מני מזוז, היועמ''שית גלי בהרב-מיארה והשופט נעם סולדברג / צילום: רפי קוץ, יונתן זינדל/פלאש90
בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החלטת הממשלה למנות את מני מזוז לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת למינוי בכירים, לטובת בחירת הרמטכ"ל - והוביל לפתיחת תיבת פנדורה.
■ דרמה בבג"ץ: היועמ"שית סירבה לפשרה, והשופטים הוציאו צו על-תנאי נגד המינוי של מזוז
■ מהבעיות בעבודת הוועדה ועד להמלצה ששופצה: הדרך לבחירת היועמ"שית החדשה
מזוז מונה לאחרונה ליו"ר הוועדה, במקום השופט אליעזר גולדברג ז"ל שהלך לעולמו. המינוי עורר התנגדות רבה לאור העובדה כי מדובר במינוי לשמונה שנים שמאשרת ממשלת מעבר, בשל היות מזוז מזוהה עם המתנגדים לנתניהו, ומסיבות נוספות.
בדיון הציע השופט נעם סולברג כי "מתוך כבוד לממשלה והערכה ליועצת המשפטית, מן הראוי לשקול לבטל את המינוי של המשיב 4 (מני מזוז; א"ג) לכהונה ליו"ר למשך תקופה מלאה של שמונה שנים, ולקבוע במקום זאת שהמינוי לתפקיד הזה יהפוך למינוי אד-הוק, לצורך בדיקת מינוי מועמד לתפקיד לגבי הרמטכ"ל בלבד. זו הצעתנו, ואדוני יתייעץ עם שולחיו".
לאחר הפסקה ממושכת, נציגה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיע כי היא דוחה את ההצעה, וכי לאחר התייעצות עם מזוז - גם הוא מסר כי ההצעה לא מקובלת עליו. לגלובס נודע כי עמדת היועמ"שית התקבלה ללא התייעצות מוקדמת עם הממשלה, שמינתה את מזוז, ואף לא עם ראש הממשלה יאיר לפיד שהביא את שמו של מזוז כמועמד לישיבת הממשלה.
היועמ"שית עדכנה את הלשכה המשפטית במשרד ראש הממשלה, אולם לפיד עצמו לא היה מעורב והיה בכלל בעיצומה של ישיבה בנושא אחר. בהרב-מיארה התייעצה עם מזוז עצמו ומסרה לשופטים את התנגדותו, למרות שהוא כלל לא מיוצג על-ידה. עם זאת, היא לא ראתה לנכון לשמוע את עמדת ראש הממשלה, או להביא את הנושא לדיון בישיבת הממשלה שמינתה את מזוז ומיוצגת על -די היועמ"שית.
יש לציין כי טענות ארגון לביא שעתר לבג"ץ היו ידועות לממשלה כאשר היא אישרה את מינויו, אך נראה כי דבר מתבקש מאליו הוא לעדכן את הלקוח שהשופט ביקש לשקול לבטל את המינוי והציע פשרה אחרת. כך לא נעשה על-ידי בהרב-מיארה.
גרוניס: "אין לה את ההכשרה לתפקיד"
והרי סקופ: כאשר נדונה מועמדות בהרב-מיארה לתפקיד היועמ"שית, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, ששימש כיו"ר ועדת האיתור, אמר בזו הלשון: "זה כמו למנות תת-אלוף לרמטכ"ל. אין לה את ההכשרה המקצועית לתפקיד". גרוניס היה בעמדת מיעוט, יתר חברי הוועדה הצביעו בעד - והמועמדת שקידם שר המשפטים גדעון סער אושרה. זאת, אף שלא היה לה ניסיון בייעוץ משפטי למשרדי הממשלה או בפלילים.
כפי שפורסם בגלובס, הוועדה התנהלה באופן רשלני, לא בדקה המלצות, לא בחנה תלונות ולא התעניינה בתוכניות העבודה של המועמדים. ההתנהלות של הוועדה אולי הועילה לבהרב-מיארה בטווח המיידי להיבחר, אולם הפכה אותה שלא בטובתה לחשודה מיידית בכך שהיא יועצת משפטית מטעם סער, ובהנפקת חוות-דעת מופרכות.
בזמן אמת כבר פורסמה רשימת הממליצים על בהרב-מיארה והבעייתיות הרבה בהכללת חלק מן הממליצים שכלל לא מכירים אותה. אחת מהן, לדבריה, אף הבהירה ליועמ"שית כי לא תוכל להמליץ עליה בשל חוסר ההיכרות המקצועית. זה לא הפריע לבהרב-מיארה לצרף את שמה כממליצה מקצועית. והנה סוגיה נוספת שטרם נחשפה: אחד מן האנשים שבהרב-מיארה צירפה את שמם כאנשים שיכולים להמליץ עליה, היה מני מזוז.
לא ניכנס כאן לטיב הקשר וההיכרות המקצועית בין השניים (שטחית מאוד), אולם מעניין כשלעצמו שבהרב-מיארה צירפה את שמו לרשימת הממליצים. חלפו להם כמה חודשים, וראש הממשלה לפיד ביקש למנות מחליף לשופט אליעזר גולדברג ז"ל, יו"ר הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה.
לדברי גורם במערכת הפוליטית, לפיד הביא למיארה רשימה של מועמדים שופטי בית המשפט העליון בדימוס. בהרב-מיארה אמרה שכולם כשירים, אך היא ממליצה על מזוז לתפקיד, בשל ההיכרות שלו עם המערכות כיועמ"ש. אז מחד גיסא, בהרב-מיארה מקבלת המלצה ממזוז, ומאידך גיסא ממליצה ללפיד דווקא על מזוז. עתה היא אף מתייעצת איתו אם לקבל את הצעת השופטים, אבל לא מתייעצת עם הגורם הממנה.
היועמ"שית אפשרה ללפיד לעקוף את הקבינט
התנהלותה של בהרב-מיארה עלתה לכותרות בכמה אירועים נוספים. כך, לדוגמה, כאשר אישרה ללפיד לחסל את בכיר הג'יהאד האסלאמי תייסיר ג'עברי ללא דיון ואישור של הקבינט שמודר מן ההחלטה, למרות שהיה צפוי כי החיסול יוביל למבצע צבאי רחב-היקף. אף שחמאס לא הצטרף ללחימה, נורו לעבר ישראל מעל 1,200 רקטות במשך שלושה ימים.
חוק יסוד: הממשלה קובע כי "המדינה לא תפתח במלחמה ולא תנקוט פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, אלא מכוח החלטת הממשלה". החוק מאפשר לממשלה להאציל את הסמכות על שרי הקבינט. חלק מהשרים זעמו על המידור, אולם בהרב-מיארה טענה כי היא התבססה על עמדת גורמי המקצוע שהעריכו כי הפעולה לא עלולה להוביל למלחמה.
צריך לזכור כי לפני שנתניהו ב־2019 ביקש לבצע חיסול שיפתח את מבצע "חגורה שחורה" נגד הג'יהאד האסלאמי, עם נתונים זהים, היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט כפה עליו לקבל את אישור הקבינט לפני ביצוע הפעולה. האם העמדה של בהרב-מיארה מופרכת? לא בהכרח, אך לאור דרך המינוי המפוקפקת של בהרב-מיארה וחוסר הניסיון שלה בדיני מלחמה ובייעוץ משפטי לממשלה - לא מפתיע שהיא ישר נחשדת בהתקרנפות ביחס לגורם שמינה אותה.
התנהלות זו חזרה על עצמה סביב מינוי מפקד גלי צה"ל. לא נחזור על שרשרת ההתנהלות, אבל נסתפק בכך שהיועמ"שית אפשרה לשר הביטחון בני גנץ להמשיך לתת לגלית אלטשטיין לכהן כממלאת-מקום מפקד גלי צה"ל יותר משנה, למרות שנבחרה אישית על-ידי השר, ואף ועדת האיתור המליצה למנות מועמד אחר לתפקיד.
גנץ משך לאורך זמן את כינוס ועדת האיתור, ולאחר שהוועדה קיבלה את החלטה - בהרב-מיארה נעמדה על הרגליים האחוריות אפילו נגד פרסום השם שהמליצה הוועדה. היועמ"שית טענה כי הדבר מחויב משום שלא מדובר במינוי דחוף, וכדי לא לכבול את ידי הממשלה הבאה. בהרב-מיארה הביאה נימוקים נוספים, אולם ההיגיון אומר ההפך, וכי למעשה החוטא - גנץ - יצא נשכר.
זו לא הפעם הראשונה שעמדה משפטית של יועמ"ש תהיה שנויה במחלוקת. עם זאת, הליך הבחירה שלה, כאמור, ילווה אותה עוד הרבה מאוד זמן. כל החלטה שלה תהא מלווה בחשש למניעים זרים, ייתכן מאוד שלא בצדק. בנאום ההכתרה שלה דיברה היועמ"שית על אמון הציבור. זה בהחלט היה אירוע משעשע.