גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחירים עלו? ת"א בדרישה חדשה מיזמים: להקצות 15% דירות לדיור בר־השגה

החוק מתיר לעירייה לבקש הקצאה כזו בתוכניות שבסמכותה - אך לעתים היא עושה זאת גם רגע לפני הפקדת התוכנית • על אף הפגיעה הצפויה ברווחיות, היזמים מורידים את הראש: "אחרת נישאר מאחור" • עיריית ת"א: "התקיים מהלך משתף עם המגזר העסקי"

פרויקט אפקה של קבוצת גבאי. 50 מהדירות החדשות יוקצו להשכרה ל־20 שנה / צילום: יח''צ
פרויקט אפקה של קבוצת גבאי. 50 מהדירות החדשות יוקצו להשכרה ל־20 שנה / צילום: יח''צ

לפני כחודשיים הודיעה עיריית תל אביב על השקת תוכנית דיור חדשה, שמטרתה העיקרית היא הגדלת מלאי הדירות בדיור בר־השגה ברחבי העיר. בין יתר החלטותיה קבעה העירייה כי בכל פרויקט למגורים על קרקע פרטית יוקצו 15% מהדירות לדיור בר־השגה, למעט בדרום העיר, שם השיעור יעמוד על 10%. בימים אלו הופכת ההחלטה הזו לדרישה בפועל מהיזמים, גם בפרויקטים שכבר רשמו התקדמות מסוימת בצנרת התכנון.

היזמים, כך נראה, כבר השלימו מזמן עם העובדה שהעירייה מוסיפה דרישות לאורך הדרך, - ומבינים שאין להם ברירה אלא להסכים גם לדרישה הזו. אין זה משנה שהפרויקט כבר מתוכנן, שכבר מזמן נקבע מספר יחידות הדיור שיימכרו במסגרתו, ושהרווחיות שלו חושבה זמן רב קודם לכן, וכך גם היכולת לקבל מימון.

הם, כמו גורמים שונים בעירייה, יודעים כי יש נתון אחד שמאפשר את כל זה: העלייה המשמעותית במחירי הדיור בשנים האחרונות. בזכותה, הפגיעה ברווחיות הפרויקט גם לאחר הקצאת 15% מהדירות לדיור בר־השגה, היא משהו לא נעים, אך כזה שאפשר לעכל.

"הרווחיות תרד מ־25% לסביבות 17%־18%"

אחת החברות שכבר קיבלה דרישה כזו מהעירייה היא קבוצת גבאי, אשר מקדמת פרויקט פינוי־בינוי בשכונת נאות אפקה א' שבצפון העיר. מדובר בתוכנית שמציעה 378 יחידות דיור חדשות במקום 126 קיימות, במתחם שבין רחוב קהילת פוזנא, רחוב מבצע קדש, רחוב קהילת קייב ורחוב קהילת ריגה. העירייה העבירה לחברה דרישה להקצות 50 דירות מהדירות הפוטנציאליות בפרויקט לדיור בר־השגה, רגעים לפני שהתוכנית הופקדה בפועל.

"הדרישה החדשה הגיעה ממש דקה לפני ההפקדה", מספר אלי גבאי, מבעלי קבוצת גבאי. "ברור שדירות המוקצות למשך 20 שנה לדיור בר־השגה, ב־40% מתחת למחיר השוק (כך קובעים תנאי תוכנית הדיור של העירייה), מהוות שינוי משמעותי: מדובר בירידה ברווחיות ל־20%, אולי אפילו ל־17%־18%, לעומת שיעור רווחיות של 25% לפני כן.

אלי גבאי / צילום: איל יצהר

"זה אכן פוגע ברווח היזמי, אבל מצד שני חשוב להבין מה קורה בשוק: אנחנו חיים בעולם שבו נקבע מכפיל הדירות (מספר הדירות כיום לעומת מספר הדירות לאחר הקמת הפרויקט החדש - י.נ) לפני חמש שנים, והמחיר היום כבר לא מה שהיה אז. המדיניות של העירייה משתנה לאורך חיי פרויקט בגלל מחירי המכירה, ואלו דברים שקורים, לא רק בתל אביב אלא גם במקומות אחרים. קשה להתנהל ככה, אבל אפשר לומר שהתרגלנו. אנחנו צריכים להיות ריאליים ולהסתכל על התמונה מלמעלה".

