גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אליזבת׳ השנייה: היא לא אמרה הרבה, אבל נוכחותה אמרה הכול

השמש שקעה, האימפריה קרסה, הצי הבריטי שוב אינו "מושל בגלים", אבל אליזבתי השנייה הייתה ״הסלע שעליו נבנתה בריטניה המודרנית״ ● היא הייתה אלופת העולם בשתיקה ובהתאפקות, נוכחותה הייתה ביטוי של היסטוריה בת אלף שנה, והיא העניקה לנתיניה פגישה עם הנצח ועם המיסטיקה ● האם יורשיה יהיו אבני-ריחיים על צווארה של בריטניה?

המלכה אליזבת השנייה, 1967 / צילום: Associated Press
המלכה אליזבת השנייה, 1967 / צילום: Associated Press

עניין יוצא מגדר הרגיל, השייך כמעט לאיזור הדמדומים שבין מציאות לפנטזיה, היה האקט הרשמי האחרון בחיי אליזבת השנייה. היא השלימה את תהליך העברת השלטון מידי בוריס ג'ונסון לליז טראס, נפלה מיד למשכב, ומתה.

צירוף המקרים הזה היה טעון שיעורים מופלגים של סמליות. המונרך הבריטי אמנם אינו מחליט מי תהיה ראש הממשלה, או מה תהיה מדיניותה. אבל הכתר הוא המאפשר את ההתנהלות התקינה של מוסדות השלטון, ומאציל עליה הילה של לגיטימיות; לא סתם לגיטימיות, אלא הילה.

תהיה הדעה אשר תהיה על עצם הרלוונטיות של המלוכה המורשתית בעידן של דמוקרטיה (לפחות במערב), המלוכה הוסיפה עומק, כובד משקל, הדר ורמז של מיסטיקה. היא החוט השזור לאורך אלף שנה ויותר של היסטוריה אנגלו-בריטית, היא המלט המחבר את ארבעת מרכיבי הממלכה המאוחדת בעידן שבו צנטריפוגה ענקית מסתחררת, וספק תלוי ועומד אם הממלכה הזו תאריך ימים.

המלכה אליזבת בשנת 2010 / צילום: Reuters, Matt Dunham/Pool

שלוש הנשים שעיצבו את הכתר הבריטי

עניין מופלא הוא ששלוש נשים עיצבו את המלוכה האנגלית/בריטית. הכתר הונח על ראשיהן בגיל צעיר מאוד, לא פעם למורת רוחם של הגברים שהקיפו אותן: אליזבת' הראשונה, במאה ה-16; ויקטוריה, במאה ה-19; ואליזבת' השנייה במאה ה-20. אפשר להגיד עליהן שהן היו נושאות הכתר החשובות ביותר ב-500 השנה האחרונות, בין השאר מפני ששלטונן הארוך ציין את האבולוציה הדרמטית של ממלכתם.

אליזבת' הראשונה הייתה כמעט כול-יכולה. על פיה נשק דבר, רצונותיה וגחמותיה הדריכו את העפלתה של אנגליה ממדינת-אי קטנה ומעוטת חשיבות למעצמה גלובלית.

השנייה, ויקטוריה, מלכה 70 שנה בזמן שבו בריטניה הגיעה אל שיא כוחה והשפעתה. על ראשה הונח אפילו הכתר של ״קיסרית הודו״. אבל היא עשתה כן בשעה שכוחו הפוליטי הישיר של הכתר פחת והלך.

השלישית, אליזבת' השנייה, עלתה על כס המלוכה מיד לאחר שבריטניה התחילה להתפרק מנכסיה האימפריאליים. הכתר של קיסרי הודו הוסר עוד מעל לראשו של אביה, ב-1947. במרוצת מלוכתה הארוכה, בריטניה הסתלקה מכל האימפריה, שלפנים כיסתה חמישית משטח כדור הארץ, ו״השמש מעולם לא שקעה בה״.

היא הוסיפה להיות מלכתן של חלק מן המושבות המשתחררות. אמנם מספרן התמעט והלך, אבל במותה עדיין הייתה מלכת קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, ג'מייקה, באהמה ועוד כמה איים קטנים בים הקריבי ובדרום האוקיאנוס השקט. במותה, בריטניה היא ארץ חשובה לאין שיעור פחות ממה שהייתה בזמן הכתרתה, ב-1952, אם כי היא עומדת בראש ארגון רב-סמליות ומעוט-תוכן שאת שמו, Commonwealth, אנחנו מתרגמים באופן לא מדויק ל״חבר העמים הבריטי״. חברות בו 54 ארצות, כמעט כולן מושבות בריטיות לשעבר.

אמנות ההתאפקות

כוחו של הכתר מבית פחת עד מינימום בימי אליזבת השנייה. היא קיבלה עליה את גזר הדין המכביד ביותר של המלוכה החוקתית המודרנית: שתיקה. היא החליטה להימנע מכל רמז של דעה פוליטית. היא כנראה מעולם לא ניסתה להשתמש בכוח הנתון לה להשפיע על מינויים פוליטיים.

להלכה, היא רשאית למנות ולפטר. הממשלה מושלת בשמה. זו אינה רק פורמליות. בהיעדר חוקה כתובה, הכוח הפוליטי בבריטניה אמנם שייך למונרך ונובע ממנו, או ממנה. מלכים בריטיים ניסו להשתמש בכוח הזה, לפחות במידת מה, עד בערך לפני מאה שנה. בהשראת אביה, אליזבת' הסלקה מכל התיימרות של כוח. האבחנה האנגלית היפה בין ״לשלוט״ (rule) ל״למלוך״ (reign) כמו נועדה בשבילה.

היא לימדה דור שלם את אמנות ההתאפקות. היא הייתה אולי הבריטית האחרונה, שלשון ההמעטה באה לה בקלות. מביך ומאכזב להיווכח שעדינות ואיפוק חדלו לאפיין את חיי בריטניה; בעצם את חיי כולנו.

קשה לזר להבין איך אשה אחת, שקומתה שחה וקמטיה העמיקו, ורוב התבטאויותיה הפומביות הספונטניות היו בנאליות לחלוטין, מילאה תפקיד כה חיוני בחייהם של אלה הנקראים מפני המסורת ״נתיניה״. אין להם כל מושג מה היא חשבה על העניינים המטרידים אותם, אבל הם הנהנו בהסכמה למשמע הכרזת ראש הממשלה החדשה, שהמלכה המתה הייתה ״הסלע שעליו נבנתה בריטניה המודרנית״.

היא לא הייתה רק ראש המדינה החילונית. היא הייתה גם ראש הכנסייה האנגליקנית. התואר הזה יואצל אוטומטית על יורשה, המלך צ'ארלס השלישי. אבל סר והולך טעמו של איחוד הפונקציות הזה, הגשמי והרוחני.

ההשגחה העליונה, לפני 70 שנה

בריטניה משתנה במידה עוצרת נשימה. המפלגה השמרנית השלטת התקרבה לבחור בבן הדת ההינדואית לראש הממשלה (רישי סונאק היה אחד משני הפינאליסטים במירוץ, שבו ניצחה ליז טראס). בריטניה עברה תהליך רדיקלי של חילון. הכנסייה נדחקת אל השוליים, ומשתנה מעיקרו האופן שבו הבריטים תופסים את תרבותם ואת ההיסטוריה שלהם. בממשלה החדשה שקמה השבוע, שום גבר לבן אינו ממלא את אחת מן הכהונות המיניסטריאליות הבכירות, ובשלוש מהן מכהנים לא-לבנים (שר אוצר, שר פנים, שר חוץ). לא היה כדבר הזה, אבל רוב הבריטים מושכים בכתפיהם.

בית המלוכה הנוכחי, הידוע עכשיו בשם ווינדזור (שני שמותיו הקודמים היו גרמניים), מחזיק בכתר 300 שנה ויותר. רק לפני קצת יותר ממאה שנה היה קשה להעלות על הדעת מדינה בלי מלך. ערב מלחמת העולם הראשונה היו באירופה רק שלוש רפובליקות. עכשיו מלוכות מוסיפות להתקיים בקומץ של ארצות אירופיות. הן מחזיקות מעמד רק מפני שהסתגלו למעמד של חוסר רלוונטיות. מחוץ לבריטניה הן ויתרו אפילו על המיסטיקה. רוב המלכים נשבעים אמונים, ואינם נמשחים עוד בידי שליחי ההשגחה העליונה.

אבל בבריטניה, ההשגחה עדיין מעורבת. במעמד הכתרתו של צ'ארלס אנחנו נחזור ונשמע, לאחר הפסקה של 70 שנה, את המקהלה שרה ״צדוק הכוהן ונתן הנביא״, ללמדנו שבעיני בית ווינדזור, המנדט האלוהי הורעף עליו לא בתחילת המאה ה-18 בקתדרלה בלונדון, אלא במאה העשירית לפני הספירה, בבית המקדש בירושלים (צפו-נא בהכתרת אליזבת ב-1953. במקור, שדר הטלוויזיה הסביר כי היא לא תהפוך למלכה ״כל זמן שלא תימשח, כפי שהמלך שלמה נמשח בידי צדוק הכוהן הגדול״. מיד אחר כך פוצחת המקהלה בשיר ״צדוק הכוהן ונתן הנביא״, לפי לחן של גיאורג פרידריך הנדל. השיר הכנסייתי הזה מבוסס על הטקסט מספר מלכים א', פרק א', ״ומשח אותו שם צדוק הכוהן ונתן הנביא למלך על ישראל; ותקעתם בשופר, ואמרתם, יחי המלך שלמה״).

טעם של קדושה ניתן בזה למלוכה הבריטית.

זה עבד לפני 70 שנה. האם זה יוכל להוסיף ולעבוד בארץ שהצליחה להיפטר מרוב האיפיונים המעמדיים של הדורות הקודמים, בארץ הבזה לגינונים פורמליים, וקוראת לראשי הממשלה שלה בשמותיהם הפרטיים; בארץ שרב-תרבותיות ורב-צבעוניות נעשו לחם חוקה; בארץ שחלקים גדלים שלה מתביישים בהיסטוריה שלה, ולא פעם מוקיעים אותה?

בלעדיה, אבן-ריחיים?

אנחנו מתקרבים אל הלילה האחרון של ה Proms, פסטיבל המוזיקה המהולל של לונדון, הנמשך כמעט חודשיים.. הוא יינעל במוצאי שבת. מסורת רבת שנים היא שבלילה האחרון, הקהל והתזמורת מצטרפים אל סולן או סולנית בשורה של שירים פטריוטיים מימי גדולתה של האימפריה.

הם ישירו מחר, ברוב דרמטיות, את Britannia, rule the waves, ההמנון המפורסם ביותר של ימי האימפריה,

כאשר הצי הבריטי אמנם משל בגלים. מיותר לומר שהשירה היא כולה נוסטלגית. הם גם ישירו, בפעם הראשונה, God, save the King, שהוא בעצם המנון כנסייתי שהפך להמנון לאומי (ולא הושר מאז 1952, הפעם האחרונה שבה ישב גבר על כס המלוכה).

האם הם יתכוונו לזה? האם הרוח עומדת לצאת ממפרשיה של המלוכה? האם בית ווינדזור -- בלי האם הרחומה, ועם הרבה נסיכים ונסיכות חסרי חן ומעוטי התאפקות -- יהפוך לאבן-ריחיים על צווארה של בריטניה?

האם בכלל תהיה בריטניה, כאשר יגיע תורו המשוער של הנסיך ויליאם לעלות על כתר אביו צ'ארלס, מתישהו ב-25 השנה הבאות?

אין זה מן הנמנע שאתמול נפרדה בריטניה לא רק מן המלכה מאריכת-הימים ביותר בתולדותיה, אלא מאלף השנה האחרונות. שום דבר כנראה אינו נצחי, אפילו לא הנצח עצמו.

רשימות קודמות בקו המשווה וביואב קרני

ציוצים (באנגלית) בטוויטר

עוד כתבות

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית; החוזים העתידיים על וול סטריט שליליים

קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● הנפט קרוב לשיא של שישה חודשים - מחירי הנפט נסחרים קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● עליות באירופה

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל