דני מזרחי, מנכ''ל אופל בלאנס / צילום: אייל פישר
במשך שנים ארוכות החברות שמציעות אשראי חוץ-בנקאי, בין אם בפעילות ניכיון צ'קים, במימון רכבים או בהמרת מט"ח, ניסו להתנער מהתדמית השלילית ("שוק אפור") שדבקה בתחום. עד לאחרונה נראה היה שהגעת מעל 20 מהן לבורסה, תוך הגדלת השקיפות ומשיכה של גופים מוסדיים להשקיע בהן, הצליחה למצב את המגזר החוץ-בנקאי כאלטרנטיבה לגיטימית לבנקים.
■ וויקס ומאנדיי יציגו הפסדים, דיסני בונה על הסטרימינג: 5 דוחות שכדאי לשים לב אליהם השבוע בוול סטריט
■ לקראת בחירת מבקר חדש ביונט קרדיט: האם בעלי השליטה לא יוכלו להצביע?
אלא שכל זה השתנה בחודשיים האחרונים נוכח חשיפת אי-סדרים כספיים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשתי חברות ציבוריות המשתייכות לתחום - יונט קרדיט וגיבוי אחזקות - שהובילו לקריסת מניותיהן ובמקרה של יונט קרדיט גם לחקירת בכירי החברה ברשות ניירות ערך עקב חשדות חמורים. בדרך הן גם פגעו בתדמית התחום, שעל שיפורה עמלו החברות במהלך העשור האחרון.
"לצערי שתי חברות הצליחו לייצר באזז כל-כך שלילי בפרק זמן קצר ולפגוע בפעילות של חברות שעושות עבודה מצוינת", אומר דני מזרחי, המייסד והמנכ"ל של אופל בלאנס , חברת האשראי הציבורית השנייה שנכנסה לבורסה (אחרי אחים נאוי), באמצעות מיזוג לשלד בורסאי בשנת 2013.
"חבל שפאניקה כזו עשויה לתת לציבור תחושה שמי שאינו בנק הוא לא בסדר. יצרנו שוק משוכלל ותחרותי. גם הבנקים הבינו שאנחנו מערכת מקבילה ומפנים אלינו לקוחות כשהם לא יכולים לתת מענה. אני לא שגריר של אף חברה פיננסית אבל כמו אופל בלאנס ישנן חברות נוספות מקצועיות ובעלות ניסיון רב בתחום הפיננסים, ואמירה שהן לא אלטרנטיבה עשויה להנציח את העיוות כאילו רק הבנקים ראויים. זה נוגד את תכלית החקיקה ועשוי להשאיר את הבנקים כמונופול בתחום האשראי".
בראיון לגלובס מנתח מזרחי מה השתבש אצל שתי החברות שעלו לכותרות לאחרונה וכיצד בחברה שייסד יחד עם בני משפחתו, ולימים הפכה לחברה ציבורית, ההתנהלות שונה ואמורה למנוע אירועים מסוג אלו.
לדבריו, "מקרים כאלו לא אמורים לקרות בחברות עם ממשל תאגידי תקין, שמקפידות על קיום מדיניות ונהלים. אשראי מעצם היותו אשראי הוא תחום מסוכן ולא מתאים לכל מי שרוצה להשקיע, אלא רק לאנשי מקצוע שחיים את התחום ויודעים לנהל סיכונים.
"כשאני רואה שמישהו מצהיר שבזמן קצר התיק שלו יגדל מ-400 מיליון ל-800 מיליון זה גורם לי אי נוחות. אנחנו צמחנו במשך 26 שנים בשמרנות תוך גידול מבוקר, הגענו לתיק של כ-470 מיליון שקל בדם, יזע ודמעות", מסביר מזרחי, שנבחר בתחילת השבוע לחבר בהנהלת איגוד חברות האשראי בלשכת המסחר (ראו מסגרת).
ההסתבכות של יונט קרדיט החלה כשהתברר שבסניף נצרת שלה חסרים צ'קים בסכום של יותר מ-10 מיליון שקל. בהמשך התגלה כי באותו סניף ניתנה הלוואת ענק של 37 מיליון שקל לקבוצת לווים שאינה עומדת בתנאי ההחזר ושגבייתה מוטלת בספק.
מדובר בהלוואה המהווה כמחצית מההון העצמי של יונט קרדיט בסוף 2021 וכשליש מתיק האשראי של החברה. הלוואה זו, על-פי החשדות של רשות ניירות ערך, היא חלק מעסקה פיקטיבית שבמסגרתה בעלי השליטה ביונט קרדיט - שי פנסו, שלמה אייזיק וצחי עזר - העבירו ליונט קרדיט הציבורית 50 מיליון שקל בתמורה להקצאת מניות, אך הכספים חזרו לחברה הפרטית במסווה של הלוואות לצדדים שלישיים.
