גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקדים וולט: איך ייראו יחסי העבודה בכלכלה החדשה

בית הדין לעבודה אישר תביעה ייצוגית שעשויה לחייב את וולט להכיר בעובדיה כשכירים ● בוולט נערכים לערער, השליחים מתרעמים ומנסים עדיין להיכנס לרשימות ההמתנה של החברה, ובינתיים הכלכלה החדשה מייצרת עוד ועוד מודלים של העסקה

שליחי מזון בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
שליחי מזון בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בשבוע שעבר לאשר ניהול תובענה ייצוגית נגד חברת וולט (Wolt), במטרה לשנות את מודל התעסוקה כך שהשליחים יוכרו כשכירים, מסעירה את הענף, אבל לא רק אותו. הכלכלה השיתופית, כלכלת הפלטפורמה או כלכלת החלטורה - יש הרבה שמות למודל שבו חברות מעסיקות עובדים, אך בפועל לא חלים ביניהם כל יחסי עובד־מעביד. המודל הלך וצמח בעשור האחרון, ובעקבות הגעתו לפתח בתי המשפט נשאלת השאלה מה הכיוון הבא, היכן השיטה תתרחב, והאם כבר ניתן לראות מודלים עדכניים שלה.

הקרב בצרפת והדילמה בגרמניה: מודל ההעסקה שמסעיר את אירופה
חוקי העבודה בישראל נשארו במאה הקודמת | פרשנות
ההחלטה של בית הדין בנוגע לוולט עלולה לטלטל את עולם המסעדנות הישראלי

וולט מצדה הודיעה כי בכוונתה לערער ולהיאבק כדי להשאיר את המודל הקיים. אפליקציות משלוחים אחרות מסבירות שהמדינה היא זו שצריכה לעשות צעד קדימה בנוגע להסדרים רגולטוריים. חלק מבעלי המסעדות חוגגים וחלק משליחי וולט עצמם טוענים שאם ישתנה המודל - החברה תאבד את המודל שהפך אותה לסיפור הצלחה.

ברשתות החברתיות הרוחות סוערות ושליחי וולט מביעים לא מעט חששות. "בזכות וולט אני עצמאי, יוצא מתי שבא לי ומסיים מתי שאני מחליט, ומרוויח לא רע בכלל. והעיקר אין לי בוס. אם המודל שלוולט ישתנה ונהפוך לשכירים אכלנו אותה", כתב אחד השליחים. אבל יש גם קולות אחרים, כמו מישהו שכתב, כי "אני לוקח בערבון מוגבל את הדמעות תנין של וולט, הם עושים בארץ כל כך הרבה כסף, בין 50 ל־100 אלף הזמנות ביום. כך שאין סיכוי שבגלל לוגיסטיקה של מודל כזה או אחר הם יעזבו".

"אנו רואים בכל העולם מקרים בהם בתי משפט פוסקים שיש פה יחסי עובד־מעביד", אומרת איילה צורף, מומחית לכלכלה שיתופית ותחבורה שיתופית חכמה שמדגישה כי וולט היא חברה לתחבורה שיתופית חכמה, היות שהיא ממקסמת את המסלול של השליחים. לדבריה, המודל שבו חלה העסקת עובדים מבלי לקיים יחסי עובד־מעביד, עבד בהצלחה מספר שנים והשיא ערך לעובדים וגם לארגון. היא מסבירה כי הטיעון שהעובדים לכאורה חופשיים לחלוטין ויכולים לעבוד מתי שהם רוצים, לא החזיק מים. עכשיו היא סבורה שהשלב הבא יהיה מודל ביניים.

"האלגוריתם הוא סוג של בוס"

צורף מסבירה שהטיעון המכריע הוא ניהולי. "לעובדים האלה דווקא יש מנהל. האלגוריתם הוא סוג של בוס - תהיי עובדת טובה, האלגוריתם יציף לך יותר עבודות. לא תעבדי טוב - לא תקבלי הצעות. ייתכן מקרה של שני נהגי אובר שיעמדו באותה נקודה - אחד יראה את ההזמנה והשני לא. אז אולי אני לא מעסיק אותך אבל האלגוריתם של הטכנולוגיה כן מנהל אותך. כך, החברות כן שולטות ביכולת של העובד להתפרנס, וזה אפילו לא נעשה באופן אנושי".

איילה צורף / צילום: רמי חכם

לא אנושי, אבל יעיל.
"יעיל וקר. ואם העובד קיבל ציון נמוך על העבודה שלו היום, כי הבוקר היה בטיפול רפואי? אין לו עם מי לדבר, ואין פה שיקול־דעת אנושי. הן ממשיכות לשמור על זה כדי להגיד שאין פה יחסי עובד־מעביד".

צורף מזכירה שוולט אינה לבד, והסוגיות שהיא מתמודדת איתן משותפות לכל חברות הכלכלה השיתופית. "לאמזון יש מערך שילוח שבנוי על זה, גם לאובר יש מערך משלוחים. בתי המשפט יותר ויותר אומרים שזה לא כזה Clear-Cut. מצד שני, אם ייאלצו אותן להעסיק את כולם - החברות יקרסו. אין שום קונסטלציה עסקית שמצדיקה את הפיכתם לעובדים מן המניין".

מספר השליחים בוולט עמד בינואר על כ־10,000. היום יש כבר כ־12,000 וברשימת ההמתנה עוד כ־15,000. בממוצע, גילם של 75% מהם נמוך מ־35, קרוב ל־40% בני פחות מ־25, ותקופת הפעילות המצטברת בממוצע של שליח עומדת על כשישה־שבעה חודשים. כ־75% מהשליחים מספקים שירותים בהיקף של פחות מ־50% משרה, וכ־51% מהם מספקים שירותים בהיקף של פחות מ־20% משרה.

בממוצע, הם מרוויחים למעלה מ־70 שקל לשעה, ולפי הערכות זה יכול להגיע גם ל־100 ואפילו ל־200 שקלים לשעה. בסקרי שביעות רצון שנערכו בקרב שליחי וולט מאז החלה פעילותה בישראל ב־2018, הסיבות העיקריות שדורגו על ידי השליחים הן הגמישות - והתגמול הגבוה.

לצרכן אין בעיה מצפונית עם צעירים

מדובר אומנם בתחום שפרח בעשור האחרון, אך צורף מזכירה ש"זו גרסה מודרנית טכנולוגית של עובדי קבלן. יש להם יחסי עובד־מעביד אבל אלה מצומצמים למינימום. אין מחויבות אמיתית".

יש להם דימוי שלילי כמו לעובדי קבלן?
"הצרכן רואה צעירים, זה כך בכל העולם, שמצאו אפיק הכנסה מצוין כסטודנטים. הוא אומר - האוכל הגיע מהר עם בחור צעיר, אין לי בעיה מצפונית להזמין ממנו. אני מבין שאין לו תנאים סוציאליים אבל גם לדוג ווקר שלי אין, וגם לא לבייביסיטר".

נראה את המודל הזה מתרחב?
"החברות האלו לא ילכו לשום מקום. דוחות אובר ודורדאש (חברת המשלוחים שרכשה את וולט, ש"ד), למשל, היו מצוינים. המודל לא ייעלם, אבל מה שלדעתי יקרה זה שהן יצטרכו לעשות התאמות, כי בתי במשפט יכפו את זה עליהן. המודל המנותק לא יחיה לנצח. אני מניחה שהחברות הגדולות והעשירות יתוו את הדרך באופן שקודם כל ישתיק את הרעש. אבל אני לא רואה מצב שהן יהפכו להיות מעסיקות במשרה מלאה כי אז המודל הכלכלי שלהן יקרוס".

"דור שלא חושב על העתיד, זה יתנפץ בסוף"

ייתכן ששיטה בסגנון זה תתרחב גם להייטק?
"כבר היום רואים מתכנתים שעובדים על כמה פרויקטים בו זמנית בכמה חברות. יש כוח־אדם רב בהייטק, ומתכנתים, שלא כמו צוותי שיווק ו־HR, לא דורשים קשר הדוק עם הארגון. נראה גידול כזה בהייטק אבל בקרב סוג מסוים של עובדים שלא רוצים להיות כבולים לחברה אחת ורוצים לנהל את הזמן שלהם. 'אני אחליט מה אני לוקח'. זה יכול להיות כוח־אדם זוטר - כמו למשל מתכנתים בתחילת הדרך שרוצים להשתפשף".

פועלים במפעל גומי בחיפה, 1948 / צילום: הנס פין, לע''מ

ומה יהיה על התנאים הסוציאליים שהיו קודש הקודשים?
"לא סתם הכלכלה השיתופית מונעת על ידי הדור של היום - דור של 'אף אחד לא יגיד לי מה לעשות'. זה דור שפחות חשובה לו היציבות, והוא מאמין גדול ב־'אני אסתדר', 'יהיה בסדר'. אחת הצרות הגדולות שלהם היא שהם לא חושבים על העתיד. אבל זה יתנפץ בסוף, ואני מאמינה שבהמשך ייווצרו מודלים שהם לא קיצוניים כמו היום - משהו בין אני מנותק לגמרי, לבין - אני המעסיק המלא שלך".

"השליחים והציבור ייפגעו"

"אנחנו לא חברים טובים של וולט. יש לנו קונפליקט מאוד גדול איתם", אומר שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות. "אבל לנו יש ניסיון מאוד דומה עם סיפור המלצרים. ההסתדרות החליטה שהתנאים של המלצרים אז והשליחים היום הם לא טובים.

"מה שקרה זה שהשכר של המלצרים ירד בין 20% ל־30%, עבודת המלצרות הפכה להיות הרבה פחות אטרקטיבית, מעל 90% מהמלצרים פחות מרוצים, ולנו חסרים 10,000 מלצרים שאנחנו לא יודעים איך להביא. הסיבה העיקרית זה הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה משנת 2018 ששינתה את מודל העבודה שלהם.

"הסיפור של וולט יהיה אותו דבר. בניגוד לכל העולם, בארץ הם מרוויחים הרבה מאוד כסף. הם גובים מחירים פנטסטיים אבל השינוי במודל ההעסקה הוא דרמטי. הם רומזים שזה יגרום להם לסגור את העסק, אני לא בטוח שזה איום סרק, כי בסופו של דבר השינוי של החלת יחסי עובד־מעביד זה שינוי דרמטי שכל המודל הזה לא יודע להכיל".

עוד כתבות

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

״השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי״: מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר על ידי רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"