יירוטי כיפת ברזל בשמי אשקלון במבצע ''עלות השחר'' / צילום: Reuters, Amir Cohen
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי בעקבות הפסקת האש וסיומו של מבצע "עלות השחר" נוצרה הזדמנות של "היום שאחרי", וכי ישראל לא רוצה לפספס אותה. הכוונה לדבריהם היא להגיע להסכם רחב, שיביא שקט וגם יחזיר את השבויים והנעדרים הביתה.
האמירה הזו היא אולי התוצאה החשובה ביותר של המבצע הנוכחי, שכן עד כה ההסכמים היו לטווח בינוני ומעין הפסקות אש, ובממשלת ישראל מעריכים כי כעת נוצרה הזדמנות להסדרה ארוכת-טווח יותר עם חמאס. מנגד, המשמעות היא שישראל מוותרת למעשה לפחות כעת על הפלת ארגון הטרור חמאס ומקבלת את המצב של איום אסטרטגי מתמיד עליה מרצועת עזה.
■ בתיווך מצרי ותחת לחץ מהרחוב בעזה: הפסקת אש בין ישראל לג'יהאד
■ האקס פקטור של ישראל: כך השתפרו הביצועים של כיפת ברזל, ואלו המרוויחות העיקריות
בנושא השבויים והנעדרים - לדברי הגורמים, חמאס העביר מסרים פומביים לאחרונה, ואלה נקלטו בישראל. בהיבט הכלכלי אומרים הגורמים כי בשלב זה אין תוכניות קונקרטיות להרחיב את ההקלות הכלכליות זולת מה שהוחלט כבר. נציין כי יש החלטת ממשלה להגדיל את מספר הפועלים היוצאים מעזה ל-20 אלף, ועד כה ניתנו יותר מ-12 אלף היתרים כאלה.
לפי הגורמים, ההחלטה לצאת למבצע נבעה מאיום ישיר ומיידי של הג'יהאד האסלמי כלפי צירי התנועה בעוטף עזה, וכי היא התקבלה רק לאחר שהיה ברור לחלוטין שחמאס לא מתכוון להצטרף להסלמה. לדבריהם, הג'יהאד האסלמי ובעיקר שני מפקדי המרחבים שחוסלו במהלך המבצע, תייסר ג'עברי וחאלד מנסור, החלו כבר לפני שבועיים בהכנות להסלמה ולפיגועים בהשתתפות חוליות נ"ט שפרסו בשטח.
ההחלטה המדויקת על התזמון נפלה כשנוצרה ההזדמנות לפגוע במפקד המרחב הצפוני ג'עברי שהיה כאמור אחראי להכנות לפיגועים. בישראל הבינו את חשיבות מעצרו של בסאם א-סעדי, מפקד הג'יהאד בצפון השומרון, אך לא העריכו כי זה יהיה הקיסם שיצית את המערכה. עם זאת, גם לפי הסכם הפסקת האש, ישראל לא מתכוונת לשחרר את סעדי או את את ח'ליל עוואוודה, העציר המינהלי שהג'יהאד דרש לשחרר, ומצרים התחייבה שתפעל לכך.
לפי הגורמים המדיניים, גם כעת אין קשר ישיר עם חמאס אלא דרך מתווכים, והמידע שחמאס לא יצטרף להסלמה היה גם הוא מודיעיני. עם זאת, לאורך כל המבצע היה חשש מסוים שהוא ייגרר בשל אירוע ספציפי, וזו הייתה אחת הסיבות לשאיפה לסיים את המבצע בהקדם. לדבריהם, תפקיד חמאס באירוע היה גם נגטיבי, בכך שהוא לא מנע הסלמה ואיפשר לג'יהאד לפרוש חוליות נ"ט בהכנה לפיגועים ובירי הרקטות.
הציפיה האוטומטית שחמאס ישים מכסה על הסיר המבעבע הזה לא התממשה. הגורמים אומרים כי נראה שחמאס הגיע למקום הזה על הגדר, הן לאור תוצאות מבצע "שומר החומות" לפני שנה וחודשיים והן לאור המדיניות בשנה האחרונה ועמה התמריצים הכלכליים. מדיניות היתרי הכניסה לפועלים הוכיחה את עצמה ופעלה כפי שציפינו כשנסגרו השערים לכניסה עם ההסלמה. הסיטואציה שם מורכבת עם 2 מיליון תושבים ומצב כלכלי ירוד, וזה הרקע להכול.
תיווך מצרי, קטארי, ירדני ואמריקאי
הגורמים המדיניים מציינים כי לאורך הימים שלפני המבצע ובמהלכו ישראל שמרה על קשר עם כמה מהגורמים באזור, ובהם המצרים, ששיחקו את התפקיד המכריע בתיווך; אך גם קטאר, שלה מנופים כלכליים על הרצועה; ירדן, שלה יש חשיבות בשמירה על השקט במזרח ירושלים; וגם האמריקאים. אחת מהסיבות שרצינו לסיים מהר את המבצע הייתה כדי לא לתת לחמאס שום סיבה להיגררות פנימה.
המגעים להפסקת אש החלו כבר בשבת. בישראל זיהו את מצוקת הג'יהאד שנפגע קשה ולא הצליח לחולל תגובה ממשית. עלתה אפשרות להפסקת אש הומניטרית במוצאי שבת, אבל זו נפסלה על-ידי ישראל, והירי לעבר ירושלים ביום ראשון בבוקר הוכיח לפי הגורמים כי לא היה טעם בהפסקת אש זמנית. ההערכות הן כי הימצאות מזכ"ל הג'יהאד זיאד נח'לה בטהראן לא סייעה להגעה לסיום המבצע בשל האווירה הלוחמנית שם נגד ישראל, אבל לבסוף הלחץ והמצוקה של הארגון ברצועה עשו את שלהם.
בהתייחס לסוגיית אי-אישור היציאה למבצע בקבינט, הגורמים המדיניים אומרים כי ההצדקה לכך היא שהמבצע מלכתחילה נועד להיות קצר-מועד ולא הייתה כוונה להיגרר למערכה ארוכה.