גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקדים וולט: איך ייראו יחסי העבודה בכלכלה החדשה

בית הדין לעבודה אישר תביעה ייצוגית שעשויה לחייב את וולט להכיר בעובדיה כשכירים ● בוולט נערכים לערער, השליחים מתרעמים ומנסים עדיין להיכנס לרשימות ההמתנה של החברה, ובינתיים הכלכלה החדשה מייצרת עוד ועוד מודלים של העסקה

שליחי מזון בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
שליחי מזון בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בשבוע שעבר לאשר ניהול תובענה ייצוגית נגד חברת וולט (Wolt), במטרה לשנות את מודל התעסוקה כך שהשליחים יוכרו כשכירים, מסעירה את הענף, אבל לא רק אותו. הכלכלה השיתופית, כלכלת הפלטפורמה או כלכלת החלטורה - יש הרבה שמות למודל שבו חברות מעסיקות עובדים, אך בפועל לא חלים ביניהם כל יחסי עובד־מעביד. המודל הלך וצמח בעשור האחרון, ובעקבות הגעתו לפתח בתי המשפט נשאלת השאלה מה הכיוון הבא, היכן השיטה תתרחב, והאם כבר ניתן לראות מודלים עדכניים שלה.

הקרב בצרפת והדילמה בגרמניה: מודל ההעסקה שמסעיר את אירופה
חוקי העבודה בישראל נשארו במאה הקודמת | פרשנות
ההחלטה של בית הדין בנוגע לוולט עלולה לטלטל את עולם המסעדנות הישראלי

וולט מצדה הודיעה כי בכוונתה לערער ולהיאבק כדי להשאיר את המודל הקיים. אפליקציות משלוחים אחרות מסבירות שהמדינה היא זו שצריכה לעשות צעד קדימה בנוגע להסדרים רגולטוריים. חלק מבעלי המסעדות חוגגים וחלק משליחי וולט עצמם טוענים שאם ישתנה המודל - החברה תאבד את המודל שהפך אותה לסיפור הצלחה.

ברשתות החברתיות הרוחות סוערות ושליחי וולט מביעים לא מעט חששות. "בזכות וולט אני עצמאי, יוצא מתי שבא לי ומסיים מתי שאני מחליט, ומרוויח לא רע בכלל. והעיקר אין לי בוס. אם המודל שלוולט ישתנה ונהפוך לשכירים אכלנו אותה", כתב אחד השליחים. אבל יש גם קולות אחרים, כמו מישהו שכתב, כי "אני לוקח בערבון מוגבל את הדמעות תנין של וולט, הם עושים בארץ כל כך הרבה כסף, בין 50 ל־100 אלף הזמנות ביום. כך שאין סיכוי שבגלל לוגיסטיקה של מודל כזה או אחר הם יעזבו".

"אנו רואים בכל העולם מקרים בהם בתי משפט פוסקים שיש פה יחסי עובד־מעביד", אומרת איילה צורף, מומחית לכלכלה שיתופית ותחבורה שיתופית חכמה שמדגישה כי וולט היא חברה לתחבורה שיתופית חכמה, היות שהיא ממקסמת את המסלול של השליחים. לדבריה, המודל שבו חלה העסקת עובדים מבלי לקיים יחסי עובד־מעביד, עבד בהצלחה מספר שנים והשיא ערך לעובדים וגם לארגון. היא מסבירה כי הטיעון שהעובדים לכאורה חופשיים לחלוטין ויכולים לעבוד מתי שהם רוצים, לא החזיק מים. עכשיו היא סבורה שהשלב הבא יהיה מודל ביניים.

"האלגוריתם הוא סוג של בוס"

צורף מסבירה שהטיעון המכריע הוא ניהולי. "לעובדים האלה דווקא יש מנהל. האלגוריתם הוא סוג של בוס - תהיי עובדת טובה, האלגוריתם יציף לך יותר עבודות. לא תעבדי טוב - לא תקבלי הצעות. ייתכן מקרה של שני נהגי אובר שיעמדו באותה נקודה - אחד יראה את ההזמנה והשני לא. אז אולי אני לא מעסיק אותך אבל האלגוריתם של הטכנולוגיה כן מנהל אותך. כך, החברות כן שולטות ביכולת של העובד להתפרנס, וזה אפילו לא נעשה באופן אנושי".

איילה צורף / צילום: רמי חכם

לא אנושי, אבל יעיל.
"יעיל וקר. ואם העובד קיבל ציון נמוך על העבודה שלו היום, כי הבוקר היה בטיפול רפואי? אין לו עם מי לדבר, ואין פה שיקול־דעת אנושי. הן ממשיכות לשמור על זה כדי להגיד שאין פה יחסי עובד־מעביד".

צורף מזכירה שוולט אינה לבד, והסוגיות שהיא מתמודדת איתן משותפות לכל חברות הכלכלה השיתופית. "לאמזון יש מערך שילוח שבנוי על זה, גם לאובר יש מערך משלוחים. בתי המשפט יותר ויותר אומרים שזה לא כזה Clear-Cut. מצד שני, אם ייאלצו אותן להעסיק את כולם - החברות יקרסו. אין שום קונסטלציה עסקית שמצדיקה את הפיכתם לעובדים מן המניין".

