גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכירו את המנהל הראשון שקיבל רישיון כדי להביא את מהפכת הקריפטו לשוק הישראלי

"אני לא טיפוס קלאסי של קריפטו", מבהיר גיורא רן, יזם ומנכ"ל HBH, שבה מחזיקים גם היו"ר מושיק תאומים וחברת הפרסום גיתם ● לדבריו, המערכת שפיתחה החברה, שנועדה לסייע לגופים פיננסיים מסורתיים לעסוק בתחום, בנויה כך ש"לא יהיה הבדל בין קריפטו למטבע רגיל"

גיורא רן / צילום: שלומי יוסף
גיורא רן / צילום: שלומי יוסף

בשבוע שעבר חשפנו בגלובס כי לאחר ציפייה ארוכה של השוק, ודחיות חוזרות ונשנות גם בשל עומס וגם בשל רצון להשלים את הרגולציה, הממונה על שוק ההון משה ברקת העניק רישיון ראשון לחברת קריפטו מקומית: חברת היבריד ברידג' הולדינגס (HBH). בשוק הקריפטו המקומי הופתעו: החברה אינה מוכרת ואינה מצויה ב"ברנז'ה" של שוק הקריפטו המקומי.

חברות בלי רישיון, נציין, אינן יכולות לפעול בישראל, וחברות אחרות שפועלות כאן, והגישו בקשה לרישיון, נמצאות כעת במצב שנקרא היתר המשך עיסוק. הרישיון מאפשר לפעול בקלות רבה יותר מול המערכת הפיננסית המסורתית, לעומת היתר המשך עיסוק.

רשות שוק ההון מעניקה רישיון קריפטו ישראלי ראשון
אתריום 2.0: העדכון הגדול בתחום הקריפטו יוצא לדרך השבוע
איפה קונים קריפטו ואיך מעבירים כספים? קוראים שאלו, ואנחנו ענינו

"אני לא הטיפוס הקלאסי של הקריפטו. אני לא צעיר רדיקלי, אני מיינסטרים לגמרי, והצוות שלי מבוגר יחסית לסטארט-אפיסטים, בשנות ה-40 וה-50 לחייהם", אומר גיורא רן, היזם מאחורי HBH ומייסד משותף המשמש גם כמנכ"ל.

"אני לא מאמין בלהילחם בבנקים. בכלל אני לא מאמין בלהילחם - אפשר תמיד למצוא סינרגיות ולעבוד יחד. אני גם לא מגיע מהצד הפיננסי של הקריפטו, אלא מהצד הטכנולוגי של הבלוקצ'יין. אני והצוות שלי מתמחים בעיקר ב'להרביץ למקלדת' (לכתוב קוד תוכנה, א' א') וזה מה שאנחנו עושים", מספר רן בראיון ראשון ובלעדי לגלובס.

"הגוף הפיננסי הוא היחיד שנמצא מול הלקוח"

למרות שהמטבעות הקריפטוגרפיים וטכנולוגיית הבלוקצ'יין מערערים את הבנקאות המסורתית, ומאיימים על המערכת הבנקאית, HBH, שקיבלה את הרישיון הקבוע הראשון בישראל, פיתחה מערכת שמטרתה לסייע לבנקים ולגופים פיננסיים מסורתיים לפעול בעולם הקריפטו.

המערכת של HBH נועדה להטמעה בגופים אלה, ודרכה ניתן לבצע שלל פעילויות בקריפטו, במודל "גן סגור", כלומר - הכסף יוצא מגוף מפוקח ונכנס לגוף מפוקח, כך שאין חשש להלבנת הון ומימון טרור.

איך זה עובד? מצד אחד, המערכת מחוברת רק לגופים שקיבלו רישיון מהרגולטור האמריקאי, כמו קראקן וקוינבייס, ומצד שני נמצא הגוף הפיננסי המקומי שהתחבר למערכת. כשלקוח של אותו גוף מעוניין לסחור בקריפטו, הכסף יוצא מהחשבון שלו, שעבר הליכי AML ו-KYC (אימות, זיהוי והכר את הלקוח, לפי דרישות החקיקה על איסור הלבנת הון), ועובר לגוף שגם כן עומד בכל הדרישות האלו וכך גם לקוחותיו, כך שהקריפטו שמתקבל ממנו גם כן עומד בדרישות הרגולציה. מערכת גן סגור מקילה מאוד על מסחר בקריפטו.

המערכת של HBH מאפשרת גם מסחר, גם משמורת לנכסים, וגם תשתית טכנולוגית לפעילות מתקדמת יותר, כמו מינוף הקריפטו. "אנחנו חברת תשתית, אנחנו מייצרים את המערכת, והגוף הפיננסי שיטמיע אותה יחליט מה הוא מאפשר ללקוחות לעשות באמצעותה. בנינו אותה כך שלא יהיה הבדל בין פיאט (מטבע רגיל שהונפק על ידי מדינה, א' א') ובין קריפטו. כל מה שאת יכולה לעשות עם הפיאט שלך תוכלי לעשות גם עם הקריפטו", מציין רן.

מי קובע את התעריפים ללקוח בביצוע טרנזקציה?
"מבחינת שער הרכישה של הקריפטו המערכת תציע את ההצעה הטובה ביותר מבין הגופים שאנחנו עובדים איתם. מהצד השני, מול הלקוח, את העמלות יקבע הגוף הפיננסי עצמו, וזה כבר יהיה נתון לשיקולים שלו ולתחרות בין הגופים השונים. הגוף הפיננסי עצמו הוא היחיד שנמצא מול הלקוח".

מה המודל העסקי שלכם? מאיפה יגיע הרווח?
"אנחנו מתחלקים עם הבנק בחלק מהעמלות שהוא גובה, ואם אנחנו מספקים את שירותי המשמורת, אנחנו גובים על המשמורת תעריף מקובל בשוק".

אז יהיו לכם מספר לקוחות פיננסיים וכל הכסף של כל הלקוחות יהיה במשמורת אצלכם?
"כל גוף פיננסי יכול לבחור לשים את המשמורת אצלנו או אצלו. אם יבחר אצלו, אז ניתן רק שירותי מסחר או שירותים אחרים. אם גוף פיננסי בוחר שהמשמורת תהיה אצלנו, הכסף של הלקוחות שלו יהיה נפרד מהכסף של לקוחות של מוסדות פיננסיים אחרים. אין ערבוב בין נכסים של לקוחות ממספר גופים פיננסיים".

רן החל את דרכו באמדוקס, ולאחר מכן מילא תפקדים בכירים בחברות תוכנה גדולות שונות. "בערך בגיל 50 החלטתי שהגיע הזמן לעשות גם דברים בשביל עצמי.

"הגעתי ליזמות בגיל מאוחר יחסית, והלכתי בכלל לתחום אחר - רציתי לפתח מוצר בתחום התרופות המותאמות גנטית. התחלנו להסתובב בבתי חולים, ללמוד ולאסוף נתונים, אבל אז הגיעה הקורונה, וכל צוותי הרפואה היו עסוקים עד מעל הראש, והמיזם פשוט התאדה. זה השלב שהתחלתי לחשוב על הקריפטו. התחום סיקרן אותי", מספר רן.

"היה לי ברור, כמי שבא מהטכנולוגיה, שהטכנולוגיה הזאת תהיה הדבר הבא, אז התחלנו למפות את התחום ואת הבעיות שלו, והיה ברור שהבעיה העיקרית היא בתחומי הלבנת הון, שמסרבלת את כל התהליך. ניסית פעם לקנות קריפטו? חברים שלי התייאשו אחרי שלושה ימים. אז החלטנו לפתח מוצר שיהפוך את הקלות של השימוש והמסחר בקריפטו זהה לזו של פיאט".

"הרגולטור הוא הלקוח, המערכת תוכננה עבורו"

רן חבר לשגיא שרויט, כיום COO (מנהל תפעול ראשי) בחברה, וביחד הם גייסו צוות עם מומחיות בבלוקצ'יין: אורן סוקולובסקי ובני שני. כיום החברה מונה 15 עובדים והמשרדים שלה יושבים בקיסריה. על פי רשם החברות, בחברה מחזיקים נתח גם חברת גיתם, מושיק תאומים ועידו הר-טוב.

איך אתה מסביר את זה שמכל החברות שנמצאות כבר שנים בהליכי רישוי, אתם אלה שקיבלתם את הרישיון ראשונים?
"הלקוח שלנו היה הרגולטור, כל המערכת תוכננה עבורו. נכון שרשמית המערכת מיועדת לבנקים ולחברות הפיננסים, אבל אף בנק לא יקנה מערכת שהרגולטור לא שלם איתה, ואף בנק לא ייקח סיכון לפעול במשהו שהרגולטור לא אישר. אז ידענו שכדי למכור לבנקים, הלקוח שלנו צריך להיות הרגולטור. בשלב מאוד מוקדם לקחנו ייעוץ עומק לגבי כל דרישות הרגולציה, ותכננו מראש משהו שיעמוד בהן".

איך נוצר הקשר עם מושיק תאומים, שמכהן כיו"ר החברה?
"את מושיק הכרתי כאשר עבדתי לצידו במיזם אחר, וכשהקמנו את HBH כבר הייתי מספיק מבוגר להכיר גם בחסרונות של עצמי, וידעתי שאני אצטרך גם מישהו שידאג לשיווק, לפרסום ולמכירה, אז פניתי למושיק שהצטרף. במהלך הדרך ובגיוסים שעשינו הצטרפו אלינו עוד אנשים נהדרים, כמו יוסי אקרמן ואופיר דובובי".

איך אתה רואה את ההתפתחות העתידית של עולם הקריפטו?
"אני מאמין מאוד גם בטכנולוגיה, וגם במטבעות שנועדו לפתור בעיות כמו מערכת פיננסית לא יעילה, ועמלות מאוד גבוהות, שיש היום לצערי גם בקריפטו".

נכון, זו טכנולוגיה שהייתה אמורה להיות חלופה לבנקים; הרי אם אפשר להעביר כסף מארנק לארנק, לא צריך אותם. אז מדוע בכלל צריך מיזם כמו שלך?
"הבנקים והמערכת הפיננסית לא ייעלמו, וגם הקריפטו לא ייעלם - שתי המערכות ילמדו לחיות יחד זו עם זו. הקריפטו יוכפף לפיקוח הרגולטור, ויהיו דברים שלא ימשיכו, כמו אנונימיות. אף אחד לא רוצה לממן טרור ולהלבין הון, והפעילות האנונימית הובילה את הקריפטו למקום מאוד עמוק ואפל.

"כשהמיינסטרים יאמץ את הקריפטו, אין מקום לדברים האלו, אנשים צריכים אמון במערכת שהם שמים בה את הכסף, והרגולטורים ייכנסו יותר ויותר לעומק התחום.

"מצד שני, גם המערכת הבנקאית תצטרך להשתנות, להתייעל, להפחית עמלות. יש דוחות על התפתחות התחום שלפיהם כל בנק שלא יאמץ את הבלוקצ'יין בחמש השנים הקרובות, יימצא בנחיתות רבה, וישלם על כך בלקוחות".

אתה עדיין מאמין בקריפטו גם אחרי הירידות האחרונות?
"זה חלק מהמחזוריות של העולם הזה, בכל כמה שנים יש 'חורף קריפטו'. הקריפטו ירד? קונים ומחכים להמשך. אני מאמין בו".

הבנקים אוהבים ללכת עם גופים גדולים מחו"ל, לא עם שחקן מקומי קטן. איך תפרוץ את זה?
"לבנקים יש האתגרים שלהם, גם להם לא קל מול הרגולטור, וגוף בינלאומי גדול נותן שקט במובן זה. אבל אני מאמין שגוף מקומי שקיבל חותמת מהרגולטור יכול לפרוץ".

אתם תציעו נכסים יותר מורכבים? כמו קרנות?
"התשתית שלנו מאפשרת מסחר בסוגי נכסים שונים, למשל NFT. אנו חברת טכנולוגיה שנותנת תשתית. לא ניצור מוצרים פיננסיים משלנו".

איפה תהיו בעוד שנה?
"הייתי שמח לצמוח בישראל, השוק הישראלי הוא הבית הטבעי שלי. בנוסף, עד סוף 2023 אנו מכוונים לפחות לעוד לקוח משמעותי באירופה ואחד בארה"ב".

רן גיורא

אישי: בן 55 , נשוי ואב ל-3, מתגורר במושבה יקנעם.
מקצועי: בטרם ייסד את היבריד ברידג' הולדינגס שימש כסמנכ"ל תפעול בחברת FTS, כסמנכ"ל לקוחות ושירותים בחברת MIND וכמנהל פיתוח ולקוחות באמדוקס.
עוד משהו: חובב רכיבה על אופניים, ריצה ופיסול

האם הרישיון הוא סנונית ראשונה או אקורד סיום?

ההפתעה מהרישיון של HBH הובילה לסערה בשוק הקריפטו המקומי, שבו חברות רבות נמצאות בהליך ארוך מאוד מול הרגולטור לקבלת רישיון. בשוק חוששים שהרישיון שהתקבל מברקת איננו סנונית ראשונה לפני שטף של רישיונות, אלא רישיון אחד בודד טרם הפרישה. החשש הוא שלממונה הבא ייקח זמן ללמוד את התחום, ויעבור זמן רב עד למתן הרישיון הבא, ובינתיים ל-HBH - כחברה בעלת הרישיון היחיד בשוק - יהיה יתרון.

 

תהליך הרישוי ברשות ההון התארך ונתקל באתגרים מורכבים, שאיתם מתמודדים רגולטורים נוספים בעולם, כחלק מבניית רגולציה על תחום חדש שאיננו מוכר להם.

רשות שוק ההון מתרכזת בשמירה על האינטרסים של הצרכנים, ושמה דגשים על כללים להגנה על הלקוחות. היא אינה מפקחת על הגופים שקיבלו רישיון בהיבט היציבותי.

דגש על ארבעה סיכונים מרכזיים

בתהליך הרישוי הרשות שמה דגש על ארבעה סיכונים מרכזיים: הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים טכנולוגיים, סיכונים תפעוליים ושמירה על נכסי הלקוחות.

בכל הקשור באיסור הלבנת הון, בשנה שעברה התפרסם צו איסור הלבנת הון ומימון טרור בפעילויות כגון פינטק וקריפטו, שעתיד להיכנס לתוקף בנובמבר הקרוב. בעקבות פרסום הצו וקיומה של אסדרה ברורה ומחייבת בתחום, ניתן לבחון האם מבקש הרישיון עומד בדרישות הצו.

בכל הנוגע לסיכונים טכנולוגיים, במאי האחרון התפרסם חוזר ניהול סיכוני סייבר וחוזר ניהול סיכונים. אלו מתייחסים לפעילות של שחקנים פיננסיים, לרבות שחקני קריפטו.

בגין אופי הפעילות, קיימים סיכונים טכנולוגיים מהותיים, כגון גניבת נכסים וסייבר. החוזר יוצר סטנדרט בנושא הסיכונים הטכנולוגיים, בהתאם לסטנדרטים המקובלים בעולם לפעילויות אלו.

בכל הנוגע לסיכונים תפעוליים, במסגרת בקשת הרישיון נבדק ניהול סיכונים בתחום התפעולי. בכלל זה נבחנות סוגיות רבות, לרבות נוהלי הגוף מקבל הרישיון בתחום ניטור ובקרת מעילות והונאות, ונוהלי המשכיות עסקית של הגוף שמעניק שירות.

לבסוף, נבדק ניהול הסיכונים של שמירת נכסי הלקוחות וכספם - בהתאם לעקרונות מקובלים בתחומי המשמורת. הרשות גיבשה כללים שלפיהם הגופים צריכים להתנהל בתחום זה, והעיקרון המנחה הוא כי נכסי הלקוחות נשמרים בנאמנות ובהפרדה ברורה מכספי הנוסטרו של החברה.

עוד מחייבת רשות שוק ההון כי השמירה על הנכסים של הלקוחות לא תתבצע בגוף המנהל, וכי החברת הנאמנות יהיו מפוקחות ובעלות רישיון. הרשות מבצעת גם בדיקות נאותות במספר תחומים מרכזיים, וביניהם בדיקת נאותות של בעלי השליטה בחברה (Fit and Proper) ושל נושאי המשרה הבכירים בה.

ברשות מציינים כי יש בפניהם מספר בקשות רישיון פתוחות, אשר עשויות להבשיל לכדי רישיון בטווח הקרוב, אולם רק לאחר השלמת כל הדרישות, ובפרט עמידה בדרישות ההגנה על נכסי הלקוחות וכספם, וכן עמידה בכל דרישות איסור הלבנת ההון.

חלק מהמבקשים אינם עומדים בדרישות הרשות, וככל הנראה צפויים להידחות בשל כך. ברשות מציינים כי בעולמות הפינטק והקריפטו ישנם סיכונים רבים ומורכבים.

כללים בסיסיים בתחום, כמו צווי הלבנת הון, התגבשו יחד עם משרד המשפטים רק לאחרונה, וחברות רבות בתחום אינן מורגלות בכללי הרגולציה, ולא התאימו את הפעילות באופן מלא לשמירה על נכסי הלקוחות וכספם בסטנדרטים הנדרשים על ידי הרגולציה.

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"