גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות המסים לא האמינה למחיר העסקה, וחייבה במס ענק את מוכר השטח

אדם שמכר שטח במושבה בלפוריה בעמק יזרעאל הצהיר כי מכר אותו ב־100 אלף שקל פחות ממה שקנה אותו לפני 18 שנה ● ברשות המסים הוציאו שומה לפי המחיר הסביר בעיניהם, וועדת הערר חייבה אותו גם ב־45 אלף שקל הוצאות

עמק יזרעאל. על המוכר מוטל לסתור את הטענה שהתמורה נקבעה ללא תום לב / צילום: Shutterstock
עמק יזרעאל. על המוכר מוטל לסתור את הטענה שהתמורה נקבעה ללא תום לב / צילום: Shutterstock

בשוק הנדל"ן של היום אין מציאות. כולם מחפשים את הנכס שיימכר להם בפחות משווי השוק - מכינוס נכסים, מזוגות בהליכי גירושים שלחוצים למכור או מכל אדם אחר שחייב למכור מהר - אבל להשיג את עסקת החלומות הזאת זה דבר נדיר.

בין תל אביב לרמת גן: ערים שכנות ופער של 60% במחירי הדירות
רפורמת המידע במשכנתאות נכנסה לתוקף. איך זה יעבוד?
הדוחות מגלים: השכירות בקניון TLV נמוכה בחצי מהמתחרים, אך בעלי עסקים לא באים

פסק דין שניתן בוועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) בבית משפט המחוזי חיפה (ו"ע 48945-03-19) עסק בדיוק בשאלה האם עדיין קיימות מציאות בשוק הנדל"ן או שמא עסקת חלומות שבה נמכר נכס מקרקעין בשטח של 7,131 מטר בבלפוריה (מושב בעמק יזרעאל) בתמורה לרבע מחיר משווי השוק שלו הייתה תחמון מס? ועדת הערר בחרה באופציה השנייה, כאשר קבעה כי "הרושם הברור שנוצר הוא כי המוכר קיבל תמורה בעסקה שהינה בסכום העולה על המוצהר".

מה קובע: תום-הלב או שווי השוק

הסיפור התחיל במאי 2014, אז מכר משה קריימן, אזרח אמריקאי, נכס מקרקעין בשטח של 7,131 מ"ר בבלפוריה. על פי החוזה קיבל קריימן 700 אלף שקל בעבור הנכס, וכך הוא גם הצהיר בדיווח על המכירה לרשות המסים. ההצהרה הזאת הדליקה נורה אדומה ברשות המסים, משום שקריימן עצמו שילם מעל 800 אלף שקל כאשר רכש את אותו נכס ב-1996. איך ייתכן שהוא מוכר את אותו נכס בחלוף 18 שנים ב-100 אלף שקל פחות מהסכום שהוא עצמו שילם עליו? התשובה של מנהל מיסוי מקרקעין חיפה הייתה ש"זה פשוט לא ייתכן", ולכן הוא הוציא לקריימן שומה חדשה, שבה נקבע שווי המכירה על סך 3 מיליון שקל, והמס הנדרש נגזר על פי סכום זה ולא על פי הסכום הרשום בחוזה המכירה.

קריימן הגיש השגה לרשות המסים על החלטת מנהל מסמ"ק חיפה, אך ההשגה נדחתה - וכך הגיעו הצדדים אל ועדת הערר בבית משפט המחוזי חיפה. לטענת קריימן, הוא מכר את הנכס בשווי המוצהר בתום-לב, בהסתמך על שווי שנקבע בעסקה דומה בחלקה סמוכה ולמעשה רומה על ידי הרוכשים. עם זאת, בשום שלב לא הגיש קריימן תביעה או תלונה נגד הרוכשים בגין התרמית הנטענת.

מנהל מיסוי מקרקעין טען בתגובה כי קריימן עצמו רכש את הנכס בשנת 1996 תמורת סך של כ-832 אלף שקל, ולכן ברור כי שווי המכירה בעסקה, בחלוף 18 שנה, לא יכול להיות נמוך יותר משווי הרכישה. עוד טענה רשות המסים כי מנהל מיסוי מקרקעין קבע את שווי המכירה על עסקה להשוואה מאותה חלקה סמוכה שבה נמכר אותו נכס דומה בשנת 2013 תמורת סך של 2.75 מיליון שקל.

מנהל מיסוי מקרקעין הוסיף כי לאורך השנים הייתה עלייה במחירי הנדל"ן ועל כן השווי שנקבע על ידיו הינו שווי השוק הנכון ומשקף את הסכום שניתן היה לצפות לו במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון. קביעת שווי המכירה חוזקה גם בחוות דעת של שמאי מטעם רשות המסים, אילן בוחניק, שהעריך את שווי הנכס בסכום של 3.5 מיליון שקל.

