עובד בהייטק / צילום: Shutterstock
הכותבת היא מנכ"לית ובעלים חברות הטכנולוגיה CodeValue ו־SpeedValue
מעקב אחר הכותרות מגלה כי המשבר בהייטק הוא כבר ממש אקסיומה. "גלי פיטורים", "טלטלה בהייטק", "הבועה מתפוצצת". בכלכלה, זה ידוע שתודעה לפעמים מייצרת מציאות - החשש או הדיבור על משבר מייצרים משבר. כמנהלים, עלינו להיזהר שלא ליפול למלכודת הזו. ההייטק הוא הקטר המשמעותי ביותר של המשק, ועלינו להנהיג אותו בתבונה ובאחריות ולשדר מסר אחר - של חוסן.
ננסה לבחון את המצב בצורה מעט יותר שקולה. לפי דוח היצוא של משרד הכלכלה, ב־2021 היקף יצוא שירותי המחשוב צמח בכ־26% ל־34 מיליארד דולר. המגמה נמשכה גם ב־2022. ברבעון הראשון של השנה צמח יצוא מוצרי טכנולוגיה עילית בכ־16.5% בשיעור שנתי. באפריל־יוני 2022 אומנם נרשמה האטה ניכרת בקצב הצמיחה, אך עדיין נרשם גידול בשיעור שנתי נוסף של 2.3%.
השלכות לטווח הארוך
דוח של רשות החדשנות, שפורסם בתחילת יולי, העלה כי בחודש אפריל הגיע מספר המשרות הפתוחות בהייטק לשיא כל הזמנים של 32.9 אלף משרות. במהלך המחצית הראשונה של השנה - בשיאו של המשבר בשוק המניות - גייסו חברות הייטק הישראליות כ־9.8 מיליארד דולר (לפי דוח IVC ולאומי־טק), ירידה מ־11.9 מיליארד דולר בתקופה המקבילה ב־2021.
כעת, נסתכל על התגובה של חברות ההייטק בישראל. לפי אומדנים שונים, מאז תחילת 2022 פוטרו בהייטק הישראלי יותר מ־3,500 עובדים - 1% מכלל כוח העבודה בהייטק. בארה"ב, לפי הערכת CrunchBase, פוטרו מתחילת השנה כ־32 אלף עובדים, המהווים כ־0.5% מכלל כוח העבודה במגזר הטכנולוגיה הפרטי בארה"ב. כלומר, הישראליות פיטרו עד כה כפול עובדים בהשוואה לארה"ב מבחינה יחסית.
פיטורים הם כלי לגיטימי והם חלק טבעי מהמציאות של שוק העבודה. אך עלינו לשאול האם פיטורים הם הצעד הנכון בתנאים הנוכחיים? לא בטוח. בתקופות של האטה בצמיחה כל חברה צריכה להתאים את מבנה ההוצאות שלה למצב הקיים. ברור שאם מפטרים עובד, לצורך העניין, אז החיסכון לניהול התקציבי של החברה הוא ברור ומיידי בפיירול.
ואולם, שני מחקרים שאוזכרו לאחרונה בירחון Harvard Business Review העלו כי לפיטורי עובדים, בייחוד בקנה מידה גדול, עשויות להיות השלכות שליליות על עתיד החברה בטווח הארוך. מחקר אחד הראה כי צמצום כוח העבודה של חברה ב־1%, באמצעות פיטורים, יוביל לעלייה של 31% במספר העזיבות הרצוניות כשנה לאחר גל הפיטורים. כלומר, כאשר אנחנו מפטרים עובד, אנחנו מגדילים את הסיכוי שהקולגה שלו יחליט לעזוב.
מחקר נוסף הראה כי גל פיטורים בחברה מוביל לירידה של 41% בשביעות הרצון של העובדים ש"ניצלו" מפיטורים וירידה של 20% בביצועי העובדים. עוד מחקר שנערך באוניברסיטת טקסס הראה כי מרבית החברות שביצעו פיטורים נרחבים הציגו ירידה ברווחיות. המסקנה היא שלפיטורים נרחבים עשוי להיות נזק וארוך-טווח על החברה שלכם.
פסיכולוגיית עדר
תופעה בזויה נוספת שאני מזהה בגל הפיטורים הנוכחי, היא שישנן חברות שמחליטות לבצע פיטורים של עובדים ותיקים במטרה להחליפם בעובדים חדשים וזולים יותר. זוהי פרקטיקה בעייתית מאוד, שהייתה נהוגה בקרב חברות ההייטק במהלך משבר הדוט.קום בתחילת שנות האלפיים. לתופעה הזו היו השלכות הרסניות על ההייטק הישראלי - היא פגעה באמון של העובד מול החברה ושידרה מסר לציבור שההייטק הוא זירת המשחק של צעירים בלבד.
לסיום, אגיד שפעמים רבות ההחלטה לפטר היא יותר תולדה של פסיכולוגיית עדר ולא שיקול רציונלי. כשאנחנו שומעים בתקשורת על "גלי פיטורים", האינסטינקט הראשוני הוא לעשות אותו דבר. מדהים לראות איך תעשיית ההייטק עברה תוך שנה ממצב של תחרות עזה אחרי כל עובד למצב של יד קלה על הדק הפיטורים.
עמיתיי המנהלים, אני קוראת לכם דווקא עכשיו כשחברות רבות מפטרות, לחשוב מחוץ לקופסה ולקחת אחריות על העובדים שלכם ועל המשק. זיכרו שהנסיגה הנוכחית תחלוף ואז שוב נחזור לתוכנית הריאליטי "הקרב על המתכנת". זוהי ההזדמנות שלכם לשמור על העובדים שיהיו הבסיס לצמיחה העתידית.
כמובן שבמקרים בהם "אין ברירה", וזה המוצא היחיד עבור חברה שנקטה פעולות התייעלות אחרות, זה כבר עניין אחר לגמרי.