עו"ד גיל וייט / צילום: כדיה לוי
משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, שהקימו חיים הרצוג, מייקל פוקס ויעקב נאמן, חוגג יובל שנים להיווסדו. "הייחוס" של המשרד הולך לפניו כבר עשורים, שבמהלכם חיים הרצוג הפך לנשיא המדינה ב־1983. עוד לפני מינויו של הרצוג, יעקב נאמן כיהן כמנכ"ל משרד האוצר, ובהמשך אף כשר האוצר וכשר המשפטים תחת בנימין נתניהו. שנים רבות לאחר מכן, יכהן נשיא מדינה נוסף שעבד אף הוא כשותף במשרד. הלא הוא יצחק (בוז'י) הרצוג - בנו של מייסד המשרד חיים.
■ "אחרי 7 שנים אפשר להפוך לשותף": עו"ד זאב פרל מספר איך מנהלים משרד עורכי דין מרחוק
■ עורכי הדין מתנהגים כמו יח"צנים, והתקשורת משפיעה על משפט נתניהו: עו"ד אייל רוזובסקי עולה להתקפה
לפני שנה וחצי מונה עו"ד גיל וייט בן ה־49 לשותף־מנהל של הפירמה, המעסיקה 440 עורכי דין, וניצבת בצמרת המשרדים הגדולים. למרות גודלו המשמעותי של המשרד, שתופס לא פחות מ־19 קומות במגדל הרצוג ברחוב יצחק שדה בתל אביב, עו"ד וייט מצנן את ההתלהבות משאיפת משרדי עורכי הדין לגדול עוד ועוד.
"אנחנו מאמינים שגודל של המשרד בפני עצמו הוא לא ערך. יש תרבות בישראל של מרוץ גדילה והתרחבות של המשרדים דרך מיזוגים, כדי להגיע ל־300 עורכי דין. זו טעות בעיניי. אנחנו מאמינים שכאשר אתה צומח בצורה אורגנית, זו הדרך הכי נכונה כדי לחזק את המשרד ולצמוח".
אז האם יש ערך במשרד גדול?
"הגודל בפני עצמו הוא לא ערך. יש משרדים קטנים שהם איכותיים ורווחיים יותר ממשרד גדול. מפתיעות הכותרות שעוסקות רק בגודל המשרד, כי הגודל כשלעצמו לא אומר כלום. חשוב להרצוג להיות משרד צומח ומצליח. כשאתה גדל בצורה אורגנית, הצמיחה יותר מבוססת. היא גם מונעת חיכוכים, סכסוכים ולבסוף גם פיצולים. זה נכון שמשרד שנותן שירותים ללקוחות זרים חייב להיות בעל גודל מסוים, כי הוא צריך לתת שירותים במגוון רחב של נושאים הדורשים מומחיות. אבל עצם זה שהפכת להיות יותר גדול, לא אומר שתצליח יותר".
עו"ד וייט מתייחס לסוגיית צירוף הטאלנטים ממשרדים אחרים או משירות המדינה, ומציין שהוא עושה זאת רק כאשר הוא סבור שבפירמה שלו אין את המומחיות הנדרשת בתחום. "סתם להגדיל, לדוגמה, את מחלקת מיזוגים ורכישות מ־50 עורכי דין ל־100 זה חסר טעם, ואף אחד לא מבטיח שהשלם יהיה גדול מסך חלקיו. לקוחות זרים שואלים אותי על מומחיות, שואלים אותי על ניסיון, אבל מעולם לא נתקלתי באמירה שאני לא עובד עם משרד שאין בו X עובדים".
לקוחות זרים לא שואלים אודות הגודל, אך אלו הכבדים שולחים שאלונים לגבי גיוון התעסוקה.
"אנחנו מקבלים שאלונים מלקוחות כמו הבנקים הגדולים, שמבקשים מידע על הגיוון התעסוקתי במשרד, בכל הקשור לנשים ובני מיעוטים. בניו יורק ובלונדון הפרטים הללו רלוונטיים עבור משרדי עורכי דין. בישראל אמנם המשרדים נדרשים למלא את השאלונים, אך אף אחד לא בא בטענות אחר כך. מגמה שקיימת בעולם ולא הגיעה לישראל היא שאלונים על הספקים של המשרד. בחו"ל יכולים לדרוש תשובות על שאלות מניין אתה קונה את נייר המכתבים של המשרד ואת הקפה. לשמחתי, לישראל השאלונים הללו לא הגיעו".
חברות זרות יודעות שהן יזכו לדין צדק בישראל
בנוגע לחברות זרות שמגיעות לפעול בישראל, עו"ד וייט מציין כי הן יודעות שמערכת המשפט בישראל היא ישרה. "חברה תזכה לדין צדק, בין אם היא תאגיד ענק חובק עולם ובין אם היא חברה של חמישה עובדים. הלקוחות הזרים יודעים ומעריכים זאת, ולכן הם מגיעים לכאן. אבל חייבים לדבר על כך שיש כאן תרבות עסקית של ריצה לבתי המשפט. כל סכסוך ומחלוקת צריכים להגיע לבתי המשפט, ולכן בתי המשפט נאלצים להתמודד עם כמות תיקים לא פרופורציונלית לגודל של המדינה ולמה שקורה במדינות אחרות בעולם המערבי. האם זה מרתיע את השחקנים הזרים להגיע? התשובה היא לא. האם זה מעצבן אותם? התשובה היא כן".
לטענת עו"ד וייט, חלק גדול מהתביעות הן תביעות סרק, וחלק משמעותי נוסף הן תביעות שאינן תביעות סרק אך ניתן היה לפתור אותן מחוץ לכותלי בית המשפט, כפי שמקובל בעולם המערבי. "למה זה ככה? לדעתי, השיח ברחוב של 'אני אתבע אותך' ו'ניפגש בבית המשפט' משפיע על התרבות העסקית".
מאז שהפך וייט לשותף־המנהל, את עיקר יומו הוא משקיע בניהול המשרד, ברווחת העובדים ובפיתוח המקצועי של עורכי הדין והמשרד. "בעבר, ניהול משרד עורכי דין היה ממוקד בהבאת לקוחות. היום חלחלה ההבנה שההתמקדות לא צריכה להיות עם הפנים החוצה, אלא שימור ושיפור סביבת העבודה של ההון האנושי, כאשר חלק מהעניין זה השכר".
הגדלת השכר הביאה לתפנית בכל התעשייה
בשנה החולפת, בהרצוג פוקס נאמן יזמו העלאות שכר משמעותיות לעורכי הדין הצעירים ולמתמחים. בעקבות העלאת השכר, שפורסמה לראשונה בגלובס, החלה תחרות בין המשרדים הגדולים והאיכותיים על העלאות השכר שהפכו לנושא הכי חם בשוק עריכת הדין בישראל.
"השינוי שהובלנו בשכר הוא חשוב, אך הוא חלק ממכלול שלם. המטרה לא הייתה להתחרות בהייטק, כי אין יכולת להתחרות בשכר ההייטק, אלא לתת שכר הולם וראוי. חלק מהקולגות שלי במשרדים אחרים מאוד כעסו עליי, וטענו שהגזמנו עם העלאות השכר הרוחביות", מספר עו"ד וייט. "יותר ויותר משרדים יצאו בעקבותינו עם יוזמות לטובת העובדים. אני חושב שהשינוי הזה הוא מקצה לקצה בתעשייה. אני לא טוען שכולם צריכים להשוות את השכר לשכר של הרצוג, אך אני חושב שכמשרד המוביל בתל אביב, יש לי חובה לתת את השכר הגבוה בתל אביב".
עו"ד וייט מציין כי המקור התקציבי למודל השכר החדש לא הגיע מהעלאת שכר־הטרחה מהלקוחות. "שכר־הטרחה בהרצוג מחושב על פי מדדים שאינם קשורים כלל בשכר עורכי הדין. המקור התקציבי הוא הרווחים של השותפים. שווה לי להרוויח פחות כסף, ולהשאיר את ההון האנושי האיכותי בהרצוג".
יש טענה שמשרדי עורכי הדין הגדולים מסבסדים את הלקוחות הישראלים באמצעות הלקוחות הזרים.
"זו לא שיטת העבודה בהרצוג. במשרד שלנו חד־משמעית לא ניקח תיק אם הוא לא יהיה כלכלי עבור המשרד. בין אם מדובר בלקוח ישראלי ובין אם מדובר בלקוח זר".
זה היה נכון גם בנוגע לתיק של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שיוצג על ידי משרד הרצוג פוקס נאמן במהלך השימוע?
"הייצוג של מר נתניהו היה לפני שנכנסתי לתפקידי כשותף־המנהל, ואני לא יודע לתת פרטים על כך".
עו"ד וייט מדגיש כי סוגיית שכר עורכי הדין איננה העיקר מבחינתו. "אם אתה שואל עובד 'מה הדבר הכי חשוב במקום העבודה?', אתה תגלה שיש דברים יותר חשובים מהשכר. הפוקוס שלנו שהוביל לשינוי בשוק בשנה וחצי האחרונות, זה לייצר סביבת עבודה שמתאימה לדור החדש. יש לנו לדוגמה חודש בריאות. מגיעות דיאטניות, תזונאיות, אנחנו מביאים למשרד בדיקות רפואיות בחינם".
המעבר ממחשבים ודפים לפינג־פונג ופלייסטיישן
לדבריו, אלו דברים שלא היו קיימים במשרדי עורכי הדין. "אם בעבר היו רק מחשבים, דפים וספרים, אז היום יש לנו חדרי פנאי כולל חדר מוזיקה, חדר פינג־פונג וגם פלייסטיישן".
אתה מתגאה בתחום הגיוון.
"הגיוון במשרדי עורכי דין נתפס כנושא לא רלוונטי, אבל הוא מאוד חשוב. לא בגלל השאלונים של הלקוחות הזרים, אלא גם כדי שתהיה יכולת להביא כוח־אדם איכותי מכל המגזרים וגם כי העובדים רוצים לעבוד במקום הטרוגני. לדוגמה, בתקופתי מספר עורכי הדין הערבים במשרד עלה ביותר מ־100%".
לפני שהפך לשותף־המנהל, עו"ד וייט התמקד בליווי משפטי בתחום האינטרנט והגיימינג. לטענתו, יש בישראל "אובר־רגולציה". "עצוב לראות תעשיות שישראלים מובילים בעולם ולא בישראל. פינטק, קריפטו ובלוקצ'יין אלו תחומים שהרגולטור לא הסדיר, ויזמים ישראלים נאלצים להתאגד בחו"ל כי הרגולטור והמחוקק בישראל לא מצאו דרך להוביל לרגולציה, ולתת תשתית משפטית ומקצועית הולמת. אם שווייץ מסוגלת לעשות זאת, אין סיבה שישראל לא תעשה את זה. היו הצעות חוק, ניירות עמדה, אבל זה לא התקדם. אנחנו סטארט־אפ ניישן, ולמרות זאת החברות נאלצו להשתקע מחוץ לישראל".
עו"ד וייט מעריך כי מדינת ישראל תמצא בסופו של דבר את הרגולציה המתאימה. אולם עד שהדבר ייעשה, יתברר שהסוסים כבר ברחו מהאורווה. "אין שום סיכוי שהמדיניות של המפקח על הבנקים, בנק ישראל והמחוקק תישאר כמו שהיא כיום, היחס של המדינה למטבע וירטואלי הוא כמו של מטבע לא חוקי. בסוף המדיניות הזו תשתנה, אך בינתיים ישראל במקום להוביל את התחום, תיגרר אחרי יתר המדינות. שוק העבודה הישראלי יפסיד עשרות אלפי עובדים, ורשות המסים תפסיד הון עתק".
דמות חריגה בנוף של המשרדים הגדולים
עו"ד וייט חריג בנוף משרדי עורכי הדין הגדולים. הוא החל לשמש כשותף־מנהל לפני גיל 48. וייט מתאמן מדי יום בחדר כושר וחובש כיפה סרוגה. הוא נולד בתל אביב לאחר מלחמת יום הכיפורים, אז משפחתו עברה לאנגליה. "אבי נלחם ברמת הגולן נגד הצבא הסורי. לאחר שחזר מהמלחמה, הוריי החליטו לעבור לאנגליה. גדלתי במנצ'סטר".
הוא שב לישראל במקרה. וייט עבד במשרד לונדוני שביצע עסקה בנוגע לכביש חוצה ישראל. את הצד השני ייצגו הרצוג פוקס נאמן, ולאחר שנחתמה העסקה - עו"ד מאיר לינזן ביקש להיפגש בנמל התעופה הית'רו.
המשך הסיפור משעשע. "לינזן נקב בסכום שהציע כשכר, שאלתי פעמיים מה הסכום, כיוון שהיה רועש. לאחר שבפעם השלישית לא שמעתי מלבד שמדובר בדולרים, התביישתי לשאול והסכמתי. עליתי לישראל עם אשתי ובני התינוק, והתחלתי לעבוד. כשקיבלתי את תלוש המשכורת חשכו עיניי. פניתי בדמעות ללינזן, שהסכים להעלות שכר, תוך שאמר: 'ברוך הבא למזרח התיכון, בו כל דבר פתוח למשא־ומתן, ואני אשלם לך מה שהייתי מסכים לשלם לך לאחר משא־ומתן. פעם הבאה אל תחתום בלי שאתה שומע מה הסכום'". סגירת המעגל המשותפת הושלמה כאשר לינזן נבחר ליו"ר הפירמה, ווייט מונה לשותף־מנהל.
חגיגות היובל להקמת משרד הרצוג פוקס נאמן מתקיימות השבוע. האירוע מתפרס על פני יומיים, תוך השקעה של מיליונים. לדברי עו"ד וייט, מדובר באירוע העסקי הגדול ביותר השנה. "הגיעו 150 עורכי דין ממעל 30 מדינות, ומעל אלף לקוחות של המשרד מבכירי המשק".
עו"ד גיל וייט - תעודת זהות
אישי: בן 49. נשוי ואב לשלושה, מתגורר ברעננה
מקצועי: בעל תואר ראשון במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת לונדון. מומחה בתחום המסחר המקוון והגיימינג, שעלה לארץ בגיל 26 והחל לעבוד במשרד הרצוג פוקס נאמן
עוד משהו: גויס לפירמה לאחר שייצג מולה לקוח מטעם משרד לונדוני
הרצוג פוקס נאמן - תעודת זהות
תחום עיסוק: מיזוגים ורכישות, ליטיגציה, דיני מיסים ובנקאות
היסטוריה: את המשרד הקימו בשנת 1972 נשיא המדינה לשעבר חיים הרצוג, מיכאל פוקס וד"ר יעקב נאמן, שכיהן כשר המשפטים, שר האוצר ומנכ"ל משרד האוצר. הוא נוסד כמשרד בוטיק שמטרתו לספק שירות ללקוחות בינלאומיים שפועלים בישראל
נתונים: הפירמה כוללת 440 עורכי דין, מתוכם 178 שותפים