גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשאיות מציפות את הכבישים, ולמדינה אין תוכנית הסדרה

מעל 25% מכלי הרכב שנעים בחלק משעות היום בכבישים הן משאיות ● הן נעות לתוך מרכזי הערים, מעמיסות על התנועה הקיימת גם ככה ומייצרות עוד זיהום אוויר ● למרות שעשרות פתרונות, מהקמת מרכזים לוגיסטיים בפאתי הערים ועד סלילת קווי רכבת מיוחדים לסחורות, הועלו ונכתבו כבר ב־2002 - מעט מהם יושמו ● האם ניתן לפתור את בעיית הפקקים? כתבה שנייה בסדרה

כיצד מחריפות המשאיות בכביש את תופעת הפקקים? / צילום: איל יצהר
כיצד מחריפות המשאיות בכביש את תופעת הפקקים? / צילום: איל יצהר

משבר התחבורה בישראל מורכב: העומסים בכבישים מאיימים על איכות החיים, בעוד התחבורה הציבורית בפיגור עצום. אל אלו מתווסף אתגר שמטופל בעצלתיים - התייחסות המדינה למטענים ולמשאיות שאחראיות על עומסי תנועה, זיהום אוויר ותאונות דרכים הרבה יותר מחלקן במצבת כלי הרכב בישראל.

תנועת המשאיות איננה קללה, להיפך - היא מסמלת ביקושים למסחר ולתעשייה. אבל בהעדר הכוונה ואסדרת השוק היא פוגעת באיכות החיים ובחיים עצמם. במדינה שבה 90% מהובלת המטענים נעשה במשאיות, עדיין אין תוכנית אב לטיפול בעניין, וכתוצאה מכך ישראל מתמודדת לא רק עם ההשלכות התחבורתיות אלא גם עם פגיעה במסחר.

בשנת 2017 - 27 שנים לאחר הסקר הקודם - נערך סקר משאיות שהזמין משרד התחבורה מיועץ התחבורה מוטי זאגא. הסקר, שכלל 60 מקטעים, העריך כי תרומת המשאיות לתפוסה בכבישים הבינעירוניים הוא 10%־12% ולעתים גם 20%. מדובר במספרים גבוהים, שכן בתהליך יצירתו של פקק, קריסת השירות בכביש אינה לינארית ולעתים אחוזים בודדים בלבד הם שגורמים להיווצרותו.

מהסקר עלה שנוכחות משאיות הורגשה בבקרים: בשעה 6 בבוקר הן היוו 17.5% מהתנועה. תנועה ערה של משאיות נרשמה בכל כבישי האורך - בכביש 2, בכביש 4 באזור המרכז, וגם כביש 6 כבר עמוס במשאיות.

תוכנית האב להובלת מטענים לא הושלמה חרף העובדה שחלק ממנה נכתב כבר ב־2016. מטרתה הייתה להבין כיצד ניתן להוביל מטענים בישראל ביעילות ובבטיחות, ובעלויות מופחתות. מחבריה של התוכנית כתבו ש"עולה צורך במעורבות רחבה ומתמשכת של הממשלה בענף המטענים באמצעות כיווני פעולה ואמצעי מדיניות רבים ושונים". זה עדיין לא קרה. בסיכום התקציבי האחרון הוחלט לממן את כתיבת התוכנית ב־50 מיליון שקל, והיא הופיעה גם בתוכנית החירום הממשלתית.

באיזו עיר יש הכי הרבה פקקים ואיפה התושבים הכי מרוצים?
כביש חדש, פקק חדש: הדרך לירושלים כמשל לבעיה שכולם מפספסים

הרכבת מחוץ למשחק

90% מהובלת המטענים בישראל נעשית באמצעות משאיות, 5.5% ברכבת והיתר בצנרת להולכת דלקים. מחצית מהמשאיות נוסעות ריקות בדרכן חזרה, ותורמות לתנועה העמוסה.

בישראל, בשונה ממדינות רבות בעולם, 98% מהסחר מבוצע דרך נמלי הים ומשם המטען מועבר למרכזים לוגיסטיים או למפעלים. רכבת יכולה לפתור חלק מהבעיה, ואכן באירופה חלקן של הרכבות בהובלה הוא 18% בממוצע, אבל המצב מורכב יותר: "בממדיה של ישראל וברשת המסילות הנוכחית שלה לא ניתן להגיע לשיעור זה. עם זאת, יש מקום לסייע לרכבת להגדיל את חלקה הנוכחי בסוגי הובלות המתאימים לה", נכתב במסמכי תוכנית אב לתחבורה מ־2016.

ואולם הוסבר בה כי יתרונה הכלכלי של הרכבת הוא בעיקר במרחקים ארוכים שפחות קיימים בישראל, ובפרט מעל 120 ק"מ. הכדאיות לא לוקחת בחשבון עלויות חיצוניות כמו גודש, זיהום ותאונות - אלא שאין אינטרס לשוק הפרטי לשלם את אותן עלויות. גם הגדלת הסבסוד של המדינה לא יסייע, כי למשאיות יש יתרון בהגעה ליעדים שונים ובגמישות בזמנים, בעוד תשתית הרכבת מוגבלת.

בנוסף, תשתית הרכבת בישראל בפיגור וכל תשתית מנוצלת קודם להסעת נוסעים. בעבר הרכבת שאפה להגיע ל־20% מכלל הובלת המטענים, אך במשרדי הממשלה מסתכלים על הנתון בסקפטיות, והיקף סביר יותר הוא פחות מ־10%.

החלום: עיר ללא משאיות

המשאיות גודשות גם את פנים הערים והמטרופולינים - כשכל משאית רשאית להגיע לכל מקום. תוסיפו על כך גם את פרויקטי הבנייה המואצים, שמרכזים אליהם משאיות ומערבלי בטון.

אמר רפאל בור, יועץ כלכלי בחברת ייעוץ בינלאומית בתחום התשתיות, מסביר כי "באמסטרדם, למשל, מגבילים גדלים של רכבים. סחורה מגיעה באופניים חשמליים עם עגלת משא, או שעוברים לרכבים חשמליים קטנים. צריך לתעדף בני אדם על פני משאיות. בסוף עסקים מתאימים עצמם לרגולציה, והשוק הפרטי ימצא את הפתרונות".

לדבריו, "ייתכן שמבחינה משקית עדיף לסלול קו רכבת מהנמל למרכז לוגיסטי ולהקים מרכזים אלו מחוץ לערים".

עיכוב בהגעת סחורות

בממשלה מודעים לנושא שכמעט ולא מטופל. כשרכב פרטי פוקק את הכביש זה עולה למשק ביוקר, אז מה קורה לרכב שפוקק את הכביש וגם מעכב הגעת סחורות? וכיצד יתמודדו עם העלייה הצפויה במטענים בנמלים, שלשמם הוקמו נמלים חדשים, כשהמשמעות היא עוד ועוד משאיות על הכביש?

לצד כל אלו, יותר משלוחי אינטרנט מחריפים ויחריפו את הביקושים. גם בנושא הזה לא התפתחה מדיניות הוליסטית. מרכזים לוגיסטיים לאו דווקא נבנו היכן שצריך, אלא איפה שזול. המרלו"ג שהוקם בשהם, למשל, סמוך לכביש 6 אך מנותק ממנו. בחלק ממדינות העולם מתכננים מרלו"גים מחוץ לערים, כאשר משאיות גדולות משאירות בהם סחורה שמועברת משם בכלי רכב קטנים יותר.

פתרון נוסף הוא יצירת צירי העדפה למשאיות בשעות שונות, ומתן תמריצים שונים. בעבר נבחנה אפשרות לצרף נהגי משאיות לניסוי "דרך ערך", שמתגמל על נסיעות שלא בשעות העומס, אולם הרעיון נגנז.

רעיונות יש, תקציב אין

גם השוק הפרטי מחפש פתרונות. אורי אפלבאום, סמנכ"ל בחברת טראקנט ולשעבר בכיר במשרד התחבורה, מסביר ש"בתחום הובלת המכולות 40% מהמשאיות שנוסעות בכביש הן ריקות. כמעט תמיד אחרי שמכולה נפרקת היא חוזרת ריקה. ימים אחרי זה מגיעה שוב משאית, ריקה, ומעמיסה את המכולה הריקה ומחזירה אותה לנמל. וכך, רק בתחום המכולות יש כמעט שתי מיליון נסיעות ריקות בשנה".

לדבריו, החברה יזמה פיילוט שנועד לשדך משאיות ריקות למטענים שנדרש להן שינוע. "במדינות רבות בעולם יש נסיעות שיתופיות של משאיות, וכשאנחנו יודעים שיש כל כך הרבה משאיות ריקות ניתן לשדך ביניהן לבין מטענים שזקוקים להובלה". פתרון אחר, שבין יוזמיו נמצא יועץ התחבורה אייל סנטו מחברת UMO, הם אופני משא חשמליים בעלי יכולת נשיאה של 100־450 ק"ג, להובלת סחורות בערים.

במשרד התחבורה החלו לגבש כאמור את תוכנית האב. עלותה נאמדת ב־2 מיליארד שקל שאינם מתוקצבים, והיא כוללת בחלקה רעיונות שכבר הועלו בתחילת המילניום.

ממשרד התחבורה נמסר: "אגף פיקוח ובקרת רכב במשרד התחבורה, צפוי להציג את טיוטת התוכנית בחודש הקרוב בפני צוות תוכנית אב למטענים. התוכנית מתייחסת בין היתר למגוון פתרונות לעומסי התנועה, זיהום ובטיחות בתחומי התשתית, אכיפה, הסטת תנועה לרכבות ותחבורה חכמה חדשנית".

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

נגע בשיא, ואז ירד: האתר הישראלי שמנסה לחזות מתי תהיה התקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה עברה לירידות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?