איך קורה דבר כזה?
"פיזור הוא זכות הקיום לחברת אשראי. לכל חברה יש מדיניות הקובעת תקרת חשיפה ללווה יחיד. אצלנו באופל בלאנס חשיפה של מעל 2.5% מתיק הלקוחות דורשת אישור של ועדת האשראי. כדי לשחרר כספים להלוואה יש לקבל אישור עו"ד שהבטוחה נרשמה. לא ברורה לי סיטואציה כיצד יכול להיות שניתנו כספים ואף אחד לא יודע איפה הצ'קים? לא יכול להיות דבר כזה שלא יימצאו צ'קים בקופה. איך נוצר מצב שאין לעסקה ערבים? כשלקוח מוסר צ'ק לנציג שירות מחתימים אותו ערבות אישית והוא מזוהה על גבי הצ'ק.
"בנוסף, חוק הגבלת השימוש במוזמן מגביל גם את נושא ההיסבים. אם צ'ק כתוב לטובת אדם מסוים, כדי להעביר אותו לגוף פיננסי בתמורה לקבלת אשראי מקבל השירות (הלקוח) חייב להסב את הצ'ק לטובת אופל בלאנס, תוך מתן מספר ת.ז. וחתימה.
"אם הצ'ק לא מוסב אסור לקבל אותו ולבנק ממנו נמשך (שאמור לאשר את תשלום הצ'ק) אסור לשלם. קורה שמתוך אלפי צ'קים לא מוצאים אחד, אבל זה מיד קופץ אצלנו בהתאמות וגם במקרה שכזה ניתן לפנות לכותב הצ'ק כדי שיכתוב צ'ק חדש. איפה היה רואה החשבון המבקר? הרי מדי רבעון מבצעים בדיקה פיזית של כל הצ'קים, ביחס לצ'קים שנמצאים בבנק ומה שנמצא בקופה. אלו בדיקות שאנחנו מבצעים מדי יום".
אחת הבעיות שגורמות, לכאורה, לצ'קים להיעלם היא גלגול צ'קים מלקוח ללקוח. זה יכול לקרות גם אצלכם?
"זה ההבדל במוניטין של אופל ביחס לכלל השוק. באופל בלאנס אנחנו לא נותנים שירותים למי שעיסוקם הוא מתן אשראי, אלא פעילים רק מול לקוח קצה. עצם זה שאתה מקבל צ'קים שעברו מספר ידיים לא מאפשר לך כגוף פיננסי להתחקות אחר עסקת היסוד ובמקרה בו גוף פיננסי מקבל צ'ק שהועברו אליו מצד שלישי רחוק יש חשיפה גדולה יותר לסיכוני הלבנת הון".
"דוחים מדי יום למעלה מ-30% מהעסקאות"
מזרחי מסרב להתייחס באופן אישי למינויו של שר האוצר לשעבר משה כחלון, ליו"ר יונט קרדיט אשתקד (כחלון התפטר מתפקידו לאחר שנתגלו אי-הסדרים בחברה) אך אומר כי בתחום האשראי, בוודאי בניכיון צ'קים - עסקת שבה מקבלים לקוחות החברה את ערכם הכספי של הצ'קים הדחויים שבידם, ואלה מוסבים לחברה תמורת עמלה - ההיכרות עם התחום היא קריטית: "באותן חברות בהן יש מעורבות של בעלי השליטה ושדרת ניהול רחבה, המצב שונה מאשר בחברות שבהן אנשים בחליפות לא מנהלים את העסק באופן ישיר ולא נמצאים ברצפת הייצור.
"אי-אפשר לשים מנהל בסניף אשראי כמו ששמים אדם בחנות בגדים או בגלידריה. לא מספיק לקחת שמות מפוצצים בתחום האשראי כדי לנהל אשראי, כי גם אם אקח מנהל בנק בכיר הוא כנראה לא ידע לעשות את מה שהאנליסטים שלנו עושים. לתת אשראי כנגד בטוחה זה כנראה קל. אבל לתת אשראי נגד ניכיון דורש מיומנות וידע.
"ידענו לזהות את הבעייתיות אצל ענבל אור ואצל אלדד פרי (יזמי נדל"ן שעסקיהם קרסו, ר"ו), ולזהות חברות נוספות שנפלו וסיבכו גופים פיננסיים אחרים. אנחנו לא קוסמים אבל עושים ניהול וחיתום מאוד קפדניים. אנחנו דוחים מדי יום למעלה מ-30% מהעסקאות שמגיעות לפתחנו. כשיש היררכיה וסמכויות ברורות, תקלות לא יכולות להתרחש או לפחות היו נעצרות לאורך הדרך".
"להראות שאתה יודע להתמודד עם קטסטרופה"
אופל בלאנס הוקמה בשנת 1996 על-ידי מזרחי ומשפחתו - אחים, גיס ואחיין, המחזיקים כיום ב-56% מהחברה. לצידם 37% מהמניות מוחזקות על-ידי הציבור כשהגופים המוסדיים, בראשות הפניקס (7%) מחזיקים ביתר. החברה נסחרת כיום בשווי של כ-290 מיליון שקל, לאחר ירידה של כ-5% בשנה האחרונה. עם את מאז נכנסה לבורסה היא הניבה למשקיעים כ-130%.
תחומי הפעילות של החברה, מגוונים, החל מניכיון צ'קים (פעילות המהווה 80% מעסקי החברה), דרך משכנתאות לכל מטרה, מימון יזמי נדל"ן, מימון רכב, סליקה שוברי אשראי והמרת מט"ח.
דוחות הרבעון הראשון של 2022 מגלים כי הרווח הנקי שלה הסתכם בכ-7.8 מיליון שקל, גידול של 28% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ותיק האשראי של החברה עמד על 473 מיליון שקל, זינוק של 70%, הנובע בעיקר מכך שהרבעון המקביל אשתקד הגיע לאחר ירידה חדה בהיקף האשראי בתקופת מגפת הקורונה, שהביאה לצמצום בדרישה להלוואות.
אופל היא כאמור חברת האשראי החוץ-בנקאי השנייה שנכנסה לבורסה, ומזרחי צופה כי למרות שיש עוד כמה חברות שבוחנות בימים אלו להפוך לציבוריות, קצב המצטרפות למסחר יפחת בתקופה הקרובה: "הבורסה היא פלטפורמה לגיוס כסף כדי להגדיל את תיק האשראי והיום יהיה קשה לחברות לגייס והנהירה לבורסה תפחת.
"ראינו מה היה לפני מספר חודשים כשכל דכפין יכול היה לגייס כסף וחששתי שיום אחד מישהו יעשה נזק לתחום כי תפוח אחד יכול לפגוע בשק שלם, וחבל. עם זאת, אני סבור שהחברות הטובות ימשיכו לקבל הבעת אמון מהבנקים והמוסדיים ולקבל אשראי מהשוק והחברות הלא פשוט לא יהיו".
ראינו בשבוע שעבר שמור גמל ביקשה להקדים החזר אשראי של 50 מיליון שקל שהעמידה לחברת המימון ערך פיננסים.
"זה מראה את המגמה והפאניקה. אבל המוסדיים והבנקים יודעים לייצר הבחנה ברורה בין איכות החברות - אלו עם ממשל תאגידי תקין ועם ניסיון, לבין האחרות. ניסיון בניהול תיק של 400 מיליון שקל אינו דומה לניסיון בניהול תיק של מיליון ולנהל תיק גדול כשאתה פרטי לא דומה להיותך ציבורי ושקוף.
"כל עוד אתה עובד עם ההון העצמי שלך אתה יכול לטעון שאתה לא מסכן אחרים. אבל ברגע שלקחת כסף מהציבור אתה חייב להוכיח שאתה יודע לתת אשראי, להוכיח שהחובות המסופקים שלך בשליטה. וגם כשיש קטסטרופה בוא תראה שאתה יודע להתמודד איתה".
"מושקעים משאבים עצומים בעסקאות אלו"
אחת הטענות כלפי הגופים החוץ-בנקאיים היא שהריביות שלהן גבוהות יותר מאשר במערכת הבנקאית, אך מזרחי טוען כי יש גם מקרים הפוכים.
"ריבית אמורה לשקף את ניהול הסיכונים של העסקה. מגזר העסקים הקטנים והבינוניים משלם ריבית דו-ספרתית גם בבנקים ובמיוחד בתחום ניכיון הצ'קים. עסקים קטנים לא תמיד יודעים אבל העלות הממשית של האשראי יכולה להגיע בבנק ל-11% ואף ל-14%. מגיעים אלינו בתי עסק שפשוט לא קיבלו מענה בבנק והם בכלל לא הגיעו לנהל מו"מ על גובה הריבית. מימון כנגד המחאות (ניכיון צ'קים) הוא שירות שניתן ללקוח ללא ביטחונות ודורש המון משאבים, אך הוא גם מצמצם פערים חברתיים מאחר שהוא מאפשר ללקוחות קטנים לקחת חלק בשוק תחרותי", מסביר מזרחי.