קריימן לא הגיש חוות דעת שמאית נגדית מטעמו, ואף ויתר על חקירת השמאי מטעם רשות המסים.

במהלך דיוני ההוכחות אמר המוכר קריימן: "לפני 18 שנים קניתי את הקרקע. תמיד רציתי שיהיה לי רכוש בארץ הקודש, וקניתי את חתיכת הקרקע הזו בזול. בזמן הזה היו לי הרבה חובות והייתי לחוץ על כסף והמכירה הייתה הזדמנות לשלם את החובות. שאלתי מה השווי של הקרקע, אז מר קרמר (הרוכש, א' ל"ו) אמר שנמכרה על יד זה קרקע ב-700 אלף שקל. בשבילי 700 אלף שקל זה הרבה כסף". לדבריו הוא הסכים מיד לסכום. על כך כתבה ועדת הערר: "לא ניתן לקבל את עדותו זו של העורר. מדובר בנכס מקרקעין בשטח של מעל 7 דונם, חלקו בייעוד למגורים, ואילו העורר מתייחס אליו כאל 'חתיכת קרקע'".

ההחלטה: "תמורה בסכום העולה על המוצהר"

בהחלטה שדחתה את טענת קריימן ציינה יו"ר ועדת הערר, השופטת אורית וינשטיין, בהסכמת חברי הוועדה אבי שרם ואבישי זיו, כי הפער העצום בין התמורה החוזית לשווי השוק של הנכס "מציב קושי ממשי לקבל את טענותיו". עוד הובהר לקריימן כי מאחר שבחר שלא לנקוט בהליך משפטי נגד הרוכשים אשר לטענתו רימו אותו, אין בפיו עילה להעלות טענות מרמה מצד הרוכשים כלפיו במסגרת הערר. בדיון ההוכחות אף התברר כי קריימן קיבל תשלומים נוספים מהרוכשים, אשר שולמו במקומו למועצת בלפוריה ולרשויות המס, וועדת הערר ציינה כי קריימן "לא הצליח לספק תשובות ברורות באשר לסכום המדויק שאותו קיבל".

השופטת ציינה כי נוכח העובדה כי קיים פער גדול בין שווי המכירה המוצהר לבין שווי השוק, הרי שמתקיימת החזקה לפיה התמורה ההסכמית לא נקבעה בתום-לב, ועל כתפי קריימן מוטל הנטל לסתור את החזקה הזאת - אך הוא לא עמד בנטל האמור. לדבריה, תדפיס שצירף לערר כדי להוכיח כי הסתמך על מחיר מכירת נכס סמוך ב-775 אלף שקל לא צורף לתצהיר שהגיש.

עוד קבעה ועדת הערר כי קריימן לא תמך את "טענתו הלקונית בדבר מצבו הכלכלי" בשום מסמך. "הרושם הברור שנוצר מהעדויות והמסמכים שהוצגו בפנינו הוא כי העורר קיבל תמורה בעסקה מושא הערר שהינה בסכום העולה על המוצהר. לפיכך, גם אילו היה העורר מצליח לעמוד בנטל להוכיח את תום ליבו בקביעת התמורה ההסכמית - ולא זה המצב - עדיין לא ניתן היה לקבל את הערר". ועדת הערר חייבה את קריימן בהוצאות משפט בסך 45 אלף שקל לטובת רשות המסים.

מרשות המסים נמסר כי בכל שנה מדווחות לרשות המסים כ-200 אלף עסקאות נדל"ן. "אחד הפרמטרים העיקריים הנבחנים בדיווח על עסקה הינו שווי העסקה המדווח. בחינת השווי נעשית כיום הן בביקורת אנושית והן גם באמצעות שילוב של כלים מעולם האינטליגנציה המלאכותית. כאשר עולה מהבדיקות האמורות כי לכאורה קיים פער בין שווי השוק לבין השווי המדווח, עובר התיק לביקורת מעמיקה בנוגע לסבירות השווי המדווח".

"נציג רשות המסים אמר שכל החרדים מברוקלין גנבים"

עו"ד אוהד כהן, המייצג את קריימן, מסר בתגובה: "לא נעשה פה משפט צדק. ועדת ערר חרצה את גורלו של מרשי מראש למרות כל ההוכחות שהוצגו בפניה בחרה לא להאמין לאמת. נציג בכיר מרשות המיסים מחוץ לאולם הדיונים אמר שכל החרדים מברוקלין גנבים, ואז הבנו מה באמת קורה שם. נערער לעליון" .

עוד כתבות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?