מני מזוז / צילום: ליאור מזרחי
בג"ץ דן בשעה זו בעתירה נגד מינויו של השופט בדימוס מני מזוז ליו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים. הדיון מועבר בשידור חי לבקשת גלובס.
הדיון מתקיים לאחר שהוצא צו על-תנאי על רקע הסירוב של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, למתווה שהציע בג"ץ מוקדם יותר החודש, לפיו יבוטל מינויו של השופט בדימוס לתקופה בת 8 שנים כיו"ר הוועדה למינוי תפקידים בכירים, והוא יכהן רק לצורך בחינת מועמדות הרצי הלוי לתפקיד הרמטכ"ל.
● דרמה בבג"ץ: היועמ"שית סירבה לפשרה, והשופטים הוציאו צו על-תנאי נגד המינוי של מזוז
● ההתייעצות עם מני מזוז וההמלצה הכפולה: מאחורי הקלעים של הדרמה בבג"ץ
● מבחינת מזוז זה הכול או כלום. לא כך צריך להתנהל שופט בעליון לשעבר | אבישי גרינצייג, דעה
● לבקשת גלובס: הדיון בבג"ץ על מינוי מזוז יועבר בשידור חי
● האם "הוועדה למינוי בכירים" משמשת רק כוועדה ממליצה?
לאחר שהיועמ"שית ומזוז עצמו דחו את הצעת השופטים, החליט בג"ץ להוציא צו על-תנאי נגד המינוי של מזוז. בנוסף, בג"ץ קבע כי הצו על-תנאי לא יחול בנוגע לבחינת מינוי הרמטכ"ל, זאת בשל הדחיפות הנטענת באיוש תפקיד זה.
ברקע עומדת עתירה שהגיש ארגון לביא באמצעות עו"ד יצחק בם. לטענת ארגון לביא, אין לעשות מינוי זה בתקופת ממשלת מעבר. "טענתה המרכזית של העותרת היא שמינוי יו"ר הוועדה המייעצת בתקופת ממשלת מעבר אינו סביר ומהווה ניסיון לקבוע עובדות בעבור הממשלה שתיכון לאחר הבחירות", נכתב בעתירה. "הפסיקה עד כה הקפידה הקפדה יתירה עם המינויים בתקופת ממשלת מעבר, ומינוי יו"ר הוועדה המייעצת בעת הזאת מהווה סטייה מן הקו שהותווה בפסיקה עקבית בעניין".
בארגון לביא הוסיפו בכתב העתירה: "המינוי נעשה משיקולים זרים. השופט בדימוס מזוז נתפס כאדם שנוי במחלוקת שנצבע בצבעים פוליטיים עזים, וזאת בשל התבטאויותיו הן בעת כהונתו וביתר שאת אחריה. המתבונן מן הצד עלול לקבל את הרושם כי הצבע הפוליטי של השופט בדימוס מזוז הוא שעומד ביסוד הרצון של ראש הממשלה למנותו לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת ולהותירו כמורשת הממשלה הזאת לממשלות הבאות. הדבר פוגע באמון הציבור בעבודת הוועדה המייעצת".
"פגיעה במדיניות הרוחבית של הממשל"
עמדת המדינה היא שיש לדחות את העתירה המבקשת לחייב את הממשלה למנות את יו"ר הוועדה כמינוי "אד-הוק" לבחינת איוש משרת הרמטכ"ל בלבד, תוך סטייה מהכלל המהותי שקבעה הממשלה עצמה.
עוד קודם להגשת העתירה, כך בתגובת המדינה, משעה שהתברר כי קיים צורך חיוני ודחוף במינוי רמטכ"ל, נדרשה היועצת המשפטית לממשלה לשאלת משך כהונת יו"ר הוועדה. בהקשר זה נדונו בייעוץ המשפטי לממשלה שתי אפשרויות:
אפשרות אחת - סטייה מהכלל המהותי המסדיר את הנושא, היא החלטת הממשלה משנת 2018. היינו, להמליץ לממשלה למנות את היו"ר החדש לתקופה קצרה.
אפשרות שנייה - להמליץ על מינוי בהתאם לכלל המהותי שקבעה הממשלה.
משום שאנו מצויים בתקופת בחירות, כל אחת מהאפשרויות אינה אופטימלית, וכל אחת מהן מעוררת קשיים אחרים. לאחר בחינת שתי האפשרויות, עמדת המדינה היא שמינוי יו"ר הוועדה באופן זמני או "אד-הוק", הגם שהוא עשוי לעלות בקנה אחד עם שיקולי ריסון ואיפוק בתקופת בחירות, מהווה פגיעה במדיניות הרוחבית של הממשלה ופותח פתח לכרסום במעמדם העצמאי והחשוב במיוחד של חברי הוועדה כשומרי סף.