שלט ישן (מימין) ושלט חדש. נוספו אייקונים שמראים מה הולך להיבנות, מפה ותרשים של ההליך התכנוני / צילום: הלית ינאי, ארז בן אליעזר
יצא לכם לעבור ליד שלט תכנון ובנייה ולא להבין ממנו מה בכלל ייבנה ואיפה? אתם לא לבד, אבל בעוד כשבועיים ייכנסו לתוקף תקנות שמחייבות את העיריות, את היזמים ומוסדות תכנון אחרים לפרסם בשלטים בהירים וברורים הרבה יותר.
לשינוי בשלטים אחראיות עו"ד תדמור עציון, היועצת המשפטית של מינהל התכנון, ושחר רוזנק, מנהלת תחום שיתוף ציבור במינהל התכנון. "שרת הפנים כבר חתמה על התקנות ויזם שכבר רוצה לפעות לפי התקנות יכול לעשות זאת כבר עתה. זה ייכנס כחובה ב־5.10", אומרת עציון.
בשלטים החדשים יהיו כמה שינויים משמעותיים. ראשית, יהיה בהם פחות מידע מיותר שאין לציבור צורך בו. שנית, הם חייבים לפי חוק לכלול מפה שכוללת שמות רחובות (אלא אם כן מדובר בתוכנית לעיר שלמה), הם חייבים לכלול סרגל שמסביר איפה התוכנית נמצאת בהליך התכנוני, וכן הם חייבים לכלול ברקוד שמפנה למסמכים המלאים של התוכנית.
רוזנק: "זיהינו שהשלטים הם נקודת תורפה משמעותית בקשר עם הציבור, הם אפילו יוצרים ניכור כלפי תהליך התכנון והבנו שצריך לעשות מהלך משמעותי. גם מבקר המדינה הורה למינהל התכנון לעשות עבודת מטה על הנושא הזה. ראינו שיש מהלכים דומים בערים בעולם. זה היה תהליך ארוך ומורכב של בירור הצרכים עם מחזיקי עניין שונים, ודרש תקנות באישור שרה.
"הברקוד לוקח אותך לנוסח מקוון של השלט, ואפשר ללחוץ על מושגים ולקבל הסבר, ויש סרגל שנותן מיקום איפה אנחנו נמצאים בתוכנית כי ראינו שאנשים לא מבינים את השלבים של ההליך התכנוני. בעיצוב אנחנו לא מתערבים: עיריות יכולות לעשות איזה עיצוב שבא להן - ובלבד שתהיה מפת התמצאות וקישור למסמכי התוכנית.
"בפרסום הדמיות יש כר פורה להטעיות"
"באשר לתוספת של הדמיות על השלט", אומרת רוזנק, "היו על כך דיונים רבים בתוך מינהל התכנון וגם בחוץ. ההדמיות מבהירות מה התכנון אבל יש בהן כר פורה להטעיות, ובטח שאנחנו לא יודעים בשלב התכנון איך ייראה הבניין. אז התקנות מאפשרות לעירייה או ליזם לשים הדמיה אבל לשים דיסקליימר".
התהליך של השלטים הוא התחלה של מהלך גדול יותר. עציון, עמיתה בקרן וקסנר, ערכה מחקר בעניין במסגרת קורס של הקרן בהרווארד. לדבריה, "החוק מחייב פרסום בשלטים, פרסום ברשומות, פרסום בעיתונים ופרסום באתר של מינהל התכנון. אבל המודעות בעיתונים אינן קריאות, והן לא מגיעות לקהלים גדולים. אני מקווה שהשינוי בשילוט ייצר סטנדרט חדש שיהפוך גם את מה שאנחנו רואים בעיתון לשונה. בסך הכול המודעות של הציבור עולה וזה מבורך וזה מראה על אכפתיות לסביבה.
"יש הרבה מחזיקי עניין בשיח הזה - משרדי ממשלה, בעלי עיתונים, יזמים - שינוי כזה יהיה מאוד מורכב. האם ריאלי לגמרי לבטל את חובת הפרסום או רק לשנות? כחלק מהחשיבה בקורס בהרווארד חשבנו אולי לעשות שני מסלולים - מסלול ישן ומסלול חדש שיזם שיבחר בו, יהיה מחויב לפרסם בפחות עיתונים, ואז יהיה תמריץ כלכלי שמוזיל לו את הפרסום. זה עלה בסיעור מוחות, כי ראינו שבארה"ב המהלך של להפסיק את הפרסום בעיתונים לא מצליח".
האם יש למינהל התכנון מידע איך אנשים לומדים על תוכנית?
רוזנק: "אין מחקר מקיף, אבל בוות"ל עברו להתנגדויות המקוונות והוסיפו שאלה בסגנון, 'איך נודע לך על התוכנית', ומצאו שהרוב לא מגיעים מהעיתונים".
היא מעירה שבמינהל התכנון כבר החלו לבדוק כמה אנשים סורקים את ה־QR ונכנסים למסמכי התוכנית בשלטים שכבר נתלו - "וראינו שבתל אביב נכנסים הרבה יותר מאשר בבאר שבע". מצד שני, בתל אביב השלט נתלה במקום שעוברים בו הרבה אנשים.
עציון: "באופן כללי, כשרצים קדימה טכנולוגית תמיד צריך לזכור את האוכלוסיות האחרות: החרדים לא מסתובבים עם סמארטפון ביד, קשישים גם לא. ראינו את זה בזמן הקורונה כשעשינו היוועדות חזותית. יש אוכלוסיות שהעיתון יותר נגיש עבורן. אז צריך ללכת קדימה אבל גם לשמור על אוכלסיות אחרות".
"הכיוון חיובי אבל אפשר לעשות יותר"
אדריכל איל מגדלוביץ, מנכ"ל אתר מעירים שמביא לידיעת הציבור תוכניות בנייה, אומר על השילוט החדש: "הכיוון חיובי והשינוי מבורך, כי להנגיש מידע זה חשוב וזה לא התפקיד של החברה האזרחית לעשות את זה. אבל אפשר לעשות יותר. אפשר היה להוסיף התראות כמו שאנחנו עושים, וגם להראות את התוכנית בתלת־ממד. הם כבר הוסיפו באתר של מינהל התכנון אפשרות להירשם להתראות, אבל כמעט אף אחד לא רואה את זה ולא יודע על זה.
"אנחנו מתכוונים להמשיך ולאתגר אותם כדי שהם ישתפרו. מערכת כמו מעירים - אין כמוה בעולם, ואנחנו עובדים על דברים מתקדמים. רצוי היה שהממשלה תעשה את זה.
"אבל במבט רחב יותר צריך לשאול מה אנחנו רוצים להשיג בשיתוף הציבור. במקביל לשינוי בשילוט העבירו תקנות שהמטרה שלהן לצמצם את האורך של ההתנגדויות. זה אומר דרשני. אני לא חושב שהצמצום זה בהכרח דבר רע, אבל כאשר הדבר היחיד שנשאר לאזרחים זה להתנגד, ברור מי מפסיד מזה.
"הבעיה היא הרבה יותר מהותית. הציבור חייב להיות יותר מעורב בקבלת ההחלטות ובאופן שוטף ולא רק כשזה ליד הבית שלו - ושהפוליטיקאים גם ייבחנו על הדברים האלה. אין לי מידע אמפירי אבל אני יודע על מקרים שבזכות מעירים אנשים התחילו מאבקים בגלל התראה שהם קיבלו, אחרת לא היו יודעים על זה בכלל. ובכל מה שקשור לרישיונות כריתה של עצים יש גידול רציני במעורבות הציבורית מאז שהוספנו את מערכת ההתראות. אבל זה עדיין במסגרת התנגדות ולא שורשי. אני רוצה מעורבות מההתחלה".