גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצעת החוק שנותנת הטבת מס למשקיעים במאיון העליון עברה שלב בכנסת

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה מתן הטבות מס למשקיעים בסטארט-אפים ישראלים צעירים ● בגרסה הקודמת של החוק מ-2019 הוא לא הוכח ככדאי למדינה, והטבות המס ניתנו לאזרחים מהמאיון העליון עם הכנסה שנתית ממוצעת של 4.8 מיליון שקל

שרת החדשנות אורית פרקש-הכהן / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
שרת החדשנות אורית פרקש-הכהן / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"

מליאת הכנסת אישרה היום (ב') בקריאה ראשונה שורת תיקוני חקיקה ממשלתיים לטובת תעשיית ההייטק. התיקונים לא נכנסו לחוק ההסדרים בשנה שעברה, והממשלה ממשיכה לקדם אותם בהליך חקיקה רגיל גם אחרי התפזרות הכנסת. התיקונים, שמאוגדים תחת הצעת חוק "לעידוד תעשייה עתירת ידע", עלו לדיון בזמן פיזור הכנסת, לאחר שהושגו על כך הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה.

מי שהציגה את תיקוני החקיקה מטעם הממשלה היא שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש-הכהן. פרקש-הכהן אמרה כי החוק המוצע הוא תוצאה של תהליך למידה מקצועי ארוך של גורמים שונים בממשלה כולל רשות המסים ומשרד האוצר.

רוב חברי הכנסת שנרשמו לנאום אחרי השרה ויתרו על זכותם או לא נכחו במליאה. שני היחידים שמימשו את זכות הנאום היו ח"כ משה ארבל (ש"ס), שהודה לבורא עולם על השתלת הכליה שעבר, ושלמה קרעי (הליכוד), שהיה היחיד שהתנגד להצעה. "לממשלה הזאת יש כסף בלתי מוגבל כדי לחלק לכמה מאות טייקונים. אם יש לכם כסף תשקיעו במי שצריך", אמר קרעי. הצעת חוק הממשלתית עברה ברוב של 18 תומכים מול 3 מתנגדים. יחד איתה עברו בקריאה ראשונה גם שתי הצעות פרטיות מקבילות.

כל תיקוני החקיקה בהצעה יהיו תקפים, לאחר שיאושרו בוועדה ובקריאה שנייה ושלישית במליאה, כהוראת שעה עד 2025. לאחר מכן תצטרך הממשלה לבחון את השפעתם ולהחליט האם לחדש אותם.

זיכוי או דחיית מס

תיקון החקיקה השנוי במחלוקת ביותר נוגע ל"חוק האנג'לים". חוק האנג'לים היה הוראת שעה מ-2012 עד 2019, אז פג תוקפו, וכעת הממשלה מחזירה אותו בגרסה מורחבת ומשופרת. לפי התיקון המוצע, משקיעים פרטיים בחברות סטארט-אפ בשלבים מוקדמים, המכונים אנג'לים, יקבלו זיכוי מס בגובה של עד 3.5 מיליון שקל בגין השקעה בחברה כזו. ההשקעות שיוכרו לזיכוי המס הן בחברות סטארט-אפ בתחילת הדרך שלא קיבלו השקעות של מעל 12 מיליון שקל והכנסותיהן השנתיות מטכנולוגיה אינן עולות על 4.5 מיליון שקל

מסמך הצעת החוק מציין כי חוק האנג'לים בגרסתו הקודמת לא תרם לתעשיית ההייטק, כאשר מימוש הטבת המס לא היה גבוה והעלות התקציבית של ההטבה עלתה על התועלת ממנה. על כן, הממשלה הגדירה מקצה שיפורים שמפשט וממקד את ההטבה בתיקוני החקיקה הנוכחיים.

כחלק מהשיפור בהצעה, באופן תקדימי יוכלו משקיעים לבחור במסלול נוסף במקום זיכוי המס. באופציה השנייה יוכלו המשקיעים לקבל דחייה ארוכת טווח של תשלום מס למועד עתידי בעבור רווחי הון שהפיקו ממכירה של חברה טכנולוגית, אם ישקיעו את הכסף חזרה בחברות סטארט-אפ צעירות (שחלוף מניות). כך לדוגמה, משקיע שמכר את מניותיו בסטארט-אפ אחד כתוצאה מאקזיט של החברה, יוכל להעביר את הסכום להשקעה בחברה אחרת בלי לשלם עליו מס. אם החברה בה המשקיע שם את כספו לא מצליחה ונסגרת, בעצם המדינה סבסדה חלק מההפסד שלו על ידי דחיית המס. במסלול זה ההטבה יכולה להגיע עד ל-5 מיליון שקל פר השקעה בחברה.

הביקורת כלפי סעיף זה נובעת מכך שהיכולת לדחות את תשלום המס אינה קיימת בתחומי השקעות אחרים מלבד השקעות בחברות סטארט-אפ. בנוסף, ברור כי הטבות מס אלו יזרמו לכיסי משקיעים מולטי מיליונרים. לפי הצעת החוק, ב-2019 ניצלו 275 אנשים את הטבת המס בחוק האנג'לים בגרסתו הקודמת. ההכנסה החייבת במס הממוצעת של מי שניצלו את ההטבה הייתה 4.83 מיליון שקל, מה שמעמיד אותם עמוק במאיון העליון.

תיקוני החוק הללו נועדו לעודד סטארט-אפים צעירים, לאור ירידה נמשכת במספר חברות הטכנולוגיה שקמות בישראל מדי שנה לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אלא שהנתונים לא בהכרח מעידים על כשל שוק שדורש התערבות וסיוע ממשלתי בעידוד ההשקעות בסטארט-אפים צעירים.

לפי דוח חברת המחקר IVC, מספר גיוסי ההון של סטארט-אפים ישראלים בשלב הסיד הראשוני עמד ב-2021 על 124, עלייה בהשוואה ל-84 ב-2020 ו-90 ב-2019. גם ההשקעה הממוצעת שקיבל סטארט-אפ בשלב הסיד עלתה מ-3 מיליון דולר ב-2020 ל-3.85 מיליון דולר ב-2021. מגמה זו המשיכה במחצית הראשונה של 2022 בה נרשמו 82 השקעות סיד בגובה ממוצע של 5 מיליון דולר.

רכישת חברה כהוצאה מוכרת

תיקון נוסף הכלול בהצעה הממשלתית יאפשר לחברות טכנולוגיה ישראליות לקבל הכרה כהוצאה לצרכי מס ברכישה של שליטה בחברה טכנולוגית אחרת, זרה או ישראלית. את עלות ההשקעה בחברה האחרת אפשר יהיה לקזז כהוצאת מס בשיעורים שנתיים שווים במשך חמש שנות מס לאחר השגת השליטה, וזאת כנגד ההכנסה החייבת במס של החברה הנרכשת. מטרת התיקון היא לעודד חברות גדולות להישאר בישראל וקבלת ההטבה דורש עמידה בשורת תנאים ובדיקה של רשות החדשנות.

לבסוף, התיקונים מעניקים פטור ממס למוסד פיננסי זרה המספק אשראי על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שמשלמת לו חברה טכנולוגית ישראלית כהחזר הלוואה. מטרת מהלך זה היא להוריד את העלויות שמשלמות חברות טכנולוגיה על גיוס אשראי ממוסדות פיננסים זרים.

מטרת התיקונים היא לחזק את תעשיית ההייטק, הידועה בתור הקטר של המשק, אך יש לציין כי הממשלה החלה לקדם תיקונים אלו בתקופת שגשוג ופריחה חסרת תקדים עבור חברות סטארט-אפ. לפי דוח חברת IVC לסיכום שנת 2021, חברות סטארט-אפ ישראליות גייסו במהלך שנה זו 25.6 מיליארד דולר - סכום גבוה בכמעט פי 2.5 מאשר ב-2020 ויותר מפי שלושה בהשוואה ל-2019. הפריחה הזו התגלגלה גם למשקיעים בסטארט-אפים שרשמו בשנתיים האחרונות תשואות שיא על השקעתם. פריחה זו נעצרה אמנם השנה אך עדיין לא ברור היקף ההאטה הנוכחית בהייטק וכמה זמן היא תימשך.

טיוטה קודמת של תיקוני החקיקה שפורסמה באפריל כללה הערכה של הפסדי המס הצפויים למדינה כתוצאה מיישום תיקוני החקיקה המדוברים. הפסדי המס נאמדו ב-65 מיליון שקל בשנת 2022, 75 מיליון שקל לשנת 2023, 85 מיליון שקל בשנת 2023 ו-95 מיליון שקל בשנת 2025.

כלומר, סך הכל העלות עומדת על 320 מיליון שקל לארבע שנים בהן יחולו התקנות כהוראת שעה, כאשר לאחר מכן הן יבחנו שוב על ידי הממשלה. חלק קטן מאוד מהסכום, 15 מיליון שקל בשנת 2024 ו-25 מיליון שקל ב-2024, אמורים להגיע מהפחתה בתקציב רשות החדשנות, הגוף הממונה על קידום ההייטק, או מביצוע פעילות מאזנת אחרת.

משרת החדשנות אורית פרקש-הכהן נמסר: "אני גאה בקידום החוק שהוא בשורה גדולה לתעשיית ההייטק, אחד ממנועי הצמיחה של המשק הישראלי. החוק הוא תוצאה של עבודה מקצועית של שנים שמטפלת בחסמים בתעשיית ההייטק הישראלית. דווקא בתקופה מאתגרת מבחינה כלכלית יש לחוק זה חשיבות מיוחדת. כך למשל, החוק יעודד השקעות בסטארט-אפים שהם המנוע של תעשיית ההייטק ובתקופת משבר סובלים מקושי בגיוסי השקעות, יתמרץ חברות הייטק ישראליות גדולות שיתמזגו עם פעילויות בחו"ל להשאיר את בסיסים בישראל ולספק תעסוקה לישראלים והכנסות למדינה ועוד".

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

תקיפה בלבנון (ארכיון)

צה"ל מאשר את הדיווחים: מספר רב של מחבלי חיזבאללה חוסלו

מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור • שר החוץ האיראני: "ארה"ב לא דרשה מאיתנו במשא ומתן אפס העשרה. ביומיים שלושה הקרובים נגבש הצעת טויטה להסכם גרעין" ● עדכונים שוטפים

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות