כך הפך דובי פרנסס מיד ימינו של אוליגרך ל''כריש'' / איור: אורי אינקס
בשנים האחרונות נדמה ש"הכריש" דובי פרנסס נמצא בכל מקום: הוא לא רק מככב כבר עונה רביעית ברציפות בתכנית ההשקעות של קשת, הכרישים, אלא גם משמש כפרזנטור של בנק מזרחי טפחות והכשרה ביטוח ובשבועות האחרונים גם השיק פודקאסט חדש מבית מאקו של קשת בו הוא מראיין אנשי עסקים - וזוכה לקידום מסיבי ברשת. באתר מאקו אפשר למצוא עוד שפע ידיעות עליו, כחלק מהטיפול השגרתי של האתר בטאלנטים כדוגמתו: החל מאייטם המדווח כי חלה בקורונה וכלה באייטם על כך שחברות בהן השקיע מחפשות עובדים "בתנאים מטורפים".
לקריאה נוספת:
■ נכסים והשקעות עתק: אנשי העסקים הישראלים ששקועים בבריטניה
■ האינפלציה, הריבית והשווקים: שעת המבחן של ג'רום פאוול | חזי שטיינהרט, פרשנות
■ "יכלו לראות את הלחץ על פניו": מה גרם לסמנכ"ל הכספים של ענקית הקמעונאות לקפוץ אל מותו
אבל מעבר לכל העיסוקים התקשורתיים שלו, פרנסס (43) הוא קודם כל משקיע הון סיכון מרכזי בישראל והוא עומד בראש קרן ההון סיכון Group 11 (גרופ 11) המשקיעה מאות מיליוני דולרים בסטארט־אפים ומנהלת עשרות מיליוני דולרים מכספם של גופים מוסדיים ישראלים כמו מגדל, הראל, מור והכשרה חברה לביטוח.
קצת קשה לדמיין את זה כעת, אבל כוכב התקשורת והמשקיע פרנסס היה עד לפני כמה שנים אדם אלמוני כמעט לחלוטין - ואת הקריירה שלו הוא החל בכלל במקום אחר לגמרי.
אז מיהו דובי פרנסס ואיך הוא הגיע למעמדו הבכיר בשוק ההשקעות המקומי? איך כל זה קשור למיליארדר מסתורי בשם סרגיי גרישין, לכושר שכנוע ושיווק פנומנלי, לספר השיאים של גינס, לפוליסות ביטוח במיליונים וגם לאימפריית אינסטגרם עצומה? כדי לספר את הסיפור הזה צריך לחזור תחילה לשנת 2009, שהייתה שנה גורלית בחייו של פרנסס - במהלכה הכיר את האדם שעתיד לשנות את מסלול חייו, האוליגרך הרוסי סרגיי גרישין.
בהרצאה שנתן פרנסס לפני שנתיים לסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון הוא הסביר כי החיים מזמנים לכל אחד הזדמנויות וההצלחה שלו נגזרת מכך שהשכיל לתפוס את אלו שניתנו לו. אחת ההזדמנויות האלה היתה ההיכרות עם גרישין, האיש שהזניק אותו מדירת חדר מעופשת בה גר - כפי שהוא תיאר זאת - לעולם של אחוזות ומטוסים פרטיים.
זה קרה אחרי שפרנסס סיים את לימודי תואר ה־MBA שלו באוניברסיטת UCLA שבלוס אנג'לס בשנת 2008 והתקבל לעבודה כבנקאי אישי בסניף דויטשה בנק בעיר. לתפקיד זה הגיע בעקבות המלצה של אחיו הבכור ישי ("המנטור הראשון שלי", כדבריו) שעבד בעצמו בדויטשה באותה תקופה. בהרצאה סיפר פרנסס לסטודנטים כי אחיו שאל אותו במה לדעתו הוא טוב במיוחד: "אמרתי שאני טוב בשיווק ובמכירות. אז הוא הציע שאהיה בנקאי פרטי".
התפקיד כלל מכירת מוצרים פיננסים ללקוחות עשירים. הימים היו ימי פוסט משבר הסאב פריים בארה"ב וכדי לגייס לקוחות הגה פרנסס רעיון מקורי, שלדבריו אף בנקאי אחר לא יישם לפניו. הוא שלח 2,000 מכתבים ללקוחות פוטנציאליים מאזור חיוג יוקרתי. פרנסס קיבל בחזרה שתי תשובות, אחת מהן מגרישין שהשיב למכתבו, כך סיפר פרנסס, כי אהב את הצליל של שמו. פרנסס השיג לגרישין הלוואה לרכישת אחוזה במונטסיטו, קליפורניה - אחוזה שלימים תימכר לזוג המלכותי הבריטי, הנסיך הארי ומייגן מרקל, ועוד נחזור אליה בהמשך. אחר כך גרישין נתן לו 20 מיליון דולר לנהל עבורו בבנק ותוך זמן קצר, עזב פרנסס את דויטשה בנק והפך למנהל עסקיו ויד ימינו של גרישין.
"סרגיי רוצה שאצליח"
האוליגרך גרישין מתגורר לסירוגין בארה"ב כבר כשני עשורים, אך את הונו הראשוני עשה ברוסיה. לפי הצהרותיו במסמכים שהוצגו בבית משפט בארה"ב, גרישין החל את הקריירה שלו כיזם במכירת עוגיות ונקניקיות מדירתו במוסקבה בסוף שנות ה-80. בשנות ה-90 הפך גרישין לבעלים של חברה לייבוא מוצרי אלקטרוניקה מגרמניה לרוסיה. בהמשך גדל נפח העסקים שלו ברוסיה משמעותית והוא הפך לבעל השליטה בבנק בשם Rosevrobank, אחד מ-50 הבנקים הגדולים ברוסיה דאז.
הונם של אוליגרכים רוסים מעורר חשדנות רבה במערב ולאחרונה במיוחד על רקע המלחמה באוקראינה, אך במקרה של גרישין הוא עצמו הזמין עוד קודם לכן שאלות לגבי מקור עושרו. ב-12 ביולי 2018 פרסם גרישין בזה אחר זה שני סרטונים בחשבון האינסטגרם שלו ובהם טען באנגלית כי הונה לכאורה את הבנק המרכזי של רוסיה בשנות ה-90, ימי קריסת ברית המועצות.
שני הסרטונים הוסרו תוך זמן קצר מהרשת, אך זה היה כבר מעט מאוחר מדי כי הם זכו לסיקור נרחב בעיתונות הרוסית ומאוחר יותר, לאחר שגרישין מכר את אחוזתו להארי ומייגן, גם בצהובונים הבריטיים. על אף הפרסום הנרחב, ככל הידוע גרישין לא נחקר או הועמד לדין מעולם בגין נושאים אלו. בהתייחס לתקופה שבה צולמו הסרטונים, אמר גרישין לאתר הרוסי Lenta.ru כי "היו לי בעיות בריאות שהוחמרו כתוצאה מהמצב בחיי האישיים… אני מתקשה לזכור את התקופה ההיא אבל לצערי פרסומים בתקשורת והליכים משפטיים מזכירים לי אותה".
אם המנטור הראשון של פרנסס היה אחיו ישי, גרישין עונה כנראה על התיאור של המנטור השני, כאשר היחסים בין השניים חרגו, כך נראה, משל עובד ומעביד רגילים.
באפריל 2011 פרסם הג'ואיש ג'ורנל, עיתון יהודי בארה"ב, כתבת פרופיל על פרנסס, שתואר בה כמי ששואף להגיע הכי גבוה, אולי אפילו לתפקיד ראש ממשלת ישראל. פרנסס מתאר בכתבה את גרישין בתור האיש ששינה לגמרי את חייו וכך סיפר לעיתון: "אתם יודעים מה אומרים, שאנשים מצליחים בעולם הזה מכיוון שאנשים אחרים רוצים שהם יצליחו", צוטט פרנסס בכתבה. "זו לא קלישאה, סרגיי רוצה שאצליח ככל יכולתי. לפעמים אתה פשוט צריך הזדמנות". גם גרישין חלק לפרנסס שבחים בכתבה ההיא: "דובי מאוד חכם", צוטט גרישין כאומר. "הוא הרבה יותר חכם ממני. אני לא שם לב לפרטים. דובי שם לב להכל".
מראיונות עבר עם שני האישים עולה כי בתור מנהל עסקיו של גרישין, פרנסס גילה יוזמה והרחיב משמעותית את הפעילות העסקית של האוליגרך בארה"ב. הוא הגה רעיון להקים חברה שתיתן ייעוץ פיננסי מקיף לבעלי ממון וכך נכנסו גרישין ופרנסס לעולמות כמו ביטוח ומימון רכישת מטוסים פרטיים ויאכטות. כאשר זיהה הזדמנות, הקים פרנסס גם פעילות לניהול והחכרה של יאכטות.
כבר בשלב הזה הדגים פרנסס את כישרונו בגיוס התקשורת למטרותיו. כחלק מפעילות החכרת היאכטות, קיבל פרנסס ב-2013 לניהולו את הסופר-יאכטה אריאנה, ששוויה הוערך אז בכ-50 מיליון דולר. כדי לקדם את היאכטה, פרנסס יזם שורה ארוכה של כתבות על אריאנה במגזינים מקצועיים. הוא גם ארגן על גביה צילום של קליפ בכיכוב הראפר פיטבול והשחקן צ'רלי שין. פרנסס הצטיין כל כך בקידומה עד שבעמוד הוויקיפדיה שלה מועלית הסברה השגויה כי הוא עצמו הבעלים של אריאנה.
אך הפריצה הגדולה הראשונה של פרנסס לתקשורת העולמית והישראלית הייתה רק שנה מאוחר יותר ב-2014, אז נכנס לספר השיאים של גינס כשמכר, כחלק מעבודתו אצל גרישין, את פוליסת הביטוח היקרה ביותר אי פעם. הידיעה על הצעיר בן ה-35 שמכר פוליסה של 201 מיליון דולר למיליארדר מתחום הטכנולוגיה, ששמו מעולם לא נחשף, כיכבה באתרים בינלאומיים כמו ביזנס אינסיידר, CNN ופורבס ומשם נקטפה לערוצים הישראלים.
כישורי השיווק של פרנסס, שהגיעו עד לספר גינס, נבנו עוד כששימש כמנהל מכירות לרכבים בעסק המשפחתי. פרנסס מציג עצמו לעתים כמי שבא מרקע צנוע - בן לאב מוסכניק ואמא עובדת עירייה מחולון, שחלק חדר עם שלושת אחיו. אולם כבר בנעוריו המצב הכלכלי של המשפחה השתפר דרמטית, כשאביו, אבי פרנסס, הפך את המוסך המשפחתי לקבוצת מרכזי שירות ומכירה מצליחה לרכב בשם "חולון מוטורס". המשפחה גם עברה לראשון לציון. אחרי שסיים תואר ראשון במדעי ההתנהגות וניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב, פרנסס עבד כמנהל מכירות ומנהל סוכנויות בחולון מוטורס ונכון לפרסום ב-2017 החזיק 5.3% מהבעלות בחברה־האם שלה.
הקשר למייגן והארי
אחד הסיפורים המדהימים ביותר על יכולות השיווק של פרנסס קשור דווקא בלימודיו בארה"ב. אחרי התואר הראשון ובהשפעת אחיו הגדול ישי פרנסס החליט לנסוע ללימודי תואר MBA בארה"ב, כך הוא סיפר בהרצאה לסטודנטים בבן גוריון ב־2020. אבל תוצאת מבחן ה־GMAT שלו לא הייתה גבוהה מספיק. פרנסס לא ויתר על החלום וסיפר לסטודנטים כי הוא נסע מחוף אל חוף כדי לנסות לשכנע פנים אל פנים את האוניברסיטאות לקבלו.
וזה עבד. הקסם האישי ויכולת המכירה שלו הכניסו את פרנסס ל-UCLA בלוס אנג'לס. מאז ועד היום הוא חי בעיר.
אבל לא כל מה שעשו גרישין ופרנסס יחד לאורך השנים הלך חלק. שנה קודם למכירת הפוליסה שוברת השיאים, היה פרנסס מעורב בעסקת ביטוח אחרת, שתתגלה כמוצלחת פחות: ב־2013 פנו גרישין, פרנסס ומנהל עסקים נוסף של האוליגרך בשם טים פינקוביץ' לחברת הביטוח "ציריך אמריקן" כדי לרכוש פוליסת ביטוח חיים לגרישין. לפי תנאי הפוליסה שנרכשה, במקרה שהמיליארדר ילך לעולמו, יקבלו פינקוביץ' ופרנסס 20 מיליון דולר. "מטרת הפוליסה היא לספק הגנה ותחליף להכנסה במקרה מוות של סרגיי גרישין", נכתב בטופס ההרשמה לביטוח עליו שלושתם חתומים.
פוליסת הביטוח הפכה לתביעה שהגישה בדצמבר 2015 ציריך אמריקן נגד גרישין, פינקוביץ' ופרנסס לבית המשפט בקליפורניה. בתביעה היא האשימה את גרישין בהצגה לא נכונה של פרטים על ההיסטוריה הרפואית ודרשה לבטל את הפוליסה ולקבל פיצוי כספי. בנוגע לפרנסס ופינקוביץ', ציריך אמריקן טענה כי הייתה להם מחויבות לחקור את הנתונים שמסר גרישין כיוון שהם חתומים על טופס ההרשמה לביטוח ועל נספח להצהרת הבריאות. שלושת הנתבעים דחו את ההאשמות בכתב הגנה שהגישו ועוד לפני שהגיעה לדיונים בבית המשפט התביעה הסתיימה בפשרה.
בסביבתו של פרנסס אומרים שכמנהל ה-Family office של גרישין לא היה ידוע לו איזה תצהיר נתן גרישין לחברת הביטוח באשר למצבו הבריאותי במעמד קבלת הפוליסה. הם מדגישים כי זו היתה התנהלות אישית של גרישין ושמו של פרנסס השתרבב אליה באופן טכני מתוקף תפקידו: "דובי לא היה מוטב כאדם פרטי בפוליסה, אלא מוטב כמנהל שהרי הפוליסה נקראת Key man ולא בכדי . מדובר במקרה מלפני כעשור שאינו קשור אליו במישרין וחבל שבוחרים להשתמש בו בכדי לנסות להצהיב את עברו נטול הרבב".
אגב, התביעה הזאת היתה ככל הנראה נעלמת במעמקי ארכיוני בית המשפט, אם ב-2020 לא היה מוכר גרישין את אותה אחוזה במונטסיטו, קליפורניה, לזוג המלכותי הארי ומייגן. בעסקה שילם הזוג 14.6 מיליון דולר על הבית שבו 9 חדרי שינה ו-16 חדרי אמבטיה, בהשוואה ל-25 מיליון דולר ששילם גרישין עליו עשור קודם. ההנחה הדרמטית במחיר עוררה את חשדם של הצהובונים הבריטיים המסקרים את בית המלוכה. בצהובון הסאן פשפשו ומצאו את תביעת הביטוח הנושנה ופרסמו כתבה סנסציונית שהזכירה את הפרשה.
פרנסס, איש מכירות ושיווק מצטיין ואשף בהתנהלות תקשורתית, התראיין לכתבה בסאן ונראה כמי שמנסה לעשות מהלימון לימונדה - הוא לא התייחס לנושא תביעת הביטוח ובמקום זאת רמז בכתבה כי יש לו קשר לעסקה בין גרישין למייגן והארי: "אם אתה משקיע שלי ואדם אחר משקיע שלי, ובמקרה שמעתי שאתה רוצה לקנות משהו ואני יודע שהוא מוכר משהו, אני אגיד 'היי, אני חושב שאתה צריך לדבר איתו' ואצור את החיבור", צוטט פרנסס בעיתון. את זכות התגובה לכתבה פרנסס ניצל כדי לציין שקרן ההון סיכון שלו, גרופ 11, נמצאת בעשירון העליון של קרנות ההון סיכון בעולם.
טירון בהון סיכון
וזה רגע טוב לעצור ולהבין כיצד הפך פרנסס ממנהל עסקיו של גרישין לאיש קרן הון סיכון.
כמו שהגיע לעולם הבנקאות בהשפעת אחיו, להון סיכון הגיע פרנסס בעקבות חברו הטוב דרור ברמן, שותפו לדירה בזמן הלימודים לתואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון. ברמן הפך ב-2010 לשותפו של מנכ"ל ויו"ר גוגל לשעבר אריק שמידט בהקמת קרן ההון סיכון Innovation Endeavors. "דרור (ברמן), החבר הכי טוב שלי, קיבל הצעה מאריק שמידט להקים איתו את קרן ההון סיכון. אז גמלה החלטה בליבי להקים קרן טכנולוגית", סיפר פרנסס בראיון שהעניק לדה-מרקר בשנת 2016.
פרנסס וגרישין נכנסו יחד לתחום ההשקעות הטכנולוגיות וספציפית בסטארט-אפים ישראלים. לצורך השקעות אלו הקימו פרנסס וגרישין ב-2012 את קרן SGVC, שפרנסס ניהל וגרישין השקיע בה 13.5 מיליון דולר. ב-2013 הפכה קרן זאת את גרישין למשקיע הפרטי האקטיבי ביותר בהייטק הישראלי, לפי דירוג של חברת IVC. בין השאר, גרישין ופרנסס השקיעו בחברה של מדענית המחשב קירה רדינסקי ובחברת הוידאו האינטראקטיבי אקו של יוני בלוך.
אנשים שהכירו את פרנסס בתחילת דרכו בהון סיכון מגדירים אותו כמי שהיה טירון בתחום. "היום אני רואה שהוא עושה אחלה עסקאות, אבל אני חייב להודות שבאותו הזמן לא חשבתי שהוא יעלה לגדולה", אומר יזם שקיבל השקעה מוקדמת מקרן SGVC, "הוא נראה לי אז אופטימי ונלהב מידי. יש משקיעים שחוקרים לעומק לפני שהם שמים כסף, שתופסים את תפקיד פרקליטו של השטן מולך, אבל הוא הגיע עם גישה חיובית וקיבל החלטה מהר מאוד".
על חוסר הניסיון שלו חיפה פרנסס בעזרת נכונות לסמוך כמעט בעיניים עצומות על משקיעים אחרים ולעקוב אחרי ההשקעות שלהם. אחד המשקיעים שהוא הלך בעקבותיהם היה חברו הטוב ברמן והשני, המשמעותי יותר, היה אורן זאב - המנטור השלישי שלו, לצורך העניין.
זאב, משקיע בעל רקורד מוכח, עזב כמה שנים קודם את תפקידו בקרן אייפקס פרטנרס ובאותה תקופה ארגן קבוצות חברים להשקעה בסטארט-אפים צעירים ומבטיחים. פרנסס היה אחד מאלו שהצטרפו להשקעות בסכומים של מאות אלפי דולרים לחברה, בתחילה מכספו של גרישין. "זאב הביא איתו קשרים מטורפים בעמק הסיליקון שלדובי לא היו", אומר יזם שמכיר את שניהם.
דרך זאב הגיע פרנסס להשקעה בשתי החברות שמהוות עד היום את הצלחותיו הגדולות ביותר: חברת אוטומציית התשלומים "טיפלתי", שגייסה בשנה שעברה לפי שווי 8.3 מיליארד דולר, וחברת התיירות העסקית טריפאקשנס, שהוערכה אשתקד ב־7.2 מיליארד דולר.
בראיון לדה מרקר סיפר פרנסס כי לאחר סיום ההשקעות מהקרן הראשונה שלו עם גרישין, הוא רצה להגדיל את החשיפה לתחום הטכנולוגי ולהשקיע בו 50 מיליון דולר נוספים, אך גרישין סירב: "הוא אמר שישים מעט כסף, אבל שאלך לגייס 50 מיליון דולר מאנשים אחרים", סיפר.
סכסוך זמני עם גרישין
וכך יצא פרנסס לדרך עצמאית, כאשר את הקרן השנייה של SGVC, שהושקה ב-2014 וגובהה 41 מיליון דולר, הוא גייס לבדו ממשקיעים. לימים תמותג מחדש SGVC בתור גרופ 11. גרישין אמנם היה המשקיע הגדול ביותר בקרן והתחייב במקור להשקעה של כ-15 מיליון דולר בקרן השנייה של SGVC, אך לא היה המשקיע היחידי בה.
נראה כי העזיבה של פרנסס את העבודה אצל גרישין שטיפח אותו פגמה לפחות זמנית ביחסים הקרובים בין השניים שנקלעו לסכסוך זמני ולנתק של כמה שנים. ביטוי לסכסוך אפשר למצוא בתכתובות אימייל שהגיעו לגלובס. בתכתובות מיולי 2016 טען עורך הדין של גרישין כי מרשו מצא חוסר התאמה לכאורה בין המידע בספרי הקרן לבין המידע שפרנסס סיפק למשקיעים.
עורך הדין של גרישין דרש החזר כספי עבור תשלום עודף של 451 אלף דולר ששילם לכאורה מרשו בגין הזרמת הון לסטארט-אפ הישראלי סקייג'ירף, יחד עם אפשרות לבדוק עצמאית את ספרי הקרן. מאוחר יותר, כך נודע לגלובס, גרישין יחזור בו בהאשמות ויצהיר כי לא מצא בעיות בניהול הקרן. "התנהלותה של הקרן נבדקה ונמצאה ללא דופי", מסבירים מקורביו של פרנסס, "דובי אמנם נפגע בזמנו מהתנהלותו של גרישין אז, אבל ההדורים יושרו וזה לא הפריע לו להמשיך בדרכו העצמאית״.
למרות הפגיעה, בסופו של דבר היה זה פרנסס שניסה לשקם את היחסים עם גרישין. באימייל ששלח לגרישין בנובמבר 2017, שנה אחרי התכתובת ההיא, הוא כתב: "רבות מהשנים המוקדמות והמגדירות שלי כאיש עסקים היו לצידך ולצד טים וללא תלות באיך תגיב לאימייל זה אני רוצה שתדע כי אני לנצח בחוב אליך על האמון, טוב הלב והידידות של יותר מחצי עשור… הסיפור שלנו, שלי, שלך ושל טים היה מופלא, מצחיק, דרמטי, הוא יכול היה להפוך בסיכוי גבוה לרב מכר!". את האימייל סיים פרנסס בהזמנה פתוחה לגרישין לשתות קפה או לאכול ארוחת ערב באחד הימים.
הניסיון של פרנסס לחדש את הקשר צלח שנה לאחר מכן, ב-2018, אז גרישין הכניס שוב את פרנסס לעסקיו. זה קרה בשנה בה התפרקו נישואיו של גרישין לאנה פדוסבה, אשתו השלישית, לאחר שהאוליגרך חשד לפי הפרסומים שמתנהל רומן בינה לבין אשת קולנוע בשם ג'ניפר סולקיס. במקביל החל גרישין להשקיע עשרות מיליוני דולרים מכספו בקנייה והקמה של חשבונות אינסטגרם פופולריים. חשבונות אינסטגרם אוגדו תחת חברה שנקראה תחילה SG Enterprise על שמו של גרישין ומאוחר יותר נודעה בשם 421 מדיה.
מאחורי אימפריית האינסטגרם
הגירושין והעיסוק של גרישין באינסטגרם הגיעו להתנגשות באוגוסט 2018, אז ביקשה וקיבלה פדוסבה, אשתו לשעבר של גרישין, צו הרחקה זמני מבית המשפט בקליפורניה, המורה לגרישין למחוק או להשהות את חשבונותיו ברשתות החברתיות. הצו הוצא לאחר שורת מקרים בהם, לטענתה, גרישין השתמש בחשבונות האישיים שלו באינסטגרם כדי לאיים ולהשמיץ אותה ואת סולקיס. בדיון בבית המשפט על הצו חודש לאחר מכן, ב־5 בספטמבר 2018, האוליגרך הציע כי פרנסס ורעייתו רוני אשל, אותם הוא הגדיר "מנהליו הבכירים", יקבלו את האחריות על רשת חשבונות האינסטגרם, כדי לוודא שפדוסבה וסולקיס לא יוטרדו בעתיד.
וכך הפכו פרנסס ואשל לסוג של נאמנים עבור גרישין לאימפריית תקשורת עם מעל מאה חשבונות ומאות מיליוני עוקבים באינסטגרם, כולל חשבון שעסק בנשק חם. אשל, גולשת גלים תחרותית לשעבר ויזמת שהקימה בעבר רשת חברתית בספורט ימי, כיהנה כמנכ"לית של 421 מדיה במשך כשנה, עד שילדה את בנם הבכור של בני הזוג, אחד משניים שיש להם כיום.
עד כמה היה תפקידם הפומבי של פרנסס ואשל משמעותי באימפריית האינסטגרם של גרישין אפשר ללמוד אולי מכתבה שפורסמה בספטמבר 2019 בוול סטריט ג'ורנל שעסקה ב-421 מדיה. בכתבה בה רואיינו פרנסס ואשל, הם תוארו כמי שמממנים את החברה לצד אחרים. גרישין, הבעלים של החברה, לא אוזכר שם. "מה שמשאיר אותי ער, זה שהתוכן (של 421 מדיה -א"ד) לא יהיה מספיק טוב", צוטט פרנסס כאומר בכתבה.
גם עובד שהועסק ב-421 מדיה בתחילת הדרך, וביקש להישאר אנונימי, אמר לגלובס כי בזמן אמת הוא סבר שפרנסס ואשל הם בעלי החברה וגרישין הוא רק משקיע עיקרי בה. החיבור של גרישין ל-421 מדיה נחשף פומבית רק ביוני 2021 בכתבת תחקיר נרחבת שפורסמה עליו באתר התחקירים האמריקאי Mother Jones. בכתבה טענו פדוסבה, סולקיס ונשים נוספות כי גרישין הטיל עליהן מורא. לפי חשבונות לינקדאין של עובדים בחברה, זמן לא רב לאחר פרסום הכתבה נמכרה 421 מדיה לסוכנות הפצת המוזיקה Create Music Group.
"זו טענה מגוחכת", אומרים מקורביו של פרנסס: "הבעלות של גרישין על 421 היתה עובדה ידועה לכל, גם לכתב שראיין אותם לכתבת השער בוול סטריט ג'ורנל ובוודאי לעובדי החברה". עוד הם אומרים כי "דובי גאה בהצלחתה יוצאת הדופן של רוני, שניהלה את 421 במשך כשנה, בעודה בהריון עם בנם הבכור, והביאה את החברה להישגים רבים ולראיה החברות הגדולות בעולם שהפכו ללקוחות 421". בין היתר הם נוקבים בשמות כמו אמזון פריים, יוניברסל מיוזיק, סוני ועוד. לדבריהם, "לפרנסס אמנם לא היה תפקיד רשמי בחברה אבל הוא עזר לרוני מאחורי הקלעים כפי שעשה בתפקידיה הקודמים והיא מצידה פעלה 'לנקות' את החשבונות שנרכשו ודאגה שהחברה תעמוד באמות מידה המחמירות ביותר".
"אינטואיטיבי ואגרסיבי"
בשנים האחרונות פרנסס הוא בעיקר איש הון סיכון מרכזי בזירה הישראלית. האסטרטגיה שלו שהתבססה בתחילה על מעקב אחר משקיעים אחרים השתנתה לפני מספר שנים. ב-2015 גייס זאב קרן רשמית ולא ביקש קבוצת חברים שתשקיע לצידו. במקביל עלו הסכומים שגייסה גרופ 11 להשקעה בסטארט-אפים, מה שחייב את פרנס ס להוביל סבבי השקעה עצמאית ולא להצטרף לאחרים.
הקרן גרופ 11 של פרנסס כבר רשמה כמה הצלחות בהשקעות עצמאיות, כמו רכישת מניות בהיקף כ־5 מיליון דולר שביצעה בפאפאיה גלובל של עינת גז, רגע לפני ששווי החברה נסק פי עשרה ל-3.7 מיליארד דולר. לפי הפרסום האחרון, הקרן הרביעית של גרופ 11 מ-2019 רושמת תשואה של פי 2.5 על הכסף שהושקע בה, מה שממקם אותה גבוה ברבעון העליון של הקרנות בעולם. בנוסף, באפריל האחרון הקרן השלישית של גרופ 11 מכרה החזקות ב-50 מיליון דולר, בעסקה ששיקפה למשקיעים תשואה שנתית גבוהה של 41%.
אולם רבות מההשקעות הגדולות והמשמעותיות של פרנסס מהשנים האחרונות נמצאות עדיין בשלבי התפתחות, כשלא ברור עדיין האם יהפכו להצלחות גדולות או שלא. השקעות אלו כוללות בין השאר את הבנק הדיגיטלי לילי, חברת הכשרת עובדי ההייטק מאסטרסקול ואת סורבה, שמאפשרת לעובדים אמריקאים להמיר ימי חופש לא מנוצלים להטבות.
"פרנסס עבד קשה ולמד תוך כדי תנועה את המקצוע דרך עבודה לצד מנהלי חברות מובילות", אומר אדם שמכירו מקרוב. "בשנתיים-שלוש האחרונות הוא מוביל עסקאות בעצמו והן נראות טוב, אבל עדיין חובת ההוכחה מוטלת עליו".
פרנסס נחשב למשקיע אהוד על ידי היזמים שבהם השקיע. "דובי נגיש וזמין בכל רגע נתון. הוא מישהו שאפשר להסתמס איתו כל הלילה אם צריך. אין לו עוזר אישי ומזכירה שמתאמת לו דברים והוא עושה הכל בעצמו, שזה ראוי להערכה", אומר יזם שפרנסס משקיע בו. "הוא היה די מענטש", מאשר יזם אחר שהקרן של פרנסס השקיעה בו בעבר. "אפילו שמכרנו את החברה בסכום לא גבוה, הוא ניסה לעזור ובניגוד לאחרים לא הקשה מדי".
לעומת זאת, יש קולגות ומתחרים של פרנסס, משקיעים בקרנות הון סיכון, שמפזרים פחות מחמאות. פרנסס נתפס מעט כעוף מוזר בתעשיית ההון סיכון הן בשל עבודתו אצל אוליגרך בתחילת הדרך והן בשל החלטותיו להופיע בפרסומות לחברות מסחריות. גם אלו מהם שמפרגנים לפרנסס יתארו אותו כמי שבוחר חברות טובות, אך משקיע בהן באופן אגרסיבי מדי עם סכומים גבוהים מאוד בשלב מוקדם כדי לזכות בעסקאות.
דוגמה לכך היא ההשקעה של פרנסס בחברת סורבה. פרנסס הכיר את סורבה רגע אחרי שהחברה סגרה סבב של השקעה ראשונית (סיד) מכובד של 6 מיליון דולר. אף שהחברה לא חיפשה השקעה נוספת באותו הזמן, הוא התעקש להוביל סיבוב מימון נוסף, הפעם של 15 מיליון דולר. בסורבה לא יכלו לסרב כמובן והתוצאה הייתה אחד מסבבי הסיד הגדולים בתעשייה. כל זה קרה עוד לפני שהחברה השיקה מוצר רשמית.
לא פעם פרנסס מתואר כמי שעובד קודם כל על פי אינטואיציות, שרק אחר כך הוא מתקף על ידי בדיקת נתונים. פרנסס למשל היה המשקיע המוסדי הראשון בחברת סאנביט האמריקאית-ישראלית שמספקת אשראי ללקוחות כשנתקעים בלי כסף נזיל במוסך או בחנויות אופטיקה. "היה לנו אז משרד בלי חלונות ודובי בא לשם לראות את המצגת שלנו. אחרי 40 דקות הוא אמר שהוא בפנים", נזכר מנכ"ל סאנביט ארד לברטוב. פרנסס הכניס לחברה את זאב, שכיום הוא המשקיע הגדול ביותר של סאנביט. "יש לדובי אינסטינקטים חזקים והוא מהר מאוד עושה חישוב בראש. אחר כך הוא עבר על המספרים, דיבר עם לקוחות ובדק אותנו ותוך שלושה ימים הכסף היה אצלנו בבנק". מספר עוד לברטוב.
אנשים בסביבתו של פרנסס דוחים את הביקורת ומסבירים: ״תעשיית ההון סיכון יחסית צעירה, וככזו אין, ומוטב שלא תהיה, דרך אחת סטנדרטית לייצר אלפא. מהירות קבלת ההחלטות של דובי ודרכו לתמחר חברות לפי שוויים ידידותיים ליזמים עזרו לו לזכות בעסקאות כמו סאנביט, סורבה, מאסטרסקול וטיפלתי בתחילת דרכן. כל החברות האלה גייסו כסף רב בהמשך לפי שוויים גבוהים פי כמה מונים ממה שהוא שילם״.
לא נרתע מהשקעות חופפות
פרנסס אינו רק משקיע אינטואיטיבי ואגרסיבי אלא גם לא תמיד עובד לפי הכללים שנראים מקובלים בענף. נסביר: פירמות הון סיכון מנהלות מספר קרנות השקעה, שכל אחת מהן נחשבת ישות עסקית עצמאית. מכיוון שמדובר בישויות שונות עם משקיעים שונים, הפירמות נזהרות שלא להשקיע באותה חברה דרך מספר קרנות, ובמיוחד לא להוביל השקעה באותה חברה מקרן אחרת, כדי להימנע מניגוד עניינים.
לעומת זאת, פרנסס אינו נרתע מהשקעות חופפות כאלו. כך למשל, אחרי שהשקיע בסאנביט בתחילת הדרך באמצעות קרן מוקדמת של גרופ 11 הוא שב והוביל את ההשקעה האחרונה בה בסבב אשתקד באמצעות קרן מאוחרת - השקעה שהקפיצה את השווי של סאנביט ל־1.1 מיליארד דולר. "בשיטה הזו אתה למעשה לוקח כסף ממשקיעים חדשים ושם אותו במקום שמקפיץ את ערך ההשקעה הקודמת שלך. כך אתה רושם תשואות מצוינות על ההשקעה הראשונית על חשבון המשקיעים בקרן המאוחרת שלך ששילמו יותר", טוען משקיע בתחום. "בעיני זה ממש מטורף", מסכים משקיע נוסף. "אם החברה תיקלע למצב לא טוב ויהיה צורך לחלק מחדש את המניות בין המשקיעים, אותה פירמה עלולה לייצג אינטרסים סותרים של בעלי מניות שונים בסבבים שונים".
בסביבתו של פרנסס לא מתרגשים מהביקורת: "צריך לקחת בחשבון שבכל קרן יושבים משקיעים מוסדיים בוועדה מייעצת, שתפקידה להתערב במקרים שבהם קיים קונפליקט פוטנציאלי. מלבד זאת, דובי לא מתמחר דבר מבלי שבקר חיצוני של הקרן מוודא שמחיר המניה תואם את ההערכה המקובלת של השוק. אין סבבי השקעה של גרופ 11 שמתרחשים ללא מעורבותם של משקיעים נוספים לצד פרנסס, והם נותנים משנה תוקף למחיר". לדבריהם, "דובי אומר מראש למי שרוצים להשקיע בקרנות שלו שהוא ממשיך להשקיע בחברות פורטפוליו של הקרן גם מקרנות המשך, כל עוד הוא מאמין שיש לו אפשרות להגיע לתשואה של יותר מפי חמישה על ההשקעה".
לתפיסתו של פרנסס, הם אומרים, "אין דבר טוב יותר מלהמשיך לקנות עוד מניות בחברות שאתה מכיר היטב במשך שנים ואשר ממשיכות לצמוח. לא לעשות זאת יהיה על גבול הטמטום. זה שמרבית התעשייה בישראל לא נוהגת כך לא אומר שהדבר שגוי ולראייה ביצועי גרופ 11 לעומת רוב רובם של חברינו בתעשייה בישראל".
עמוק בתוך השוק המוסדי
הקרן הראשונה של גרופ 11 (אז SGVC) הגיעה כולה מכספו של גרישין ואת הקרנות הבאות פרנסס גייס ממשקיעים פרטיים בארה"ב ובישראל. לפי פרסומי עבר, המשקיעים הפרטיים כללו בין השאר את מייסדי חברת הסייבר ההתקפי NSO עמרי לביא ושלו חוליו, הראפר פיטבול (שכיכב בקליפ על היאכטה אריאנה) ונציגים ממשפחת ברונפמן ומשפחת ווילסון, בעלי מותג הלבשת הספורט Lululemon.
אך כדי לגדול משמעותית בכמות הכסף שהוא מנהל נזקק פרנסס גם לכסף מוסדי. בראיונות עבר ביקר פרנסס בחריפות את הגופים המוסדיים הישראלים על חוסר מקצועיות ושמרנות, ותיאר כיצד הם גלגלו אותו מכל המדרגות כשבא לבקש השקעה, אבל מאז דברים השתנו. הגוף המוסדי הישראלי הראשון שהשקיע בקרנות של פרנסס היה הכשרה חברה לביטוח, שהקצתה לו בסוף 2018 סכום קטן יחסית של כ-4 מיליון דולר לאחר מכן הגיעו השקעות גדולות יותר של עשרות מיליוני דולרים ממגדל, הראל ומור.
משקיע ישראלי בכיר מקשר בין שינוי העמדה של הגופים המוסדיים כלפי פרנסס לבין הופעותיו בתוכנית הכרישים החל מראשית 2018. לפני עליית התוכנית לאוויר, גרופ 11 ניהלה קרנות בגובה 50 מיליון דולר (שגויסה ב־2017) ו־41 מיליון דולר (שגויסה ב־2014). אחרי התוכנית היו לה קרנות של 132 מיליון דולר (2019) ו־200 מיליון דולר (2021).
"המנהלים בגופים מוסדיים הם לא תמיד משקיעים מתוחכמים בכל הנוגע להון סיכון ומתרשמים מההצגה והתדמית, לכן לא מפתיע שהם השקיעו בפרנסס אחרי הכרישים", אומר המשקיע הבכיר. גם אדם שמכירו מקרוב מעריך שיש קשר בין הדברים: "דובי הוא אסטרטג מעולה ואין לי ספק שהוא ידע שירצה לגייס כסף ממשקיעים בישראל ולכן הגיע לכרישים".
מי שדוחה טענות אלו הוא רועי קדוש, סמנכ"ל השקעות ראשי בהכשרה. "אני לא חושב שההשקעה של שאר הגופים המוסדיים בקרנות התבססה אך ורק על הופעתו בכרישים אלא יותר על התמחות הקרן, על יכולותיו של המנהל להשיא תשואות ועל העובדה שהפינטק צובר אצל כלל האנשים יותר ויותר נוכחות", הוא אומר. "השף מושיק רוט ממשחקי השף מכהן כסמנכ"ל הקולינריה של קאי מלונאות וספא, ועדיין הגופים המוסדיים לא השקיעו בה (מה שהוביל לביטול ההנפקה של קאי בבורסה בת"א -א"ד), אז אין חיבור בין הדברים, והופעה בטלוויזיה איננה פרמטר להשקעה. הסיבה שאנחנו השקענו בגרופ 11 היא שאהבנו את ההתמחות של הקרן בתחום הפינטק שצובר תאוצה והתרשמנו מהתשואות של הקרן, שמביאה איתה היסטוריה של הצלחות".
דובי פרנסס (43)
אישי: נשוי לרוני אשל, גולשת גלים לשעבר ויזמת, ואב לשניים. נולד בחולון וגר כיום בלוס אנג'לס
מקצועי: החל את הקריירה שלו בעסק המשפחתי, עבד כבנקאי אישי בדויטשה בנק וכמנהל העסקים של סרגיי גרישין. כיום מוביל את קרן ההון סיכון גרופ 11
עוד משהו: נכנס לספר השיאים של גינס על מכירת פוליסת הביטוח הגדולה ביותר
גרופ 11
הקמה: 2012
קרנות שגויסו: 5
הון כולל שגויס במקור: 549 מיליון דולר
השקעות מרכזיות: טריפאקשנס, סאנביט, טיפלתי, סורבה, מאסטרסקול, לילי בנק, פאפאיה גלובל
מקורות ההון: סרגיי גרישין (קרן 1), משקיעים פרטיים ומוסדיים ובהם מגדל והראל
שווי אחזקות נוכחי: 1.6 מיליארד דולר
מתוכן רווח לא ממומש: 1.1 מיליארד דולר
מקור: ביזנס אינסיידר, דיווחי גרופ 11