יזם דומיננטי, מניה מדשדשת, מנהלים שעוזבים בפתאומיות ומוכרים מניות במאות מיליוני שקלים - את הקוקטייל הזה הגישה חברת נופר אנרג'י למשקיעיה בשבוע שעבר. ואלה, אם לומר בעדינות, לא התלהבו, ושלחו את המניה לירידה חדה.
● וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים
● האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר
במרכז הדרמה המתחוללת בנופר ניצב עופר ינאי, בעל השליטה ויו"ר החברה. מדובר ביזם שאפתן ולא שגרתי שבשנתיים האחרונות מספק כותרות למכביר למדורי הספורט, בכובעו כבעלי מועדון הכדורסל של הפועל ת"א - בו הוא משקיע סכומי עתק, מחליף שחקנים ומאמנים, ואף השיג עמה תואר ראשון באירופה.
נופר, חברת האנרגיה הסולארית שייסד ינאי בתחילת העשור הקודם, היא שהפכה אותו בגיל צעיר יחסית לבעל הון של קרוב למיליארד שקל ("על הנייר"). כעת עומדת החברה על פרשת דרכים לאחר שדיווחה בשלהי יוני כי צמד המנכ"לים המשותפים שלה, נדב טנא ושחר גרשון, הודיעו בפתאומיות על עזיבתם בסוף השנה, ועקב כך כי "החברה החלה בהליכי איתור מנכ"ל, שמינויו יובא לאישור בתקופה הקרובה".
מאוחר יותר באותו היום, ובלא הודעה מוקדמת, מכרו צמד המנכ"לים את כל מניותיהם בנופר, אותן קיבלו מינאי ערב ההנפקה, תמורת 224 מיליון שקל, ובדיסקאונט על מחיר השוק לידי גופים מוסדיים (המהווים כיום רוב של בעלי המניות בחברה). פרישתם של השניים והמימוש הענק באותו יום גררו ירידה יומית של כ־9% במניית נופר, והובילו להגשת בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ומנהליה. אלו גם עוררו שורה של השערות באשר לסיבות מאחורי המהלך שהפתיע את שוק ההון.

חיפש להכניס "דם חדש"
"אני מאחל לכל חברה שפעם בעשר שנים תרענן את שדרת המנהלים שלה". את הדברים הללו אמר עופר ינאי (50), בראיון שהעניק לגלובס לפני פחות משלושה חודשים. בדיעבד, מתברר שבאותה העת ינאי כבר קיבל החלטה להיפרד מהמנהלים שליוו אותו לאורך מרבית שנותיו בנופר. לדברי מקורבים לחברה השבוע, ינאי הרגיש שנופר, שמאז הנפקתה הניבה תשואה אפסית למשקיעים (בזמן שהבורסה בת"א הוסיפה מעל 100%) צריכה שינוי. באותו זמן (פברואר השנה) הגיעו ינאי, טנא וגרשון להסכמות לפיהן יעניקו שני האחרונים לינאי ייפוי־כוח לפעול כנציגם באסיפה הכללית, ובמקביל גרשון (ששימש עד אז כסמנכ"ל פיתוח עסקי) מונה למנכ"ל משותף לצד טנא.
כמה שעות לאחר פרסום ההודעה על השינויים בהנהלת החברה, מכר סמנכ"ל הכספים של נופר, נועם פישר, את כל מניותיו בנופר (כ־5%) תמורת 148 מיליון שקל. יומיים לאחר מכן הודיעה החברה כי פישר החליט לעזוב את תפקידו.
באותו ראיון לגלובס סיפר ינאי כי "נועם הצטרף לחברה ב־2014. זאת אומרת שהוא בילה פה יותר מעשור. לעבוד בנופר תחת בוס כמוני, זו עבודה מאוד אינטנסיבית… בשלב מסוים הוא הגיע למיצוי ומימש את המניות בברכתנו. אנחנו עדיין חברים".
אלא שמאחורי המילים היפות של ינאי והמחמאות, הסתתרה גם תחושה של תסכול מצדו של פישר. "הם היו שלושה מנהלים ותיקים ־ שחר, נדב, ונועם. עופר נתן לשחר להיות מנכ"ל משותף, וברגע שנועם ראה את זה הוא העדיף לצאת", מספר גורם בכיר בשוק ההון שמכיר את האירועים מקרוב. "אי אפשר להאשים אותו, הוא יצא עם הרבה מאוד כסף, מספרים לא נורמליים שקשה לתפוס".
שרשרת האירועים שהובילו ל"פיצוץ" בנופר
2012 - החברה הוקמה על־ידי עופר ינאי
ספטמבר 2020 - קרן נוי משקיעה לווי שווי של כמיליארד שקל. שלושת המנהלים מקבלים רבע מהמניות
דצמבר 2020 - הנפקה בת"א לפי שווי של 2 מיליארד שקל (לפני הכסף)
ינואר 2024 - שחר גרשון, נדב טנא ונועם פישר מוכרים מניות ב־75 מיליון שקל בסה"כ
פברואר 2025 - פישר מודיע על פרישה ומוכר את מניותיו (148 מיליון שקל)
יוני 2025 - גרשון וטנא מודיעים על פרישה ומוכרים את מניותיהם ב־224 מיליון שקל
העזיבה של פישר, שעבד בנופר מעל עשור, השאירה את ניהול החברה בידי טנא וגרשון. ינאי, המשמש כיו"ר דירקטוריון נופר, נחשב אמנם מאז ומתמיד הרוח החיה מאחורי החברה, ולבעל המילה האחרונה בה, אך מי שניהלו את ענייני היומיום היו צמד המנהלים. "עופר אהב להגיד שהראש שלו נמצא בעננים והרגליים של המנהלים על הקרקע", מספר אדם שמכיר את ינאי.
אלא שבחודשים האחרונים דברים השתנו, לדבריו, ינאי לקח צעד קדימה גם בקשר שלו מול השוק, ובמיוחד מול הגופים המוסדיים שמחזיקים במניות נופר (הפניקס, מגדל, הראל, מיטב ומור). מאחורי הצעד הזה עמדה התחושה של בעל השליטה שהחברה נקלעה לסוג של סטגנציה ושהיא זקוקה לדם חדש.
ינאי פתח בסדרה של פגישות עם שורה של גורמים בשוק ההון במטרה לקבל מהם פידבקים ורעיונות. המסקנה המרכזית הייתה שהוא צריך לחפש מנהל חדש, שיתאים בצורה טובה יותר לאתגרים הניצבים לפתחה של נופר, כדי לקחת אותה לשלב הבא.
כעת מתברר כי השיחות של ינאי עם המוסדיים, שכללו גם בקשה עקרונית להגדיל את מדיניות התגמול במטרה לגייס מנכ"ל חדש, הגיעו לאוזניהם של צמד המנכ"לים, והיוו ככל הנראה קטליזטור לפרישתם.
במקביל, יש גם מי שטוענים שהשניים צברו תסכול מהתנהלותו של ינאי בשנה האחרונה, וניסו להוביל מהלך שיזיז אותו מתפקיד היו"ר וישאיר את ניהול החברה בידיהם. "נוצר פה קונפליקט, מצד אחד עופר, שמבחינתו רוצה להביא מנכ"ל שיכניס אנרגיות חדשות ורצון לבנות מורשת על שמו, ומצד שני המנכ"לים שרוצים יותר שליטה בהובלת החברה - בלי עופר בתפקיד פעיל", אומר גורם בכיר בגוף מוסדי. "היו פה תחושות שאולי בעל הבית מתעסק יותר בנושאים שלא בתחום הפעילות העסקית, כמו בספורט. שהוא מאבד פוקוס".
השקעה וחילוץ: הקשרים של נופר עם קרן נוי
הצלע החמישית בסיפור של נופר אנרג'י, לצד עופר ינאי ושלושת המנהלים הפורשים, היא קרן נוי — שעמה יש לחברה מערכת יחסים ארוכה. הקרן הוותיקה להשקעה בתשתיות, בניהולם של פיני כהן, גיל־עד בושביץ ורן שלח, רכשה בספטמבר 2020 רבע ממניות נופר (אז עדיין פרטית) לפי שווי חברה של כ־1 מיליארד שקל.
שלושה חודשים בלבד לאחר מכן ביצעה נופר הנפקת מניות ראשונית בבורסה בת"א, לפי שווי כפול.
ההשקעה של הקרן העניקה לנופר לגיטימציה אצל הגופים המוסדיים הגדולים וסייעה לה בהשלמת ההנפקה המוצלחת. עם זאת, כשנה לאחר ההשקעה של נוי בנופר, ניסו השתיים לקדם עסקה ביניהן, שנתקלה בביקורת רבה שהובילה בסופו של דבר לביטולה.
נופר דיווחה על כוונתה לרכוש את תחנת הכוח התרמו־סולארית "מגלים" שבנגב מידי קרן נוי ושותפיה המוסדיים, תמורת כ-580 מיליון שקל. רבים בשוק העריכו כי מדובר במהלך שנועד "לחלץ" את הקרן מהשקעה בפרויקט ממונף, שנשא על גבו באותו מועד חוב עצום של כ-2 מיליארד שקל.
כמו כן, נמתחה ביקורת על כך שהמהלך הנרקם לא הוגדר כעסקת בעלי עניין - למרות שקרן נוי החזיקה באותו מועד ב-20% ממניות נופר. במטרה להתמודד עם הטענות, דיווחה נופר על צירופו האפשרי של בית ההשקעות אלטשולר שחם כשותף לרכישה, אך לבסוף, בלחץ הביקורת, הודיעה כי היא נסוגה מהעסקה.
בהמשך לכך פעלה קרן נוי לצאת מהשקעתה בנופר ובפברואר האחרון נפרדה מיתרת החזקותיה בחברה, שנמכרו לגופים מוסדיים, כשהיא מסכמת תשואה של מעל 100% על ההשקעה.
למרות מכירת המניות, הקשרים בין הקרן לנופר, כך מתברר, נותרו חמים. לפני כשבועיים, יומיים לפני עזיבתם של צמד המנכ"לים המשותפים שלה, דיווחה נופר כי היא מקיימת מגעים מול הקרן להקמת חברה חדשה, שאליה תועבר פעילות האנרגיה המתחדשת שלה בישראל.
אם יתממשו המגעים לעסקה, צפויה קרן התשתיות להשקיע כ-300 מיליון שקל בחברה המשותפת, ותעביר אליה את החזקותיה בפרויקטי אגירה במתח עליון בישראל בהספק כולל של כ-330 מגוואט. בנוסף, אם תצא העסקה לפועל, תשלם נוי לנופר סכום של כ-220 מיליון שקל, שעשוי להניב לחברה רווח הון משמעותי.
איתן גרסטנפלד
רבע מהמניות, במתנה
נופר, אשר הוקמה בשנת 2012, עסקה בשנותיה הראשונות בהתקנה של פאנלים סולאריים על גגות, בעיקר במושבים ובקיבוצים. שנתיים לאחר הקמתה, גייס ינאי את טנא, שהיה באותה העת מנהל פיתוח עסקי בסופרגז, ואת פישר שכיהן כמנכ"ל גדות פתרונות סולאריים. אליהם הצטרף כעבור שלוש שנים גם גרשון, שהיה עד אז מנהל הפיתוח העסקי בחברת האנרגיה המתחדשת אנלייט. פחות מעשור לאחר הקמתה הובילה הרביעייה את נופר להנפקה בבורסה בת"א לפי שווי של 2 מיליארד שקל (לפני הכסף).
ייתכן שזרע הפורענות של האירועים האחרונים בנופר נטמן באותה עת, כאשר כמה חודשים טרם גיוס ההון הציבורי, נקט ינאי בצעד חריג כשהעניק לשלושת מנהליו הבכירים כרבע ממניות החברה, במתנה. זאת, לצד מהלך השקעה של 230 מיליון שקל שביצעה קרן התשתיות נוי במניות נופר (ראו מסגרת). הודות למתנה הנדיבה, שהפכה אותם לשיאני השכר בבורסה בשנת 2020, יצאו שלושת בכירי נופר מהחברה כעשירים גדולים, שבכיסיהם כ־450 מיליון שקל בסך הכול ממכירת המניות שקיבלו.
מבחינת ינאי, טוענים בסביבתו, מאחורי התגמול עמד אינטרס לייצר מחויבות להצלחת החברה אצל מנהליו, אך גם הכרת תודה על כך שליוו אותו בתקופות הקשות. כך, כשבת זוגו של ינאי חלתה והוא פינה את זמנו כדי לטפל בה ובבתם, נטלו על עצמם השלושה את הובלת החברה.
הדעה הרווחת כעת היא שהתגמול הנדיב שהעניק ינאי למנהליו הפך לחרב פיפיות: "הם קיבלו כל כך הרבה כסף, שיכול להיות שהרעב שלהם להוביל את החברה לשלב הבא פחת", מנסה לנתח אדם שמכיר את החברה.
תביעה על נזק למשקיעים
כך או כך, כנגד נופר, ינאי (המחזיק בכ־27% ממניותיה) וצמד המנכ"לים הפורשים, הוגשה בשבוע שעבר בקשה לתביעה ייצוגית, בטענה שהסתירו מהמשקיעים מידע שהיה ברשותם ואף ניצלו אותו לרעה.
לטענת התובעת, בעלת מניות בנופר, הודעת העזיבה של טנא וגרשון הפתיעה את המשקיעים, אך להם ולינאי היא הייתה ידועה מזה זמן, שכן החברה הודיעה באותו היום כי כבר פתחה בהליך חיפוש אחר מחליף.
