הקאמבק של השקל ביולי: התחזק מול שאר המטבעות, אבל המגמה עשויה שוב להתהפך

אחרי שנחלש בחדות במחצית הראשונה של שנה, השקל הישראלי רשם קאמבק מרשים בחודש יולי כאשר התחזק בשיעור החד ביותר מבין המטבעות המרכזיים בעולם. למעשה, השקל התחזק בשיעור החד מבין המטבעות המרכזיים גם מול הדולר וגם מול האירו.

השקל לעומת זאת התחזק מול סל המטבעות ב-5.1%, מול הדולר התחזק השקל ב-2.8% ומול האירו התחזק בשיעור של 5.4%, כאשר האירו שוהה ברמת שפל של כל הזמנים מול השקל. בפעם האחרונה שהאירו נסחר ברמה של 3.43 שקלים היה זה באוקטובר 2000.

  

מבחינה תיאורטית, פערי הריביות שבין המדינות אמורים להשפיע על שערי החליפין באופן הבא: מדינה שבה ריבית גבוהה יותר, כך המטבע שלה אמור להתחזק בהתאם מכורך האטרקטיביות של הריבית הגבוהה.

אלא שהדבר אינו בא לידי ביטוי לאחרונה בשוק המקומי. על רקע המשך העלייה בקצב האינפלציה בארה"ב הפד האמריקאי העלה ריבית בחדות מספר פעמים, מה שגרם למשקיעים לרוץ אל הדולר ולמכור מטבעות אחרים על מנת ליהנות מהריבית הגבוהה בארה"ב. אך בנוגע לשקל, כאן דווקא נרשמה תנועה הפוכה. איך זה ייתכן?

השקל ומהלכי הגידור של המוסדיים

בזמן שהפד האמריקאי העלה את הריבית בשבוע שעבר ב-0.75% (לרמה של 2.25%-2.5%), בהמשך להעלאה דומה בהודעה הקודמת, קצב העלאות הריבית בישראל היה נמוך יותר, של 0.5% בהודעה האחרונה ושל 0.4% בהודעה הקודמת, כך שעל פניו פערי הריביות לטובת ארה"ב אמורות היו לחזק את הדולר על חשבון השקל.

● המשפט שהקפיץ את וול סטריט והמשפט שהמשקיעים בחרו להתעלם ממנו: כל מה שכדאי לדעת על העלאת הריבית | פרשנות

את הסיבה להתחזקות השקל, בניגוד לתיאוריה, אפשר לקשור לגורם העיקרי שמשפיע על השקל: מהלכי הגידור של הגופים המוסדיים בישראל.

"על רקע הירידות החדות בשוקי המניות בעולם (עד החודש האחרון), הגופים המוסדיים רכשו מינואר עד מאי 2022 מעל ל-10 מיליארד דולר, זאת לאחר מכירות של כ־24 מיליארד דולר בשנת 2021. לפעילות הגופים המוסדיים המושפעת משוקי המניות בעולם השפעה גדולה מאוד על שוק המט"ח המקומי", אמר מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים.

  

ההסבר: כאשר שוקי המניות הגלובליים עולים, חשיפת המוסדיים למט"ח עולה מבחינה טכנית, והיות שהחשיפה של הגופים הללו כבר ברמות שיא, המוסדיים נוטים למכור דולרים בתקופות של עליות בשוקי המניות כדי לצמצם את חשיפתם למט"ח. מהלך זה נובע מהצורך לעמוד במדיניות החשיפה שהוגדרה מראש בכל אחד מהגופים. בעת ירידות בשווקים קורה המצב ההפוך.

שפריר מוסיף כי, "גם הריבית משפיעה כמובן על שער החליפין, אך ההשפעה הגדולה יותר אינה של הריבית הנומינלית (ריבית בנק ישראל וריבית הפד), אלא בעיקר של הריבית הריאלית (שהיא הריבית הנומינלית בניכוי ציפיות האינפלציה). כפי שניתן לראות בגרף התחזקות השקל לאחרונה נבעה כאמור בעיקר מעליות שוקי המניות בעולם (מדד הנאסד"ק), אך גם בשל הצטמצמות פערי הריביות הריאליות בין ארה"ב לישראל".

 נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון / צילום: גלעד קולרציק

על מנת לערוך השוואה בין המדינות צריך לנטרל קצבי האינפלציה של שתי המדינות, כלומר פערי הריבית הריאלית, וגם שם טמון גורם שמחזק את השקל. לדברי שפריר, "פערי הריביות הריאליות בין ישראל לארה"ב לשנתיים הצטמצמו כי בישראל הריבית עולה גם כן, וגם כי האינפלציה פה בישראל יותר מתונה, ולכן הריבית הריאלית לשנתיים השתוותה - מה שגם כן תמך בהתחזקות השקל".

ההכרזות של הפד ישפיעו על השקל

אחרי ירידות חדות מפתיחת השנה חודש יולי שנסגר היום היה החודש הטוב מאז 1939 בשווקים כאשר מדד S&P 500 זינק ב-9.1%. הרקע לתיקון החד כלפי מעלה נעוץ בחששות מפני מיתון בארה"ב. המשקיעים מעריכים כי הפד ימתן את קצב העלאות הריבית ככל שהכלכלה תאט עד כדי מיתון.

 יו''ר הפד ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Manuel Balce Ceneta

ואכן, ביום חמישי האחרון פורסמו נתוני הצמיחה לכלכלה האמריקאית שהצביעו על התכווצות התוצר בשיעור של 0.9%, בהמשך להתכווצות של 1.6% ברבעון הקודם. מבחינת ההגדרה היבשה מדובר בכך שהכלכלה נכנסה למיתון. יחד עם זאת, יו"ר הפד ג’רום פאוול מצביע על כך ששוק העבודה חזק, מה שלא מאפיין כלכלה במיתון. ובכל זאת, הפד העלה את האפשרות למתן את קצב העלאות הריבית בהמשך, בהתאם לנתונים שיגיעו מהכלכלה.

מה הלאה? סביר להניח שהגורמים הבסיסיים שתורמים להתחזקות השקל, כמו העודף בחשבון השוטף, האקזיטים של ענף ההייטק (גם אם בשוויים נמוכים יותר), צפויים להימשך. כאשר גם לעליות בשווקים תהיה השפעה חיובית על השקל, בהתאם למהלכי הגידור של המוסדיים.

אבל התמונה עשויה להשתנות בהמשך. נתוני האינפלציה בארה"ב חרגו מהתחזיות בחודש יוני כאשר קצב האינפלציה עלה מעל ל-9%. למרות החששות מהאטה, הפד צפוי להמשיך בהעלאות הריבית, אם כי באופק ייתכן וקצב העלאות יתמתן. וכך, הכיוון של השווקים הפיננסים נתון בעיקר לצפי הריבית של הפד, או כפי שנאמר בהודעה האחרונה של הריבית בארה"ב - קצב הריבית ייקבע "בהתאם לנתונים מהכלכלה". במידה והאינפלציה תמשיך לדהור קדימה, לא סביר שהפד יאט את קצב העלאות הריבית, וזה עשוי להביא לירידות בשווקים הפיננסים, ולהיחלשות מחודשת של השקל.