גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבולען באיילון: המדינה והיזמים חשופים לתביעות בהיקף של מיליונים

בעוד שהעבודות על הבולען צפויות להסתיים בימים הקרובים, השאלות המשפטיות נותרו פתוחות ● בינתיים המומחים טוענים: מוקדם לקבוע מה היה הגורם שהביא להיווצרות הבולען

הבולען שנפער באיילון / צילום: דוברות נתיבי איילון
הבולען שנפער באיילון / צילום: דוברות נתיבי איילון

עם גילוי הבולען ביום שבת והחשד לקשר אל עבודות הקמת בניין הספירלה הסמוך, עלה החשש שמדובר בבור גדול בהרבה מזה שנראה לעין, אשר עלול לסכן את הסביבה כולה - כולל מסילות הרכבת הסמוכות וחלקים נוספים בכביש. בעקבות זאת, בשעות הלילה הגיעו אל המקום מומחי קרקע, מים והנדסה אזרחית, שבדקו את היקף הבולען. כשהתברר כי השלכות הרוחב אינן משמעותיות, הוחלט לאפשר את תנועת הרכבות ולפתוח את הכביש, למעט נתיב העלייה למחלף השלום. 

בור קטן שמשתק מדינה שלמה הוא לא הבעיה | דרור מרמור, פרשנות 
המומחים מנתחים: כך נגרם הבולען שנפער בנתיבי איילון 

אל תוך הבולען יצקו בטון, תוך כדי בדיקה כי אין מתחת לקרקע בולענים נוספים, ולהערכת חברת נתיבי איילון, העבודות על הכביש יסתיימו בעוד כ־48 שעות. לבסוף, מה שנראה ביום שבת בערב כאירוע תחבורתי שישתק את המדינה, התכנס לאירוע מצומצם בהרבה, שלמרבה המזל לא כלל נפגעים בנפש. עם זאת, עבור כלל הגורמים המעורבים זוהי רק ההתחלה: הנזק ההיקפי, הכספי והמשפטי עשוי להיות גדול רחב יותר.

המשמעויות המשפטיות

"כעת השאלה הופכת להיות כספית ומשפטית", אמר עו"ד יהודה רוה, מומחה לתשתיות, מייסד משרד עורכי הדין רוה. "האירוע הזה יסתכם בסופו של דבר בסכומים גדולים, הרבה יותר מכמה מיליונים בודדים. זה אחד מעורקי התחבורה הכי עמוסים במדינת ישראל.

"המקרה מעלה שאלות רבות: מי ישלם את הפיצוי, ולמי? האם מישהו נפגע ישירות מחסימת הכביש? האם חוץ מהכשל הטכני יש כשל מצד נתיבי איילון, שסללה בזמנו את הכביש? ומה אחריותה של המדינה?".

עוד הוסיף עו"ד רוה כי הנזק הוא כספי בלבד, אך הבהיר כי אם מישהו היה נפגע, המצב היה יכול להיות גרוע הרבה יותר. "כך או כך, בהחלט יכול להיות שתוגש תובענה ייצוגית נגד סולל בונה, מצד אנשים שנגרם להם נזק כתוצאה מחסימת הכביש, וייתכן שגם למדינה ולנתיבי איילון יש אחריות כאן", ציין. "אם אכן נמסרו התראות לפני כן, כפי שטוענת שרת התחבורה, והעניין לא טופל, הגוף שאליו הגיעו ההתראות יהיה חשוף פי כמה וכמה לתביעות".

הסיבה לכשל: טכנית

כבר בשעות הבוקר הודיעה חברת סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי כי המקור להיווצרות הבולען הוא כשל טכני במסגרת הקמת מגדל הספירלה הסמוך, שאותו היא מקימה עם חברת לוינשטין נתיב מקבוצת לוינשטין. מנגד, בלוינשטין הבהירו כי אין להם קשר לעניין: "לוינשטין נתיב לא שותפה לביצוע עבודות החפירה והדיפון. לוינשטין נתיב תחל בביצוע עבודות בניית המגדל וכן את עבודות הקמת החניון התת-קרקעי בשיתוף סולל בונה, וזאת לאחר השלמת עבודות החפירה והדיפון".

כאשר ביקשנו לקבל פרטים נוספים על מהות הכשל הטכני, ועל הבדיקות שהתבצעו במקום, הפנו אותנו החברות לחברה היזמית, קבוצת עזריאלי (מגדל הספירלה עתיד להיות חלק ממתחם מגדלי עזריאלי). "מבדיקה ראשונית עולה כי מי תהום זרמו לאפיק מתחת לנתיבי איילון", נמסר. "מקור הדליפה אותר ונאטם בעבודה משותפת עם סולל בונה ונתיבי איילון. אנו כמובן ממשיכים בבדיקה מקצועית ומעמיקה.

"מוקדם לקבוע מה היה הגורם או צירוף הנסיבות שהביא להיווצרות הבולען. ככלל נציין כי היקוות מים באתרי בנייה, בפרט בחפירות בעומק רב בגוש דן, אכן מתרחשת מפעם לפעם ומטופלת באופן נקודתי, ללא השלכה סביבתית מעבר לאתר הבנייה".

פנינו בעניין גם לזרוע העבודה במשרד הכלכלה כדי לבדוק אם מתעתדת להיפתח חקירה בעניין, אך נמסר לנו כי טרם ברור הקשר בין העבודות באתר הבנייה להיווצרות הבולען, לכן לא נפתחה חקירה או בדיקה לעת עתה. "מדובר באירוע הקשור לתשתיות, שאירע במרחב הציבורי", צוין, "לכן, הוא קשור בעיקר לרשות המקומית ולמשרד התחבורה".

מעיריית תל אביב־יפו נמסר: "נתיבי איילון הם כביש ארצי בין־עירוני בבעלות המדינה. קבלן עזריאלי עבד על־פי היתר בנייה שניתן כחוק, ולא ידוע לנו, נכון לזמן זה, כי בוצעו עבירות הדורשות התייחסות".

מיכאלי: "ממתינים לבירור"

שרת התחבורה מרב מיכאלי הרחיבה בשיחה עם גלובס את התייחסותה לנושא ההתראות שהתקבלו בעבר על היווצרות בולען בנתיבי איילון. לדבריה, "במסגרת הסקת המסקנות נבדוק אם נדרשים צעדי רוחב. כבר באירוע הזה יישמנו את הנהלים החדשים שלנו לגבי אירועים שעלולים להיות אירוע תחבורתי".

"לגבי בדיקת בולענים, צריך לבדוק אם נתיבי איילון התריעו ולמרות זאת לא התחשבו בהם - נדרש פה מסקנות מול רשויות התכנון. נוכל לומר את זה בצורה אחראית יותר אחרי הבירור", הוסיפה השרה. 

מי אחראי על היווצרות הבולען, והאם משרד התחבורה מתכוון לנקוט הליכים נגד מי מהאחראים?
"מוקדם מאוד לדעת. עזריאלי האחראים, והם לקחו אחריות והכביש בפיקוח נתיבי איילון. אני מאמינה שעוד יהיה תחקיר. כעת העדיפות העליונה היא לוודא שאין עוד בולענים, שהכביש בטוח שוב לנסיעה ושאנחנו לא נקלעות למשברי פקקים איומים. את כל השאר ייקח זמן לברר ולטפל".

מיכאלי התייחסה לכך שנתיבי איילון הם עורק תנועה ראשי בגוש דן ולאפשרות למצות חלופות אחרות על־מנת להפחית את התלות בנתיבים העמוסים. "אנחנו כל הזמן עובדים על חלופות, והעיקרית שבהן היא לחדד את ההבנה שהחלופות הן הסעת המונים ולהיגמל מכלי הרכב הפרטי. לכן אנחנו מפתחים מסילה רביעית באיילון, אנחנו משקיעים בחשמול של האוטובוסים ומשקיעים בנהגים שיצרו את הרשת של הסעת המונים. מדינת ישראל קטנה וצפופה ולא מתוכננת מראש מספיק טוב".

באשר לשאלה האם משרד התחבורה עורך בדיקות לכבישים ותשתיות כדי למנוע מצבים דומים, ענתה מיכאלי כי מקרה הבולען ייחודי (לעניין הבנייה במקום) אך היא פועלת לקבל תקציבי תחזוקה לכבישים. "אני נאבקת מול משרד האוצר על תקציב אחזקה של כבישים, כי זה אופייני לצורת חשיבה מוטעית של הממסד האוצרי שחושב על חיסכון. כשחוסכים כסף משלמים ריבית דה ריבית. זה לא קשור למקרה הבולען, שהוא לא תוצאה של תחזוקה של הכביש. אבל ככלל צריך להשקיע יותר בתחזוקת כבישים, כך שיהיו לנו פחות בעיות בהמשך".

עוד כתבות

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד