גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדולר כבר היה בשיא של 20 שנה, מה גרם לו לשנות כיוון?

העלאת הריבית האגרסיבית של הפד והירידות בשווקים דחפו את הדולר מתחילת השנה כלפי מעלה מול כל המטבעות העיקריים כמעט ● בטווח הארוך יותר, כל הסימנים מראים על התחזקות משמעותית של האירו מול המטבע האמריקאי ● ובינתיים השקל, שעד יולי היה אחד המטבעות החלשים בעולם, התחזק בחודש שעבר מול כל המטבעות העיקריים

הדולר, האירו והשקל / צילום: Shutterstock
הדולר, האירו והשקל / צילום: Shutterstock

הכותב הוא אסטרטג השווקים של דיסקונט. הכתוב הוא לצורך מידע כללי בלבד, ואין לראות בו משום המלצה או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה בניירות הערך או הנכסים הפיננסיים המוזכרים בטור זה

התחזקות הדולר בעולם מאז תחילת השנה ועד לסוף השבוע שעבר הייתה חדה יחסית, וגם רוחבית. למעשה, 20 מבין 23 מטבעות עיקריים נחלשו מול הדולר. התחזקות רוחבית שכזו (לתקופת זמן כזו של השנה) התרחשה במילניום הנוכחי רק פעמיים: ב-2018 וב-2015.

הקאמבק של השקל ביולי: התחזק מול שאר המטבעות, אבל המגמה עשויה שוב להתהפך
● הירידות בבורסה טובות לעסקי הבורסה: הגדילה הכנסות ורווחים בשיעור דו-ספרתי

שני גורמים עיקריים השפיעו על התחזקות הדולר האחרונה ברחבי העולם: ההתרחבות של פער הריביות הריאלי לטווח קצר של ארה"ב מול יתר מדינות המערב, ומגמה של שנאת סיכון ששררה במרבית התקופה. הקשר בין פער הריביות הריאלי (אירו פחות דולר) ובין שער האירו-דולר היה חזק יחסית, ולמעשה הקורלציה בין השינוי השבועי בפער הריביות ובין אחוז השינוי באירו-דולר עלתה לאחרונה לרמות הגבוהות ביותר מאז תחילת 2016.

ברקע לדברים נזכיר כי מדיניות העלאת הריבית של הפד הייתה אגרסיבית יחסית. הפד העלה את הריבית מאז תחילת השנה ב-2.25% - העלאת הריבית החדה ביותר בקרב מטבעות ה-G10 (יחד עם קנדה). ביתר מטבעות ה-G10 הריבית עלתה בממוצע (עד תחילת אוגוסט) ב0.97% בלבד.

נושא נוסף שהשפיע על המגמה באירו-דולר, ובכלל על הדולר בעולם, הוא המגמה במניות בעולם. מדד MSCI All world רשם בשבעת החודשים הראשונים של השנה ירידה של 15.5% (כולל השפעת העלייה ביולי). מדובר בירידה החדה ביותר לפרק זמן זה מאז 2002. הירידה במניות ובנכסי הסיכון הגבירה את הביקושים לדולר מול סל מטבעות המערב (DXY), בפרט כשהעלאת ריבית הפד הגבירה את הכדאיות של השקעה סולידית, כמו פיקדונות עם ריבית דולרית לטווח קצר.

 

השקל משנה כיוון באופן חד

השקל היה אחד המטבעות החלשים ביותר בעולם עד 1 ביולי, והוא נחלש מול 20 מ-23 מטבעות ראשיים.

ואולם, בחודש יולי המצב השתנה והשקל התחזק למעשה מול כל המטבעות העיקריים בעולם (23 מטבעות). בראייה מצטברת, מאז תחילת השנה השקל היה "די באמצע" - התחזק מול 11 מטבעות ונחלש מול 12 אחרים.

שני גורמים עיקריים השפיעו על הדולר-שקל: המגמה במדדי המניות בעולם (ירידות חדות שהפכו לעליות ביולי) והמגמה של הדולר בעולם. הסיבה העיקרית לקשר ההפוך החזק שבין הדולר-שקל למגמה במניות בעולם נובעת מפעולות המוסדיים. כאשר שוק המניות יורד גם החשיפה שלהם למט"ח יורדת, והם רוכשים מט"ח כדי להגדיל בחזרה את חשיפת היעד.

קשר מהיר יותר נובע מהצורך של המשקיעים המוסדיים להגדיל ביטחונות במט"ח על החזקות בחוזי מניות בחו"ל במקרים של ירידות, ובפרט ירידות חדות. במחצית הראשונה של השנה רשם ה-MSCI All World ירידה של 20.9%, החדה ביותר מאז שמדד זה מפורסם בפורמט הנוכחי (1988). במקביל נחלש השקל מול הדולר ב-12.6%, כלומר בקצב החד ביותר לשנים אלו.

אולם התחזקות הדולר-שקל הייתה עדיין חריגה ביחס לקו המגמה הנובע מהירידה במניות. במילים אחרות: עצם ההיחלשות החדה של השקל הייתה הגיונית, אך נראה כי עוצמת ההיחלשות במחצית הראשונה הייתה מוגזמת.

נוסף על המגמה במניות - ובמקרים רבים במקביל לה - גם המגמה של הדולר בעולם הסבירה את התנהגות הדולר-שקל, כפי שאף הוכח בבדיקה סטטיסטית.

 

התמתנות ביצוא ההייטק ובחשבון השוטף

לאחרונה ניכרת מגמת האטה בקצב הגידול של יצוא שירותי ההייטק של ישראל (בניכוי אקזיטים). בחודשים מרץ-מאי נרשמה בנתון זה עלייה שנתית של 14.4% (ממוצע של שלושה חודשים), הקצב המתון ביותר מאז יוני-אוגוסט 2020.

ברמת המאקרו, ברבעון הראשון נרשמה ירידה חדה בחשבון השוטף (ללא ניכוי עונתיות) לכ-4.5 מיליארד דולר, משיא יחסי של 8.5 מיליארד דולר ברבעון הרביעי ב-2021.

בראייה שנתית נראה כי יירשם עודף של 3%-3.5% בחשבון השוטף ב-2022. מדובר בנתון חיובי, אך מתון יותר מהעודף בשנה שעברה, וככל הנראה אף נמוך במעט מהעודף הממוצע בשנים 2016-2019 (כ-3.5% תוצר).

אירו-דולר: קשיי חיזוי בטווח הקצר

בשער האירו-דולר צפויה אי-ודאות לגבי הטווח הקצר, אולם בראייה שנה קדימה, אנו צופים התחזקות לרמה של 1.11-1.13 דולר לאירו או יותר, לעומת ספוט של כ-1.02 היום.

בראייה קצרת-טווח קשה להעריך את כיוון האירו-דולר. כך למשל, הצמד עשוי לרדת בתקופה הקרובה (כלומר אירו-דולר חלש יותר) בתרחיש שבו ציפיות הריבית לטווח הקצר בארה"ב יתעדכנו כלפי מעלה.

בהקשר זה נציין כי שוק הריביות מתמחר כעת ריבית פד בשיא של כ-3.6% בפברואר-מרץ 2023 וריבית של כ-3% בסוף 2023. מדובר בריבית נמוכה יחסית לתחזיות חברי הפד לסוף 2023 (3.75%) ויחסית להערכות שלנו.

לכן, אפשרות של תיקון כלפי מעלה בציפיות הריבית בארה"ב בתקופה הקרובה עשויה להוביל להתחזקות הדולר מול האירו. מצד שני קיימת אי-ודאות לגבי המניות בעולם בטווח הקצר, ולכן המגמה של האירו-דולר קשה יחסית לחיזוי בתקופה הקרובה.

עם זאת, בראייה שנה קדימה אנו מעריכים, כאמור, כי האירו יתחזק מול הדולר עד לרמה של 1.1-1.13 (או יותר). זאת ממספר סיבות.

לפי מודל הריביות שלנו, פער הריביות הריאלי (גוש האירו מעל ארה"ב), שעומד היום ברמה שלילית, צפוי לעלות (כלומר להיות פחות שלילי) ולתמוך באירו-דולר ברמה של 1.12-1.13 בעוד שנה.

ניתוח שלנו, המסתמך על מגמות בפועל בפערי האינפלציה בין ארה"ב ובין גוש האירו (בניכוי רכיבים מסוימים) כמנבאות מגמה עתידית, מצביע אף הוא על צפי לאירו-דולר ברמה של 1.11 (ויותר) בראייה של חצי שנה עד שנה קדימה.

פוזיציות הספקולנטים נטו על האירו (לעומת הדולר) נמצאות בשורט, וסביר להניח כי סגירת פוזיציות אלה תביא להתחזקות האירו בעתיד. נוסף על כך, מדדי תמחור שונים מצביעים כי האירו-דולר חלש מדי ביחס ל"ערכו ההוגן", והוא צפוי לעלות. בין היתר נציין כי מדד הבוחן את ערכו של כל מטבע לפי ה-PPP (שווי כוח קנייה יחסי) מצביע על לחץ להתחזקות האירו (אם כי לא בטווח הקצר), ולחץ בעוצמה זו לא היה בשנים האחרונות.

גם השקל יתחזק מול הדולר בטווח הארוך

בכל הנוגע לדולר-שקל, אנו מעריכים כי השקל יתחזק משמעותית מול הדולר בראייה של שנה קדימה, ואולי גם בטווח הזמן הקצר. לפי מספר מודלים וניתוחים שונים עולה כי הדולר-שקל ייסחר ברמה של 3.25-3.27 שקלים בעוד שנה, ובסבירות גבוהה ברמה נמוכה בהרבה מטווח זה.

אחת הסיבות לכך היא הצפי לעלייה במניות בעולם שתגרום להתחזקות השקל. בראייה של שנה קדימה אנו מעריכים כי קיים סיכוי גבוה שמדד המניות הגלובלי יהיה גבוה בכ-10% ויותר מרמתו הנוכחית. זאת בעיקר בשל הצפי שגם אם הפד יעלה ריבית באופן חד ביחס לתמחור השווקים בטווח הקצר, בראייה שנה קדימה העלאות הריבית יסתיימו או יהיו קרובות לסיום. שוקי המניות כבר "יסתכלו ויתמחרו את המצב קדימה".

סיבה נוספת להתחזקות עתידית של השקל היא הצפי להיחלשות הדולר מול האירו ומטבעות המערב - מצב שיתמוך גם בהיחלשות הדולר מול השקל. השקל נסחר ברמה "חלשה מדי" ביחס למגוון של פרמטרים כמו שווי כוח קנייה (PPP) של כל מטבע. מדובר במצב חריג יחסית לשנים האחרונות, שבהן השקל נסחר דווקא מעל לערך הנגזר משווי כוח הקנייה.

כפי שציינו, נראה כי חולשת השקל במחצית הראשונה הייתה מוגזמת גם ביחס למגמה הכללית החלשה שהייתה בשוק המניות. ברקע הכללי, על אף הצפי להתמתנות בעודף בחשבון השוטף השנה - עדיין מדובר בעודף חיובי, והגורמים המבניים ימשיכו לתמוך בדולר-שקל.

עוד כתבות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב