המסלול הירוק והמסלול האדום במכס בנתב''ג / צילום: תמר מצפי
אילן מרקו, צרפתי שעלה לארץ בשנת 2010, חשב שהוא פיצח את השיטה: כשנתפסו בביתו במסגרת חקירה משטרתית כספים במזומן בסך של 537,110 אירו, 87,900 דולר ארה"ב ו-627,200 שקל (בשווי כולל של כ-3 מיליון שקל), הוא הסביר כי הוא הרוויח אותם בחו"ל, וכל פעם הכניס לארץ באמצעות בני משפחה וחברים סכום הנמוך מ-10,000 אירו, כדי להימנע מהצהרה על הכנסת הכספים במזומן על גופו בנתב"ג.
באופן לא מפתיע, ההסבר הזה לא סייע למרקו מול רשויות המדינה. סופו של הסיפור בעיצום כספי בסך 1.5 מיליון שקל ששילם מרקו למדינה, לאחר שהסבריו באשר לדרך בה הגיע הכסף לישראל נדחו על-ידי רשות המסים.
הכספים נתפסו במסגרת חיפוש שנירך בביתו של מרקו במהלך חקירה של מפלג הונאה תל אביב במשטרת ישראל נגד מרקו, שנפתחה בעקבות בקשה לחיקור דין מצרפת בחשד כי ביצע סחיטה באיומים, מעילה והתחזות במדינה.
מרקו, אזרח ישראלי המחזיק בדרכון צרפתי ובבעלותו עסק לפרסום ולשיווק דיגיטלי, טען כי 200,000 אירו מתוך סך הכספים שנתפסו בדירתו הם חסכונות שצבר בעת שהתגורר בצרפת. לטענתו, כשעלה לישראל בחודש דצמבר 2010, הוא הביא עמו 20,000 אירו בלבד, ואת יתרת הכספים, אשר לדבריו מקורם ממכירה של שתי חברות ושני רכבים בצרפת, הכניס בפעימות באמצעות חבריו, זוגתו באותה עת, גרושתו, אחיו ואמו, במשך כ-8 שנים לאחר מכן.
מדבריו עלה כי בכל פעם שהם הגיעו לארץ מצרפת, הם הביאו עמם, לבקשתו, סכום כסף הנמוך מ-10,000 אירו על-מנת להימנע מהצהרה על הכספים, משום שחשש להסתבך, כלשונו. על אף שקיבל מספר הזדמנויות להציג אסמכתאות בדבר מקור הכספים, לא הוצגה בפני הוועדה כל אסמכתה, ולו לכאורה, התומכת בגרסאותיו.
ברשות המסים ראו בכך "הפרת דיווח" חמורה, בסכום גבוה, המבוססת על תכנון קפדני שמטרתו לבצע הבניה של הכסף ולהכניסו לישראל ללא דיווח.
לאור חוסר שיתוף-הפעולה של מרקו ואי-קבלת גרסתו לעניין מקורו החוקי של הכסף, הטילה עליו הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח, שלא דיווחו למכס על הכנסת כספים לישראל והוצאתם, את הקנס הגבוה ביותר שהוטל על מפרי החוק בשנת 2020.
מרקו ערער, וכאן דווקא זכה להקלה: בית המשפט הפחית את גובה העיצום למיליון שקל.
בלדרית כספים מפריז
עיצום כספי משמעותי נוסף, בסכום של 179,740 אירו (כ- 684 אלף שקל), הוטל על רבקה סופר, שנכנסה במסלול הירוק באולם הנוסעים בנתב"ג כשברשותה סכום כולל של 179,740 אירו, מבלי להצהיר על כך.
סופר, עצמאית בתחום עיצוב הפנים, נבדקה עם נחיתתה בארץ מפריז על-ידי שוטרי משטרת ישראל בנתב"ג, שהבחינו בכבודתה בשטרות כסף רבים, והפנו אותה למסלול האדום על-מנת שתצהיר במכס על הכספים. למרות זאת, סופר פנתה למסלול הירוק ועברה דרכו מבלי להצהיר על הכספים שברשותה. בבדיקה של בודקי המכס במקום נמצאו סכומי כסף גדולים אשר הוסלקו בתוך מספר חוברות מגזין, וחלק מהכספים, בסכום שהוא מתחת לסף הדיווח, נמצאו בתיקה האישי.
בחקירתה ובדיון בפני ועדת העיצומים טענה סופר כי היא פעלה כבלדרית כספים מפריז לישראל עבור אדם אחר, וכי הכספים המתינו לה בכספת שבמלון בפריז, והובטח לה שכר בגובה 1.5% מהסכום שתכניס לארץ. מחקירתה עלה כי היא קיבלה הנחיה לשים בתיקה האישי 12,000 אירו בלבד, שלגביהם אין בעיה חוקית, ואת יתר הכספים להסליק בתוך מספר מגזינים בכבודתה.
לטענתה, היא לא דיווחה על הכספים מאחר שמילאה אחר הוראותיו של האדם האחר, וכי זו הפעם השנייה בה שימשה כבלדרית עבורו, כאשר הפעם הקודמת הייתה בשנת 2018, כשהביאה סכום כסף בדולרים, מתורכיה לישראל.
ממצאי החקירה הצביעו על כך שמדובר באירוע בודד שמהווה חלק מפעילות ענפה של ארגון גדול יותר, המפעיל מנגנון משומן להברחת כספים, במזומן, בין מדינות. לאור כל זאת הטילה הוועדה על המפרה עיצום כספי בסכום השווה בשקלים לסכום הכספים אשר נתפסו - 179,740 אירו.
אפקט הקורונה: מספר עיצומים נמוך יחסית
שני המקרים הללו, ועיצומים נוספים שהוטלו על "מבריחי כספים" לארץ, מתפרסמים כעת במסגרת דוח החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי לשנת 2020. הפרסום מכיל 79 החלטות שסך העיצום הכספי בגינן עומד על כ-2 מיליון שקל, כאשר כמחצית מהסכום הוטל על אילן מרקו, כמפר בודד.
ברשות המסים מסבירים את מספר העיצומים הכספיים הנמוך יחסית כנובע מהתפשטות מגפת הקורונה בעולם במהלך שנת 2020 ומהטלת ההגבלות על הכניסה והיציאה מהארץ בכלל מעברי הגבול.
על-פי חוק איסור הלבנת הון, חלה חובת דיווח על הכנסת כספים למדינת ישראל או הוצאתם ממנה בסכום העולה על 50,000 שקל במעברי הגבול האוויריים והימיים, ועל 12,000 שקל במעברי הגבול היבשתיים. העברת כספים דרך מעברי הגבול היא אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן מדובר בדרך נוחה להעברת מזומנים ללא תיעוד ושחזור.
נזכיר כי בימים אלה אמורה ועדת העיצומים לקבל החלטה בעניינו של דודי עזרא, יו"ר קבוצת המזון נטו אחזקות, שנתפס בשדה התעופה, בעת יציאתו מישראל ליוון בחג שבועות, כאשר במזוודה אשר נשלחה לבטן המטוס הוסלקו 475,695 אירו במזומן. רשות המסים קיבלה את בקשתו של עזרא לטפל בנושא בהליך מינהלי ולהטיל עליו עיצום כספי במקום ניהול הליך פלילי נגדו. ההחלטה בעניינו של עזרא תתפרסם בדוח של שנת 2022, המתפרסם ככלל כשנה וחצי לאחר תום שנת העיצום הרלוונטי.
על-פי הדוח הנוכחי, המתייחס כאמור לשנה בה מספר הטיסות היה נמוך במיוחד, 37% מההפרות בוצעו בנמל התעופה בן גוריון, 33% במעבר נהר הירדן, ו- 21% במעבר בגין. 20% מההחלטות מתייחסות למפרים שלא דיווחו גם ביציאה מישראל וגם בכניסה אליה, ו-15% מההפרות (12 מקרים) היו בסכומים מעל 100,000 שקל.
1,150 דינר שהובילו לקנס של 80 אלף שקל
בין המפרים בסכומים הגבוהים נתפס מוסא אבו חנידק, שנכנס בינואר 2020 לישראל דרך מעבר גבול "ארז" כשברשותו סך של 280,000 דולר ארה"ב ו-1,150 דינר ירדני (השווים לכ-985,750 שקל), עליהם חלה חובת הדיווח. אבו חנידק כן דיווח על העברת 280,000 דולר, אך לאחר בדיקתו התגלה כי ברשותו סך נוסף של 1,150 דינר עליהם חלה חובת הדיווח, מבלי שהצהיר על כך וזאת בניגוד להוראות סעיף 9 לחוק.
מחקירתו עלה כי בניגוד להוראות החוק, המפר לכאורה לא הצהיר בטופס הדיווח כי העביר את הכספים שברשותו בעבור אדם אחר. לוועדת העיצומים הוגשה בקשה להטיל עיצום כספי על המפר בגין אי-דיווח על הכנסת כספים לישראל בגובה 1,150 דינר ירדני ובגין מסירת דיווח בלתי נכון.
המפר, תושב עזה, סוחר ירקות וקטניות, טען כי בעשרת החודשים האחרונים הוא עובד עבור חלפן כספים שבבעלותו משרד להמרת מטבע ("צ'יינג'") בחאן יונס, וכי במסגרת עבודתו זו הוא מעביר עבור בשיתי כספים במזומן מעזה לרמאללה. לטענתו, הוא נכנס לישראל בתדירות של כשלוש פעמים בשבוע לצורך העברת הכספים, והוא מקבל תשלום בסך 1,500-2,000 שקל בגין כל העברה.
כאמור, המפר הצהיר בטופס הדיווח על כספים בסך 280,000 דולר ארה"ב שברשותו, מבלי להצהיר על 1,150 דינר ירדני נוספים שגם היו ברשותו. בשל העובדה שהוא לא הצהיר כי הכספים אינם שלו, ולא הצהיר על הדינר הירדני שהיה ברשותו, החליטה הוועדה להשית עליו עיצום כספי בסך 80,000 שקל.