"עדיף מאשר שיפחיתו את מספר הדירות"

"המשמעות של דירות שאפשר לגבות בהן רק 60% מערך השכירות היום, וכך למשך 20 שנה, שוות ערך מבחינה כלכלית לשכירות לצמיתות", אומר יזם אחר - שביקש כמו יזמים אחרים שעמם שוחחנו לכתבה זו להישאר בעילום שם. הוא חושש לפגיעה או לעיכוב בפרויקטים שנמצאים כיום בשלב קריטי מול עיריית תל אביב. גם הוא קיבל דרישה דומה מהעירייה, כחלק מתוכנית הדיור.

לדבריו, "ברור שזה שוחק את הרווחיות, כי הסירו באבחה אחת חלק משמעותי מהדירות שאפשר למכור בשוק החופשי. יש כאן פגיעה, אבל העירייה אומרת שהיא צריכה לדאוג לטובת הציבור ולא לטובת היזמים. יותר מזה: מדובר במשא ומתן במעמד צד אחד. אין עם מי לדבר, ודרישה כזו היא בגדר עובדה מוגמרת.

"למה בכל זאת היזמים ממשיכים להוציא פרויקטים, גם אחרי דרישה כזאת? כי מחירי הדירות בתל אביב עלו בצורה משמעותית בשנתיים האחרונות. כשיזם מקדם תב"ע הוא יודע טוב מאוד שהבנייה והשיווק יחלו רק שנתיים־שלוש לאחר מכן, שבהן יהיו עוד עליות, כנראה, ומשם נובעת היכולת של העירייה להוסיף דרישות כאלו. אם לא היו עליות מחירים, ברור שזו לא הייתה בכלל אופציה".

"לעירייה וליזם יש שתי אפשרויות: או להקטין את הצפיפות, או לבנות לפי התכנון אבל עם אותן 15% דירות לדיור בר־השגה", ממשיך גבאי. "אז שווי הנכס נגרר משמעותית כלפי מטה, אבל הפרויקט עדיין כלכלי. אכן לא נעים לקבל דרישה כזו במהלך קידום הפרויקט, ועדיף לנו כלכלית שכל הדירות יימכרו בשוק החופשי, אבל האלטרנטיבה היא שיגידו: 'אין בעיה, תוריד את 50 הדירות האלה, תבנה פחות. לראיה התוכנית במתחם רמה־כורזים בשכונת נווה שרת, שהעירייה החליטה לבטל בגלל עליית המחירים".

לדרישות העירייה ישנה השלכה נוספת על היזמים: הם נאלצים להיכנס לעולם השכירויות ארוכות הטווח, גם אם לא תכננו לעשות כך, וייאלצו אותם לנהל דירות בשכירות ל־20 שנה לפחות - לא רק מבחינה כלכלית, אלא גם מבחינה ניהולית ותפעולית: תחזוקה קבועה של הדירות שיושכרו, ניהול דיירים יוצאים ונכנסים, חתימה על חוזים וחידושם ועוד ועוד.

מבחינה עקרונית יכולה העירייה להוסיף דרישות כאלו לתוכניות שנמצאות בסמכותה, זאת במסגרת התוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, אשר מגדירה את הקריטריונים ואת ההגדרות הכוללות לדיור בר־השגה.

"תוכנית כזו היא יציר של הרשות, וזו רשאית להפקיד איזו תוכנית שהיא רוצה", מסביר עו"ד משה רז־כהן ממשרד רז־כהן, פרשקר ושות'. "לפני תיקון התוספת השישית לחוק זה נעשה לא פעם בצורה לא חוקית, או לכל הפחות לא מאורגנת, והתוספת מסדירה את העניין. אם נצמדים אל הוראותיה, ואם זה כלול בהוראות התב"ע, אפשר להקצות דירות עבור דיור בר־השגה, ואין כל מקום להתווכח".

העירייה: פועלים לשמור על תמהיל מגוון

מעיריית תל אביב נמסר: "כבר כיום עיריית תל אביב־יפו מטמיעה דיור בהישג יד בתוכניות המקודמות מכוח תוכנית המתאר, ובמסגרת זו קודמו כבר אלפי יחידות דיור בהישג יד בקרקע פרטית, בחלק מהמקרים בהיקפים שמדיניות הדיור מכוונת אליהם. במסגרת הכנת מסמך מדיניות הדיור התקיים מהלך משתף והיוועצות עם המגזר העסקי והיזמי לבחינת היתכנות המלצות המדיניות. מימוש מדיניות הדיור שאושרה על ידי הנהלת העירייה יוטמע בתוכניות הנמצאות בשלב תכנון מוקדם, אל מול בעלי העניין הרלוונטיים".

"בתל אביב־יפו יותר מ־53% מהתושבים גרים בשכירות", אומרת סגנית ראש העיר, ציפי ברנד. "שכר הדירה, שזינק בעשרות אחוזים בכמה משכונות העיר, מציב סימן שאלה ביחס ליכולת של תושבות ותושבים רבים להמשיך לחיות בה. לכן אנחנו כמדיניות עירונית פועלים להקל עליהן ולשמור על תמהיל תושבים מגוון.

ציפי ברנד, סגנית ראש העיר תל אביב-יפו / צילום: איל יצהר

"אנו עושים זאת באמצעות הגדלת הדרישה לדירות בנות השגה מהיזמים, מצד אחד, ומצד שני - באמצעות הרחבת אוכלוסיית הזכאים להנחות. מהלכים נוספים שאנו מקדמים כדי להרחיב את היצע הדיור לשכירות בתל אביב־יפו מבוססים על הרחבת הבנייה להשכרה ועל החזרת חלק מדירות הנופש המושכרות לטווח קצר - לשוק השכירות. לכן ביקשנו את אישור משרד הפנים לייקר את המיסוי בארנונה על כ־12 אלף דירות הנופש בעיר".

קריטריונים חדשים לזכאי דיור בר־השגה 

ברקע התהליכים שמנהלת העירייה מול היזמים סביב תוכנית הדיור החדשה, נזכיר כי השבוע אושרו קריטריונים חדשים הקובעים מי זכאי להתגורר בדירות המוקצות לדיור בר־השגה בתחומי העיר. הקריטריונים דומים למדי לאלו שהונהגו בהגרלות הקודמות שביצעה העירייה בפרויקטים לדיור בר־השגה, עם שינוי מרכזי אחד: רף ההכנסה המרבית של הזכאים נקבע מעתה לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי ולא לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובהתאם למספר הנפשות בבית, זאת בניסיון להפוך את הנתונים למדויקים יותר. כמו כן, הגיל המינימלי לזכאים ירד מ־27 ל־26.

עדכון נוסף נוגע לגובה שכר הדירה: העירייה קבעה כי שכר הדירה לא יהיה גבוה ביותר מ־25% מהרף העליון של ההכנסה החודשית נטו של משקי בית בעשירון החמישי (שעומד כיום על 11,394 שקל, לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי), וייקבע גם לפי מספר הנפשות ומספר החדרים בדירה. בעירייה מדגישים כי מדובר בחישוב שונה מזה שמבצעת המדינה, אשר נוהגת לגזור את שיעור ההנחה משווי הדירה ולא מההכנסה של משק הבית, וכי גם כאן מדובר בחישוב מדויק והוגן יותר.

בימים אלו פועלת סגנית ראש העיר, ציפי ברנד, לקידום יוזמה נוספת סביב תוכנית הדיור: "שקיפות בשכירות", אשר במסגרתה תבצע העירייה בעצמה רישום של נתוני השכירות בעיר, על סמך חוזי השכירות המגיעים אליה במסגרת צו הארנונה. הכוונה היא ליצור מעין רשם שכירויות שידווח על מחירי השכירויות שנקבעו בחוזים בין משכירים לשוכרים, תוך שמירה על חיסיון פרטיהם, בדומה למאגר המידע שמנהלת רשות המסים באשר לעסקאות נדל"ן.

"אני מאמינה שפרסום שכר הדירה ברחבי העיר יגייס את כוחות השוק לצידם של השוכרים ולא רק לצד המשכירים", אומרת ברנד. "הניסיון שלנו עם התהליך שיזמה רשות המסים במאגר מחירי הנכסים שהיא מפרסמת כבר שנים הוכח כמוצלח, והוביל לצמצום הפערים בין דירות דומות. מדובר בכלי שיוכל לסייע לשוכרים, לצד כלים כמו הגדלת ההיצע באמצעות בנייה להשכרה ודיור בר־השגה אשר יסייעו בהורדת מחירי השכירות".

עוד כתבות

אהוד אולמרט, רה''מ לשעבר / צילום: שלומי יוסף

האם החלטה 1701 קוימה בזמן כהונתו של אהוד אולמרט?

אולמרט טען כי בתקופתו החלטה 1701 קוימה. הממשלה בראשותו גרסה אחרת ● המשרוקית של גלובס

אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות

מפעל הפיס הכריז על מינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, ליו"ר ועדת פרס ספיר לספרות ● חיות תחליף בוועדה את העיתונאי אורן נהרי

אניית הקרב Hessen, בשובה מהים האדום לגרמניה / צילום: Reuters, Sven Eckelkamp

הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע

דברי האדמירל היווני שעומד בראש כוח המשימה האירופי, שדלפו לתקשורת הזרה, חשפו כי הכטב"מים שמשגרים החות'ים מתגברים על ההגנות האוויריות, ושעם שלוש ספינות בלבד, הוא לא יכול למלא את המשימה ● בינתיים, מספר הספינות העוברות במצרי באב אל–מנדב צנח

המשקיע סטנלי דרוקנמילר / צילום: Reuters, Brendan McDermid

המיליארדר שזרק את מניית ה-AI הלוהטת

המשקיע המיליארדר סטנלט דרוקנמילר לא ידע עד לפני שנתיים איך מאייתים את השם אנבידיה ● "רכשתי אותה, וחודש אחר כך, הושק ה-ChatGPT, ואפילו זקן כמוני הצליח להבין מה זה, אז הגדלתי את הפוזיציה שלי בהרבה" ● דרוקנמילר סבור שמפץ הבינה המלאכותית עלול להסתיים בקרוב

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יוסי גם זו לטובה, אורן דאי, אייל טואג, ראובן קפוצ'נסקי

אלו החברות שהכי מעניינות משקיעים בת"א

את בנק לאומי, חנן מור ואל על המשקיעים חיפשו הכי הרבה במאיה, כך עולה מנתוני הפעילות באתר הבורסה ● כ-20% מהחברות הנסחרות בת"א המתינו עם פרסום הדוחות השנתיים עד לרגע האחרון, ושיעור נמוך יותר תרגמו את הדיווחים לאנגלית ● וגם: מי החברה שאחריה עוקבים הכי הרבה משקיעים באופן קבוע

איתי בן זקן (משמאל) ונמרוד שדות, מייסדי האניקומב / צילום: יוסי זליגר

חברת הביטוח הדיגיטלית האניקומב גייסה 36 מיליון דולר

האניקומב מציעה ביטוח דיגיטלי לבעלי בתים משותפים בארה"ב, שוק שמוערך ב-34 מיליארד דולר ● החברה תשתמש בכספי הגיוס להעמקת היתרון הטכנולוגי המבוסס AI שלה ולהתרחבות לשווקים משיקים

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

יגאל דמרי מתכנן להקפיץ את שכרם של אשתו ובנו במיליוני שקלים לשנה

חברת הבנייה שבשליטת דמרי מבקשת לאשר מדיניות תגמול חדשה ממנה ייהנו גם חלק מבני משפחתו, שתאפשר להם לקבל תגמול הוני בהיקף של עד 1.5 מיליון שקל בשנה כל אחד

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק עלה בכ-1.2% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

מה גבולות חופש הביטוי של עובדים ברשתות? / אילוסטרציה: גלובס

בית הדין משרטט את הגבול: מתי מותר לפטר עובד בגלל פרסומים ברשת חברתית

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של עובד שפוטר סמוך ל־7 באוקטובר, לאחר שפרסם פסוקים מהקוראן אשר התפרשו כקריאות הסתה לטרור ● מומחים עומדים על השלכות פסק הדין החריג על חופש הביטוי, ומסבירים מדוע עניינו של מורה שפוטר בנסיבות דומות נגמר אחרת

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

"לפעמים אני תוהה אם היה נכון להנפיק": מדוע וול סטריט מענישה את כוכבת האסתטיקה מישראל

אינמוד מיקנעם ידעה לספק במשך שנים צמיחה מהירה בהכנסות ורווחיות פנומנלית, אך לאחרונה חתכה את התחזיות נוכח הריבית הגבוהה בארה"ב ועיכובים בייצור, ומחיר המניה נחתך בחצי ● המייסד משה מזרחי, שלאחרונה הוזז מתפקיד היו"ר, אומר כי "מי שאומר שהמלחמה לא משפיעה על עסקיו בחו"ל, משקר בעיקר לעצמו. הרופאים מקבלים מיילים 'החרימו את החברות הישראליות'"

מחלקת מוצרי חשמל / צילום: תמר מצפי

החרם הטורקי יעלה את מחיר המקררים והתנורים. המרוויחה הגדולה תהיה סין

בענף החשמל מחפשים פתרונות למחסור בעקבות המהלך הטורקי, מהחלפת ספקים ועד הובלה דרך יוון וקפריסין ● ההערכות הן שבכל מקרה המחירים יעלו ב־20%-10%, וזמן האספקה יתארך - וכולם מנסים לעקוף את הגזרה: "זה פוגע גם ביצרנים הטורקים"

מייסדי נו ניים סקיורוטי שי לוי ועוז גולן / צילום: יח''צ יוסי זליגר

אחרי שקיבלה תג מחיר של מיליארד דולר: נו ניים הישראלית נרכשת רק ב-450 מיליון דולר

חברת התקשורת האמריקאית אקמאי הודיעה על סגירת העסקה לרכישת חברת הסייבר ● בדצמבר 2021, גייסה החברה 135 מיליון דולר, לפי שווי של מיליארד דולר אחרי הכסף, והרכישה מהווה ירידה של 55% בערכה של החברה הישראלית

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

"יעמדו בתור לקנות את הטילים שלנו": מנהל ההשקעות שמסמן את התחום המבטיח

ליאור וקס מאינפיניטי מעריך שהתנודתיות בשווקים תימשך, וכדי להתמודד איתה יש לשים דגש בתיק על "פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי, עם אקטיביות" ● הוא נלהב ממהפכת ה-AI, מעריך שמניית אנבידיה עדיין מעניינת וטוען כי "המחירים בת"א אטרקטיביים, אבל הסיפור בעייתי"

קניות בכרטיסי אשראי / צילום: Shutterstock

לפני פסח נרשם זינוק ברכישות בכרטיסי אשראי, אבל בחג עצמו הארנק נשאר בכיס

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף החשמל והאלקטרוניקה רשם את העלייה הגבוהה של השבוע בהיקף ההכנסות

איש חיזבאללה מצלם את מטולה / צילום: ap, Bilal Hussein

אזעקות בצפון ובעוטף עזה; דיווח בלבנון: "תקיפה משולבת של חיזבאללה"

המשלחת הישראלית תמריא לקהיר בשעות הקרובות • סמוטריץ' תקף: "נפילה למלכודת המניפולטיבית שטומן חמאס יחד עם מצרים וקטאר" • גורמים רשמיים בארה"ב: בהצעה שחמאס הסכים לה יש שינויי ניסוח מינוריים בלבד ביחס להצעה של ישראל • הפעולה ברצועה נמשכת, לאחר שצה"ל השתלט הלילה על הצד הפלסטיני במעבר רפיח • עדכונים שוטפים

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל