שאול אלוביץ' / צילום: איל יצהר
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה ערעור לבית המשפט העליון נגד החלטת השופטת מיכל אגמון-גונן לבטל שניים מתוך שלושת האישומים בפרשת "בזק ניירות ערך".
כזכור, בתיק נאשמו שאול אלוביץ' ובנו אור אלוביץ', עמיקם שורר, לינור יוכלמן וחברות יורוקום.
לטענת המדינה, כתב האישום מגולל מסכת חמורה של פעולות מרמה שביצעו הנאשמים נגד מוסדות חברת בזק ונגד ציבור המשקיעים, תוך הפרת חובת האמונים שלהם כלפי בזק, וקיבלו בכך מידע שהיה גלום בו יתרון תחרותי בניהול המשא-ומתן. במסגרת הודעת הערעור מתבקש בית המשפט לקבוע כי שגה במסקנתו שיש לבטל את האישומים.
כזכור, במהלך שנת 2020 הוגש כתב אישום הכולל שלושה אישומים. ברקע הדברים תוארו בכתב האישום מערך השליטה במספר חברות וכן שתי עסקאות: עסקת בזק-yes לרכישת מניות חברת yes שהוחזקו על-ידי קבוצת יורוקום בידי חברת בזק; ועסקת yes-חלל לרכישת מקטעי לוויין לצורך פעילותה השוטפת של yes - כאשר שאול ואור אלוביץ' היו בעלי עניין אישי בשתי העסקאות, ושורר היה בעל עניין אישי בעסקה הראשונה.
על רקע האמור החליט דירקטוריון בזק בכל אחד מהמקרים להקים ועדה מיוחדת בלתי תלויה, שתורכב מדירקטורים חיצוניים או בלתי תלויים, שמטרתה לבחון חלופות להתקשרויות ולנהל את המשא-ומתן בשם חברת בזק, וזאת על-מנת להבטיח קיומו של הליך תחרותי ובלתי תלוי בכל הנוגע לעסקה בין בזק לבין נושא משרה ובעל שליטה בה.
במהלך כל תקופת עבודתן של שתי הוועדות הבלתי תלויות, עת שימשה יוכלמן כמזכירת הוועדות, היא נהגה להדליף לשאול ולאור אלוביץ' ולשורר מידע חסוי שהיה גלום בו יתרון תחרותי במו"מ. במעשיהם, נטען, ביצעו המשיבים עבירות של קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד וכן הכללת פרט מטעה בדיווח כדי להטעות את ציבור.
בית המשפט המחוזי קיבל את הטענות המקדמיות והורה על ביטול כתב האישום מהטעם שכתב האישום אינו מגלה עבירה. השופטת אגמון-גונן האריכה בהחלטתה כי אין איסור פלילי להעביר מידע מתוך ועדה בלתי תלויה.
בהחלטתה לבטל את האישומים כתבה אגמון-גונן כי "העבירות בהן הואשמו הנאשמים באישום השני והשלישי מציגות את ההתלבטות בנוגע לגבול בין הפלילי לאזרחי במלוא הדרה וקשייה. ניתן היה לפתוח החלטה זו בנושא זה, אך בחרתי לסיים עמו את ההחלטה, כיוון שדווקא לאחר בחינת העובדות הנטענות בכתב האישום, וניתוח העבירות המיוחסות לנאשמים באישומים השני והשלישי, עולה כי במקרה שלפניי היה על המאשימה להימנע מחציית הגבול בין אזרחי לפלילי".
עוד ציינה השופטת כי "המאשימה מבססת אישומים על חובת סודיות של דיוני ועדה, שכלל אין חובה להקימה, והכללים לגבי אופן פעולתה גמישים כדי להתאימם לנסיבות של כל עסקה ועסקה. בנוסף, יש לשים לב כי מרבית הפסיקה, שניתנה בעניינים אזרחיים, נוגעת לאופן פעולת הוועדות הבלתי תלויות מאוחרת למועד הקמתן ופעולתן של הוועדות הבלתי תלויות בעסקאות שלפני".
הפרקליטות: בית המשפט שגה בבחירה להישאר במישור האזרחי
במסגרת הודעת הערעור שהגישו עו"ד רחל מטר, מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ועו"ד שרית משגב, נטען כי השופטת אגמון-גונן שגתה בקביעתו היסודית כי לא קיימת חובת סודיות על דיוניה של וועדה בלתי תלויה ועל המידע שנדון בה - כך בכלל וכך בוועדות הקונקרטיות שבהן עוסקים האישומים בפרט.
עוד נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בפרשנות הדין בעניין זה, וכי חובת הסודיות היא מאפיין מרכזי של מוסד זה, בלעדיה אין לצורך מימוש תכליות הוועדה כמוסד המדמה הליך תחרותי בעסקאות בעלי עניין בחברות ציבוריות.
עוד טענה המדינה כי מוסדות החברה ראו את דיוני הוועדה כסודיים, וכי לא היה מקום לבטל את האישומים בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, נוכח התכלית של גילוי נאות העומדת בסיס חובות אלה.
עוד נטען כי בית המשפט שגה בבטלו את האישומים מהטעם שהמיוחס בהם אינו מתאים לאכיפה פלילית, ויש להותירו במישור האזרחי, שכן כתב האישום מייחס למשיבים מעשים חמורים המצדיקים שימוש בכלים פליליים, ובכל אופן לא ניתן לבחון טענה זו טרם שמיעת העדויות.