גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גוש הימין הפך לגדול ביותר בישראל: פחות קפיטליסטי מבעבר, הרבה יותר מסורתי

מחנה הימין עבר תהליך ארוך מאז המהפך ב־1977 ועד שחצה את רף 50% התמיכה מהציבור ● תוך 20 שנה, שיעור הקפיטליסטים בגוש ירד, ומחציתם תומכים בניהול המדינה לפי המסורת, בזמן שההתנגדות למדינה פלסטינית פחתה ● גלובס צלל לעומק נתוני הסקרים שבוצעו באוניברסיטת תל אביב אודות השינוי יוצא הדופן שעבר על מחנה הימין בישראל ● כתבה שנייה בסדרה

חברי הליכוד / צילום: יוסי זמיר
חברי הליכוד / צילום: יוסי זמיר

מאז המהפך של שנת 1977 שבו עלה מנחם בגין לשלטון, מחנה הימין ובראשו מפלגת הליכוד נמצא בשלטון במרבית השנים. יתרה מכך, במהלך 20 השנים האחרונות, הליכוד מצאו עצמם באופוזיציה פעמיים בלבד - פעם אחת בגלל מפלגת מרכז (קדימה) ובפעם השנייה בעקבות ממשלת אחדות שכללה מפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית הישראלית.

על פי INES, פרויקט מחקר הבחירות הישראלי שמנתח באמצעות סקרי עומק את המפה הפוליטית הישראלית מאז שנת 1969, כ־42% מהציבור ב־1992 הצביעו למפלגות הימין. ב־2013, שיעור זה גדל ל־43%, ב־2015 ל־45% וב־2021 שיעור המצביעים למפלגות ימין חצה לראשונה את הקו החציוני, עם 51% שהצביעו למפלגות הימין.

הימין הצליח להשיג את ההגמוניה על השלטון בישראל, ונראה כי מגמה זו רק הולכת וצוברת תאוצה. ההגמוניה הימנית בנושא הביטחוני הפכה לכה עוצמתית, עד שכיום נוצר קו מפריד חדש שעשוי לעצב את הפוליטיקה הישראלית: כוחה של הרשות השופטת ביחס לכנסת ולממשלה. אם כך, מיהם מצביעי הימין, שמהווים את מרבית האלקטורט הישראלי?

"בעולם הדו־גושי הישן הייתה הבחנה ברורה בשלושת הצירים של ניציות ביטחונית, תמיכה בקשר יותר הדוק בין הדת והמדינה, וכלכלית יש יותר ליברליזם", אומר ד"ר אלון יקטר, חבר בצוות המחקר של פרויקט INES. "אבל, יש סדר עדיפויות ביניהם: הדבר החשוב ביותר הוא הניציות הביטחונית, אחריו נושאי דת ומדינה ורק בסוף הליברליזם הכלכלי".

מחנה שמאופיין בניציות המדינית שלו

ברמה הקלאסית, הימין מאופיין קודם כל בניציותו המדינית. הדבר מתבטא הן בהתנגדות למדינה פלסטינית, והן בחוסר אמון בכוונות המדינות השכנות. על פי ד"ר יקטר, הדבר הגדול והחשוב ביותר הוא הניציות הביטחונית.

"יש לזה שתי פנים: אחד, הסכסוך והביטחון - תמיכה בהתנחלויות, ארץ ישראל השלמה, שימוש בכוח צבאי וחוסר אמון בפלסטינים ובערבים באופן כללי. השני הוא הלאומיות האתנית, שמשחקת פה חשיבות גדולה במיוחד. מבין היהודית והדמוקרטית, היהודית חשובה לא פחות ולפעמים יותר".

ראש הממשלה המנוח, מנחם בגין / צילום: מתוך ויקיפדיה -  USAF

ואכן, ב־1992, כשמדינה פלסטינית הייתה רחוקה מאוד מהקונצנזוס ו־71% מהאוכלוסייה הביעו את התנגדותם לאפשרות שהיא תוקם, שיעור ההתנגדות בימין לאפשרות הזו היה גדול בהרבה - 91%. גם כאשר רעיון המדינה הפלסטינית לצד מדינת ישראל נעשה יותר "מיינסטרימי", הימין בלט בהתנגדותו, עם 69% בבחירות 2021. אולם, גם הציבור הכללי עבר לעמדה זו, עם 48% מתנגדים לעומת 39% תומכים.

מובילים את חוסר האמון בעמים הערביים באזור

גם לגבי שאלת האמון בעמים הערביים במזרח התיכון, הימין מוביל בהיעדר האמון בטוהר כוונותיהם. כאשר היהודים בישראל נשאלו ב־1992 "מהי לדעתך שאיפת הערבים בסופו של דבר?" 54% מכלל המשיבים אמרו כי מטרת הערבים היא לכבוש את ישראל ו/או להשמיד את האוכלוסייה היהודית. מנגד, 67.5% מקרב מצביעי הימין האמינו בכך.

למרות שסוגיית ההתנגדות העקרונית להקמתה של מדינה פלסטינית נעשתה מקובלת יותר גם בקרב מצביעי הימין, האמון בערבים ירד עוד יותר. ב־2013, 76% מגוש הימין האמינו שמטרת הערבים היא כיבוש או השמדה. ב־2021 השאלה לא נשאלה, אבל 73% ממצביעי הימין אמרו שלא ניתן להגיע להסכם שלום - לעומת 54% בציבור הכללי. נראה, אם כן, שהציבור הרחב הסתנכרן ברובו עם הימין - לפחות בנושא הביטחוני.

בכל הנוגע לדת ומדינה, מחנה הימין מאופיין בשמרנות דתית, אך לא ברמה החרדית. "היהדות של הימין המסורתי היא יותר לאומית מאשר הלכתית, אבל הם עדיין תומכים יותר מהשמאל והמרכז בשילוב של מנהגים יהודיים בחיים הציבוריים, גם מטעם המדינה", מסביר ד"ר יקטר.

תומכים רבים בניהול המדינה לפי המסורת

כאשר אנשים נשאלו "האם לדעתך ממשלת ישראל צריכה או לא צריכה לדאוג לכך שהחיים הציבוריים במדינה יתנהלו על פי המסורת הדתית היהודית?" 51% מהימין ב־2021 השיבו "במידה מלאה" או "הרוב" לעומת 37% בציבור הכללי.

הדיון הכלכלי בין הימין לבין השמאל, שבמרבית מדינות העולם מהווה את מקור השבר המרכזי בין שני המחנות, כמעט שאינו קיים בישראל. ב־1992 זה היה מובהק במיוחד: 59% בימין העידו על עצמם כקפיטליסטים, לעומת 54% בשמאל - כמעט בתחום הטעות הסטטיסטית. מאז, הציבור הישראלי נהיה יותר סוציאליסטי בהגדרה העצמית, וכך גם הימין.

ב־2021, רק 40% ממצביעי הימין הגדירו את עצמם כקפיטליסטים לעומת 31% בציבור הרחב. "הימין בישראל נוצר משילוב של כל מי שנשארו מחוץ לסיר הבשר, הן הכלכלי והן הפוליטי, של מפא"י וההסתדרות לבין השכבות החלשות, כך שהיה לכולם אינטרס בשחרור של המשק", אומר ד"ר יקטר. "אולם ברגע שישראל עברה לכלכלת שוק ברובה בשנות השמונים והתשעים, זה נהיה אלמנט פחות מלכד. לרוב מצביעי הליכוד אין בהכרח רצון או אינטרס לקצץ במדינת הרווחה".

הנושא המשפטי הפך מאיזוטרי למשמעותי

אלא שהיום, מתגבש נושא חדש: המשפטי. מה שהיה בעבר נושא איזוטרי, שהניע בעיקר חרדים להתנגד להחלטות בג"ץ, הופך למרכזי באידאולוגיה של מחנה הימין בישראל. שילוב של תסכול מאי־יישום מדיניות ימנית בשל קשיים משפטיים והעמדתו לדין של יו"ר הליכוד בנימין נתניהו הביא לביקורת חסרת תקדים שמותח גוש הימין על מערכת המשפט בישראל.

דווקא משום שמדובר בסוגיה יחסית "צעירה", אין עליה שאלות רצופות שנשאלו ונבחנו לאורך עשרות שנים. מסקר שהתבצע בשנת 2021 עולה כי 57% מהימין העידו שהם לא סומכים בכלל או סומכים רק קצת על בית המשפט העליון, לעומת 16% במרכז ו־21% בשמאל. לכן, כשנשאלו האם משפט נתניהו הוא רדיפה נגדו או שהגורמים המשפטיים עושים את עבודתם כנדרש, 55% ממצביעי הימין השיבו כי הם מאמינים שיש כאן מסע רדיפה, לעומת 4% מהמרכז ו־7% מהשמאל.

"לא ברור האם אנשים מצביעים לליכוד ולימין ככלל כי הם מאמינים שיש רדיפה, או שהם משתכנעים שיש רדיפה בשל עמדת המחנה", מציינת ד"ר יעל שומר, חוקרת בכירה למדע המדינה באוניברסיטת ת"א וחברה בצוות המחקר של INES. "בכל מקרה, בקרב תומכי נתניהו האמונה הנפוצה היא שהתיקים נתפרו לנתניהו, עד כדי הפיכה שלטונית מטעם טכנוקרטים משפטיים. הממשלה שמתנגדת לנתניהו קמה לא על בסיס יסוד אידאולוגי רחב, אלא על בסיס ההתנגדות לכך שראש ממשלה עם כתבי אישום ימשיך לכהן".

רוב מוחלט תומך בנתניהו למרות האישומים

כשבוחנים לפי מפלגות, רואים כי 89% ממצביעי הליכוד חושבים שראוי שנתניהו יכהן למרות כתבי האישום, בעוד שבתקווה חדשה 91% אומרים את ההיפך. שתי המפלגות היחידות שאין למצביעיהן עמדה מובהקת בשאלה זו הן ימינה (45%) ורע"ם (49%). שתיהן חברו לממשלה היוצאת, אך היוו צלעות חלשות ופחות יציבות בה.

וכאן אנחנו נכנסים לשאלה הסוציולוגית, הכרוכה גם בשאלה האידאולוגית. מיהם מצביעי הימין? "הימין נוצר מהחיבור של 'גוש חרות ליברלים'. חרות היו רוויזיוניסטים מהדור הישן שהתנגדו למפא"י, אבל השורשים מגיעים עוד לפני קום המדינה - שאלת הגבולות, אופי המדינה ולוחמנות היישוב. הם חוברים לליברלים שהתנגדו למפא"י על בסיס כלכלי", אומר ד"ר יקטר.

לדבריו, מפא"י לא הצליחה להוות בית פוליטי של עולי צפון אפריקה, והיא הריצה מפלגות לוויין במטרה לקנות אותם באמצעות עסקנים. "המפגש המשולש הזה מייצר מפלגה שהיא ניצית, ליברלית־כלכלית ביחס לזמנו, עם הטרוגניות רחבה: רוויזיוניסטים, ליברלים עירוניים ועולי צפון אפריקה שבגין הצליח למשוך. החלק השני הולך וגדל: הם מגיעים משכבות חלשות יותר (אבל לא הכי חלשות, מעל לחרדים ולערבים), משכילות פחות ומסורתיות יותר מבחינה דתית".

לגוש הימין יש מאפיינים סוציולוגיים ברורים

קשה לפספס את המאפיינים הסוציולוגיים המובחנים של גוש הימין בישראל: בעוד שבציבור הרחב 51% מגדירים את עצמם מסורתיים עד דתיים (לא כולל חרדים), בגוש הימין מדובר על 68%. הפער בין גוש הימין לבין מרכז (27%) ולשמאל (20%) לא יכול להיות מובהק יותר.

 

בד בבד, ישנם פערים ברורים בהיקף ההכנסה: 26% בלבד ממצביעי הימין מרוויחים מעל הממוצע, לעומת 38% במרכז ו־33% בשמאל. דבר זה מתבטא גם בהשכלה: בעת שבה 49% מהציבור הכללי מחזיק בהשכלה על־תיכונית, בימין מדובר על 41%, לעומת 62% במרכז ו־70% בשמאל. בימין יש גם הטיה גברית קלה, כאשר 56% ממצביעי הימין הם גברים לעומת 43% במרכז ו־42% בשמאל.

"בסופו של דבר, הליכוד ירשו את חרות מבחינה ביטחונית־מדינית", מסביר ד"ר יקטר, "אבל כלכלית, החלחול של הרעיונות היה רק חלקי. המצעים היו תמיד יותר ליברלים מהשמאל, אבל בביצועים בפועל לא תמיד. דווקא הלאומנות האידאולוגית ניטעה עמוק בליכוד של היום. בזהות הימנית היום יש חפיפה של כמה זהויות ושסעים, שיוצרים ביחד הבחנה חברתית מובחנת בין מי ש'בפנים' למי ש'בחוץ'. יש ממצאים מארה"ב שהחפיפה בין השסעים השונים בחברה, כמו גם התחושה שאי אפשר לעבור מזהות א' ל־ב', מגבירה את הקיטוב. זה עוזר ליצור הזדהות עם מפלגה ועם מחנה. נתניהו ספציפית הצליח במיוחד בלגייס את התופעה הזאת לכדי כוח פוליטי".

הדגל המרכזי של הימין "תפס" בציבור הרחב

אז מה סוד כוחו של הימין היום? ברמה האידאולוגית, הדגל המרכזי של הימין (התנגדות למדינה פלסטינית וחוסר אמון בערבים) "תפס" חזק בציבור הרחב, ודרך הברית עם החרדים נוצר גוש שמסוגל להחזיק ביותר מ־50% מהקולות. כל כך תפס, עד שהיום נדרש נושא חדש להבחין בין הימין לבין השאר: המשפטי.

כשנשאל מה עשוי לערער את הגמוניית הימין בפוליטיקה הישראלית, משיב ד"ר יקטר כי "קשה לראות את זה קורה בעתיד הנראה לעין משתי סיבות: האחת מספרית, כי מצביעי הימין המסורתיים שומרים ואף מגדילים את כוחם היחסי וקשה לראות קואליציה יציבה ומאריכת ימים בלי חלקם לפחות. השנייה אידאולוגית, כי פתרון הסכסוך תקוע ואין אלטרנטיבה נגדית מגובשת שתעביר מצביעים אליה. מצד שני, כשגוש גדל, יש בו פיצולים פנימיים, ואפשר לראות את זה לאחרונה. בנוסף, כשהסכסוך לוקח צעד אחורה, נושאים אחרים יכולים לבוא לקדמת הבמה. לכן, הימין כנראה לא יעזוב את השלטון, אבל ייתכן שהממשלות הבאות לא יהיו 'ימין על מלא', אלא מעורבות ומבוססות על הסכמות ופיצולים בנושאים אחרים".

על פי ד"ר שומר, ייתכן שבהמשך נראה שינוי מוחלט של המפה הפוליטית. "עד היום הציר המדיני־ביטחוני, של יוני וניצי, פילגו את המפה הפוליטית. היום נתניהו עצמו מפלג את המפה - בין 'גוש השינוי' ל'גוש נתניהו'. האם ההתפלגות הזאת תישאר גם אחרי שנתניהו יילך? יכול להיות שדווקא תהיה היערכות מחדש, על בסיס מי שתומכים בחיזוק מערכת המשפט לעומת מי שתומכים בחיזוק הממשלה על חשבון מערכת המשפט. זו תהיה הסתדרות חדשה של המפלגות לא על בסיס ימין־שמאל ביטחוני כמו שאנחנו מכירים עד היום, אלא על בסיס מפלגות שתומכות בדמוקרטיה 'ליברלית' עם מערכת משפט עוצמתית לבין כאלה שתומכות בדמוקרטיה 'רובנית' בה האלמנט של 'הרוב קובע' הוא המכריע. אי אפשר לדעת מה יהיה, אבל זו אפשרות".

עוד כתבות

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"