהוצעו על ידי הצדדים.
הסדר הפשרה החמישי מבוסס על עקרונות דומים, וגם הוא סותר באופן מהותי את הסכם ההתקשרות של הרשת עם בעלי יחידות הנופש. לצד התנגדות היועמ"ש, הגישה גם המועצה לצרכנות התנגדות להסדר הפשרה. כמו כן, הוגשו התנגדויות רבות של בעלי יחידות. בית המשפט המחוזי אישר את הסדר הפשרה למרות התנגדויות אלו של הגורמים הציבוריים ובעלי היחידות.
בערעור שהוגש על ידי היועץ המשפטי לממשלה הועלתה שורה של טעמי התנגדות להסדר. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הסדר הפשרה חורג ממה שבכוחו של תובע ייצוגי להסכים לו במסגרת פשרה. הסדר הפשרה מחליף הוראה פשוטה בהסכמים המקוריים המחייבת את המלונות בהשתתפות מלאה בהוצאות בגין היחידות שלה, בנוסחה מורכבת המשתרעת על מספר עמודים. לא ניתן במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לשנות את ההסכם המקורי מבסיסו. בנוסף, ההסכם שאושר אינו ברור, אף לא לבית המשפט ולגורמים הציבוריים, ובמידה רבה הוא בגדר "חתול בשק". בנוסף לאמור, חבר קבוצה אינו יכול לדעת מראש אם בכלל יקבל פיצוי על פי ההסדר ומה יהיה גובהו.
לשיטת היועמ"ש, "הסדר הפשרה נותן גושפנקא לגובה ההוצאות הכללי הנטען על ידי המלונות ובכך הוא פוגע בתביעת המועצה לצרכנות לגבי גובה ההוצאות ומנגנון קביעתן. בכך, חורג ההסדר מגדר המחלוקת בתובענה הנוכחית, ופוגע בתביעה אחרת בשם חברי הקבוצה".
לפי הערעור, "הנזקים העלולים לנבוע משינוי סעיפי ההסכם, והחלפתם בהוראות חדשות שנוסחו על ידי הרשת, גדולים מכל תועלת שעשוי ההסדר להשיא, בפיצוי זניח של מאות שקלים בלבד, לחלק מחברי הקבוצה בלבד. לפיכך, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, מבחינת הקבוצה, מוטב למחוק את ההליך, על פני אישור ההסדר".
עוד לעמדתו, ניתן להכריע במחלוקת שמעלה תובענה זו לגבי פרשנותו של סעיף אחד בחוזה המקורי, בהכרעה פשוטה, שכן מדובר במחלוקת משפטית מצומצמת. המחלוקת אף הוכרעה בעבר על ידי בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת פלפל) אשר אישרה את ניהול התובענה כייצוגית וקבעה, כי על המלונות להשתתף בהשתתפות מלאה בהוצאות כמו כל חבר קבוצה. ההכרעה במחלוקת משפטית זו פשוטה בהרבה מהדיון בהסדרי פשרה המוגשים חדשות לבקרים.
לדברי היועמ"ש, הסדר הפשרה יוצא מתוך הנחה שחברי הקבוצה חייבים כביכול למלונות חובות של מאות מיליוני שקלים. ההסדר מקזז חובות אלו מסכום הפיצוי הזניח שקובע ההסדר. הדבר מביא לכך שחברי קבוצה רבים לא יקבלו כל פיצוי. הסדר הפשרה אושר בניגוד להחלטה קודמת של בית המשפט המחוזי, אשר הורתה על ביצוע תיקונים בהסדר - תיקונים שרק חלק קטן מהם בוצע.
לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, בהליכים אלה קיים כשל בייצוג הקבוצה, לנוכח העובדה, שמזה שנים, אין מחלוקת של ממש בין התובע הייצוגי לבין המלונות.
לדברי היועץ המשפטי לממשלה הוא עומד על כך שהתובענה הנוכחית שונה מתובענות ייצוגיות אחרות, בכך שהיא נוגעת לזכויות ממשיות של בעלי יחידות אשר ערכן רב לכל בעל יחידה, והפשרה עלולה להשפיע על ההתחשבנות עם בעלי היחידות למשך עשרות שנים. בנסיבות אלו, מוטלת על בית המשפט המתבקש לאשר הסדר פשרה בתובענה זו אחריות כבדה לכך שההסדר הוא ראוי, סביר והוגן מבחינת הקבוצה, זאת בשים לב לכך, שחברי הקבוצה נעדרים מההתדיינות, והיא נעשית ללא שמיעת עמדתם. קל וחומר לאור ההתנגדויות הרבות שהוגשו מצדם, כאמור.
יצוין כי לצד תובענה זו, תלויה ועומדת בקשה לאישור ניהול תובענה נוספת כייצוגית שהגישה המועצה לצרכנות ובה נטען, כי חישוב כלל ההוצאות של המלון המחולק בין בעלי היחידות הוא מופרז, ועולה בהרבה על העלויות בפועל.
את היועץ המשפטי לממשלה מייצגים בערעור עו"ד יעל מימון מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה ועו"ד ישראל בלום, מנהל המחלקה, אשר גיבשו את הודעת הערעור בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי). (היועמ"ש נגד קלאב אין אילת החזקות ואחרים. ערעור על פסק דינו של שופט ביהמ"ש המחוזי בת"א, רחמים כהן, בתיק 12099-08-16).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.