הקרבות בשוק הטלוויזיה בין הוט לקשת סביב עליית חברת הטלוויזיה החדשה FREE TV מטשטשים את העובדה שהשוק הזה רחוק מאוד מחוף מבטחים. הרבעון האחרון של השנה בפתח, וכש־FREE TV תעלה לאוויר (עדיין אין תאריך השקה), יירשמו תמורות משמעותיות בענף כולו.
■ הזיגזג של פרטנר: מה עומד מאחורי ההחלטה לייקר את שירותי הטלוויזיה
■ לקראת מפץ בשוק הטלוויזיה? הכירו את מנכ"ל חברת הסטרימינג החדשה שמבטיח מהפכה
ייתכן שזה לא יקרה מיד, אבל הגברת התחרות תייצר סיטואציה חדשה. הוט, שעולם הטלוויזיה מהווה את מרכז הכובד שלה, תצא בקרב כזה או אחר כדי לשמור על מעמדה ונתח השוק שלה. yes מהבחינה הזו דווקא נמצאת במקום טוב אסטרטגית, ראשית בזכות העובדה שהיא חלק מקבוצת בזק, ושנית כי היא כבר עשתה את הפעולות הנדרשות כדי לעבור לעולם הסטרימינג וחתמה על הסכמי תוכן אסטרטגיים עם דיסני פלוס.
לעומת זאת, שתי החברות הוותיקות והמבוססות בתחום הסלולר, פרטנר וסלקום, יצטרכו לקבל הכרעות קשות לגבי עתיד זרוע הטלוויזיה שלהן ומודל ההפעלה שלה. למעשה, זו תהיה השאלה הגדולה בשוק הטלוויזיה בחודשים הקרובים: מה יעשו השתיים, על רקע העובדה שהפעילות הטלוויזיונית שלהן מפסידה כסף.
הפתרונות האפשריים
אחת האופציות שעומדות בפני סלקום ופרטנר היא לבחור במיזוג בין הפעילויות שלהן, ולהקים גוף טלוויזיוני חדש עם חצי מיליון מנויים שיהווה משקל תחרותי לשחקנים הגדולים. אופציה שנייה היא לשתף פעולה עם שחקן טלוויזיה חדש, דוגמת FREE TV. אופציה שלישית היא להמשיך לדמם כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה, עד למציאת פתרון אחר. האופציה הזו כרוכה בתהליך התייעלות כואב, אבל היא יכולה להיות נסבלת בלית־ברירה.
הבעיה היא שכרגע פרטנר וסלקום נמצאות בתקופת מעבר, ולכן תשומת־הלב שלהן מופנית למקום אחר. בפרטנר, אבי גבאי מגבש הנהלה חדשה ומכין תוכניות להמשך, ואילו בסלקום המנכ"ל דניאל ספיר צריך לנהל את חברה בזמן שהבעלים רוצים למכור אותה. בסיטואציה הזו, קשה לראות כיצד השניים מתפנים לנושא הטלוויזיה בזמן הקרוב, למרות שמציאת פתרון היא מחויבת המציאות.
גורם בכיר בשוק אומר לגלובס כי השיחות לשיתוף־פעולה במשולש FREE TV, פרטנר וסלקום לא ירדו לגמרי מסדר היום - הן רק בהשהיה מפני שכל חברה עסוקה בענייניה, אך לא לעולם חוסן.
לא יכולות לסגור
גם אם פרטנר וסלקום היו מעוניינות למזג את פעילויות הטלוויזיה שלהן, הרי שזה אירוע מסובך טכנולוגית, וספק אם משתלם לעשות אותו. בתור שתי חברות הפעלה עם מאות אלפי לקוחות, סגירה חד־צדדית של הפעילות יכולה להסב להן נזק כבד מאוד, הן כלכלית והן תדמיתית. קשה לקום בבוקר ולהודיע ל־250 אלף לקוחות שמפסיקים למכור להם טלוויזיה, אחרי ששנים אתה אומר להם שהטלוויזיה שלך היא הכי טובה.
מקובל לחשוב שהחברות רוצות את הטלוויזיה על־מנת למכור חבילות של טלוויזיה ביחד עם סיבים אופטיים. זה נכון, אבל חלקית. כרגע קל ונוח להגיע ללקוח עם חבילה, כי זה פותר לו בעיות של התעסקות עם כמה חברות ושירותי לקוחות. עם זאת, העולם הזה הולך ונעלם.
בשוק שבו השחקניות הבינלאומיות נותנות את הטון, והכול עובר לטלוויזיה חכמה ולשירותים אפליקטיביים, זו רק שאלה של זמן עד שהלקוחות ינטשו את המודל המסורתי של תיווך דרך חברת טלוויזיה, וירכשו ישירות את התוכן מהספקיות דרך אפליקציות.
עם זאת, יש הטוענים כי המגמה בשוק יכולה להיות גם הפוכה, כלומר שישנו ציבור רחב של משתמשים שלא ירצה לצפות אך ורק דרך אפליקציות, אלא ירצה שיארזו עבורו תוכן וינגישו לו אותו. מבחינה זו, השוק האמריקאי מוביל מגמה ברורה שהפוכה למצב הנהוג באירופה - שם המפעילים עדיין מוכרים חבילות ערוצים. כיום ישראל דומה יותר לאירופה מאשר לארה"ב, אבל קשה לדעת האם המגמה תימשך.
להתמקד בסלולר ובסיבים
סלקום ופרטנר חייבות למצוא פתרון, בדמות שיתוף־פעולה עם שחקן כמו FREE TV או כל שחקן אחר שייכנס לשוק, ולצאת ממודל ההפעלה הכבד שבו הן פועלות היום. מדובר ברכישת תוכן והתעסקות בו, החזקת מערך טכנאים, ממירים, שירות וכיוצא באלה. הרבה יותר קל ופשוט למכור חבילה שכוללת סיב עם תוכן של שחקן מקומי (אגב, בפרטנר בחנו בעבר כניסה לטלוויזיה באמצעות דרישה מהרגולטור שיחיל שוק סיטונאי על הטלוויזיה של הוט ו־yes - כלומר לחייב אותן למכור חבילת טלוויזיה במחיר מפוקח לשחקנים חדשים שרוצים להיכנס לשוק).
כרגע, הטלוויזיה היא משקולת במרוץ של פרטנר וסלקום להגדלת ההכנסות ושיפור הרווחיות. היציאה שלהן מהעולם הזה נועדה לאפשר להן להתמקד במה שהן טובות: בסלולר ובסיבים. לאט־לאט חוזרת האמונה של המשקיעים בשוק הסלולרי, ויש הסבורים כי השוק נמצא לפני מחזור פעילות חדש אחרי שנים של האטה גדולה.
אומנם הרווחיות משתפרת הרבה מאוד בזכות פתיחת השמיים לאחר הקורונה וחזרת הטיסות - מה שמאפשר הכנסות משירותי נדידה בינלאומיים - אך במקביל מעריכים בשוק כי המעבר לדור החמישי, גם אם הוא נעשה בצורה איטית, בסופו של דבר יחולל שינוי. התחרות הקשה עדיין מלווה את השוק, אך המפעילים מסתכלים על השחקן החדש־ישן wecom, ורואים שהלקוחות לא נוהרים אליו, למרות המודל המעניין של גלישה חינמית בחו"ל במחיר קבוע.
כל עוד wecom שומרת על רמת מחירים סבירה, ולא מתיימרת לחולל תחרות מחירים בשוק, המפעילים מניחים שיוכלו לספוג את נוכחותה מבלי להגיב בתוכניות דומות. כך, הן יוכלו להמשיך בניסיון להעלות את ההכנסה ללקוח בצורה מדורגת ואיטית, למרות התחרות, ולמרות שמתחת לקו חלקן יוסיפו למשוך למטה מחירים ב־25-30 שקל לחודש.
חשוב לזכור כי עבור החברות, המשמעות של כל שקל בארפו (הכנסה ממוצעת למנוי בחודש) היא עשרות מיליוני שקלים בשנה. ההתמקדות בסלולר לפיכך היא כורח השעה, כולל שדרוג ליבת הרשת ומעבר מלא לדור חמישי, מה שיאפשר לחברות להציע שירותים יותר מתקדמים, שכרגע הן בכלל מנועות מלהציע.
בעולמות הסיבים, החברות נהנות מביקושים גדולים לשירות. לפרטנר ולסלקום יש נגישות ליותר ממיליון משקי בית שמחוברים בסיבים, בין אם מדובר על תשתית שלהן או על תשתית של בזק. כמעט כל מי שיש לו אפשרות לכך, מעדיף לעבור לסיבים מאשר להמשיך ולהישאר על תשתיות ישנות. זה מנוע צמיחה שהחברות גילו בשנים האחרונות, והוא רווחי להן - בניגוד לטלוויזיה, שנראה כי רק תמשיך ותדמם עוד ועוד.
