גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצעת החוק להורדת האינפלציה עברה בסנאט הלילה. מה מסתתר בתוכה

לאחר שבועות של מו"מ, הסנאטורים הדמוקרטיים החזירו לחיים את אחד מעמודי התווך של האג'נדה של ביידן משנת הבחירות, והעבירו חוק בהיקף 740 מיליארד דולר, שנלחם בשינוי האקלים, מעלה מסים לחברות רווחיות במיוחד, מוריד מחירים של כמה תרופות מרשם ומצמצם את הגירעון בכ־300 מיליארד דולר ● בנוסף, החל מהשנה הבאה חברות יצטרכו לשלם 1% על רכישות עצמיות של מניותיהן

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן. נאבק באינפלציה ובמיתון הגלובלי / צילום: Reuters, Michael Brochstein
נשיא ארה''ב ג'ו ביידן. נאבק באינפלציה ובמיתון הגלובלי / צילום: Reuters, Michael Brochstein

ניצחון גדול לנשיא ביידן אמש (א') בסנאט, לאחר שהצעת "החוק להורדת האינפלציה" עברה אחרי שעות רבות של דיונים. החוק בהיקף של 740 מיליארד דולר, אומנם מתייחס לאינפלציה בשם, אך קיים ספק גדול אם היא ישפיע עליה. הצעת החוק היא למעשה גלגול של התוכנית של ביידן למלחמה בשינויי האקלים וצמצום פליטות הפחמן ולהגדלת מס החברות בארה"ב. בכך, הצליחו כל הסנאטורים הדמוקרטים להתאחד מאחורי האג'נדה של הנשיא ג'ו ביידן, שליוותה אותו במשך כל קמפיין הבחירות.

המעבר של החוק התאפשר לאחר שבמשך שנה ארוכה הבית הלבן כשל בהבאת הצעת חוק נרחבת מזו על אותם נושאים. כעת מתכנן בית הנבחרים, שבו יש רוב לדמוקרטים, להצביע על הצעת החוק עד סוף השבוע ואז להעבירו לנשיא ביידן לחתימה, שתהפוך אותה לחוק תקף.

הצעת החוק עברה דרך מה שמכונה הליך השלמה תקציבית - הצבעה בה כל 50 הדמוקרטים והקול שובר־השוויון של סגנית הנשיא קמלה האריס היו נחוצים (51-50) מאחר ואף אחד מהרפובליקאים לא הצביע בעד ההצעה. הצבעה בהליך השלמה מטילה מגבלות על אופי הסעיפים שעליהם הצביעו הסנאטורים רק לאלה שיש להם השפעה ישירה על ההוצאה ועל ההכנסה הפדרלית.

במסגרת החוק יתאפשר למנהלי תוכנית "מדיקייר" (הביטוח הרפואי לגמלאים) לנהל משא־ומתן על גובה התשלום עבור תרופות־מרשם מסוימות ווהיא תאלץ את יצרני התרופות לספק הנחה אם יעלו את מחירי התרופות שלהם מעל שיעור האינפלציה. היא מוציאה כ־80 מיליארד דולר מכספי המסים ומאריכה את הסובסידיות על ביטוח בריאות במסגרת אובמקר (החוק להגנת החולים וטיפול בר השגה).

לצד מס חברות מינימלי חדש בגובה 15%, קובעת הצעת החוק מס של 1% על רכישות עצמיות (buybacks) של מניות מצד חברות, ושמה בצד 300 מיליארד דולר לטובת הקטנת הגירעון. על פי נתונים שהדמוקרטים בסנאט פירסמו, צעד זה יגייס סכום של 739 מיליארד דולר, וממנו ייצאו 433 מיליארד דולר. הוא יקטין את הגירעון התקציבי בכמעט 300 מיליארד דולר במשך עשור.

ניצחון לאחר שהיה נראה שאפסו הסיכויים

העברת ההצעה בסנאט היא ניצחון לדמוקרטים שרק לפני שלושה שבועות היה נראה בלתי סביר. כל הרפובליקאים התנגדו להצעה, מה שאומר שאפילו הימנעות של סנאטור דמוקרטי בודד הייתה מסכלת את העברת החוק בסנאט. אולם, פריצת הדרך נעשתה לאחר הצלחת השיחות בין מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, צ'אק שומר, לבין הסנאטור הדמוקרטי ממערב וירג'יניה, ג'ו מנצ'ין, שתקע את הצעת החוק המקורית ומנע את העברתה.

לדברי שומר, למרות כמה קיצוצים, הצעת החוק בכללותה מהווה ניצחון חקיקתי לדמוקרטים. "זו הייתה דרך ארוכה, קשה ומפותלת", הוא אמר לפני תחילת ההצבעה שארכה כ־15 שעות.

"הצעת החוק רחוקה מלהיות מושלמת. מדובר בפשרה. אבל לעתים קרובות זו הדרך בה מושגת התקדמות", אמר ביידן בחודש שעבר בבית הלבן. "המסר שלי לקונגרס הוא כזה: זו הצעת החוק החזקה ביותר שתוכלו להעביר".

הדמוקרטים טוענים שהחוק מטפל בחשש הכלכלי העיקרי של האמריקאים וכינו אותו "החוק להורדת האינפלציה". הרפובליקאים מנגד טוענים שחבילת האקלים והמסים לא תעשה דבר לצינון האינפלציה ודווקא תפגע בכלכלה, ושהעלאת המסים לחברות יפגעו גם במשקי בית. גם במשרד התקציב של הקונגרס, הבלתי־תלוי מבחינה מפלגתית, מעריכים שההשפעת החוק על האינפלציה ב־2022 ו־2023 תהיה "זניחה".

הנה מבט על הנושאים העיקריים שנכללו בהצעת החוק של הדמוקרטים וגם כמה סעיפים שלא נכנסו.

רפורמה במסים

המימון של התוכנית למלחמה בנזקים האקלימיים ובבריאות של האמריקאים צפוי לבוא מהגדלת מס החברות. בהצעת החוק נכלל מס מינימלי של 15% לחברות שמכניסות מיליארד דולר ומעלה, שאמור להכניס לקופת המדינה, על פי ההערכות, כ־313 מיליארד דולר נוספים במשך עשור.

בנוסף ההצעה כוללת מס של 1% על רכישות עצמיות (buybacks) של מניות בידי החברות. סעיף זה שייכנס לתוקף בשנה הבאה צפוי להכניס 73 מיליארד דולר. ההערכות הן שבשלושה וחצי החודשים שנותרו עד 2023 וכניסת החוק לתוקף, חברות רבות יבצעו רכישות עצמיות כדי להימנע מתשלום המס.

חלק חשוב בהצעת החוק שנותר בחוץ בגלל התנגדות של הסנאטור מנצ'ין היה אמור להאריך את הטבת המס על ילדים. מנצ'ין התנגד בטענה כי עלות של הארכת הטבת המס גבוהה מדי.

טיפול בשינוי האקלים

יותר מ־300 מיליארד דולר יושקעו באנרגיה וברפורמה הקשורה לאקלים. זו תהיה ההשקעה הפדרלית הגדולה ביותר באנרגיה נקייה בהיסטוריה של ארה"ב. הצעת החוק זכתה לתמיכה של פעילי אקלים ואיכות סביבה רבים, למרות שהיא נמוכה ב־550 מיליארד דולר מההצעה שדמוקרטים רצו בהתחלה.

חלק זה בהצעת החוק מטפל בתחבורה ואופן ייצור החשמל בארה"ב וכולל 60 מיליארד דולר להגדלת תשתיות האנרגיה המתחדשת בייצור, כמו לוחות סולאריים וטורבינות רוח. ההצעה גם כוללת הטבות מס לציבור הרחב על רכישת מכוניות חשמליות והתייעלות אנרגטית בבתים.

על פי דמוקרטים, החוק יביא להורדה של גזי החממה ב־40% עד סוף העשור, בחישוב לפי הרמות של 2005 - פחות מ־50% שביידן ביקש בהצעה המקורית.

הורדת המחיר של תרופות מרשם

הצעת החוק מדברת על הפיכת תרופות־מרשם לנגישות יותר וזולות יותר. הצעת החוק כוללת צעד היסטורי שמרשה לשר הבריאות הפדרלי לקיים משא־ומתן עם חברות התרופות על המחיר של כמה תרופות יקרות מדי שנה במסגרת "מדיקייר". הבעיה היא שזה לא ישפיע על כל תרופות המרשם וגם לא על כל המטופלים. בשלב הראשון, עד שנת 2026, המשא־ומתן יהיה על 10 תרופות הממומנות על ידי מדיקייר. עד 2029 המספר אמור לגדול ל־20 תרופות.

החלק בהצעת החוק שניסה לקבוע מחיר מקסימלי של 35 דולר לאינסולין - תרופה יקרה בארה"ב בצורה יוצאת דופן בהשוואה למדינות אחרות - הוצא מהצעת החוק לאחר שהיועצת המשפטית של הסנאט, אליזבת מקדו, טענה כי הוא בעייתי במסגרת זו והוא יחכה עד להצבעה בה יוכלו להצביע בעדו 60 סנאטורים בהצבעה רגילה.

עוד קבעה מקדו כי הסעיף שמחייב חברות תרופות להציע החזרים כספיים במידה ומחירי תרופות המרשם עולים מהר יותר מהאינפלציה גם לא תואם את כללי הצבעת ההשלמה התקציבית שבמסגרתו עבר החוק. היא איפשרה להצביע על סעיף זה רק בהקשר של מטופלי מדיקייר ולא בהקשר רחב יותר של הביטוחים הפרטיים.

הצעת החוק קובעת לאנשים בתוכנית מדיקייר תקרה של 2,000 דולר בחודש על תרופות מרשם, החל מ־2025.

הצעת החוק מאריכה בשלוש שנים את סובסידיות הטיפולים הבריאותיים שהחלו עם תוכנית אובמהקר. כתוצאה מכך מיליוני אמריקאים יצליחו להימנע מהתייקרות מכאיבה לטיפולים הבריאותיים שלהם.

עוד כתבות

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"