גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחירים עלו? ת"א בדרישה חדשה מיזמים: להקצות 15% דירות לדיור בר־השגה

החוק מתיר לעירייה לבקש הקצאה כזו בתוכניות שבסמכותה - אך לעתים היא עושה זאת גם רגע לפני הפקדת התוכנית • על אף הפגיעה הצפויה ברווחיות, היזמים מורידים את הראש: "אחרת נישאר מאחור" • עיריית ת"א: "התקיים מהלך משתף עם המגזר העסקי"

פרויקט אפקה של קבוצת גבאי. 50 מהדירות החדשות יוקצו להשכרה ל־20 שנה / צילום: יח''צ
פרויקט אפקה של קבוצת גבאי. 50 מהדירות החדשות יוקצו להשכרה ל־20 שנה / צילום: יח''צ

לפני כחודשיים הודיעה עיריית תל אביב על השקת תוכנית דיור חדשה, שמטרתה העיקרית היא הגדלת מלאי הדירות בדיור בר־השגה ברחבי העיר. בין יתר החלטותיה קבעה העירייה כי בכל פרויקט למגורים על קרקע פרטית יוקצו 15% מהדירות לדיור בר־השגה, למעט בדרום העיר, שם השיעור יעמוד על 10%. בימים אלו הופכת ההחלטה הזו לדרישה בפועל מהיזמים, גם בפרויקטים שכבר רשמו התקדמות מסוימת בצנרת התכנון.

היזמים, כך נראה, כבר השלימו מזמן עם העובדה שהעירייה מוסיפה דרישות לאורך הדרך, - ומבינים שאין להם ברירה אלא להסכים גם לדרישה הזו. אין זה משנה שהפרויקט כבר מתוכנן, שכבר מזמן נקבע מספר יחידות הדיור שיימכרו במסגרתו, ושהרווחיות שלו חושבה זמן רב קודם לכן, וכך גם היכולת לקבל מימון.

הם, כמו גורמים שונים בעירייה, יודעים כי יש נתון אחד שמאפשר את כל זה: העלייה המשמעותית במחירי הדיור בשנים האחרונות. בזכותה, הפגיעה ברווחיות הפרויקט גם לאחר הקצאת 15% מהדירות לדיור בר־השגה, היא משהו לא נעים, אך כזה שאפשר לעכל.

"הרווחיות תרד מ־25% לסביבות 17%־18%"

אחת החברות שכבר קיבלה דרישה כזו מהעירייה היא קבוצת גבאי, אשר מקדמת פרויקט פינוי־בינוי בשכונת נאות אפקה א' שבצפון העיר. מדובר בתוכנית שמציעה 378 יחידות דיור חדשות במקום 126 קיימות, במתחם שבין רחוב קהילת פוזנא, רחוב מבצע קדש, רחוב קהילת קייב ורחוב קהילת ריגה. העירייה העבירה לחברה דרישה להקצות 50 דירות מהדירות הפוטנציאליות בפרויקט לדיור בר־השגה, רגעים לפני שהתוכנית הופקדה בפועל.

"הדרישה החדשה הגיעה ממש דקה לפני ההפקדה", מספר אלי גבאי, מבעלי קבוצת גבאי. "ברור שדירות המוקצות למשך 20 שנה לדיור בר־השגה, ב־40% מתחת למחיר השוק (כך קובעים תנאי תוכנית הדיור של העירייה), מהוות שינוי משמעותי: מדובר בירידה ברווחיות ל־20%, אולי אפילו ל־17%־18%, לעומת שיעור רווחיות של 25% לפני כן.

אלי גבאי / צילום: איל יצהר

"זה אכן פוגע ברווח היזמי, אבל מצד שני חשוב להבין מה קורה בשוק: אנחנו חיים בעולם שבו נקבע מכפיל הדירות (מספר הדירות כיום לעומת מספר הדירות לאחר הקמת הפרויקט החדש - י.נ) לפני חמש שנים, והמחיר היום כבר לא מה שהיה אז. המדיניות של העירייה משתנה לאורך חיי פרויקט בגלל מחירי המכירה, ואלו דברים שקורים, לא רק בתל אביב אלא גם במקומות אחרים. קשה להתנהל ככה, אבל אפשר לומר שהתרגלנו. אנחנו צריכים להיות ריאליים ולהסתכל על התמונה מלמעלה".

"עדיף מאשר שיפחיתו את מספר הדירות"

"המשמעות של דירות שאפשר לגבות בהן רק 60% מערך השכירות היום, וכך למשך 20 שנה, שוות ערך מבחינה כלכלית לשכירות לצמיתות", אומר יזם אחר - שביקש כמו יזמים אחרים שעמם שוחחנו לכתבה זו להישאר בעילום שם. הוא חושש לפגיעה או לעיכוב בפרויקטים שנמצאים כיום בשלב קריטי מול עיריית תל אביב. גם הוא קיבל דרישה דומה מהעירייה, כחלק מתוכנית הדיור.

לדבריו, "ברור שזה שוחק את הרווחיות, כי הסירו באבחה אחת חלק משמעותי מהדירות שאפשר למכור בשוק החופשי. יש כאן פגיעה, אבל העירייה אומרת שהיא צריכה לדאוג לטובת הציבור ולא לטובת היזמים. יותר מזה: מדובר במשא ומתן במעמד צד אחד. אין עם מי לדבר, ודרישה כזו היא בגדר עובדה מוגמרת.

"למה בכל זאת היזמים ממשיכים להוציא פרויקטים, גם אחרי דרישה כזאת? כי מחירי הדירות בתל אביב עלו בצורה משמעותית בשנתיים האחרונות. כשיזם מקדם תב"ע הוא יודע טוב מאוד שהבנייה והשיווק יחלו רק שנתיים־שלוש לאחר מכן, שבהן יהיו עוד עליות, כנראה, ומשם נובעת היכולת של העירייה להוסיף דרישות כאלו. אם לא היו עליות מחירים, ברור שזו לא הייתה בכלל אופציה".

"לעירייה וליזם יש שתי אפשרויות: או להקטין את הצפיפות, או לבנות לפי התכנון אבל עם אותן 15% דירות לדיור בר־השגה", ממשיך גבאי. "אז שווי הנכס נגרר משמעותית כלפי מטה, אבל הפרויקט עדיין כלכלי. אכן לא נעים לקבל דרישה כזו במהלך קידום הפרויקט, ועדיף לנו כלכלית שכל הדירות יימכרו בשוק החופשי, אבל האלטרנטיבה היא שיגידו: 'אין בעיה, תוריד את 50 הדירות האלה, תבנה פחות. לראיה התוכנית במתחם רמה־כורזים בשכונת נווה שרת, שהעירייה החליטה לבטל בגלל עליית המחירים".

לדרישות העירייה ישנה השלכה נוספת על היזמים: הם נאלצים להיכנס לעולם השכירויות ארוכות הטווח, גם אם לא תכננו לעשות כך, וייאלצו אותם לנהל דירות בשכירות ל־20 שנה לפחות - לא רק מבחינה כלכלית, אלא גם מבחינה ניהולית ותפעולית: תחזוקה קבועה של הדירות שיושכרו, ניהול דיירים יוצאים ונכנסים, חתימה על חוזים וחידושם ועוד ועוד.

מבחינה עקרונית יכולה העירייה להוסיף דרישות כאלו לתוכניות שנמצאות בסמכותה, זאת במסגרת התוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, אשר מגדירה את הקריטריונים ואת ההגדרות הכוללות לדיור בר־השגה.

"תוכנית כזו היא יציר של הרשות, וזו רשאית להפקיד איזו תוכנית שהיא רוצה", מסביר עו"ד משה רז־כהן ממשרד רז־כהן, פרשקר ושות'. "לפני תיקון התוספת השישית לחוק זה נעשה לא פעם בצורה לא חוקית, או לכל הפחות לא מאורגנת, והתוספת מסדירה את העניין. אם נצמדים אל הוראותיה, ואם זה כלול בהוראות התב"ע, אפשר להקצות דירות עבור דיור בר־השגה, ואין כל מקום להתווכח".

העירייה: פועלים לשמור על תמהיל מגוון

מעיריית תל אביב נמסר: "כבר כיום עיריית תל אביב־יפו מטמיעה דיור בהישג יד בתוכניות המקודמות מכוח תוכנית המתאר, ובמסגרת זו קודמו כבר אלפי יחידות דיור בהישג יד בקרקע פרטית, בחלק מהמקרים בהיקפים שמדיניות הדיור מכוונת אליהם. במסגרת הכנת מסמך מדיניות הדיור התקיים מהלך משתף והיוועצות עם המגזר העסקי והיזמי לבחינת היתכנות המלצות המדיניות. מימוש מדיניות הדיור שאושרה על ידי הנהלת העירייה יוטמע בתוכניות הנמצאות בשלב תכנון מוקדם, אל מול בעלי העניין הרלוונטיים".

"בתל אביב־יפו יותר מ־53% מהתושבים גרים בשכירות", אומרת סגנית ראש העיר, ציפי ברנד. "שכר הדירה, שזינק בעשרות אחוזים בכמה משכונות העיר, מציב סימן שאלה ביחס ליכולת של תושבות ותושבים רבים להמשיך לחיות בה. לכן אנחנו כמדיניות עירונית פועלים להקל עליהן ולשמור על תמהיל תושבים מגוון.

ציפי ברנד, סגנית ראש העיר תל אביב-יפו / צילום: איל יצהר

"אנו עושים זאת באמצעות הגדלת הדרישה לדירות בנות השגה מהיזמים, מצד אחד, ומצד שני - באמצעות הרחבת אוכלוסיית הזכאים להנחות. מהלכים נוספים שאנו מקדמים כדי להרחיב את היצע הדיור לשכירות בתל אביב־יפו מבוססים על הרחבת הבנייה להשכרה ועל החזרת חלק מדירות הנופש המושכרות לטווח קצר - לשוק השכירות. לכן ביקשנו את אישור משרד הפנים לייקר את המיסוי בארנונה על כ־12 אלף דירות הנופש בעיר".

קריטריונים חדשים לזכאי דיור בר־השגה

ברקע התהליכים שמנהלת העירייה מול היזמים סביב תוכנית הדיור החדשה, נזכיר כי השבוע אושרו קריטריונים חדשים הקובעים מי זכאי להתגורר בדירות המוקצות לדיור בר־השגה בתחומי העיר. הקריטריונים דומים למדי לאלו שהונהגו בהגרלות הקודמות שביצעה העירייה בפרויקטים לדיור בר־השגה, עם שינוי מרכזי אחד: רף ההכנסה המרבית של הזכאים נקבע מעתה לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי ולא לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובהתאם למספר הנפשות בבית, זאת בניסיון להפוך את הנתונים למדויקים יותר. כמו כן, הגיל המינימלי לזכאים ירד מ־27 ל־26.

עדכון נוסף נוגע לגובה שכר הדירה: העירייה קבעה כי שכר הדירה לא יהיה גבוה ביותר מ־25% מהרף העליון של ההכנסה החודשית נטו של משקי בית בעשירון החמישי (שעומד כיום על 11,394 שקל, לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי), וייקבע גם לפי מספר הנפשות ומספר החדרים בדירה. בעירייה מדגישים כי מדובר בחישוב שונה מזה שמבצעת המדינה, אשר נוהגת לגזור את שיעור ההנחה משווי הדירה ולא מההכנסה של משק הבית, וכי גם כאן מדובר בחישוב מדויק והוגן יותר.

בימים אלו פועלת סגנית ראש העיר, ציפי ברנד, לקידום יוזמה נוספת סביב תוכנית הדיור: "שקיפות בשכירות", אשר במסגרתה תבצע העירייה בעצמה רישום של נתוני השכירות בעיר, על סמך חוזי השכירות המגיעים אליה במסגרת צו הארנונה. הכוונה היא ליצור מעין רשם שכירויות שידווח על מחירי השכירויות שנקבעו בחוזים בין משכירים לשוכרים, תוך שמירה על חיסיון פרטיהם, בדומה למאגר המידע שמנהלת רשות המסים באשר לעסקאות נדל"ן.

"אני מאמינה שפרסום שכר הדירה ברחבי העיר יגייס את כוחות השוק לצידם של השוכרים ולא רק לצד המשכירים", אומרת ברנד. "הניסיון שלנו עם התהליך שיזמה רשות המסים במאגר מחירי הנכסים שהיא מפרסמת כבר שנים הוכח כמוצלח, והוביל לצמצום הפערים בין דירות דומות. מדובר בכלי שיוכל לסייע לשוכרים, לצד כלים כמו הגדלת ההיצע באמצעות בנייה להשכרה ודיור בר־השגה אשר יסייעו בהורדת מחירי השכירות".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

סמ''ר עופרי יפה ז''ל / צילום: לפי סעיף 27 א'

הותר לפרסום: סמ"ר עופרי יפה, לוחם בסיירת צנחנים, נהרג מאש כוחותינו בעזה

באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● "הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן והירי על מפגינים ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת