השופט יצחק עמית / צילום: דוברות בתי המשפט
שופטי בג"ץ דחו היום (ד') את העתירה שהוגשה כדי לחשוף את תמלילי ישיבות הממשלה בעניין משבר הקורונה. הנשיאה אסתר חיות והשופטים יצחק עמית ועוזי פוגלמן קבעו כי אין מקום להתערב בהחלטת הממשלה שלא לפרסם את התמלילים.
■ לאחר עתירת גלובס: בג"ץ דן בפרסום תמלילי ישיבות הקורונה
■ גלובס לבית המשפט: לפרסם הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה על הקורונה
■ אם תמלילי קבינט הקורונה לא ייחשפו, הציבור לא יוכל למנוע את המחדל הבא
השופט יצחק עמית, שכתב את פסק הדין המרכזי, קבע כי לא נפל כל פגם בקביעת ההסדר הנוגע לסודיות ישיבת הממשלה. זאת כי חוק יסוד: הממשלה מסמיך את תקנון הממשלה לקבוע את "סדרי ישיבותיה ועבודתה, דרכי דיוניה ואופן קבלת החלטותיה", ומהווה דין האוסר על גילוי המידע בהתאם להוראות חוק חופש המידע.
השופט עמית ציין כי טענת העותרים תוקפת פרקטיקה ארוכת-שנים של אי-פרסום תמלילי ישיבות הממשלה, וכי לעתירה יש "השלכות רוחב על כל ישיבות הממשלה בעבר, בהווה ובעתיד, ככל שישיבות אלה אינן בענייני חוץ וביטחון; בסוג עניינים שהממשלה הכריזה עליו בצו; או בעניין שהממשלה החליטה לשמרו בסוד".
עמית לא מוכן לקבל את הפרשנות כי ישיבות "רגילות", לא ביטחוניות או ענייני חוץ המפורטות בחוק ,אינן סודיות. הוא הדגיש את ההגנה על השיח הפנימי בין השרים, ואמר: "איננו צריכים להרחיק את עדותנו על חשיבות ההגנה על השיח הפנימי והדיון החופשי מלחצים, ונושא העתירה דנן אך יוכיח. דרכי ההתמודדות עם נגיף הקורונה וההתייחסות למגפה היו מושא למחלוקות גם בין אנשי המקצוע ועוררו רגשות עזים בקרב חלקים מהציבור. הגיעו הדברים לידי כך שנבחרי ציבור ועובדי ציבור ספגו לחצים, איומים, השמצות ברשתות החברתיות, ואף נערכו הפגנות ליד בתיהם. אינטרס הציבור הוא שיתאפשר לנבחרי הציבור ולעובדי הציבור לקיים דיונים חופשיים וכנים ולקיים דיאלוג פתוח ומקצועי, נקי מפופוליזים ומלחצים חיצוניים, ללא חשש שיהיו נתונים למתקפות כאלה ואחרות בשל דברים שייאמרו על-ידם".
"אפקט מצנן"
המאבק לחשיפת פרוטוקולי הממשלה בתקופת הקורונה נמשך מאז ראשית המגפה. העתירה הוגשה בינואר 2021 על-ידי מספר גופי תקשורת, בהם גלובס, הארץ, כלכליסט, התנועה לחופש המידע ועו"ד שחר בן מאיר. את ההליך יזמה העיתונאית נעה לנדאו מהארץ. בהמשך התקיים דיון בשידור חי.
נציג המדינה ממחלקת הבג"צים טען כי יש לפרש את החוק כך שחלה חובת סודיות על כל תמלילי דיוני הממשלה. הוא התייחס לטענת "האפקט המצנן", לפיה יש לקיים דיוני ישיבות ממשלה ללא חשיפת המחלוקות הפנימיות בפני הציבור. "האינטרס הציבורי רוצה שהשרים יקבלו את ההחלטה הטובה ביותר. השקיפות חשובה, אבל גם הצורך בדיון ענייני".
טענת העותרים היא כי יש לפרסם את הפרוטוקולים בשל חשיבותם הציבורית, וכי מדובר במשבר אזרחי ולא ביטחוני. לפי עמדת העותרים, שהמדינה מבקשת לדחות, תקנון הממשלה המאפשר לחסות את הפרוטוקולים - מנוגד לחוק יסוד: הממשלה, הקובע שיקול-דעת למזכיר הממשלה, כך שהוא יכול לשנות מהכלל הקובע חיסיון על הדיונים.
באוקטובר האחרון הוציאו השופטים צו נגד הממשלה המורה לה להסביר מדוע לא נמסרים תמלילי ישיבות הממשלה בקשר לניהול משבר הקורונה.
העתירה הוגשה בינואר 2021, לפני קרוב לשנה וחצי. לאחר חילופי הממשלה, הציפייה הייתה כי ממשלת בנט תבחן את העמדה של הממשלה הקודמת ותאפשר את פרסום הפרוטוקולים, אך העמדה המתנגדת נותרה על כנה, למעט עמדתו של השר בני גנץ שהובאה בפני בג"ץ, בה הוא ביקש לפרסם את הפרוטוקולים.