דרמה בבג"ץ: היועמ"שית סירבה לפשרה, והשופטים הוציאו צו על-תנאי נגד המינוי של מזוז

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הודיעה כי היא מסרבת למתווה שהציע בג"ץ, לפיו יבוטל מינויו של השופט בדימוס מני מזוז לתקופה בת 8 שנים כיו"ר הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, וכי מינויו יהיה אך לצורך המינוי הדחוף של הרמטכ"ל. 

לאחר שהיועמ"שית דחתה את הצעת השופטים, החליט בג"ץ להוציא צו על-תנאי נגד המינוי של מזוז, וקבע כי מזוז יקבל מינוי אד-הוק רק לצורך מינוי הרמטכ"ל, בשל הדחיפות הנטענת באיוש תפקיד זה. 

השופטים הקציבו למדינה שבוע להגשת תגובה מדוע לא יינתן צו מוחלט המבטל את מינוי מזוז למעט אד-הוק לצורך מינוי הרמטכ"ל. 

■ היה או לא היה בורר צללים? פרשת פסק הבוררות של ורדה אלשיך מסתבכת 
■ הממשלה אישרה את מינוי מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים 

יש לציין כי עמדת היועמ"שית התקבלה ללא התייעצות מוקדמת עם הממשלה שמינתה את מזוז וגם לא עם ראש הממשלה יאיר לפיד שהביא את שמו של מזוז כמועמד לישיבת הממשלה.

מצד שני, עו"ד בהרב-מיארה כן התייעצה עם מזוז עצמו, שהתנגד להצעת הפשרה של השופטים.

נציג היועמ"שית טען בדיון בבג"ץ כי הייתה התייעצות עם ראש הממשלה, אך לגלובס נודע כי לפיד כלל לא היה מעורב בגיבוש העמדה, וכי היועמ"שית עדכנה רק את הלשכה המשפטית במשרד ראש הממשלה, ואילו לפיד עצמו היה אז בעיצומה של ישיבה בנושא אחר.

"שיקולים זרים" 

ברקע עומדת עתירה שהגיש ארגון לביא באמצעות עו"ד יצחק בם. לטענת לביא, אין לעשות מינוי זה בתקופת ממשלת מעבר, וזאת בשל מאפיינים מחטפיים של ההחלטה. "טענתה המרכזית של העותרת היא שמינוי יו"ר הוועדה המייעצת בתקופת ממשלת מעבר אינו סביר ומהווה ניסיון לקבוע עובדות בעבור הממשלה שתיכון לאחר הבחירות. הפסיקה עד כה הקפידה הקפדה יתירה עם המינויים בתקופת ממשלת מעבר, ומינוי יו"ר הוועדה המייעצת בעת הזאת מהווה סטייה מן הקו שהותווה בפסיקה עקבית בעניין". 

לטענת ארגון לביא, "המינוי נעשה משיקולים זרים. השופט בדימוס מזוז נתפס כאדם שנוי במחלוקת שנצבע בצבעים פוליטיים עזים, וזאת בשל התבטאויותיו הן בעת כהונתו וביתר שאת אחריה. המתבונן מן הצד עלול לקבל את הרושם כי הצבע הפוליטי של השופט בדימוס מזוז הוא שעומד ביסוד הרצון של ראש הממשלה למנותו לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת ולהותירו כמורשת הממשלה הזאת לממשלות הבאות. הדבר פוגע באמון הציבור בעבודת הוועדה המייעצת". 

דחיפות וחיוניות 

היועמ"שית בהרב-מיארה טענה בתגובה כי הדחיפות והחיוניות שבמינוי יושב-ראש הוועדה נובעת מהדחיפות והחיוניות שבמינוי רמטכ"ל, שלא ניתן להשלימו מבלי להביא את עניינו של מועמד השר בפני הוועדה. על כן, לדבריה, בנסיבות העניין, יש צורך ממשי באיוש המשרה, וזאת גם במהלך תקופת הבחירות. 

 היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

לטענת היועמ"שית, ההחלטה על מינוי יו"ר ועדה בעת הזו עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט הנכבד", לפיה "העובדה שהממשלה המכהנת היא ממשלת מעבר, אין בה כדי לגרוע מסמכותה - ומחובתה - למנוע מצב שבו ייפגעו אינטרסים ציבוריים חשובים בשל אי-איושה של משרה מסוימת".

היועמ"שית התנגדה לאפשרות של מינוי זמני, וטענה בתגובתה לבג"ץ כי "הגם שאפשרות זו מגשימה לכאורה באופן מלא יותר את תכלית דיני הבחירות, היא איננה אפשרות הולמת ואינה מספקת פתרון סביר בנסיבות העניין. אפשרות זו מחטיאה את המטרה היסודית הניצבת בבסיס החלטת הממשלה הקובעת כהונה קשיחה לתפקיד זה, אשר אמורה לנתק את הזיקה בין חברי הוועדה לבין הדרג הממנה. במילים אחרות, מינוי ממלא-מקום עומד בסתירה לתכלית של מניעת חשש מפני תלות בדרג הממנה או מפני מראית-עין של תלות בדרג הממנה, והיא איננה פתרון הולם וסביר בנסיבות העניין".