השופטת המכהנת שהגישה שתי עתירות לבג"ץ נגד המדינה

השופטת מעין צור מבית המשפט השלום בחיפה הגישה אתמול (ב') עתירה לבג"ץ נגד נציב תלונות הציבור על השופטים. במקביל, אתמול התקיים בבג"ץ דיון בעתירה אחרת שהגישה השופטת צור נגד בית הדין הארצי לעבודה ונגד הכנסת. בסיום הדיון הודיע לה ראש ההרכב השופט נעם סולברג כי אין כל עילה להתערבות בהחלטת בית הדין הארצי וכי דין העתירה להידחות. הרכב בג"ץ המליץ לה למשוך את העתירה על מנת שלא ייכתב פסק דין נגדה, אולם השופטת צור ביקשה להשיב אם היא מקבלת את הצעת בג"ץ עד יום חמישי.

"השיהוי הכבד שבו לוקה העתירה אינו רק בהיבט הסובייקטיבי, אלא גם בהיבט האובייקטיבי"

ראשיתו של ההליך, בתביעה שהגישה לבית הדין האזורי לעבודה בדצמבר 2014 אשר עוסקת בטענה כי נשללה ממנה שלא כדין זכות לפנסיה תקציבית. המדינה בתגובה דחתה מכל וכל את טענתה ועמדתה היא כי צור מעולם לא הייתה זכאית לפנסיה תקציבית. לאחר ניהול הליך ארוך ומתיש במיוחד, בינואר 2020 קיבל בית הדין האיזורי את תביעת צור. אולם באוקטובר 2020 בית הדין הארצי הפך את ההחלטה, דחה את כל טענות צור וקבע כי היא לא הייתה זכאית מעולם לקבל פנסיה תקציבית.

בדצמבר 2020 הגישה צור עתירה לבג"ץ נגד בית הדין הארצי לעבודה, להליך זה היא צרפה לראשונה גם את הכנסת כמשיבה. העתירה מחזיקה מעל 30 עמודים ועוד למעלה מ-700 עמודי נספחים. לאחר הגשת העתירה, ביקשה צור לתקן את כתב העתירה ולצרף כמשיב גם את צה"ל - אולם בג"ץ סירב לאפשר זאת. ניסיון נוסף של צור לתקן את כתב העתירה, נדחה שוב על ידי בג"ץ.

במסגרת עתירתה, העלתה צור גם טענות חוקתיות נגד אי זכאותה לקבל פנסיה תקציבית וטענה בין היתר כי חוק ההסדרים שנחקק עוד בשנת 1999 בעניין הפנסיות התקציביות איננו חוקתי וכי הוא מפלה בין משרתים במשטרת ישראל לבין אנשים ששירתו בצה"ל באותה תקופה.

המדינה התייחסה לכלל טענותיה, ובנוגע למישור החוקתי השיבה המדינה בין היתר כי "השיהוי הכבד שבו לוקה העתירה אינו רק בהיבט ה"סובייקטיבי", אלא גם בהיבט ה"אובייקטיבי". העותרת מבקשת שבית המשפט יבטל וישנה את ההסדר שנקבע בשנת 2002 לעניין הזכאות לפנסיה צוברת, לאחר שהמדינה פועלת על-פי הסדר זה במשך שנים רבות וכילכלה את צעדיה בהתאם. ברי, כי ככל שייקבע עכשיו שגם מי ששירת בשירות קבע ועבר לשירות המדינה אחרי היום הקובע יהיה זכאי לפנסיה תקציבית, הרי שהוראה זו לא תחול רק על העותרת, אלא על כלל קבוצת העובדים אליה משתייכת העותרת. כך גם הדבר ככל שייקבע עתה שיש לשנות את ההסדר ולהקנות זכאות לנושאי משרה חדשים נוספים שחוקק בשנת 1999".

עוד הגיבה המדינה כי "העותרת מבקשת שבית המשפט לא "רק" יבטל הוראת חוק שנחקקה לפני כשני העשורים, אלא גם כי יתקן אותה ויקבע הסדר אשר יזכה גם את העותרת, באופן רטרואקטיבי, בזכאות לצבירת זכויות לפנסיה תקציבית, החל מתחילת העסקתה בשירות המדינה בשנת 2004".

שרשרת ארוכה במיוחד של צעדים של השופטת צור על מנת לקבל זכות לפנסיה תקציבית

בדיון שהתקיים אתמול אמר ראש ההרכב השופט סולברג לצור לאחר מספר דקות כי הוא לא מוצא כל עילה להתערבות בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה וכי יש לדחות את העתירה כבר בשלה המקדמי שלה. צור ביקשה מספר ימים לפני כדי להודיע אם היא מוותרת על עתירתה או מעדיפה לקבל פסק דין מנומק נגדה.

יש לציין כי מדובר בשרשרת ארוכה במיוחד של צעדים שעשתה השופטת צור על מנת לקבל זכות לפנסיה תקציבית, אשר כללו לדוגמה: יו"ר ועדת הכספים, נציבות שירות המדינה, היועץ המשפטי לכנסת, היועץ המשפטי לממשלה, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט, מנהל בתי המשפט, אגף משאבי אנוש במשרד המשפטים, אגף תנאי שירות שופטים, תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, ערעור בבית הדין הארצי וכעת גם בג"ץ, והרשימה כאמור איננה מלאה.

במקביל, צור הגישה עתירה נגד נציב תלונות הציבור על שופטים

אלא שכאמור באותו יום בו המליץ בג"ץ לשופטת צור למשוך את עתירתה, היא הגישה עתירה נוספת לבג"ץ. בעתירתה היא תוקפת את החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים אורי שהם שקיבל לאחרונה החלטה חריפה בעניינה. הרקע להחלטה הוא תלונה שהגישה עורכת דין אשר הופיעה מול השופטת צור בתיק אזרחי. עורכת הדין חלתה במחלת הסרטן וביקשה מהשופטת צור דחייה בהגשת "סיכומים" בנימוק שהיא חלתה במחלה קשה ועקב היותה נדרשת לטיפולים. צור דחתה את הבקשה, אולם הציעה לעורכת הדין שתי חלופות: קביעת מועד לסיכומים בעל פה או קבלת תחשיב הנזק מטעם התובע כסיכומים מטעמו.

עורכת הדין התלוננה על כך לנציב תלונות הציבור על שופטים אורי שהם. צור טענה בתגובה לתלונה כי אין לנציב שהם כל סמכות חוקית לדון בתלונה ושללה את טענות עורכת הדין לגופו של עניין, ואף טענה שעל הנציב לפנות לערכאות המשמעת של לשכת עורכי הדין בשל האופן בו התבטאה עורכת הדין כלפיה. הנציב שהם, כפי שפורסם ב ynet - קיבל את טענות עורכת הדין ומצא את התלונה מוצדקת. אלא שהשופטת צור סירבה לקבל את ההחלטה והגישה כאמור נגד שהם עתירה לבג"ץ ובה היא מעלה שורה של טענות נגד הנציב שהם עצמו, אשר לטענתה פועל בחוסר סמכות, מבלי לאפשר לה זכות טיעון וללא קריטריונים ברורים.

העתירה לבג"ץ נגד הנציב שהם הוגשה באמצעות עו"ד דב גלעד כהן ממשרד ברטל-כהן. עתירה קודמת שהגישו ברטל-כהן בשם פרקליטה שחטפה ביקורת מנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות השופט דוד רוזן, הובילה לכך שהנציב רוזן נאלץ לקבל כי אין לו סמכות לדון בתיקים מתנהלים וכי אין לו סמכות לפרסם את החלטותיו ואף לא תמצית מצונזרת של החלטותיו ללא פרטים מזהים. הנציב רוזן אמר לאחר מכן כי חובה לתקן את חוק הנציבות כי כעת מדובר בגוף נטול שיניים וחסר משמעות אשר מוטב לסוגרו על פני להשאירו כך. יש לציין כי הצעת חוק מתוקנת נמצאת בהליכי ניסוח אחרונים במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.

בא כוחה של השופטת מעין צור, עוה״ד דב גלעד כהן ממשרד ברטל-כהן מסר כי "הדיון שהתקיים אתמול נוגע להליכים שהחלו עוד בשנת 2014 בקשר לזכויותיה הפנסיוניות של כבוד השופטת צור. הדיון נדחה מפעם לפעם והעובדה שהתקיים אתמול היא מקרית לגמרי. באשר לעתירה שהוגשה נגד הנציב, השופטת צור מנועה מלהגיב לעת הזו בשל קיומה של חובת סודיות בחוק".