מספר השליחים בוולט עמד בינואר על כ־10,000. היום יש כבר כ־12,000 וברשימת ההמתנה עוד כ־15,000. בממוצע, גילם של 75% מהם נמוך מ־35, קרוב ל־40% בני פחות מ־25, ותקופת הפעילות המצטברת בממוצע של שליח עומדת על כשישה־שבעה חודשים. כ־75% מהשליחים מספקים שירותים בהיקף של פחות מ־50% משרה, וכ־51% מהם מספקים שירותים בהיקף של פחות מ־20% משרה.

בממוצע, הם מרוויחים למעלה מ־70 שקל לשעה, ולפי הערכות זה יכול להגיע גם ל־100 ואפילו ל־200 שקלים לשעה. בסקרי שביעות רצון שנערכו בקרב שליחי וולט מאז החלה פעילותה בישראל ב־2018, הסיבות העיקריות שדורגו על ידי השליחים הן הגמישות - והתגמול הגבוה.

לצרכן אין בעיה מצפונית עם צעירים

מדובר אומנם בתחום שפרח בעשור האחרון, אך צורף מזכירה ש"זו גרסה מודרנית טכנולוגית של עובדי קבלן. יש להם יחסי עובד־מעביד אבל אלה מצומצמים למינימום. אין מחויבות אמיתית".

יש להם דימוי שלילי כמו לעובדי קבלן?
"הצרכן רואה צעירים, זה כך בכל העולם, שמצאו אפיק הכנסה מצוין כסטודנטים. הוא אומר - האוכל הגיע מהר עם בחור צעיר, אין לי בעיה מצפונית להזמין ממנו. אני מבין שאין לו תנאים סוציאליים אבל גם לדוג ווקר שלי אין, וגם לא לבייביסיטר".

נראה את המודל הזה מתרחב?
"החברות האלו לא ילכו לשום מקום. דוחות אובר ודורדאש (חברת המשלוחים שרכשה את וולט, ש"ד), למשל, היו מצוינים. המודל לא ייעלם, אבל מה שלדעתי יקרה זה שהן יצטרכו לעשות התאמות, כי בתי במשפט יכפו את זה עליהן. המודל המנותק לא יחיה לנצח. אני מניחה שהחברות הגדולות והעשירות יתוו את הדרך באופן שקודם כל ישתיק את הרעש. אבל אני לא רואה מצב שהן יהפכו להיות מעסיקות במשרה מלאה כי אז המודל הכלכלי שלהן יקרוס".

"דור שלא חושב על העתיד, זה יתנפץ בסוף"

ייתכן ששיטה בסגנון זה תתרחב גם להייטק?
"כבר היום רואים מתכנתים שעובדים על כמה פרויקטים בו זמנית בכמה חברות. יש כוח־אדם רב בהייטק, ומתכנתים, שלא כמו צוותי שיווק ו־HR, לא דורשים קשר הדוק עם הארגון. נראה גידול כזה בהייטק אבל בקרב סוג מסוים של עובדים שלא רוצים להיות כבולים לחברה אחת ורוצים לנהל את הזמן שלהם. 'אני אחליט מה אני לוקח'. זה יכול להיות כוח־אדם זוטר - כמו למשל מתכנתים בתחילת הדרך שרוצים להשתפשף".

פועלים במפעל גומי בחיפה, 1948 / צילום: הנס פין, לע''מ

ומה יהיה על התנאים הסוציאליים שהיו קודש הקודשים?
"לא סתם הכלכלה השיתופית מונעת על ידי הדור של היום - דור של 'אף אחד לא יגיד לי מה לעשות'. זה דור שפחות חשובה לו היציבות, והוא מאמין גדול ב־'אני אסתדר', 'יהיה בסדר'. אחת הצרות הגדולות שלהם היא שהם לא חושבים על העתיד. אבל זה יתנפץ בסוף, ואני מאמינה שבהמשך ייווצרו מודלים שהם לא קיצוניים כמו היום - משהו בין אני מנותק לגמרי, לבין - אני המעסיק המלא שלך".

"השליחים והציבור ייפגעו"

"אנחנו לא חברים טובים של וולט. יש לנו קונפליקט מאוד גדול איתם", אומר שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות. "אבל לנו יש ניסיון מאוד דומה עם סיפור המלצרים. ההסתדרות החליטה שהתנאים של המלצרים אז והשליחים היום הם לא טובים.

"מה שקרה זה שהשכר של המלצרים ירד בין 20% ל־30%, עבודת המלצרות הפכה להיות הרבה פחות אטרקטיבית, מעל 90% מהמלצרים פחות מרוצים, ולנו חסרים 10,000 מלצרים שאנחנו לא יודעים איך להביא. הסיבה העיקרית זה הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה משנת 2018 ששינתה את מודל העבודה שלהם.

"הסיפור של וולט יהיה אותו דבר. בניגוד לכל העולם, בארץ הם מרוויחים הרבה מאוד כסף. הם גובים מחירים פנטסטיים אבל השינוי במודל ההעסקה הוא דרמטי. הם רומזים שזה יגרום להם לסגור את העסק, אני לא בטוח שזה איום סרק, כי בסופו של דבר השינוי של החלת יחסי עובד־מעביד זה שינוי דרמטי שכל המודל הזה לא יודע להכיל".

עוד כתבות

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ירידות גם באירופה ● ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע שאף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על החברה התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

לאחר נפילת המניה: בנק ההשקעות שחותך את מחיר היעד של מאנדיי ב-70%

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI