גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצעת החוק שנותנת הטבת מס למשקיעים במאיון העליון עברה שלב בכנסת

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה מתן הטבות מס למשקיעים בסטארט-אפים ישראלים צעירים ● בגרסה הקודמת של החוק מ-2019 הוא לא הוכח ככדאי למדינה, והטבות המס ניתנו לאזרחים מהמאיון העליון עם הכנסה שנתית ממוצעת של 4.8 מיליון שקל

שרת החדשנות אורית פרקש-הכהן / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
שרת החדשנות אורית פרקש-הכהן / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"

מליאת הכנסת אישרה היום (ב') בקריאה ראשונה שורת תיקוני חקיקה ממשלתיים לטובת תעשיית ההייטק. התיקונים לא נכנסו לחוק ההסדרים בשנה שעברה, והממשלה ממשיכה לקדם אותם בהליך חקיקה רגיל גם אחרי התפזרות הכנסת. התיקונים, שמאוגדים תחת הצעת חוק "לעידוד תעשייה עתירת ידע", עלו לדיון בזמן פיזור הכנסת, לאחר שהושגו על כך הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה.

מי שהציגה את תיקוני החקיקה מטעם הממשלה היא שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש-הכהן. פרקש-הכהן אמרה כי החוק המוצע הוא תוצאה של תהליך למידה מקצועי ארוך של גורמים שונים בממשלה כולל רשות המסים ומשרד האוצר.

רוב חברי הכנסת שנרשמו לנאום אחרי השרה ויתרו על זכותם או לא נכחו במליאה. שני היחידים שמימשו את זכות הנאום היו ח"כ משה ארבל (ש"ס), שהודה לבורא עולם על השתלת הכליה שעבר, ושלמה קרעי (הליכוד), שהיה היחיד שהתנגד להצעה. "לממשלה הזאת יש כסף בלתי מוגבל כדי לחלק לכמה מאות טייקונים. אם יש לכם כסף תשקיעו במי שצריך", אמר קרעי. הצעת חוק הממשלתית עברה ברוב של 18 תומכים מול 3 מתנגדים. יחד איתה עברו בקריאה ראשונה גם שתי הצעות פרטיות מקבילות.

כל תיקוני החקיקה בהצעה יהיו תקפים, לאחר שיאושרו בוועדה ובקריאה שנייה ושלישית במליאה, כהוראת שעה עד 2025. לאחר מכן תצטרך הממשלה לבחון את השפעתם ולהחליט האם לחדש אותם.

זיכוי או דחיית מס

תיקון החקיקה השנוי במחלוקת ביותר נוגע ל"חוק האנג'לים". חוק האנג'לים היה הוראת שעה מ-2012 עד 2019, אז פג תוקפו, וכעת הממשלה מחזירה אותו בגרסה מורחבת ומשופרת. לפי התיקון המוצע, משקיעים פרטיים בחברות סטארט-אפ בשלבים מוקדמים, המכונים אנג'לים, יקבלו זיכוי מס בגובה של עד 3.5 מיליון שקל בגין השקעה בחברה כזו. ההשקעות שיוכרו לזיכוי המס הן בחברות סטארט-אפ בתחילת הדרך שלא קיבלו השקעות של מעל 12 מיליון שקל והכנסותיהן השנתיות מטכנולוגיה אינן עולות על 4.5 מיליון שקל

מסמך הצעת החוק מציין כי חוק האנג'לים בגרסתו הקודמת לא תרם לתעשיית ההייטק, כאשר מימוש הטבת המס לא היה גבוה והעלות התקציבית של ההטבה עלתה על התועלת ממנה. על כן, הממשלה הגדירה מקצה שיפורים שמפשט וממקד את ההטבה בתיקוני החקיקה הנוכחיים.

כחלק מהשיפור בהצעה, באופן תקדימי יוכלו משקיעים לבחור במסלול נוסף במקום זיכוי המס. באופציה השנייה יוכלו המשקיעים לקבל דחייה ארוכת טווח של תשלום מס למועד עתידי בעבור רווחי הון שהפיקו ממכירה של חברה טכנולוגית, אם ישקיעו את הכסף חזרה בחברות סטארט-אפ צעירות (שחלוף מניות). כך לדוגמה, משקיע שמכר את מניותיו בסטארט-אפ אחד כתוצאה מאקזיט של החברה, יוכל להעביר את הסכום להשקעה בחברה אחרת בלי לשלם עליו מס. אם החברה בה המשקיע שם את כספו לא מצליחה ונסגרת, בעצם המדינה סבסדה חלק מההפסד שלו על ידי דחיית המס. במסלול זה ההטבה יכולה להגיע עד ל-5 מיליון שקל פר השקעה בחברה.

הביקורת כלפי סעיף זה נובעת מכך שהיכולת לדחות את תשלום המס אינה קיימת בתחומי השקעות אחרים מלבד השקעות בחברות סטארט-אפ. בנוסף, ברור כי הטבות מס אלו יזרמו לכיסי משקיעים מולטי מיליונרים. לפי הצעת החוק, ב-2019 ניצלו 275 אנשים את הטבת המס בחוק האנג'לים בגרסתו הקודמת. ההכנסה החייבת במס הממוצעת של מי שניצלו את ההטבה הייתה 4.83 מיליון שקל, מה שמעמיד אותם עמוק במאיון העליון.

תיקוני החוק הללו נועדו לעודד סטארט-אפים צעירים, לאור ירידה נמשכת במספר חברות הטכנולוגיה שקמות בישראל מדי שנה לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אלא שהנתונים לא בהכרח מעידים על כשל שוק שדורש התערבות וסיוע ממשלתי בעידוד ההשקעות בסטארט-אפים צעירים.

לפי דוח חברת המחקר IVC, מספר גיוסי ההון של סטארט-אפים ישראלים בשלב הסיד הראשוני עמד ב-2021 על 124, עלייה בהשוואה ל-84 ב-2020 ו-90 ב-2019. גם ההשקעה הממוצעת שקיבל סטארט-אפ בשלב הסיד עלתה מ-3 מיליון דולר ב-2020 ל-3.85 מיליון דולר ב-2021. מגמה זו המשיכה במחצית הראשונה של 2022 בה נרשמו 82 השקעות סיד בגובה ממוצע של 5 מיליון דולר.

רכישת חברה כהוצאה מוכרת

תיקון נוסף הכלול בהצעה הממשלתית יאפשר לחברות טכנולוגיה ישראליות לקבל הכרה כהוצאה לצרכי מס ברכישה של שליטה בחברה טכנולוגית אחרת, זרה או ישראלית. את עלות ההשקעה בחברה האחרת אפשר יהיה לקזז כהוצאת מס בשיעורים שנתיים שווים במשך חמש שנות מס לאחר השגת השליטה, וזאת כנגד ההכנסה החייבת במס של החברה הנרכשת. מטרת התיקון היא לעודד חברות גדולות להישאר בישראל וקבלת ההטבה דורש עמידה בשורת תנאים ובדיקה של רשות החדשנות.

לבסוף, התיקונים מעניקים פטור ממס למוסד פיננסי זרה המספק אשראי על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שמשלמת לו חברה טכנולוגית ישראלית כהחזר הלוואה. מטרת מהלך זה היא להוריד את העלויות שמשלמות חברות טכנולוגיה על גיוס אשראי ממוסדות פיננסים זרים.

מטרת התיקונים היא לחזק את תעשיית ההייטק, הידועה בתור הקטר של המשק, אך יש לציין כי הממשלה החלה לקדם תיקונים אלו בתקופת שגשוג ופריחה חסרת תקדים עבור חברות סטארט-אפ. לפי דוח חברת IVC לסיכום שנת 2021, חברות סטארט-אפ ישראליות גייסו במהלך שנה זו 25.6 מיליארד דולר - סכום גבוה בכמעט פי 2.5 מאשר ב-2020 ויותר מפי שלושה בהשוואה ל-2019. הפריחה הזו התגלגלה גם למשקיעים בסטארט-אפים שרשמו בשנתיים האחרונות תשואות שיא על השקעתם. פריחה זו נעצרה אמנם השנה אך עדיין לא ברור היקף ההאטה הנוכחית בהייטק וכמה זמן היא תימשך.

טיוטה קודמת של תיקוני החקיקה שפורסמה באפריל כללה הערכה של הפסדי המס הצפויים למדינה כתוצאה מיישום תיקוני החקיקה המדוברים. הפסדי המס נאמדו ב-65 מיליון שקל בשנת 2022, 75 מיליון שקל לשנת 2023, 85 מיליון שקל בשנת 2023 ו-95 מיליון שקל בשנת 2025.

כלומר, סך הכל העלות עומדת על 320 מיליון שקל לארבע שנים בהן יחולו התקנות כהוראת שעה, כאשר לאחר מכן הן יבחנו שוב על ידי הממשלה. חלק קטן מאוד מהסכום, 15 מיליון שקל בשנת 2024 ו-25 מיליון שקל ב-2024, אמורים להגיע מהפחתה בתקציב רשות החדשנות, הגוף הממונה על קידום ההייטק, או מביצוע פעילות מאזנת אחרת.

משרת החדשנות אורית פרקש-הכהן נמסר: "אני גאה בקידום החוק שהוא בשורה גדולה לתעשיית ההייטק, אחד ממנועי הצמיחה של המשק הישראלי. החוק הוא תוצאה של עבודה מקצועית של שנים שמטפלת בחסמים בתעשיית ההייטק הישראלית. דווקא בתקופה מאתגרת מבחינה כלכלית יש לחוק זה חשיבות מיוחדת. כך למשל, החוק יעודד השקעות בסטארט-אפים שהם המנוע של תעשיית ההייטק ובתקופת משבר סובלים מקושי בגיוסי השקעות, יתמרץ חברות הייטק ישראליות גדולות שיתמזגו עם פעילויות בחו"ל להשאיר את בסיסים בישראל ולספק תעסוקה לישראלים והכנסות למדינה ועוד".

עוד כתבות

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת ועל ההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית