גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עלילות השופטת מעין צור: יזמה ארבעה הליכים משפטיים פרטיים והפסידה בכולם

מקרה כזה לא רואים כל יום: שופטת מכהנת, זו שבסמכותה להכריע בפסקי דין, הפסידה בארבעה הליכים משפטיים תוך מספר חודשים ספורים ● אם זה לא מספיק, השופטת מעין צור ניסתה לכאורה להתחמק מתשלום אגרה ואף ננזפה ע"י המפקחת על רישום מקרקעין

השופטת מעין צור / צילום: דוברות הרשות השופטת
השופטת מעין צור / צילום: דוברות הרשות השופטת

תאמינו לי שבאירוע כזה עוד לא נתקלתם. שופטת מכהנת הפסידה תוך מספר חודשים בארבעה הליכים שהיא יזמה. בכל אחד מהם, השופטת צור לא רק הפסידה, אלא יצאה בשן ועין, הן משפטית והן בכל הנוגע לשיקול-דעתה ותום-ליבה.

הפסד ראשון: הזכות לפנסיה תקציבית

צור שירתה בפרקליטות הצבאית כתובעת. לאחר שחרורה עבדה כפרקליטה בפרקליטות מחוז חיפה, ומ־2009 היא מכהנת כשופטת בבית משפט השלום חיפה. המקרה הראשון עוסק בעתירה שהגישה לבג"ץ נגד בית הדין הארצי לעבודה ונגד הכנסת ובהמשך אף ביקשה לצרף לעתירה את צבא ההגנה לישראל, בטענה כי נשללה ממנה שלא כדין זכותה לפנסיה תקציבית. באפריל 2022, בסיום הדיון, הודיע לה ראש ההרכב, השופט נעם סולברג, כי אין כל עילה להתערבות בהחלטת בית הדין הארצי, וכי דין העתירה להידחות. הרכב בג"ץ המליץ לה למשוך את העתירה על מנת שלא ייכתב פסק דין נגדה. לאחר התלבטות נעתרה צור "להצעה".

הפסד שני: הטענות נגד הנציב נדחו

באותו יום בו בג"ץ המליץ לה למשוך את עתירתה, הגישה צור עתירה נוספת לבג"ץ בנושא אחר. בעתירתה היא תקפה את החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, שקיבל לאחרונה החלטה חריפה בעניינה. הרקע להחלטה הוא תלונה שהגישה עורכת דין שהופיעה מול השופטת צור בתיק אזרחי.

עורכת הדין חלתה בסרטן וביקשה מצור דחייה בהגשת "סיכומים" בטענה שהיא נדרשה לטיפולים בעקבות המחלה. השופטת צור דחתה את הבקשה, אולם הציעה שתי חלופות: קביעת מועד לסיכומים בע"פ או קבלת תחשיב הנזק מטעם התובע כסיכומים מטעמו.

עורכת הדין התלוננה על כך לנציב תלונות הציבור על שופטים. צור טענה בתגובה כי אין לנציב כל סמכות לדון בתלונה ושללה את הטענות. היא אף טענה שעל הנציב לפנות לערכאות המשמעת של לשכת עורכי הדין בשל האופן בו התבטאה עורכת הדין כלפיה.

הנציב שהם, כפי שפורסם ב־ynet, קיבל את טענות עורכת הדין. לדבריו, "היה מצופה לגלות גמישות ורגישות למתלוננת, וחבל שלא כך עשתה". אלא שהשופטת צור סירבה לקבל את ההחלטה והגישה עתירה לבג"ץ. לטענתה, הנציב שהם פועל בחוסר סמכות, מבלי לאפשר לה זכות טיעון.

גם עתירה זו נדחתה על הסף. שופטי בג"ץ כתבו "הגענו למסקנה כי דינה להידחות על הסף, וזאת לאור הוראת סעיף 24(ג) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים".

הפסד שלישי: הציעה לקיים גישור פיקטיבי?

אלא שבכך לא די. חלף זמן לא רב, וגם תביעה אזרחית שהגישה השופטת צור נדחתה על ידי השופט יונה אטדגי. עניינה של התביעה הוא ליקויי הבנייה - בעיקר נזילות מים ורטיבות - בדירה שרכשה השופטת צור. הסעד העיקרי שביקשה צור הוא הצהרתי: "להצהיר כי התובעת ביטלה כדין את החוזה".

בתיק זה התקיימו לא פחות מ־12 דיונים בבית המשפט, כאשר השופט מנסה שוב ושוב לשכנע את צור כי היא מנהלת את ההליך הלא נכון, וכי במקום ביטול הסכם המכר, היה עליה לתבוע פיצוי כספי.

לדברי אטדגי בפסק הדין, "בנסיבות העניין ניתן היה לפסוק פיצוי כספי מתאים עבור תיקון הליקויים, כולל פיצויים נלווים בשל ירידת ערך (פסיכולוגית), דמי שכירות ראויים עבור התקופה שבה תאלץ התובעת לשהות במקום אחר בשל התיקונים, ועוד. אולם, התובעת, עמדה על דעתה שהיא מעוניינת בביטול ההסכם בלבד ולא בקבלת פיצויים… משום כך, נמנע ממני לפסוק לתובעת פיצויים נוספים, מעבר לפיצוי עבור עוגמת נפש".

אטדגי כתב כי לא יהיה זה צודק להורות על ביטול הסכם המכר, וקיבל בכך את טענת עו"ד וינשטיין שייצג את הנתבעים. אבל זה לא האירוע הקיצוני ביותר במסגרת ההליך. לטענת גורם שנכח בדיון, יומיים לפני פסק הדין, זימן אטדגי את הצדדים כדי לקדם פשרה. צור הסכימה לפשרה אם היא תקבל חזרה את סכום האגרה.

לדברי גורם שנכח בדיון, לאחר שהבהיר אטדגי לתובעת צור כי בנסיבות התיק אין אפשרות להשיב לתובעת את האגרה, אמרה צור כי היא מציעה שהצדדים יילכו לגישור וישלמו למגשר 1,000 שקל וכך יתאפשר להחזיר לה את סכום האגרה (הצדדים זכאים להחזר אגרה במקרה שההליך הסתיים בגישור). השופט אטדגי השיב לה כששמע על כך "אני לא רוצה לשמוע את זה".

סמוך מאוד למועד הדיון, פניתי לשופט אטדגי ושאלתי אותו האם אכן כך אירע. להלן תגובתו: "ההוכחות בתיק הסתיימו. הצדדים זומנו לישיבה נוספת בטרם מתן פסק הדין בניסיון להביאם להסדר ובהסכמתם התנהלה ישיבה מחוץ לפרוטוקול. הניסיון לא צלח. משלא הושגה הסכמה בין הצדדים, ניתנה החלטה 'נדחה למתן פסק דין', ופסק הדין אכן ניתן".

אז האם צור הציעה לקיים גישור פיקטיבי כדי לאפשר לשופט להשיב לה את סכום האגרה? כפי שראיתם, אטדגי סירב להתייחס. תרשו לי להניח שאם התשובה הייתה שלילית, הוא היה עונה "לא היו דברים מעולם". גם צור עצמה בחרה שלא להגיב.

הפסד רביעי: איך זה הגיע למשפט?

בכך לא בא האירוע אל סיומו. לפני מספר ימים ניתן פסק דין נוסף נגד צור. הפעם מדובר בפסק של המפקחת על רישום מקרקעין יעל ליבוביץ - תביעה שהוגשה על ידי השכנים של השופטת צור ותביעה שכנגד שהגישה צור נגדם. מבלי להיכנס לפרטים, זו תביעה פשוטה שמדהים שבכלל הגיעה להליך משפטי. המזגן בדירה של צור טפטף וגרם לנזילות ורטיבות בדירה של שכניה לבניין בקומה מתחתיה. הם הגישו תביעה לחייב אותה להתקין סוג של מגש מתחת למזגן על מנת שירכז את המים שנפלטים מהמזגן וינקזם.

יש לציין כי התקלה עצמה אירעה בכל דירות הבניין עקב בנייה לקויה. צור לא אשמה בתקלה, אולם החוק קובע כי "בעל דירה זכאי לדרוש מבעל דירה אחרת שיבצע תיקון בדירה האחרת, שאי־ביצועו עלול לפגוע בדירתו של דורש התיקון".

לאחר שהם עצמם התקינו את המגש מתחת למזגן שלהם - נפתרה הבעיה עבור השכנים שבקומה מתחתם. בעקבות כך, דרשו כי כך תנהג גם צור. אלא שהיא סירבה. יש לציין כי מדובר בפתרון זול מאוד. השכנים הציעו כי הם עצמם ישלמו מכיסם עבור קניית המגש ועבור התקנתו, אולם צור סירבה לכך. לאחר אינספור ניסיונות הידברות, השכנים הגישו תביעה באמצעות עו"ד אייל וייסמן למפקחת על רישום מקרקעין.

בתום הליך ארוך, המפקחת קיבלה את תביעת השכנים, דחתה את הטענות של השופטת צור וכן את התביעה שכנגד שהיא הגישה. המפקחת חייבה את צור בהוצאות תוך שהיא כותבת כי "ניתן היה בהסכמה לייתר את ההליך ארוך, יקר ומסורבל".

המפקחת לא חסכה את שבט לשונה מצור וכתבה: "לדידי, תום-הלב ויחסי שכנות טובים מינימליים חייבו את צור לעשות כל שלאל ידה על מנת לצמצם את הנזק שנגרם מדירתה לדירת השכנים".

אומנם ההליכים נוגעים לזכויותיה האישיות של השופטת צור, אולם דומני כי קיבוץ כל ארבעת ההליכים הללו מעלה תהייה אודות התאמתה לכס השיפוט במדינת ישראל.

השופטת מעין צור בחרה שלא להגיב לידיעה.

עוד כתבות

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן