גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפער בין מורים חדשים לוותיקים גדול והדרך של מורה לשכר גבוה ארוכה

על רקע המו"מ על שכר המורים, השיח הציבורי מתמקד בפערים בין מורים חדשים לוותיקים ● במבט עולמי, מורים חדשים אכן משתכרים הרבה פחות מעמיתיהם בשיא הוותק, וגם צריכים לעבוד הרבה יותר שנים כדי לסגור את הפער ● אבל זה לא ההסבר היחידי לנשירה מהוראה

אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו, אופירה וברקוביץ' קשת 12, 1.7.22 / צילום: שלומי יוסף
אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו, אופירה וברקוביץ' קשת 12, 1.7.22 / צילום: שלומי יוסף

עוד שנת לימודים בפתח, עוד ויכוח על שכר המורים, עוד איום בשביתה, עוד ויכוח על השאלה אילו מורים צריכים לקבל את תוספת השכר: המורים החדשים או כולם. הפעם הזו לא שונה, והפערים בין המורים החדשים לוותיקים מככבים בתקשורת. "הפער בין מורה צעיר למורה ותיק אצלנו אולי הוא הכי גבוה בכל מדינות ה־OECD", אמר שר האוצר אביגדור ליברמן לאופירה וברקוביץ'. מנגד, מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן־דוד הסבירה לקרן נויבך שבתיקון הסכם השכר מ־2016 "דווקא כן לקחנו מהמורים הוותיקים והוספנו למורים הצעירים… ועדיין לא ראינו את העצירה בנשירה".

השניים לא היו היחידים שהעלו את הנושא, רבים זרקו נתונים על הפערים בין מורה שהגיעה אתמול למערכת לבין מורה שמחר הולך לצאת לפנסיה. ניסינו לעשות בנתונים קצת סדר.

עזבו את השכר והחופשות, המחדל החמור במערכת החינוך הוא מודל הפיטורים | טור סופ"ש

הפער בין ההתחלה לסוף

נפתח בטענת ליברמן: האם אכן פערי השכר בין המורים החדשים לוותיקים הם הגדולים במדינות המפותחות? מהנתונים עולה שהתשובה חיובית. דוח של אגף השכר והסכמי עבודה באוצר מיולי 2022, המתבסס על נתונים שפרסם ה־OECD בספטמבר 2021, מציג השוואה בינלאומית של הפערים. בישראל שכר ממוצע של מורה בתחילת הדרך במשרה מלאה וללא תוספות מהווה 41% משכר מורה בשיא הוותק. זאת לעומת ממוצע מדינות ה-OECD, שעומד על 60%. רק בדרום קוריאה הפער גדול יותר. ואיפה הפער היחסי הוא הנמוך ביותר? באיסלנד, שם מורה שזה עתה נכנס למערכת החינוך מקבל שכר המהווה 80% משכרו של מורה בשיא הוותק.

הפערים בישראל גדלים אפילו יותר אם לוקחים בחשבון את חלקיות המשרה לפי ותק, אז מורים וגננות מתחילים מרוויחים 29% בלבד מאלו הוותיקים (אין השוואה בינלאומית של נתון זה). הדבר נובע מכך שבשנתיים הראשונות עובד הוראה עובד בממוצע 65% משרה בלבד, לעומת 97% משרה בממוצע לאחר 39 שנים במערכת. כך, מורה ששכר היסוד שלה הוא 6,920 שקל למשרה מלאה, משתכרת בפועל הרבה פחות מכך. כשאותה מורה תגיע לשיא ותק השכר היא תשתכר סביב 18 אלף שקל.

הדרך לשיא ארוכה יותר

אבל הבעיה אינה רק פערי השכר בין המורים בתחילת ובסוף דרכם, אלא גם הזמן שלוקח להגיע לשיא השכר. שר הרווחה מאיר כהן, איש חינוך בעברו, העלה את העניין בכאן ב': "מורה בארץ מגיע לשיא שכרו כשהוא נמצא כמעט קרוב לפנסיה. מורה בחוץ לארץ מגיע לשיא שכרו כשהוא נמצא נניח בין גיל 30 ל-40. זה הזמן שאתה מגדל ילדים ומקים משפחה ורוכש דירה וכולי וכולי". האמנם?

מסקירה של ה-OECD שעוסקת בשכר המורים עולה שכהן צודק. לפי הסקירה, בכל המדינות שכר המורים עולה עם הוותק, אך יש הבדל משמעותי בין המדינות בתוך כמה שנים מגיעים לשיא השכר. ממוצע מדינות ה-OECD עומד על 25 שנים, אך איפה אנחנו נמצאים? ישראל נכללת בחמישיה התחתונה, יחד עם יוון, איטליה, הונגריה ודרום קוריאה, בכולן לוקח לפחות 35 שנים להגיע לשיא השכר. בישראל, לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לוקח 36 שנים להגיע לשיא השכר.

מנגד, ישנן מדינות בהן לוקח פחות מעשור להגיע לשכר הגבוה ביותר האפשרי והן אוסטרליה, ניו זילנד וסקוטלנד. שם מורה מגיע לשיא שכרו תוך 6-7 שנים מכניסתו למערכת. פירוש הדבר הוא שאם ישראלית ואוסטרלי יתחילו שניהם תואר בחינוך בגיל 20, הישראלית תגיע לשיא השכר שלה לקראת גיל 60, בעוד האוסטרלי יוכל להגיע לשיא עוד לפני שהגיע לגיל 30.

 

שיא השכר ביחס לעולם

אבל אלו לא רק הפערים בישראל לעומת העולם. סגן השר אביר קארה טען בכאן 11 שמורים ותיקים משתכרים טוב יותר מעמיתיהם הוותיקים בעולם. "מורה ותיקה שהרבה מאוד שנים בתוך המערכת מרוויחה שכר, זה לא השכר הכי גבוה בעולם, כן, אבל גם ביחס ל־OECD בהשוואה בינלאומית הוא גבוה".

החישוב שלנו הביא אותנו למסקנה אחרת. עיבוד של הנתונים הגולמיים למשרה מלאה (כך שחלקיות משרה לא משפיעה במקרה הזה על התוצאות) מנתוני ה־OECD מראה כי שכר מורה ממוצע בשיא הוותק בישראל קרוב מאוד לממוצע הארגון ומעמיד את ישראל במקום ה־16 מתוך 35 מדינות. לעומת זאת, אם עושים את אותו החישוב על נתוני שכר המורים המתחילים, ישראל ממוקמת לקראת הסוף, במקום 30 בלבד.

למה מורים נושרים?

כשיפה בן-דוד שוחחה עם קרן נויבך, הייתה לה בשורה מפתיעה: "הנשירה היא לא בשלוש או ארבע שנים הראשונות. היא של אלה שבגילאי 30, אלה עם ותק של 10 שנים ומעלה, הם אלה שעוזבים את המערכת".

מצגת שפרסם משרד האוצר מראה דווקא תמונה אחרת. במדידת הפסקת עבודה לפי קבוצות ותק, נראה שבשנה"ל תשפ"א 21% מהמורים עם ותק של שנתיים עד חמש הפסיקו לעבוד. זה מציב את קבוצת הוותק הזו במקום הראשון, כשהיא מותירה אבק לכל השאר. למקום השני הגיעו המורים עם ותק של 6־10 שנים, עם קצת פחות מ־10% הפסקת עבודה. אבל כפי שמציינים באוצר, קשה להסיק מהנתונים האלו הרבה על נשירה, שכן הקריטריון של האוצר הוא היעדרות לשנה בודדת. זו יכולה להיות גם שנת שבתון, לאחריה המורים שבים לעבודה.

מי שהציבה רף יותר קשוח, של היעדרות לשלוש שנים לפחות, היא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). זה אומר שהנתונים הזמינים האחרונים זמינים לשנה"ל תשע"ט (19-2018), אך אלו לא מפולחים לפי ותק או גיל. בשביל אלו ניאלץ להסתפק בנתונים הנכונים לשנה"ל תשע"ח (18-2017), שהתפרסמו בשנתון הסטטיסטי של 2021. מעיבוד הנתונים האלו עולה שמורים עם ותק של 1-10 שנים היוו כמעט 48% מכלל המורים הפורשים, ובמקום השני נמצאים אלו עם ותק של יותר מ-30 שנה (32%), מה שמתבקש בהתחשב בהגעה לגיל הפרישה. לכאורה מורים חדשים דווקא פורשים בהמוניהם, אבל צריך לסייג: ראשית, 1-10 שנות ותק זו קבוצה שכוללת בתוכה גם מורים מנוסים. שנית, גם עדיין כ-20% מהפורשים הם עם בין 11 ל-30 שנות הוראה, מה שמעיד גם על פרישה לא קטנה בקרב בעלי ניסיון.

ומה לגבי הפרישה לפי גיל, שגם אותה ציינה בן-דוד? ובכן, היא צודקת שאכן יש הרבה יותר פורשים בשנות השלושים מאשר בשנות העשרים לחייהם, אבל זה כי מראש יש הרבה פחות מורים בשנות העשרים לחייהם, ודווקא אחוזי הנשירה בקרבם גבוהים יותר.

שוחחנו עם פרופ' יזהר אופלטקה מביה"ס לחינוך באוניברסיטת ת"א כדי להבין מה גורם לנשירה בקרב המורים. לדבריו, זה הרבה יותר מהשכר. "מורה יודע מה שכרו, והנשירה היא בגלל דברים אחרים. בסוף שנות ה-90 ותחילת ה-2000 נעשו רפורמות כמו עוז לתמורה ואופק חדש. הן אמנם שיפרו את שכר המורים, אבל גם שינו את התפקיד. עניין אחד זה השעות: בעבר מורים היו יכולים ללמד עד 13:00 ולרוץ לילדים, שזה תמריץ. היום הם מתבקשים לעבוד עד 15:00, וזו רק השעה הרשמית כי אם יש בעיה הם ימשיכו לעבוד בערב. עוד שינוי הוא בתפישת התפקיד: פתאום הכל מדיד ועבודת המורה היא כמו כל עבודה אחרת. אבל הוראה היא לא מקצוע רגיל, היא יותר כמו אמנות. השינוי הזה הביא המון מדידה וטופסולוגיה לתוך ההוראה, מה שהביא להמון דיווחים על עומס רגשי אצל מורים.

"בנוסף גם עברו שני חוקים משמעותיים: חוק זכויות הילד, שלא נתן מספיק כלים למורים להתמודד עם תלמידים בעייתיים, וחוק השילוב, שהביא לכך שמורים צריכים ללמד בכיתה גם תלמידי חינוך מיוחד, מה שמאוד מקשה על ההוראה.

"עם השנים גם נוצרה פגיעה באוטונומיה של המורים ומעמד המורה נשחק: ישנם הורים מתערבים וישנם אף הורים המבטאים אלימות מילולית כלפי המורים שנותרים חשופים ולא זוכים להגנה משמעותית. במצב כזה, למה להיות מורה?".

ומה ניתן לעשות? לפרופ' אופלטקה יש הצעות: "אם שוב נעלה את השכר לכולם אנחנו נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים שוב מדברים על זה שהשכר נמוך. התפישה של איגודי המורים לא עובדת, וצריך לצאת מהקופסה של השכר. צריך לתת תמריצים דיפרנציאליים, אבל לא על בסיס הישגי התלמידים. צריך לבנות למורים סולם קריירה, שירגישו שיש להם אופק בהוראה, למשל באמצעות יצירת תפקידים נוספים. גם אפשר להחזיר את האפשרות לצאת מוקדם לאימהות לילדים קטנים. יש אינסוף אפשרויות, אבל אי־אפשר להתמקד רק בשכר".

אופלטקה מסביר שהמצב בישראל חמור למדי: "נשירת מורים היא תופעה עולמית, אבל לישראל יש תנאים ייחודיים, בעיקר כי קצב גידול האוכלוסין כאן מקשה להדביק את הפער".

לקריאה נוספת:
דוח משרד האוצר על שכר המורים
פרק חינוך והשכלה בשנתון הסטטיסטי של הלמ"ס, 2021
מאגר נתוני מורים של ה- OECD
Education at a glance 2021, OECD

עוד כתבות

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה