גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקפיטליזם ועונשו: ההתפטרות השקטה - תוצר של שוק עבודה נצלני

הקידמה הטכנולוגית החזירה את עולם העבודה לימי הניצול של המהפכה התעשייתית ● כעת יש מי שרוצים לשרטט מחדש את הגבול ולחזור להפרדה השפויה בין העבודה לזמן הפנאי, וזה דווקא סימן בריא לחברה, שהאדם נמצא במרכזה ולא צבירת ההון

הקידמה הטכנולוגית החזירה את עולם העבודה לימי הניצול של המהפכה התעשייתית / צילום: ויקימדיה
הקידמה הטכנולוגית החזירה את עולם העבודה לימי הניצול של המהפכה התעשייתית / צילום: ויקימדיה

הפילוסוף הגרמני הגל לימד אותנו שההיסטוריה נעה באופן דיאלקטי כמו מטוטלת. המציאות (הוא קרה לה "תיזה") נעה אל עבר נקודת קיצון, שממנה היא פונה בחזרה לכיוון ההפוך, עד שהיא מגיעה לנקודת הקיצון המנוגדת לה והופכת ל"אנטי-תיזה". לבסוף, המטוטלת נעה בין שני קטבי המציאות עד שנוצר מעין שילוב שלהם (סינתיזה), אותה היגל הגדיר כ"שלם". וחוזר חלילה: "השלם", שהוא המציאות החדשה, יהפוך בהמשך לאנטי-תיזה, ומשם לסינתיזה חדשה. וכך הלאה והלאה. 

■ בלי התראה מראש ובלי מחאות: הכירו את גל "ההתפטרות השקטה" ששוטף את העולם
כשוק העבודה רותח: 3 הערות על הטרנד האחרון שסוחף את העובדים

אחת ההבטחות שהיו טמונות בקידמה ובהתפתחות הטכנולוגיה, הייתה שחרורו ההדרגתי של האדם ממטלות הישרדותיות יומיומיות מתישות ומסוכנות כמו ציד, דיג, ליקוט, או הדלקת מדורה כדי להתחמם ולחמם מזון. ואכן, מכל אלה השתחררנו. מטלות כמו רכישת מזון או ביגוד בקניון הממוזג הן דבר של מה בכך כיום, וטוב שכך.

עם המצאת הקיטור והופעת המפעלים במאות ה-17 וה-18 השתנה העולם דרמטית, ואתו גם תנאי החיים של האדם העובד. מצד אחד, הוא עבר לעיר, שם נפתחו בפניו אופציות חדשות כמו חנויות ובתי ספר. מצד שני, העובדים, בהם ילדים, נדרשו לעבוד במפעלים שעות ארוכות עם תנאים ירודים וקטלניים בשכר נמוך.

גיאורג פרידריך הגל / צילום: ויקיפדיה

תנועה המטוטלת הדיאלקטית הביאה לשינוי בתנאי החיים, עם התארגנויות העובדים שהחלו לצוץ ברחבי העולם ועימם הדרישה לתנאי עבודה נאותים. "8 שעות עבודה, 8 שעות פנאי ו-8 שעות שינה" הייתה קריאה פופולרית במיוחד של העובדים באמצע המאה ה-19. חלקם אפילו מתו למענה בהפגנות אלימות מול בעלי מפעלים שלא אהבו את הדרישה "המוגזמת" לשעות עבודה קבועות, לשכר מינימום, לסביבת עבודה נאותה ועוד. בהמשך, עם התגברות כוחם של העובדים, הצטרפותם לפוליטיקה והתפתחות התודעה האנושית ההומניסטית גם הגיעה חקיקה מתאימה, שהחלה להסדיר את דיני העבודה.

חלפו 150 שנים ויותר מאותם ימים. מאז, המטוטלת התנדנדה הלוך שוב אינספור פעמים. למשך כמה עשורים סביב אמצע המאה ה-20, היה נראה שנוצר בעולם המערבי מעין סטטוס-קוו של הפרדה בריאה בין העבודה לבין החיים לאחר שעות העבודה, חלק גדול ממנו נוצר בשל העברת הייצור רחוק מהעין, למדינות שבהן תנאי העבודה היו נחותים בהרבה מאשר במערב. אולם בעשורים האחרונים הגבולות שנוצרו במאמץ אנושי גדול נפרצו ונטשטשו. כל זאת, על רקע השתכללות העולם המודרני, והאתוסים המערביים המכוננים של הקפיטליזם - תחרותיות, הישגיות, צבירת-הון ועוד - ובשילוב של טכנולוגיה חסרת תקדים בהיסטוריה.

כיצד המציאות השתנתה?

לפני עידן האינטרנט, כאשר האמצעים הטכנולוגיים, כמו המחשב לדוגמה, היו זמינים לעובד רק במשרד, המעסיק יכול היה לבקש ממנו להשתמש בהם רק במהלך שעות העבודה. בסוף היום, היה העובד מכבה את המחשב ב-17:00, מתנתק מהעבודה וחוזר לביתו. למחרת הוא היה שב למשרד ב-8:00 בבוקר, מדליק את המחשב ומתחיל הכול מחדש (8 שעות עבודה, 8 שעות פנאי, 8 שעות שינה - זוכרים?). כך לגבי הטלפון, הפקס וכל אמצעי טכנולוגי במשרד.

הנתק בין העבודה ל"חיים" היה (כמעט) מוחלט וההפרדה הייתה מבנית בגלל שהייתה תלויה באמצעים הטכנולוגיים של התקופה. קרל מרקס קרא לתלות הזו בסביבה ובהשפעות שלה על האדם: "ההוויה מעצבת את התודעה".

בהתאם, ככל שהטכנולוגיה התקדמה, ונוספו עוד ועוד מכשירים חדשים - מחשבים ניידים, טלפונים סלולריים, אינטרנט והסמארטפון שמשלב בין כולם - השתנתה ההוויה.

השינויים הטכנולוגיים המהירים הביאו עימם דרישות חדשות מהעובדים. עכשיו, כשניתן לקחת את העבודה הביתה במחשב הנייד והעובד הממוצע מחזיק בכיסו מכשיר שכוח המחשוב שלו גדול מזה שתיפעל את נחיתת אפולו 11 על הירח ב-1969, מעסיקים גרגרנים החלו לדרוש מעובדיהם להשתמש בטכנולוגיה הזו ולהיות זמינים לענייני עבודה מחוץ לשעות העבודה.

עד צאת הנשמה

ההבטחה כי הטכנולוגיה תשחרר את האדם ממטלות מתישות ובהמיות ותאפשר לו לנצל את הזמן שהתפנה ולהפכו ל"יותר אנושי", הפכה למכשיר שמשעבד אותו וכובל אותו למקום העבודה. מרקס קרא לזה "הבהמי הופך לאנושי, והאנושי לבהמי". ההפרדה בוטלה כמעט לגמרי. הזמן והמרחב שהיו מוקדשים לעבודה נפרצו. המוטיבים הדכאניים של העבודה חדרו לתוך זמן הפנאי על חשבון תחביבים, משפחה, ילדים, חברים ועוד.

קרל מרקס / צילום: Associated Press, Mark Schiefelbein

אינספור כתבות פורסמו על עובדי ההייטק שנשארים במשרדים מצאת החמה ועד צאת הנשמה. השכר הגבוה, הבירות החופשיות, שולחנות הביליארד, המסיבות ושאר הפינוקים, זכו לכתבות מחמיאות ולדירוגים מושכים. אבל המחיר ששילמו ההייטקיסטים נותר גבוה: היעדרות של שעות ארוכות מהבית; זמן מועט עם הילדים ובני הזוג; עבודה אינסופית גם מהבית.

ההייטק הוא כמובן הדוגמה הבולטת, אבל הוא לא לבד. עולם העבודה מלא בדוגמאות כאלה. על הרקע הזה, אין פלא שתנועת המטוטלת של הגל נעה עכשיו בכיוון הנגדי, ובקצב הטיקטוק, אל עבר התופעה שזכתה לשם "ההתפטרות השקטה". קשה לדעת בשלב זה מה ההיקף שלה, אך לפי הרעש ברשתות החברתיות ובעיתונים בולטים בעולם, אפשר בהחלט להתייחס אליה כאל אירוע מתהווה. בפרסקטיבה של כמה עשורים אפשר כמובן למצוא ביטויים דומים של התנגדות-עובדים (בעיקר צעירים) למצבם, ולכך ש'ההתפטרות השקטה' היא בעצם שם חדש לתופעה ישנה. כלומר, המטוטלת החלה את תנועתה מזמן והביטוי החדש, הוא עוד אחד על-רצף התנועה שלה.

הביטוי quiet quitting מוצלח יותר ורב-משמעי יותר מאשר התרגום שהפך בינתיים פופולרי בעברית - "התפטרות שקטה". בכלל, קשה שלא לתהות מדוע מכנים עבודה, שממשיכה להיעשות בגבולות ובזמנים שנקבעו לה אך לא מחוצה לה, "התפטרות". כך או כך, מהפופולריות הגוברת שלו בפלטפורמות שמזוהות עם צעירים נראה שזה לא עוד טרנד-רשת אלא בחירה מהפכנית מבורכת גם (אבל לא רק) בגלל שהיא נולדה לא מתוך אידאולוגיית-נגד, אלא באופן אינטואיטיבי מתוך תחושת הסתירה בין ההבטחה לחיים נוחים יותר שטמונה בקידמה, לבין חיי שעבוד לרצונם של מעסיקים ותאגידים.

 

התודעה יוצאת לקרב

בסופו של דבר זה די פשוט: ההוויה נחטפה בידי קברניטי עולם העבודה הקפיטליסטי ואיתה גם התודעה שלנו, שהטמיעה בעצמה את התנאים החדשים של העידן, שמחריפים עם כל שדרוג טכנולוגי.

אבל עכשיו התודעה מחזירה מלחמה. נמאס לה. היא רוצה להפסיק את התלות שהפכה אותה לבורג במכונה של מעסיק כזה או אחר, וכמהה לחירות שהובטחה לה. ואכן, העתיד כבר כאן, ואין סיבה לחכות.

ניתוק המכשירים לאחר שעות העבודה ובאמצעותם ביטול היחסים מטושטשי-הגבולות בין זמן ההתפרנסות לבין זמן הבטלה והפנאי כחלק מ"ההתפטרות השקטה" הם חלק מהצעדים שההיסטוריה מזמנת עכשיו בהתאם לעיקרון הדיאלקטי.

הפילוסוף ברטראנד ראסל כתב במאה הקודמת מאמר בשם "בשבח הבטלה" ובו הוא הביע תמיהה על כך שהאנושות בוחרת לעבוד באותו הקצב שהיא עבדה בו לפני המצאת המכונות.

"אני חושב שיש יותר מדי עבודה בעולם, שנזק כביר נגרם בשל האמונה כי העבודה היא מידה טובה, ומה שצריך להטיף לו במדינות מתועשות מודרניות שונה בתכלית ממה שהוטף לו קודם", כתב בתחילת המאמר והוסיף: "גברים ונשים רגילים, בהינתן להם האפשרות לחיים מאושרים ופנויים יותר, יהיו יותר חביבים, פחות רודפים, פחות נוטים להתייחס לאחר בחשדנות. החשק למלחמה יאבד... מזג נוח הוא תולדה של נינוחות וביטחון, לא של מאבק מתיש. שיטות ייצור מודרניות מאפשרות נינוחות וביטחון לכל".

ברטראנד ראסל / צילום: ויקיפדיה

ולכל המצקצקים על דור המילנילאס "המפונק" או "המנותק" או אלה שחרדים לעתיד הקפיטליזם או המשק או "הצמיחה" שייפגעו מאלה שבוחרים להאט את גלגליו - אל תדאגו, הכול בסדר. באמת. הסדר הקפיטליסטי לא הולך לשום מקום והוא גם לא יתהפך על ראשו. מקסימום הוא יקבל קצת פרופורציות. "נהגנו עד כה כטיפשים", כותב ראסל בסוף המאמר, "אבל אין שום סיבה להמשיך לחיות באיוולת לנצח".

עוד כתבות

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם, מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

אברהם אסף / צילום: תמר מצפי

אברהם אסף, מייסד ובעל השליטה בקבוצת אמנת, נפטר בגיל 83

אסף הפך לבעל השליטה באמנת לאחר שרק לפני ארבעה ימים רכש את ההחזקות של שותפו לייסוד החברה, שמואל בר אור, (22.17%) תמורת כ-21.7 מיליון שקל ● מי שצפוי להמשיך אותו הוא בנו, סגן יו"ר החברה, ערן אסף

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

חזירי בר בחיפה / צילום: Ronen Zvulun

כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים

סוגיית החזירים מעסיקה את תושבי העיר מזה יותר מעשור, ובעוד שראש העיר החדש־ישן אמר שיטפל בה ביד נחושה, דרכי ההתמודדות המתגבשים לא עבדו בעבר ● פרופ' אורי שייניס, מומחה לחקר מינים פולשים, מסביר: "לנסות להתמודד עם החזירים ללא מחקר, זה כמו לנסות להתמודד עם הקורונה ללא מחקר"

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe FireFly)

מחקרים מגלים: המאבק בדמנציה מתחיל בשנות ה-40 שלכם

נקיטת פעולה לשיפור בריאות המוח בשלב מוקדם עשויה לעזור לכם להישאר חדים עם תהליך ההזדקנות ● "המאמצים להתמקד בדמנציה בקרב אנשים מבוגרים כשלו במידה רבה", אומר פרופסור לפסיכולוגיה ומדעי המוח מאוניברסיטת דיוק, ומוסיף כי בשל כך המדענים מחפשים רמזים במוח בשלבי חיים מוקדמים יותר

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן ● אזעקות בצפון: מטרה חשודה הופלה מעל מנרה ו-2 טילי נ"ט שוגרו לעבר הקיבוץ ● היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בדרום לבנון ● מחבלים שנערכו לבצע ירי לעבר כוחותינו במרכז הרצועה חוסלו מהאוויר; מטוסי קרב תקפו אתר שממנו שוגרו רקטות לעבר אשדוד במהלך המלחמה ● עדכונים שוטפים

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

השקל יטוס, הריבית תרד ומה יקרה לאינפלציה? התחזית האופטימית של בנק אוף אמריקה לישראל

בנק ההשקעות הוציא בחג תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית: הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2.4%, לעומת צפי של 2% מצד בנק ישראל ותחזית לצמיחה כמעט אפסית של S&P ● במידה וחוסר הוודאות יתפוגג, מעריכים בבנק כי השקל יכול להתחזק ולהגיע לשער של 3.5 שקלים לדולר

אילוסטרציה: Shutterstock

גבולות אחריות המתווך לספק מידע ללקוחו

האם מתווך יכול להסתפק בנתונים שנמסרו לו על ידי המוכרים, או שעליו לקיים בדיקות עצמאיות לגבי מצב הנכס?

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבית הלבן: ביידן חזר על עמדתו הברורה בנוגע לרפיח

חייל צה"ל נפצע קל מירי שני טילי נ"ט אמש למנרה • תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועת עזה ביממה האחרונה: מחבלים חמושים חוסלו, אתרי שיגור הושמדו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי • עשרות מפגינים, בהם קרובי חטופים, חסמו אמש את איילון צפון והדליקו כתובת אש עם הכיתוב "חלאס" ● עדכונים בולטים