גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקפיטליזם ועונשו: ההתפטרות השקטה - תוצר של שוק עבודה נצלני

הקידמה הטכנולוגית החזירה את עולם העבודה לימי הניצול של המהפכה התעשייתית ● כעת יש מי שרוצים לשרטט מחדש את הגבול ולחזור להפרדה השפויה בין העבודה לזמן הפנאי, וזה דווקא סימן בריא לחברה, שהאדם נמצא במרכזה ולא צבירת ההון

הקידמה הטכנולוגית החזירה את עולם העבודה לימי הניצול של המהפכה התעשייתית / צילום: ויקימדיה
הקידמה הטכנולוגית החזירה את עולם העבודה לימי הניצול של המהפכה התעשייתית / צילום: ויקימדיה

הפילוסוף הגרמני הגל לימד אותנו שההיסטוריה נעה באופן דיאלקטי כמו מטוטלת. המציאות (הוא קרה לה "תיזה") נעה אל עבר נקודת קיצון, שממנה היא פונה בחזרה לכיוון ההפוך, עד שהיא מגיעה לנקודת הקיצון המנוגדת לה והופכת ל"אנטי-תיזה". לבסוף, המטוטלת נעה בין שני קטבי המציאות עד שנוצר מעין שילוב שלהם (סינתיזה), אותה היגל הגדיר כ"שלם". וחוזר חלילה: "השלם", שהוא המציאות החדשה, יהפוך בהמשך לאנטי-תיזה, ומשם לסינתיזה חדשה. וכך הלאה והלאה.

בלי התראה מראש ובלי מחאות: הכירו את גל "ההתפטרות השקטה" ששוטף את העולם
כשוק העבודה רותח: 3 הערות על הטרנד האחרון שסוחף את העובדים

אחת ההבטחות שהיו טמונות בקידמה ובהתפתחות הטכנולוגיה, הייתה שחרורו ההדרגתי של האדם ממטלות הישרדותיות יומיומיות מתישות ומסוכנות כמו ציד, דיג, ליקוט, או הדלקת מדורה כדי להתחמם ולחמם מזון. ואכן, מכל אלה השתחררנו. מטלות כמו רכישת מזון או ביגוד בקניון הממוזג הן דבר של מה בכך כיום, וטוב שכך.

עם המצאת הקיטור והופעת המפעלים במאות ה-17 וה-18 השתנה העולם דרמטית, ואתו גם תנאי החיים של האדם העובד. מצד אחד, הוא עבר לעיר, שם נפתחו בפניו אופציות חדשות כמו חנויות ובתי ספר. מצד שני, העובדים, בהם ילדים, נדרשו לעבוד במפעלים שעות ארוכות עם תנאים ירודים וקטלניים בשכר נמוך.

גיאורג פרידריך הגל / צילום: ויקיפדיה

תנועה המטוטלת הדיאלקטית הביאה לשינוי בתנאי החיים, עם התארגנויות העובדים שהחלו לצוץ ברחבי העולם ועימם הדרישה לתנאי עבודה נאותים. "8 שעות עבודה, 8 שעות פנאי ו-8 שעות שינה" הייתה קריאה פופולרית במיוחד של העובדים באמצע המאה ה-19. חלקם אפילו מתו למענה בהפגנות אלימות מול בעלי מפעלים שלא אהבו את הדרישה "המוגזמת" לשעות עבודה קבועות, לשכר מינימום, לסביבת עבודה נאותה ועוד. בהמשך, עם התגברות כוחם של העובדים, הצטרפותם לפוליטיקה והתפתחות התודעה האנושית ההומניסטית גם הגיעה חקיקה מתאימה, שהחלה להסדיר את דיני העבודה.

חלפו 150 שנים ויותר מאותם ימים. מאז, המטוטלת התנדנדה הלוך שוב אינספור פעמים. למשך כמה עשורים סביב אמצע המאה ה-20, היה נראה שנוצר בעולם המערבי מעין סטטוס-קוו של הפרדה בריאה בין העבודה לבין החיים לאחר שעות העבודה, חלק גדול ממנו נוצר בשל העברת הייצור רחוק מהעין, למדינות שבהן תנאי העבודה היו נחותים בהרבה מאשר במערב. אולם בעשורים האחרונים הגבולות שנוצרו במאמץ אנושי גדול נפרצו ונטשטשו. כל זאת, על רקע השתכללות העולם המודרני, והאתוסים המערביים המכוננים של הקפיטליזם - תחרותיות, הישגיות, צבירת-הון ועוד - ובשילוב של טכנולוגיה חסרת תקדים בהיסטוריה.

כיצד המציאות השתנתה?

לפני עידן האינטרנט, כאשר האמצעים הטכנולוגיים, כמו המחשב לדוגמה, היו זמינים לעובד רק במשרד, המעסיק יכול היה לבקש ממנו להשתמש בהם רק במהלך שעות העבודה. בסוף היום, היה העובד מכבה את המחשב ב-17:00, מתנתק מהעבודה וחוזר לביתו. למחרת הוא היה שב למשרד ב-8:00 בבוקר, מדליק את המחשב ומתחיל הכול מחדש (8 שעות עבודה, 8 שעות פנאי, 8 שעות שינה - זוכרים?). כך לגבי הטלפון, הפקס וכל אמצעי טכנולוגי במשרד.

הנתק בין העבודה ל"חיים" היה (כמעט) מוחלט וההפרדה הייתה מבנית בגלל שהייתה תלויה באמצעים הטכנולוגיים של התקופה. קרל מרקס קרא לתלות הזו בסביבה ובהשפעות שלה על האדם: "ההוויה מעצבת את התודעה".

בהתאם, ככל שהטכנולוגיה התקדמה, ונוספו עוד ועוד מכשירים חדשים - מחשבים ניידים, טלפונים סלולריים, אינטרנט והסמארטפון שמשלב בין כולם - השתנתה ההוויה.

השינויים הטכנולוגיים המהירים הביאו עימם דרישות חדשות מהעובדים. עכשיו, כשניתן לקחת את העבודה הביתה במחשב הנייד והעובד הממוצע מחזיק בכיסו מכשיר שכוח המחשוב שלו גדול מזה שתיפעל את נחיתת אפולו 11 על הירח ב-1969, מעסיקים גרגרנים החלו לדרוש מעובדיהם להשתמש בטכנולוגיה הזו ולהיות זמינים לענייני עבודה מחוץ לשעות העבודה.

עד צאת הנשמה

ההבטחה כי הטכנולוגיה תשחרר את האדם ממטלות מתישות ובהמיות ותאפשר לו לנצל את הזמן שהתפנה ולהפכו ל"יותר אנושי", הפכה למכשיר שמשעבד אותו וכובל אותו למקום העבודה. מרקס קרא לזה "הבהמי הופך לאנושי, והאנושי לבהמי". ההפרדה בוטלה כמעט לגמרי. הזמן והמרחב שהיו מוקדשים לעבודה נפרצו. המוטיבים הדכאניים של העבודה חדרו לתוך זמן הפנאי על חשבון תחביבים, משפחה, ילדים, חברים ועוד.

קרל מרקס / צילום: Associated Press, Mark Schiefelbein

אינספור כתבות פורסמו על עובדי ההייטק שנשארים במשרדים מצאת החמה ועד צאת הנשמה. השכר הגבוה, הבירות החופשיות, שולחנות הביליארד, המסיבות ושאר הפינוקים, זכו לכתבות מחמיאות ולדירוגים מושכים. אבל המחיר ששילמו ההייטקיסטים נותר גבוה: היעדרות של שעות ארוכות מהבית; זמן מועט עם הילדים ובני הזוג; עבודה אינסופית גם מהבית.

ההייטק הוא כמובן הדוגמה הבולטת, אבל הוא לא לבד. עולם העבודה מלא בדוגמאות כאלה. על הרקע הזה, אין פלא שתנועת המטוטלת של הגל נעה עכשיו בכיוון הנגדי, ובקצב הטיקטוק, אל עבר התופעה שזכתה לשם "ההתפטרות השקטה". קשה לדעת בשלב זה מה ההיקף שלה, אך לפי הרעש ברשתות החברתיות ובעיתונים בולטים בעולם, אפשר בהחלט להתייחס אליה כאל אירוע מתהווה. בפרסקטיבה של כמה עשורים אפשר כמובן למצוא ביטויים דומים של התנגדות-עובדים (בעיקר צעירים) למצבם, ולכך ש'ההתפטרות השקטה' היא בעצם שם חדש לתופעה ישנה. כלומר, המטוטלת החלה את תנועתה מזמן והביטוי החדש, הוא עוד אחד על-רצף התנועה שלה.

הביטוי quiet quitting מוצלח יותר ורב-משמעי יותר מאשר התרגום שהפך בינתיים פופולרי בעברית - "התפטרות שקטה". בכלל, קשה שלא לתהות מדוע מכנים עבודה, שממשיכה להיעשות בגבולות ובזמנים שנקבעו לה אך לא מחוצה לה, "התפטרות". כך או כך, מהפופולריות הגוברת שלו בפלטפורמות שמזוהות עם צעירים נראה שזה לא עוד טרנד-רשת אלא בחירה מהפכנית מבורכת גם (אבל לא רק) בגלל שהיא נולדה לא מתוך אידאולוגיית-נגד, אלא באופן אינטואיטיבי מתוך תחושת הסתירה בין ההבטחה לחיים נוחים יותר שטמונה בקידמה, לבין חיי שעבוד לרצונם של מעסיקים ותאגידים.

 

התודעה יוצאת לקרב

בסופו של דבר זה די פשוט: ההוויה נחטפה בידי קברניטי עולם העבודה הקפיטליסטי ואיתה גם התודעה שלנו, שהטמיעה בעצמה את התנאים החדשים של העידן, שמחריפים עם כל שדרוג טכנולוגי.

אבל עכשיו התודעה מחזירה מלחמה. נמאס לה. היא רוצה להפסיק את התלות שהפכה אותה לבורג במכונה של מעסיק כזה או אחר, וכמהה לחירות שהובטחה לה. ואכן, העתיד כבר כאן, ואין סיבה לחכות.

ניתוק המכשירים לאחר שעות העבודה ובאמצעותם ביטול היחסים מטושטשי-הגבולות בין זמן ההתפרנסות לבין זמן הבטלה והפנאי כחלק מ"ההתפטרות השקטה" הם חלק מהצעדים שההיסטוריה מזמנת עכשיו בהתאם לעיקרון הדיאלקטי.

הפילוסוף ברטראנד ראסל כתב במאה הקודמת מאמר בשם "בשבח הבטלה" ובו הוא הביע תמיהה על כך שהאנושות בוחרת לעבוד באותו הקצב שהיא עבדה בו לפני המצאת המכונות.

"אני חושב שיש יותר מדי עבודה בעולם, שנזק כביר נגרם בשל האמונה כי העבודה היא מידה טובה, ומה שצריך להטיף לו במדינות מתועשות מודרניות שונה בתכלית ממה שהוטף לו קודם", כתב בתחילת המאמר והוסיף: "גברים ונשים רגילים, בהינתן להם האפשרות לחיים מאושרים ופנויים יותר, יהיו יותר חביבים, פחות רודפים, פחות נוטים להתייחס לאחר בחשדנות. החשק למלחמה יאבד... מזג נוח הוא תולדה של נינוחות וביטחון, לא של מאבק מתיש. שיטות ייצור מודרניות מאפשרות נינוחות וביטחון לכל".

ברטראנד ראסל / צילום: ויקיפדיה

ולכל המצקצקים על דור המילנילאס "המפונק" או "המנותק" או אלה שחרדים לעתיד הקפיטליזם או המשק או "הצמיחה" שייפגעו מאלה שבוחרים להאט את גלגליו - אל תדאגו, הכול בסדר. באמת. הסדר הקפיטליסטי לא הולך לשום מקום והוא גם לא יתהפך על ראשו. מקסימום הוא יקבל קצת פרופורציות. "נהגנו עד כה כטיפשים", כותב ראסל בסוף המאמר, "אבל אין שום סיבה להמשיך לחיות באיוולת לנצח".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; קרפור נופלת לאחר פרסום הדוחות

הפוטסי עולה בכ-1%, הדאקס מטפס בכ-0.8% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● ההוראה האחרונה של באפט: צמצום החזקות בחברת אפל ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס