גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקפיטליזם ועונשו: ההתפטרות השקטה - תוצר של שוק עבודה נצלני

הקידמה הטכנולוגית החזירה את עולם העבודה לימי הניצול של המהפכה התעשייתית ● כעת יש מי שרוצים לשרטט מחדש את הגבול ולחזור להפרדה השפויה בין העבודה לזמן הפנאי, וזה דווקא סימן בריא לחברה, שהאדם נמצא במרכזה ולא צבירת ההון

הקידמה הטכנולוגית החזירה את עולם העבודה לימי הניצול של המהפכה התעשייתית / צילום: ויקימדיה
הקידמה הטכנולוגית החזירה את עולם העבודה לימי הניצול של המהפכה התעשייתית / צילום: ויקימדיה

הפילוסוף הגרמני הגל לימד אותנו שההיסטוריה נעה באופן דיאלקטי כמו מטוטלת. המציאות (הוא קרה לה "תיזה") נעה אל עבר נקודת קיצון, שממנה היא פונה בחזרה לכיוון ההפוך, עד שהיא מגיעה לנקודת הקיצון המנוגדת לה והופכת ל"אנטי-תיזה". לבסוף, המטוטלת נעה בין שני קטבי המציאות עד שנוצר מעין שילוב שלהם (סינתיזה), אותה היגל הגדיר כ"שלם". וחוזר חלילה: "השלם", שהוא המציאות החדשה, יהפוך בהמשך לאנטי-תיזה, ומשם לסינתיזה חדשה. וכך הלאה והלאה.

בלי התראה מראש ובלי מחאות: הכירו את גל "ההתפטרות השקטה" ששוטף את העולם
כשוק העבודה רותח: 3 הערות על הטרנד האחרון שסוחף את העובדים

אחת ההבטחות שהיו טמונות בקידמה ובהתפתחות הטכנולוגיה, הייתה שחרורו ההדרגתי של האדם ממטלות הישרדותיות יומיומיות מתישות ומסוכנות כמו ציד, דיג, ליקוט, או הדלקת מדורה כדי להתחמם ולחמם מזון. ואכן, מכל אלה השתחררנו. מטלות כמו רכישת מזון או ביגוד בקניון הממוזג הן דבר של מה בכך כיום, וטוב שכך.

עם המצאת הקיטור והופעת המפעלים במאות ה-17 וה-18 השתנה העולם דרמטית, ואתו גם תנאי החיים של האדם העובד. מצד אחד, הוא עבר לעיר, שם נפתחו בפניו אופציות חדשות כמו חנויות ובתי ספר. מצד שני, העובדים, בהם ילדים, נדרשו לעבוד במפעלים שעות ארוכות עם תנאים ירודים וקטלניים בשכר נמוך.

גיאורג פרידריך הגל / צילום: ויקיפדיה

תנועה המטוטלת הדיאלקטית הביאה לשינוי בתנאי החיים, עם התארגנויות העובדים שהחלו לצוץ ברחבי העולם ועימם הדרישה לתנאי עבודה נאותים. "8 שעות עבודה, 8 שעות פנאי ו-8 שעות שינה" הייתה קריאה פופולרית במיוחד של העובדים באמצע המאה ה-19. חלקם אפילו מתו למענה בהפגנות אלימות מול בעלי מפעלים שלא אהבו את הדרישה "המוגזמת" לשעות עבודה קבועות, לשכר מינימום, לסביבת עבודה נאותה ועוד. בהמשך, עם התגברות כוחם של העובדים, הצטרפותם לפוליטיקה והתפתחות התודעה האנושית ההומניסטית גם הגיעה חקיקה מתאימה, שהחלה להסדיר את דיני העבודה.

חלפו 150 שנים ויותר מאותם ימים. מאז, המטוטלת התנדנדה הלוך שוב אינספור פעמים. למשך כמה עשורים סביב אמצע המאה ה-20, היה נראה שנוצר בעולם המערבי מעין סטטוס-קוו של הפרדה בריאה בין העבודה לבין החיים לאחר שעות העבודה, חלק גדול ממנו נוצר בשל העברת הייצור רחוק מהעין, למדינות שבהן תנאי העבודה היו נחותים בהרבה מאשר במערב. אולם בעשורים האחרונים הגבולות שנוצרו במאמץ אנושי גדול נפרצו ונטשטשו. כל זאת, על רקע השתכללות העולם המודרני, והאתוסים המערביים המכוננים של הקפיטליזם - תחרותיות, הישגיות, צבירת-הון ועוד - ובשילוב של טכנולוגיה חסרת תקדים בהיסטוריה.

כיצד המציאות השתנתה?

לפני עידן האינטרנט, כאשר האמצעים הטכנולוגיים, כמו המחשב לדוגמה, היו זמינים לעובד רק במשרד, המעסיק יכול היה לבקש ממנו להשתמש בהם רק במהלך שעות העבודה. בסוף היום, היה העובד מכבה את המחשב ב-17:00, מתנתק מהעבודה וחוזר לביתו. למחרת הוא היה שב למשרד ב-8:00 בבוקר, מדליק את המחשב ומתחיל הכול מחדש (8 שעות עבודה, 8 שעות פנאי, 8 שעות שינה - זוכרים?). כך לגבי הטלפון, הפקס וכל אמצעי טכנולוגי במשרד.

הנתק בין העבודה ל"חיים" היה (כמעט) מוחלט וההפרדה הייתה מבנית בגלל שהייתה תלויה באמצעים הטכנולוגיים של התקופה. קרל מרקס קרא לתלות הזו בסביבה ובהשפעות שלה על האדם: "ההוויה מעצבת את התודעה".

בהתאם, ככל שהטכנולוגיה התקדמה, ונוספו עוד ועוד מכשירים חדשים - מחשבים ניידים, טלפונים סלולריים, אינטרנט והסמארטפון שמשלב בין כולם - השתנתה ההוויה.

השינויים הטכנולוגיים המהירים הביאו עימם דרישות חדשות מהעובדים. עכשיו, כשניתן לקחת את העבודה הביתה במחשב הנייד והעובד הממוצע מחזיק בכיסו מכשיר שכוח המחשוב שלו גדול מזה שתיפעל את נחיתת אפולו 11 על הירח ב-1969, מעסיקים גרגרנים החלו לדרוש מעובדיהם להשתמש בטכנולוגיה הזו ולהיות זמינים לענייני עבודה מחוץ לשעות העבודה.

עד צאת הנשמה

ההבטחה כי הטכנולוגיה תשחרר את האדם ממטלות מתישות ובהמיות ותאפשר לו לנצל את הזמן שהתפנה ולהפכו ל"יותר אנושי", הפכה למכשיר שמשעבד אותו וכובל אותו למקום העבודה. מרקס קרא לזה "הבהמי הופך לאנושי, והאנושי לבהמי". ההפרדה בוטלה כמעט לגמרי. הזמן והמרחב שהיו מוקדשים לעבודה נפרצו. המוטיבים הדכאניים של העבודה חדרו לתוך זמן הפנאי על חשבון תחביבים, משפחה, ילדים, חברים ועוד.

קרל מרקס / צילום: Associated Press, Mark Schiefelbein

אינספור כתבות פורסמו על עובדי ההייטק שנשארים במשרדים מצאת החמה ועד צאת הנשמה. השכר הגבוה, הבירות החופשיות, שולחנות הביליארד, המסיבות ושאר הפינוקים, זכו לכתבות מחמיאות ולדירוגים מושכים. אבל המחיר ששילמו ההייטקיסטים נותר גבוה: היעדרות של שעות ארוכות מהבית; זמן מועט עם הילדים ובני הזוג; עבודה אינסופית גם מהבית.

ההייטק הוא כמובן הדוגמה הבולטת, אבל הוא לא לבד. עולם העבודה מלא בדוגמאות כאלה. על הרקע הזה, אין פלא שתנועת המטוטלת של הגל נעה עכשיו בכיוון הנגדי, ובקצב הטיקטוק, אל עבר התופעה שזכתה לשם "ההתפטרות השקטה". קשה לדעת בשלב זה מה ההיקף שלה, אך לפי הרעש ברשתות החברתיות ובעיתונים בולטים בעולם, אפשר בהחלט להתייחס אליה כאל אירוע מתהווה. בפרסקטיבה של כמה עשורים אפשר כמובן למצוא ביטויים דומים של התנגדות-עובדים (בעיקר צעירים) למצבם, ולכך ש'ההתפטרות השקטה' היא בעצם שם חדש לתופעה ישנה. כלומר, המטוטלת החלה את תנועתה מזמן והביטוי החדש, הוא עוד אחד על-רצף התנועה שלה.

הביטוי quiet quitting מוצלח יותר ורב-משמעי יותר מאשר התרגום שהפך בינתיים פופולרי בעברית - "התפטרות שקטה". בכלל, קשה שלא לתהות מדוע מכנים עבודה, שממשיכה להיעשות בגבולות ובזמנים שנקבעו לה אך לא מחוצה לה, "התפטרות". כך או כך, מהפופולריות הגוברת שלו בפלטפורמות שמזוהות עם צעירים נראה שזה לא עוד טרנד-רשת אלא בחירה מהפכנית מבורכת גם (אבל לא רק) בגלל שהיא נולדה לא מתוך אידאולוגיית-נגד, אלא באופן אינטואיטיבי מתוך תחושת הסתירה בין ההבטחה לחיים נוחים יותר שטמונה בקידמה, לבין חיי שעבוד לרצונם של מעסיקים ותאגידים.

 

התודעה יוצאת לקרב

בסופו של דבר זה די פשוט: ההוויה נחטפה בידי קברניטי עולם העבודה הקפיטליסטי ואיתה גם התודעה שלנו, שהטמיעה בעצמה את התנאים החדשים של העידן, שמחריפים עם כל שדרוג טכנולוגי.

אבל עכשיו התודעה מחזירה מלחמה. נמאס לה. היא רוצה להפסיק את התלות שהפכה אותה לבורג במכונה של מעסיק כזה או אחר, וכמהה לחירות שהובטחה לה. ואכן, העתיד כבר כאן, ואין סיבה לחכות.

ניתוק המכשירים לאחר שעות העבודה ובאמצעותם ביטול היחסים מטושטשי-הגבולות בין זמן ההתפרנסות לבין זמן הבטלה והפנאי כחלק מ"ההתפטרות השקטה" הם חלק מהצעדים שההיסטוריה מזמנת עכשיו בהתאם לעיקרון הדיאלקטי.

הפילוסוף ברטראנד ראסל כתב במאה הקודמת מאמר בשם "בשבח הבטלה" ובו הוא הביע תמיהה על כך שהאנושות בוחרת לעבוד באותו הקצב שהיא עבדה בו לפני המצאת המכונות.

"אני חושב שיש יותר מדי עבודה בעולם, שנזק כביר נגרם בשל האמונה כי העבודה היא מידה טובה, ומה שצריך להטיף לו במדינות מתועשות מודרניות שונה בתכלית ממה שהוטף לו קודם", כתב בתחילת המאמר והוסיף: "גברים ונשים רגילים, בהינתן להם האפשרות לחיים מאושרים ופנויים יותר, יהיו יותר חביבים, פחות רודפים, פחות נוטים להתייחס לאחר בחשדנות. החשק למלחמה יאבד... מזג נוח הוא תולדה של נינוחות וביטחון, לא של מאבק מתיש. שיטות ייצור מודרניות מאפשרות נינוחות וביטחון לכל".

ברטראנד ראסל / צילום: ויקיפדיה

ולכל המצקצקים על דור המילנילאס "המפונק" או "המנותק" או אלה שחרדים לעתיד הקפיטליזם או המשק או "הצמיחה" שייפגעו מאלה שבוחרים להאט את גלגליו - אל תדאגו, הכול בסדר. באמת. הסדר הקפיטליסטי לא הולך לשום מקום והוא גם לא יתהפך על ראשו. מקסימום הוא יקבל קצת פרופורציות. "נהגנו עד כה כטיפשים", כותב ראסל בסוף המאמר, "אבל אין שום סיבה להמשיך לחיות באיוולת לנצח".

עוד כתבות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; הדולר מתחזק וחצה את רף 3.14 שקלים

מדד ת"א 90 יורד בכ-1.7%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.5% ● נייס מזנקת בכ-12% לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים ● עדכונים שוטפים

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לאפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד עבריין המין המורשע אפשטיין

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית באירופה; החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים

הדאקס והפוטסי יורדים בכ-0.8% ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.14 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על המוח שלכם? תשקיעו בשרירי הרגליים

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר