גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גוש הימין הפך לגדול ביותר בישראל: פחות קפיטליסטי מבעבר, הרבה יותר מסורתי

מחנה הימין עבר תהליך ארוך מאז המהפך ב־1977 ועד שחצה את רף 50% התמיכה מהציבור ● תוך 20 שנה, שיעור הקפיטליסטים בגוש ירד, ומחציתם תומכים בניהול המדינה לפי המסורת, בזמן שההתנגדות למדינה פלסטינית פחתה ● גלובס צלל לעומק נתוני הסקרים שבוצעו באוניברסיטת תל אביב אודות השינוי יוצא הדופן שעבר על מחנה הימין בישראל ● כתבה שנייה בסדרה

חברי הליכוד / צילום: יוסי זמיר
חברי הליכוד / צילום: יוסי זמיר

מאז המהפך של שנת 1977 שבו עלה מנחם בגין לשלטון, מחנה הימין ובראשו מפלגת הליכוד נמצא בשלטון במרבית השנים. יתרה מכך, במהלך 20 השנים האחרונות, הליכוד מצאו עצמם באופוזיציה פעמיים בלבד - פעם אחת בגלל מפלגת מרכז (קדימה) ובפעם השנייה בעקבות ממשלת אחדות שכללה מפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית הישראלית.

על פי INES, פרויקט מחקר הבחירות הישראלי שמנתח באמצעות סקרי עומק את המפה הפוליטית הישראלית מאז שנת 1969, כ־42% מהציבור ב־1992 הצביעו למפלגות הימין. ב־2013, שיעור זה גדל ל־43%, ב־2015 ל־45% וב־2021 שיעור המצביעים למפלגות ימין חצה לראשונה את הקו החציוני, עם 51% שהצביעו למפלגות הימין.

הימין הצליח להשיג את ההגמוניה על השלטון בישראל, ונראה כי מגמה זו רק הולכת וצוברת תאוצה. ההגמוניה הימנית בנושא הביטחוני הפכה לכה עוצמתית, עד שכיום נוצר קו מפריד חדש שעשוי לעצב את הפוליטיקה הישראלית: כוחה של הרשות השופטת ביחס לכנסת ולממשלה. אם כך, מיהם מצביעי הימין, שמהווים את מרבית האלקטורט הישראלי?

"בעולם הדו־גושי הישן הייתה הבחנה ברורה בשלושת הצירים של ניציות ביטחונית, תמיכה בקשר יותר הדוק בין הדת והמדינה, וכלכלית יש יותר ליברליזם", אומר ד"ר אלון יקטר, חבר בצוות המחקר של פרויקט INES. "אבל, יש סדר עדיפויות ביניהם: הדבר החשוב ביותר הוא הניציות הביטחונית, אחריו נושאי דת ומדינה ורק בסוף הליברליזם הכלכלי".

מחנה שמאופיין בניציות המדינית שלו

ברמה הקלאסית, הימין מאופיין קודם כל בניציותו המדינית. הדבר מתבטא הן בהתנגדות למדינה פלסטינית, והן בחוסר אמון בכוונות המדינות השכנות. על פי ד"ר יקטר, הדבר הגדול והחשוב ביותר הוא הניציות הביטחונית.

"יש לזה שתי פנים: אחד, הסכסוך והביטחון - תמיכה בהתנחלויות, ארץ ישראל השלמה, שימוש בכוח צבאי וחוסר אמון בפלסטינים ובערבים באופן כללי. השני הוא הלאומיות האתנית, שמשחקת פה חשיבות גדולה במיוחד. מבין היהודית והדמוקרטית, היהודית חשובה לא פחות ולפעמים יותר".

ראש הממשלה המנוח, מנחם בגין / צילום: מתוך ויקיפדיה -  USAF

ואכן, ב־1992, כשמדינה פלסטינית הייתה רחוקה מאוד מהקונצנזוס ו־71% מהאוכלוסייה הביעו את התנגדותם לאפשרות שהיא תוקם, שיעור ההתנגדות בימין לאפשרות הזו היה גדול בהרבה - 91%. גם כאשר רעיון המדינה הפלסטינית לצד מדינת ישראל נעשה יותר "מיינסטרימי", הימין בלט בהתנגדותו, עם 69% בבחירות 2021. אולם, גם הציבור הכללי עבר לעמדה זו, עם 48% מתנגדים לעומת 39% תומכים.

מובילים את חוסר האמון בעמים הערביים באזור

גם לגבי שאלת האמון בעמים הערביים במזרח התיכון, הימין מוביל בהיעדר האמון בטוהר כוונותיהם. כאשר היהודים בישראל נשאלו ב־1992 "מהי לדעתך שאיפת הערבים בסופו של דבר?" 54% מכלל המשיבים אמרו כי מטרת הערבים היא לכבוש את ישראל ו/או להשמיד את האוכלוסייה היהודית. מנגד, 67.5% מקרב מצביעי הימין האמינו בכך.

למרות שסוגיית ההתנגדות העקרונית להקמתה של מדינה פלסטינית נעשתה מקובלת יותר גם בקרב מצביעי הימין, האמון בערבים ירד עוד יותר. ב־2013, 76% מגוש הימין האמינו שמטרת הערבים היא כיבוש או השמדה. ב־2021 השאלה לא נשאלה, אבל 73% ממצביעי הימין אמרו שלא ניתן להגיע להסכם שלום - לעומת 54% בציבור הכללי. נראה, אם כן, שהציבור הרחב הסתנכרן ברובו עם הימין - לפחות בנושא הביטחוני.

בכל הנוגע לדת ומדינה, מחנה הימין מאופיין בשמרנות דתית, אך לא ברמה החרדית. "היהדות של הימין המסורתי היא יותר לאומית מאשר הלכתית, אבל הם עדיין תומכים יותר מהשמאל והמרכז בשילוב של מנהגים יהודיים בחיים הציבוריים, גם מטעם המדינה", מסביר ד"ר יקטר.

תומכים רבים בניהול המדינה לפי המסורת

כאשר אנשים נשאלו "האם לדעתך ממשלת ישראל צריכה או לא צריכה לדאוג לכך שהחיים הציבוריים במדינה יתנהלו על פי המסורת הדתית היהודית?" 51% מהימין ב־2021 השיבו "במידה מלאה" או "הרוב" לעומת 37% בציבור הכללי.

הדיון הכלכלי בין הימין לבין השמאל, שבמרבית מדינות העולם מהווה את מקור השבר המרכזי בין שני המחנות, כמעט שאינו קיים בישראל. ב־1992 זה היה מובהק במיוחד: 59% בימין העידו על עצמם כקפיטליסטים, לעומת 54% בשמאל - כמעט בתחום הטעות הסטטיסטית. מאז, הציבור הישראלי נהיה יותר סוציאליסטי בהגדרה העצמית, וכך גם הימין.

ב־2021, רק 40% ממצביעי הימין הגדירו את עצמם כקפיטליסטים לעומת 31% בציבור הרחב. "הימין בישראל נוצר משילוב של כל מי שנשארו מחוץ לסיר הבשר, הן הכלכלי והן הפוליטי, של מפא"י וההסתדרות לבין השכבות החלשות, כך שהיה לכולם אינטרס בשחרור של המשק", אומר ד"ר יקטר. "אולם ברגע שישראל עברה לכלכלת שוק ברובה בשנות השמונים והתשעים, זה נהיה אלמנט פחות מלכד. לרוב מצביעי הליכוד אין בהכרח רצון או אינטרס לקצץ במדינת הרווחה".

הנושא המשפטי הפך מאיזוטרי למשמעותי

אלא שהיום, מתגבש נושא חדש: המשפטי. מה שהיה בעבר נושא איזוטרי, שהניע בעיקר חרדים להתנגד להחלטות בג"ץ, הופך למרכזי באידאולוגיה של מחנה הימין בישראל. שילוב של תסכול מאי־יישום מדיניות ימנית בשל קשיים משפטיים והעמדתו לדין של יו"ר הליכוד בנימין נתניהו הביא לביקורת חסרת תקדים שמותח גוש הימין על מערכת המשפט בישראל.

דווקא משום שמדובר בסוגיה יחסית "צעירה", אין עליה שאלות רצופות שנשאלו ונבחנו לאורך עשרות שנים. מסקר שהתבצע בשנת 2021 עולה כי 57% מהימין העידו שהם לא סומכים בכלל או סומכים רק קצת על בית המשפט העליון, לעומת 16% במרכז ו־21% בשמאל. לכן, כשנשאלו האם משפט נתניהו הוא רדיפה נגדו או שהגורמים המשפטיים עושים את עבודתם כנדרש, 55% ממצביעי הימין השיבו כי הם מאמינים שיש כאן מסע רדיפה, לעומת 4% מהמרכז ו־7% מהשמאל.

"לא ברור האם אנשים מצביעים לליכוד ולימין ככלל כי הם מאמינים שיש רדיפה, או שהם משתכנעים שיש רדיפה בשל עמדת המחנה", מציינת ד"ר יעל שומר, חוקרת בכירה למדע המדינה באוניברסיטת ת"א וחברה בצוות המחקר של INES. "בכל מקרה, בקרב תומכי נתניהו האמונה הנפוצה היא שהתיקים נתפרו לנתניהו, עד כדי הפיכה שלטונית מטעם טכנוקרטים משפטיים. הממשלה שמתנגדת לנתניהו קמה לא על בסיס יסוד אידאולוגי רחב, אלא על בסיס ההתנגדות לכך שראש ממשלה עם כתבי אישום ימשיך לכהן".

רוב מוחלט תומך בנתניהו למרות האישומים

כשבוחנים לפי מפלגות, רואים כי 89% ממצביעי הליכוד חושבים שראוי שנתניהו יכהן למרות כתבי האישום, בעוד שבתקווה חדשה 91% אומרים את ההיפך. שתי המפלגות היחידות שאין למצביעיהן עמדה מובהקת בשאלה זו הן ימינה (45%) ורע"ם (49%). שתיהן חברו לממשלה היוצאת, אך היוו צלעות חלשות ופחות יציבות בה.

וכאן אנחנו נכנסים לשאלה הסוציולוגית, הכרוכה גם בשאלה האידאולוגית. מיהם מצביעי הימין? "הימין נוצר מהחיבור של 'גוש חרות ליברלים'. חרות היו רוויזיוניסטים מהדור הישן שהתנגדו למפא"י, אבל השורשים מגיעים עוד לפני קום המדינה - שאלת הגבולות, אופי המדינה ולוחמנות היישוב. הם חוברים לליברלים שהתנגדו למפא"י על בסיס כלכלי", אומר ד"ר יקטר.

לדבריו, מפא"י לא הצליחה להוות בית פוליטי של עולי צפון אפריקה, והיא הריצה מפלגות לוויין במטרה לקנות אותם באמצעות עסקנים. "המפגש המשולש הזה מייצר מפלגה שהיא ניצית, ליברלית־כלכלית ביחס לזמנו, עם הטרוגניות רחבה: רוויזיוניסטים, ליברלים עירוניים ועולי צפון אפריקה שבגין הצליח למשוך. החלק השני הולך וגדל: הם מגיעים משכבות חלשות יותר (אבל לא הכי חלשות, מעל לחרדים ולערבים), משכילות פחות ומסורתיות יותר מבחינה דתית".

לגוש הימין יש מאפיינים סוציולוגיים ברורים

קשה לפספס את המאפיינים הסוציולוגיים המובחנים של גוש הימין בישראל: בעוד שבציבור הרחב 51% מגדירים את עצמם מסורתיים עד דתיים (לא כולל חרדים), בגוש הימין מדובר על 68%. הפער בין גוש הימין לבין מרכז (27%) ולשמאל (20%) לא יכול להיות מובהק יותר.

 

בד בבד, ישנם פערים ברורים בהיקף ההכנסה: 26% בלבד ממצביעי הימין מרוויחים מעל הממוצע, לעומת 38% במרכז ו־33% בשמאל. דבר זה מתבטא גם בהשכלה: בעת שבה 49% מהציבור הכללי מחזיק בהשכלה על־תיכונית, בימין מדובר על 41%, לעומת 62% במרכז ו־70% בשמאל. בימין יש גם הטיה גברית קלה, כאשר 56% ממצביעי הימין הם גברים לעומת 43% במרכז ו־42% בשמאל.

"בסופו של דבר, הליכוד ירשו את חרות מבחינה ביטחונית־מדינית", מסביר ד"ר יקטר, "אבל כלכלית, החלחול של הרעיונות היה רק חלקי. המצעים היו תמיד יותר ליברלים מהשמאל, אבל בביצועים בפועל לא תמיד. דווקא הלאומנות האידאולוגית ניטעה עמוק בליכוד של היום. בזהות הימנית היום יש חפיפה של כמה זהויות ושסעים, שיוצרים ביחד הבחנה חברתית מובחנת בין מי ש'בפנים' למי ש'בחוץ'. יש ממצאים מארה"ב שהחפיפה בין השסעים השונים בחברה, כמו גם התחושה שאי אפשר לעבור מזהות א' ל־ב', מגבירה את הקיטוב. זה עוזר ליצור הזדהות עם מפלגה ועם מחנה. נתניהו ספציפית הצליח במיוחד בלגייס את התופעה הזאת לכדי כוח פוליטי".

הדגל המרכזי של הימין "תפס" בציבור הרחב

אז מה סוד כוחו של הימין היום? ברמה האידאולוגית, הדגל המרכזי של הימין (התנגדות למדינה פלסטינית וחוסר אמון בערבים) "תפס" חזק בציבור הרחב, ודרך הברית עם החרדים נוצר גוש שמסוגל להחזיק ביותר מ־50% מהקולות. כל כך תפס, עד שהיום נדרש נושא חדש להבחין בין הימין לבין השאר: המשפטי.

כשנשאל מה עשוי לערער את הגמוניית הימין בפוליטיקה הישראלית, משיב ד"ר יקטר כי "קשה לראות את זה קורה בעתיד הנראה לעין משתי סיבות: האחת מספרית, כי מצביעי הימין המסורתיים שומרים ואף מגדילים את כוחם היחסי וקשה לראות קואליציה יציבה ומאריכת ימים בלי חלקם לפחות. השנייה אידאולוגית, כי פתרון הסכסוך תקוע ואין אלטרנטיבה נגדית מגובשת שתעביר מצביעים אליה. מצד שני, כשגוש גדל, יש בו פיצולים פנימיים, ואפשר לראות את זה לאחרונה. בנוסף, כשהסכסוך לוקח צעד אחורה, נושאים אחרים יכולים לבוא לקדמת הבמה. לכן, הימין כנראה לא יעזוב את השלטון, אבל ייתכן שהממשלות הבאות לא יהיו 'ימין על מלא', אלא מעורבות ומבוססות על הסכמות ופיצולים בנושאים אחרים".

על פי ד"ר שומר, ייתכן שבהמשך נראה שינוי מוחלט של המפה הפוליטית. "עד היום הציר המדיני־ביטחוני, של יוני וניצי, פילגו את המפה הפוליטית. היום נתניהו עצמו מפלג את המפה - בין 'גוש השינוי' ל'גוש נתניהו'. האם ההתפלגות הזאת תישאר גם אחרי שנתניהו יילך? יכול להיות שדווקא תהיה היערכות מחדש, על בסיס מי שתומכים בחיזוק מערכת המשפט לעומת מי שתומכים בחיזוק הממשלה על חשבון מערכת המשפט. זו תהיה הסתדרות חדשה של המפלגות לא על בסיס ימין־שמאל ביטחוני כמו שאנחנו מכירים עד היום, אלא על בסיס מפלגות שתומכות בדמוקרטיה 'ליברלית' עם מערכת משפט עוצמתית לבין כאלה שתומכות בדמוקרטיה 'רובנית' בה האלמנט של 'הרוב קובע' הוא המכריע. אי אפשר לדעת מה יהיה, אבל זו אפשרות".

עוד כתבות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; מדד הקלינטק נופל ב-3.5%, הדולר מתחזק מול השקל

מדד ת"א 90 יורד בכ-1.7%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.5% ● נייס מזנקת לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; למונייד מזנקת ב-9%, נייס ב-6%

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● ירידות באירופה ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"