שמחה רוטמן, הציונות הדתית, עושים צהריים, גל''צ, 23.8.22 / צילום: יונתן בלום
ביום שבו נערכו פריימריז במפלגת הציונות הדתית התראיין חבר הכנסת מטעם המפלגה, שמחה רוטמן, בגל"צ, ונשאל בין היתר על עמדת מפלגתו בנושאי מגדר ולהט"ב. רוטמן התייחס לאופן שבו פעל בכנסת בנוגע ל"אג'נדה המגדרית הקשה והקיצונית שנכנסה להרבה מאוד מקומות סביב אמנת איסטנבול", וציין כי "ראינו שבעקבות האמנה רוצים להכניס לבתי הספר מערכי שיעור שאומרים שאהבה רומנטית זה דבר נורא ואיום כי אהבה רומנטית שווה אלימות". המראיין עידן קוולר נשמע מופתע וקבע ש"בהחלט העלית כאן משהו שנשמע הזוי". אבל האם הצטרפות לאמנת איסטנבול פירושה שלמערכת החינוך יוכנסו מערכי שיעור שקובעים כי "אהבה רומנטית שווה אלימות", ועל מה בעצם מתבסס רוטמן?
אמנת איסטנבול, או בשמה המלא "אמנת מועצת אירופה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה", היא מסמך שחיברה מועצת אירופה ב-2011 ומטרתו להגן על נשים ונערות מאלימות פיזית, נפשית וכלכלית, התעללות והטרדה מינית, נישואים כפויים, מילת נשים, אפליה מגדרית ופשעים על רקע "כבוד המשפחה". במשך השנים חתמו ואשררו את האמנה 37 מדינות, כשהאחרונה שבהן, בריטניה, עשתה זאת ביולי האחרון. ישראל לא חתומה על האמנה אף כי הממשלה הנוכחית הודיעה כי בכוונתה להצטרף אליה, מהלך שלבסוף לא הושלם לפני פיזור הכנסת.
ומה נכתב באמנה על הסוגיה של "אהבה רומנטית"? הביטוי הזה, מתברר, כלל לא מופיע בה, וגם אין בה דרישה מבתי ספר לחנך את התלמידים לכך שמושג זה הוא דבר פסול המוביל לאלימות. אז למה התכוון רוטמן? הח"כ הפנה אותנו לדוח שחיברה קבוצה שמוכרת בראשי התיבות GREVIO ("קבוצת המומחים למאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה"). מדובר בפורום שקם מכוח סעיף 66 לאמנה, המונה 15 נציגים מהמדינות החברות, שהם גם מומחים בעלי שם עולמי בתחום זכויות אדם ואזרח, אלימות נגד נשים וכו'. תפקיד הקבוצה הוא לנטר ולבחון את יישום האמנה במדינות השונות, והיא מפרסמת דוחות מעקב שונים בהקשר זה. רוטמן מכוון לדוח ספציפי אחד של GREVIO מ-2020, שעסק במדינת אנדורה הזעירה. בסעיף 73 בו מצוין כי משרד הרווחה, דיור ונוער במדינה מקיים סדנאות לתלמידי חטיבת ביניים, שמטרתן "לפרק סטריאוטיפים מגדריים שליליים ולנתח הבניות חברתיות - כמו למשל המיתוס של אהבה רומנטית - שמנציחות אי שוויון מגדרי ועלולות לשחק תפקיד בהתפתחות של מערכות יחסים פוגעניות".
כפי שניתן לראות, אפילו בדוח הזה לא מופיעה הטענה כי "אהבה רומנטית שווה אלימות", ובוודאי שלא ניתן לגזור מהתיאור שמופיע בו כי אימוץ של אמנת איסטנבול כולל דרישה להכניס לבתי הספר מערכי שיעור שמלמדים זאת.
יתרה מכך, אמנם מבחינה כרונולוגית הסדנאות המדוברות הוכנסו לבתי הספר לאחר ההצטרפות של אנדורה לאמנה, כך שייתכן שיש קשר בין הדברים, אך אין ודאות שזהו אכן המצב, ושהסדנאות הללו הוכנסו למערכת בגלל ההצטרפות לאמנה. כך, למשל, למרות שהסדנאות הן מ-2016, בדוח אחר של מועצת אירופה, מ-2018, שסקר אף הוא את פעילות משרד הרווחה של אנדורה בבתי הספר, לא מופיע הנוסח הזה בתיאור מערכי השיעור שהועברו באותן סדנאות ממש. ומה קורה מחוץ לאנדורה? בדקנו את כל שאר 21 הדוחות שחיברה GREVIO בנוגע למדינות אחרות החברות באמנה, ובאף אחד מהם לא מופיעה כל התייחסות למושג "אהבה רומנטית" או למושג דומה.
פנינו בנושא גם לפרופ' רות הלפרין-קדרי, מייסדת מרכז רקמן באוניברסיטת בר-אילן ומי שכיהנה 12 שנים כנציגת ישראל בוועדת האו"ם למיגור אלימות נגד נשים. לדברי הלפרין-קדרי, שהיא ממובילות המאבק להצטרפות ישראל לאמנת איסטנבול, "באמנה אמנם יש התייחסויות לכך שחינוך הוא מפתח מאוד משמעותי כדי לבער את כל תופעת האלימות מבוססת מגדר ואלימות נגד נשים, אך היא לא נכנסת לרזולוציה מפורטת של מה בדיוק צריך להיות בתוכניות הלימוד". שאלנו אותה גם לגבי סמכויות הגוף שנקרא GREVIO והיא השיבה כי אמנם לגוף הזה אין סמכויות אכיפה, והוא רק ממליץ, "אבל ההנחה היא שמדינה שמצטרפת לאמנה מקבלת על עצמה לקחת לתשומת לבה את ההערות הקונסטרוקטיביות ואת הביקורת הבונה".
ח"כ רוטמן העביר לנו את התגובה הבאה: "שמח שבדיקת גלובס העלתה שהדוגמה שהשתמשתי בה לצעד שננקט בעקבות אמנת איסטנבול במדינה חברה (במקרה זה, אנדורה) אכן התרחשה. ההתנגדות לאלימות בכלל ולאלימות במשפחה או לאלימות כנגד נשים בפרט היא אבן יסוד של חברה חופשית. מי שמנסה לרתום את ההתנגדות הזו לאלימות לטובת אג'נדות רדיקליות, כדוגמת המלחמה באהבה רומנטית, בטיעון שהיא עלולה לשחק תפקיד בהתפתחות מערכות יחסים פוגעניות, אינו מעוניין להילחם באלימות, אלא להרוס את יסודותיה של החברה. בכנס מקיף בכנסת סקרנו עוד דוגמאות רבות נוספות למעורבותו של גוף הפיקוח של מועצת אירופה בבתי הספר ובתוכניות הלימודים של המדינות שאישרו את האמנה.
"אני שמח על כך שבזכות פעילותי נעצרה ההצטרפות של ישראל לאמנת איסטנבול, שבנוסף לכל הנזקים האחרים בתחומי המשפט וההגירה, הייתה משליטה את גוף הפיקוח, ה-GREVIO, על מערכת החינוך בישראל ומקדמת אג'נדות פרוגרסיביות רדיקליות באמצעות מנגנון הפיקוח האינטנסיבי שלו".
בשורה התחתונה: דבריו של רוטמן מטעים. בניגוד למשתמע מהם, הצטרפות לאמנת איסטנבול אינה מביאה עמה הכנסת מערכי שיעור הכוללים טענות על כך ש"אהבה רומנטית היא דבר איום ונורא" או שהיא "שווה אלימות", ואין בה כל דרישה כזאת. בדוח ספציפי שפרסם הגוף שעוקב אחר יישום האמנה, אכן צוינה לחיוב סדנה באנדורה היוצאת נגד "המיתוס של אהבה רומנטית".
תחקיר: אורי כהן