גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאחר שבעל הנכס הואשם בהלבנת הון ובמספר עבירות פליליות נוספות, הוחלט על חילוט הבית / צילום: Shutterstock, Andrii Yalanskyi

בית המשפט המחוזי בנצרת החליט היום (ג') על חילוט בית השייך למשפחה בכפר מנשייה זבדה לאחר שבעל הנכס הואשם בהלבנת הון ובמספר עבירות פליליות נוספות.

● בין תל אביב לרמת גן: ערים שכנות ופער של 60% במחירי הדירות
● הדוחות מגלים: השכירות בקניון TLV נמוכה בחצי מהמתחרים, אך בעלי עסקים לא באים

ההחלטה התקבלה לאחר שבשנת 2019 הוכרע דינו של הנאשם בעבירות גניבת קרקעות והלבנת הון בשווי של כ-2.394 מיליון שקל, והוטלו עליו 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו-60 אלף שקל קנס כספי.

בתוך כך, ביקשה פרקליטות המדינה לחלט את ביתו של הנאשם והשופט החליט שהדיון בחילוט ינוהל בנפרד, במטרה שלא לעכב את מתן גזר הדין על נאשמים נוספים בתיק - בין היתר עורכי דין שסייעו לנאשם בהשתלטות על קרקעות שלא כדין.

ההחלטה המשמעותית כאמור, התקבלה היום, ומדובר על צעד בעל השלכות רוחביות בכל מה שקשור למאבק בפשיעה והאלימות בחברה הערבית. בתוך כך, בית המשפט קבע היום, כי על אף שבמקרקעין מתגוררת כל משפחתו של הנאשם, לרבות שלוש נשותיו (פוליגמיסט) וילדיהן, הוא מחלט את הנכס והלכה למעשה מעביר לידי המדינה את ביתו של הנאשם, בשל הוראות חוק איסור הלבנת הון ובשל אי עמידתם של הנאשם ובני משפחתו בתנאי ההגנה של "דירת מגורים", אשר רק אם התקיימה, יש להימנע מחילוט.

בפסק הדין שנתן השופט ערפאת טאהא, נקבע כי "המשיב הורשע בעבירה של הלבנת הון בהתאם לסעיף 3 (א') לחוק הלבנת הון. זאת בנוסף להרשעתו במספר עבירות נוספות בהתאם לחוק העונשין, כולל עבירת זיוף וקבלת דבר במרמה". "אשר על כן, אני מקבל את הבקשה ומורה על חילוט הנכסים שלהלן עד לסכום 2.934 מיליון שקל".

תקדים בחברה הערבית

עורך הדין עודד קם, ראש הצוות הכלכלי בפרקליטות מחוז צפון מסביר כי המקרה הזה הוא תקדימי בחברה הערבית. "היה מקרה דומה בתיק הבורסה ליהלומים ושם חילוט הבית היה בהסכם, אולם כאן מדובר על פעם ראשונה שבה מי שמחליט על חילוט הוא בית המשפט ופעם ראשונה שזה קורה בחברה הערבית. ויש לזה משמעות רוחבית מיוחדת: אין צורך להכביר מילים על משמעות ההחלטה הזו כאבן דרך בלחימה בפשיעה הכלכלית בכלל ובפשיעה בחברה הערבית בפרט. ההרתעה שיוצרת החלטה כזו בקרב גורמים עבריינים, שיודעים שאם יורשעו בהלבנת הון ובפשיעה חמורה אחרת, יינטל מהם ביתם ומשפחתם תיוותר מחוסרת קורת גג, היא הדרך הטובה ביותר להיאבק בפשיעה מן הסוג הזה".

לדברי קם, "אני מבקש את ההחמרה הזו בכל תיק שאני מנהל, וזה גם עניין של מדיניות בפרקליטות, אולם לא תמיד מקבלים את עמדתי לצערי".

"החוק לא נותן הגנה לבני משפחה שלא גרים עם הנאשם"

עוד צוין בפסק הדין כי בני משפחתו של הנאשם אינן זכאים לדירת מגורים, מאחר שלפי שיקול בית המשפט "בעל הנכס אינו מתגורר בנכס אלא בצריף שהוקם ליד בית המגורים, כמו כן נטען ולא הוכח כי המשיב נושא בנטל פרנסת המשיבות (נשותיו וילדיהן). אף לא נטען כי לנשותיו ולעבריין ילדים משותפים קטינים וכי מוטלת על המשיב חובה לפרנס אותם".

קם מסביר כי ההחלטה להפריד את החילוט בתיק הזה הייתה "החלטה חכמה, אחרת לא היה ניתן להגיע לגזר דין". לדבריו, "התהליך ללא שום קשר היה מאוד ארוך, במסגרתו נשקל גם ההיבט הרווחתי של דיירי הבית, אולם החוק בהיבט הזה לא נותן הגנה לבני משפחה שלא גרים עם הנאשם. מדובר על שלוש נשים שהוא נשוי להן שנתן להן זכות שימוש בבית ללא תמורה. כמו כן, אין כאן ילדים קטנים שאותם הוא מפרנס".