דיני עבודה | פרשנות

חוקי העבודה בישראל נשארו במאה הקודמת

חוקי העבודה משתרכים מאחורי מציאות ימינו וההתפתחויות הטכנולוגיות והחברתיות. חוק שעות עבודה ומנוחה, למשל, כלל לא מתייחס למציאות בה האדם עובד מביתו • המחוקקים לא שינו את הכללים, ונושאים כמו פרטיות מול המעסיק, התעמרות בעבודה ותביעות פיצויים בגין פגיעות מיניות חמורות לא מקבלים מענה

בית הדין הארצי לעבודה / צילום: רפי קוץ
בית הדין הארצי לעבודה / צילום: רפי קוץ

חוקי העבודה בישראל לא מתאימים למציאות הטכנולוגית והחברתית של העשור השלישי לאלף השלישי. החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שאישר ניהול תובענה ייצוגית נגד ענקית משלוחי המזון וולט (wolt) כך שהשליחים יוכרו כעובדים, מספקת הדגמה מובהקת. 

■ תקדים וולט: איך ייראו יחסי העבודה בכלכלה החדשה
הקרב בצרפת והדילמה בגרמניה: מודל ההעסקה שמסעיר את אירופה

עבודה מהבית? פרטיות?

החוק הישראלי לא התייחס למציאות של כלכלת פלטפורמה. נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-לבנה, התייחסה כבר ב-2019 לבעייתיות בכך שהחוק וגם הפסיקה הקיימת לא נותנים מענה למציאות חדשה זו. אך כלכלת הפלטפורמה היא רק דוגמה לכך שחוקי העבודה משתרכים מאחורי מציאות ימינו וההתפתחויות הטכנולוגיות והחברתיות. הבה ניקח את חוק שעות עבודה ומנוחה. החוק לא מתייחס למציאות בה האדם עובד מביתו. עבודה היברידית מהבית ומן המשרד, כלל לא מוזכרת.

ומה לגבי חוק הגנת הפרטיות? איזה מידע ואינפורמציה רשאי המעסיק לאסוף ולבדוק אודות עובדיו. האם המעסיק רשאי לבדוק בזמן אמת או בדיעבד את היסטוריית הגלישה של העובד? האם המעסיק רשאי להתקין מצלמות במשרדים כדי לעקוב אחרי תפקוד וביצוע העובדים? בית הדין הארצי לעבודה קבע קביעות עקרוניות בעניין מלפני עשור, אולם מאז הטכנולוגיה התפתחה והשתכללה לאין היכר ושיעור. המציאות מתפתחת בלי סוף, אבל המחוקק השאיר את חוקי העבודה הרחק מאחור.

המחוקקים לא שינו את הכללים

דוגמאות נוספות מכיוון אחר. בעשור האחרון התפתחה מאוד באקדמיה ההבנה בנוגע להיקף וחומרת תופעת ההתעמרות במקומות העבודה. אולם המחוקק הישראלי לא התאים את עצמו, ולכאורה כלל לא ניתן להגיש תביעה בגין יחס מתעמר של המעסיק או של מנהל מקום העבודה. השופטים בבתי הדין לעבודה מנסים להתחכם ולעקוף את "הלקונה". בפועל, בתי הדין פוסקים לעתים נדירות מאוד פיצוי בגין התעמרות בעבודה, וגם אז מדובר בסכומים נמוכים למדי.

גם נושא זה מונח לפתחו של המחוקק, שמעדיף לשרך רגליו ולא להכריע. תחומים נוספים שממתינים למשל הם השאלה האם בתי הדין לעבודה רשאים לדון בתביעות פיצויים בגין פגיעות מיניות חמורות. המציאות אבסורדית: ניתן להגיש תביעה בגין הטרדה מינית וקיום יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות, אולם לא ניתן להגיש תביעה כשמדובר על מעשה חמור יותר כגון אונס.

הכרעות אלה ועוד רבות ממתינות כעת לכנסת ה-25, אם תחליט שהיא מעוניינת להתאים את חוקי העבודה לשנת 2022. ייתכן בהחלט כי המחוקקים שייבחרו יחליטו כמו קודמיהם שנוח להם שבתי הדין לעבודה ימשיכו לעשות כרצונם ללא מגע יד מחוקק.