לדבריו, בתחום ניכיון הצ'קים הריביות גבוהות כיוון שזהו שירות שונה במהות שלו ובניהול הסיכונים שלו ממתן אשראי למשכנתאות למשל: "המשאבים שצריך להשקיע בעסקה כזו הם עצומים ובל נשכח שהיא נעשית על בסיס פיסת נייר בלבד. לתת כסף למי שיש לו כסף זה לא חוכמה. אנחנו יודעים לתת אשראי גם למי שאין לו כסף. לכן, גם כשתהיה ללקוח מסגרת פנויה בבנקים הוא לא ימהר לוותר על השירות באופל בלאנס. אנחנו יודעים לתת היתכנות לעסקת ניכיון עוד באותו יום, נתונים יציבים זה מה שבית העסק צריך. כך שלדבר על הריבית זה לא יותר מלהטעות את הציבור".
איגוד חברות האשראי מציג: הנהלה חדשה ואתגרים חדשים
האסיפה הכללית של איגוד חברות האשראי בלשכת המסחר בחרה בתחילת השבוע פה אחד בשי פרמינגר, מנכ"ל חברת ERN מבית מנורה מבטחים לתפקיד יו"ר האיגוד. פרמינגר יחליף בתפקיד את מיכה אבני, מייסד חברת פנינסולה שפרש לאחרונה מתפקיד מנכ"ל חברת האשראי שבשליטת בית ההשקעות מיטב וכיהן כשבע שנים כיו"ר איגוד חברות האשראי.
ERN, שהוקמה על-ידי משפחת נתנזון, עשויה להצטרף בקרוב לבורסה בתל אביב, למרות שהנפקתה מתעכבת מזה כמה חודשים. בחברה עדיין מאמינים שיצליחו להנפיק אותה סביב שווי של 800 מיליון שקל. פרמינגר, המשמש בתפקידו מאז 2013, צפוי להרוויח כ-10 מיליון שקל במענקים במידה וההנפקה תצא לפועל.
בנוסף לבחירה בפרמינגר, נבחרו פה אחד כחברי הנהלת האיגוד מנכ"ל אופל בלאנס דני מזרחי, מנכ"ל קרן אקספו אבי דויטש ומנכ"ל קידום דש השקעות ופיננסים דן שלוש.
בפני ההנהלה החדשה עומדים מספר אתגרים לא פשוטים ובראשם המשך קריאת התיגר של חברות האשראי מול הכוח של הבנקים. נכון להיום מנהלות חברות האשראי החוץ-בנקאי כ-25 מיליארד שקלים, שהם פחות מ-2.5% משוק האשראי, כשהבנקים הם עדיין הכוח המשמעותי בתחום.
עם זאת, הן יכולות לשאוב עידוד מכך שלפני שלושה שבועות נכנס החוק שמאפשר לחברות האשראי להיכנס לשוק הלוואות הנדל"ן שיגביר את התחרות. זאת כאשר ברקע החברות כבר החלו להיכנס לוואקום שנוצר באשראי לנדל"ן לאחר ששני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, התקרבו מאוד לתקרת החשיפה שלהן לאשראי לבינוי, מה שחייבם אותם לוותר על חלק מהפרויקטים. נוסף על כך, חלק מחברות האשראי החוץ-בנקאי כבר פועלות במתן הלוואות לדיור (משכנתאות), והן נהנות מהצמיחה בשוק שעל-פי התחזיות צפוי לשבור בשנת 2022 את שיא הביקושים שנקבע אשתקד ועומד על היקף משכנתאות של 116 מיליארד שקל.
דני מזרחי | תעודת זהות
אישי: בן 51 נשוי, אב ל-4 ילדים
מקצועי: מייסד ומנכ"ל אופל בלאנס כבר 26 שנים
עוד משהו: מוזמן כמומחה אשראי לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת זה שנים ארוכות
אופל בלאנס | תעודת זהות
תחומי פעילות: מימון כנגד ממסרים דחויים (ניכיון צ'קים), משכנתאות לכל מטרה, מימון יזמים בתחום הבנייה, מימון רכב, סליקת שוברי אשראי, והמרת מט"ח
היסטוריה: הוקמה ב-1996, והונפקה ב-2013 באמצעות מיזוג לשלד גלובליקום. בעלי השליטה כוללים את משפחת מזרחי (56%), הפניקס (7%), הציבור, בין היתר באמצעות אלטשולר שחם, קרן ספרה ומחזיקים אחרים (37%)
נתונים: לחברה 6 סניפים, בהם מועסקים 60 עובדים. הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2022: 7.8 מיליון שקל