התובעת טוענת כי בהנהלה עשו "כל שביכולתם על מנת להסוות ולעמעם את השינוי שעוברת החברה… מתוך האינטרס האישי שלהם להותיר את מחיר מניית נופר גבוה ככל האפשר". זאת, על פי התביעה, כדי להגדיל את התמורה ממכירת מניות המנכ"לים, מה שהביא לפי התביעה לנזק מוערך של כ־59 מיליון שקל לבעלי המניות (בהתחשב בירידת המניה).
בנוסף, טוענת התובעת שנופר "כרכה דיווחים חיובים ושליליים" באופן שיצר נזק למשקיעים. בכך היא מתייחסת לעובדה שלדיווח על עזיבת המנכ"לים קדמה במספר ימים הודעה, על מגעים למכירת חלק מפעילות נופר בישראל לידי קרן נוי, שלוותה בעלייה במחיר המניה. בתביעה נטען כי זו אינה הפעם הראשונה שאירוע מעין זה קורה בחברה.
בתגובתה לבורסה נופר ציינה כי היא "לומדת את הטענות שהועלו במסגרת הבקשה, עם יועציה המשפטיים".
ביצועי חסר במגזר מדוכא
במישור העסקי, פעילות האנרגיה הסולארית של נופר התרחבה בשנים האחרונות, תוך שהיא מגדילה את שיתופי הפעולה שלה עם יזמים בחו"ל, קיבוצים וחברות נדל"ן בישראל. כיום, לחברה יש כ־1.3 ג'יגה־וואט מחוברים ומוכנים לחיבור בארץ ובעולם (במדינות כמו גרמניה, איטליה, רומניה, פולין, בריטניה, ספרד וארה"ב). בשנים האחרונות נכנסה החברה גם לתחום אגירת האנרגיה, שבו היא טוענת לפרויקטים בהיקף של 2.2 ג'יגה־וואט, רובם בשלבים שונים של הקמה.
למרות ההתפתחות העסקית, מניית החברה מתקשה להתרומם והיא נסחרת כיום בסמוך לרמות שבהן הונפקה במהלך ימי הקורונה (בחלק מגל הנפקות של חברות מתחום האנרגיה המתחדשת). בשנה האחרונה עלתה מניית נופר בכ־7% והיא נסחרת לפי שווי של 3.3 מיליארד שקל - ביצועי חסר משמעותיים ביחס לשוק המניות הרחב.
סיבה מרכזית לכך היא שתחום האנרגיה המתחדשת בכללו סובל בשנתיים האחרונות מעליית הריבית (הפרויקטים דורשים מימון רב, שבשנים האחרונות היה יקר) ומחוסר ודאות רגולטורי, בעיקר בארה"ב. זאת בין היתר סביב כוונת הממשל לבטל סובסידיות שהוענקו לפרויקטים בתחום.
עם זאת, יש גם מי שמצביעים על כשלים ספציפיים שהעיבו על מניית נופר. "קודם כל, כנראה שהיא הונפקה במחיר מלא, אבל היה פה ניהול לא מוצלח בכל מה שקשור לקרן נוי, שכולם ידעו שהיא בדרך החוצה - מה שהיווה משקולת על המניה", מסביר גורם בשוק. "ראו שמפברואר, אחרי שהקרן יצאה, המניה קצת השתחררה. אבל עכשיו, ברקע האירוע האחרון עם המנכ"לים, היא שוב פעם למטה".
מה שנכון לקבוצת כדורסל
המהלכים האחרונים של ינאי בנופר לא הפתיעו את מי שעוקב אחר התנהלותו האימפולסיבית לעיתים בקבוצת הכדורסל של הפועל ת"א, אליה הביא בעזרת כסף גדול שורה של כוכבים מהארץ ומחו"ל. בתחילת העונה שעברה, כשהישגי הקבוצה לא עמדו בציפיותיו, לא היסס ינאי להחתים מאמן אירופי בעל רזומה עשי ר בכדורסל, ודחק את המאמן באותה עת לעמדת העוזר.
אנשים בסביבתו מספרים שבכל השיחות הנוגעות לזהות המנכ"ל החדש, משתמש ינאי במושגים מעולם הספורט. לדבריהם, זהות המנכ"ל החדש נשמרת בשלב זה בסוד, אך היא צפויה להיחשף בהמשך החודש, יחד עם שדרה ניהולית חדשה. הם מספרים שכמו בזירה הספורטיבית, גם עבור נופר ינאי "מחפש שמות גדולים", בעלי אוריינטציה וניסיון גלובלי, כחלק מהניסיון שלו להצעיד את החברה למחוזות חדשים.
עופר ינאי, נדב טנא ושחר גרשון סירבו להגיב לדברים.